בין מיזוגניה למיילדום

*מנגינה*{התווים שלו} • 21 באוג׳ 2008

אנו נדון בכך
נעלה את הנקודה המאוד חשובה והבעייתית הזו
אבל תהיו מציאותיים ותבינו ששום דבר לא הולך להשתנות.
המדיניות של האתר לתת חופש ביטוי ולצנזר רק הודעות פוליטיות או פגיעה אישית כלפי מישהו.
מעבר לזה כל דעה ותהא המטורפת ביותר מקומה להכתב
מה שאולי חשוב לעשות, בדברי המבוא וההסבר לכל התנהלות הכלוב
להוסיף את האזהרה יש להתייחס לכל הכתוב כאן בבקורתיות ואין לראות בזאת המלצה כל שהיא להתנהלות חיי הבסדמ.
זו הערה כללית אמנם אבל לפחות תיתן פרופורציה מסימת לחדשים שבאים.

זאלופון​(שולט) • 21 באוג׳ 2008

אני לא חושב שהעדר הביקורת על הדברים הללו נובע בהכרח מאי-זיהוי, חוסר אומץ או תפיסה של העניין כבדיחה. מי שלא מסוגל לזהות אינפנטיל זעיר-פין מצוי למרות כל הסממנים הבולטים המופיעים במדריך הזואולוגי, ובוודאי מי שמזהה וזה נורא מצחיק אותו, הוא בלאו הכי לא הטיפוס שהיה עשוי להעיר משהו.

אם יש פה אנשים שדומים לי (ואין, אני מיוחד, אמא לא משקרת), סביר שמדובר בשילוב של עייפות וחוסר אכפתיות.
עייפות - כי נו, הערנו כבר לא פעם, שום דבר לא משתנה, התופעה לא נעלמת, תמיד יהיו אזפ"מים ותמיד הם ימצאו להם מעריצים שוטים ובעיקר מעריצות שוטות, אז בשביל מה? כדי לצפות שוב במחזור הלעוס של תגובות "כל אחד והבדסמ שלו" או "זה בדסמ אמיתי"?
חוסר אכפתיות - כי פעם כן היה אכפת, אבל בהדרגה מבינים שאי אפשר להציל אנשים מטיפשותם שלהם. האזפ"מים בנדיבותם טורחים לכתוב בדיוק מי הם, מה הם ומה דעתם על נושאים אלה ואחרים. מי שדווקא זה מה שמפתה אותה, בין אם היא אישה או קהילה, בלאו הכי תלמד רק בדרך הקשה, אם בכלל.

הפיכת

הוא​(שולט) • 21 באוג׳ 2008

ניק כזה או אחר ל"תופעה" ופרסום פוסטים מתלהמים אודותיו במסגרת החוג לדרמה
רק מעצימה את אותם .
בניגוד למציאות, באינטרנט המושגים חינוך או ערכים מקבלים גוון דהוי אחר
אי לכך הכי אפקטיבי במדיום הזה, פשוט לא לכוון אליהם אלומות אור

Re: על אף כוונותייך הטובות...

Jake​(שולט) • 21 באוג׳ 2008

ספנקי יקירתי,

מי ישב בראש הועדה שתחליט מיהו שונא נשים מתעלל ומיהו שולט?

Re: על אף כוונותייך הטובות...

נילי ונילי • 21 באוג׳ 2008

דומני שאבי הפסיכואנליזה המודרנית. נו, איך קראו לו, היהודי ההוא, מווינה.

מיזוגניה בוויקיפדיה-
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%94

מי זו גניה ?

Lanya Colson • 21 באוג׳ 2008

שמחתי מאוד לראות את הכותרת של השרשור, כי הסוגיה הזו, מערכת היחסים בין שנאת נשים ובין שאיבת הנאה וסיפוק משליטה באישה, תמיד ריתקה אותי. ואיכשהו, למרות החיבה העמוקה שיש לי לבדסמ, אף פעם לא הצלחתי לחשוב על יחסי שליטה כעל אהבה טהורה או רומנטית, ואף פעם לא הצלחתי להתפעם מהתמסרות טוטאלית, או מכניעות. איכשהו, ושוב למרות ההנאה, והסקרנות, והסיפוק הריגשי, איכשהו הגוונים האפלים נמצאים שם. אני אפילו לא ממש בטוחה שיהיה כיף בלעדיהם.

זה יהיה לא מדויק בעיני להגיד כי יש גבול דק בין מיילדום לבין מיזוגניה. זה לא גבול דק, זה תחום אפור רחב למדי. בקצה האחד של הסקאלה נמצא המיילדום האידיאלי, אוהב הנשים, אשר שולט בהן כי הוא חפץ ביקרן, ומשפיל אותן (כאן בא ההסבר הנעלה על למה השולט האידיאלי משפיל את האישה שאיתו, תשלימו לבד, לי אין רעיונות), ובקצה השני אדם קטן, רע, חסר ביטחון ומסוכן, אשר הדרך היחידה שלו להתמודדד עם קירבה לאישה הוא על ידי יצירת מערך כוח בו הוא חזק ועליון, והיא קטנה ונמוכה, ומערך הכוח הזה רצוי שיהיה לו ביטוי פיזי ממשי, טקסי, ריגשי, אחרת הוא לא יוכל להתמודד עם פחדיו. אז אנחנו כבר יודעים שיש בכלוב רק שני שולטים אמיתיים (שכחתי באיזה שרשור הוכרזה האמת הזאת), ובוא נגיד שפסיכופתים מהסוג השני יש גם רק שניים (למען עקרון אי-ההפליה). אז תעשו את החשבון לבד, כל השאר מסתובבים להם אי שם באמצע, במקומות שונים על הסקאלה. And make no mistake, בכל מקום שאנו נדרשים להגדיר קצוות אידיאליים, יש רק אמצע. במציאות, יש רק אמצע.

וזו הבעיה הראשונה שיש לי עם הדברים שאמרת נילי. את מניחה דיכוטומיה. יש בדסמ אמיתי, טהור, מבוסס כבוד ואהבה, ויש מיזוגניה אשר נובעת מפחד ומקטנות רוח. יש אדם אשר שולט כדי לרומם את הנשלטת ולהאציל עליה מכוחותיו הנפלאים, ויש אדם אשר שולט כדי לרומם את עצמו, דרך הנמכתה של הנשלטת. הישמרו לכן בנות הכלוב מהאדם השני, חפשו אחרי השולט הראשון. ומה הבעיה שלכן? אתן לא יודעות להבדיל בין השניים.

אמא שלי אמרה לי פעם, "את אוהבת את הגברים שלך זקופים מתחת לשולחן". היתה בדברים האלו חשיפת אמת שמאוד הכאיבה לי. והיא לא התכוונה לכלוב. אמא שלי לא יודעת שיש לי כרטיס בכלוב, כפי שהיא לא יודעת אם בזמן נתון אני יוצאת עם מישהו או לא. היא פשוט לא יודעת. האמת שהיא חשפה היתה קשורה לפחד שלי מדומיננטיות גברית, שהיא חלק מהסיבה מדוע אני מסרבת באופן עקבי למדי להכנס למערכות יחסים רציניות. או בקיצור, היא שמה את האצבע על הסיבה מדוע הבת שלה מעולם לא התחתנה, ולעולם לא תתחתן. וזה כואב לשמוע את זה מהאישה היחידה שאני מכירה שמנהלת כבר 50 שנה מערכת יחסים שיוויונית להפליא, עם גבר כריזמטי ודומיננטי, אשר מעריץ נשים בכלל, ואותה בפרט. והיא בתמורה, אוהבת גברים בכלל, ואותו בפרט. הכלוב זה רק הציפוי על העוגה. הדרך שלי לאוורר את הפנטזיה הזו של עולם בו לנשים יש עוצמה מוחשית, בו הן אינן נדרשות להיות רכות, או שקטות, או מאפשרות, או אפילו נחמדות. וזה אחלה סקס. אבל ההנאה שלי משליטה (על כל גווניה) קשורה קשר הדוק לתפיסה שלי שמערכי כוח, שלא לאמר מאבקי כוח, הם חלק בלתי נפרד מיחסים בין גברים ונשים. ההנאה שלי משליטה (על כל גווניה) קשורה קשר הדוק לעובדה שאני תופשת יחסים בין נשים וגברים כתופעה שהיא גם אישית, וגם פוליטית.

ואי אפשר לדבר על מיזוגניה, בלי לדבר על פוליטיקה. ולא, אי אפשר להרחיב את הנושא לשנאה באופן כללי (טביאס). כי מיזוגניה ומיזנדריה (תודו שלא ידעתם כי זהו המינוח לשנאת גברים), לא משחקות את אותו התפקיד בחברה שלנו. מיזוגניה, ע"פ יוונים אחדים נובעת מפחד מנשים, וע"פ פמיניסטיות אחדות היא גם הגורם לחברה פאטריארכלית, וגם האמצעי לשמר אותה. ואותן פמינסטיות יגידו לך שאחד הקרבות בדרך לשחרור האישה, והקמת חברה שיווינית, הוא הקרב במיזוגניה. שהיא בפני עצמה תופעה רחבה וחמקמקה למדי. ואל תתחילו איתי עם האישה כבר שוחררה מזמן, אתם יודעים מתי היה שיעור הלינצ'ים של לבנים באפרו-אמריקאים הגבוה ביותר? בשנים שאחרי סיום העבדות, ואח"כ בשנות השלושים, כשהיתה הטבה נוספת במעמד השחורים בארה"ב. התקדמות של מיעוטים מלבה שנאה. זו תופעה ידועה.

אז איפה היינו? מיזוגניה (שהיא תופעה לא ממש רצויה מבחינה פוליטית), קשורה בפחד מנשים (רגש בעייתי אבל אבל בהחלט מובן), ואיכשהו, (שומו שמיים) זולגת ליחסי שליטה. השמרו לנפשותיכן בנות הכלוב.

בקיצור, נילי, המציאות קצת יותר מורכבת. והסיבה שבנות הכלוב הענוגות לא יודעות להבדיל בין שנאת נשים לאהבת השליטה, היא שקצת קשה להבדיל בין השתיים. כל מערכת יחסים (גם הוניליות, ורצוי מאוד שנדבר גם על הדיכוטומיה הפיקטיבית בין וניל ובדסמ), היא ערבוב כלשהו של רגשות שליליים וחיוביים, רגשות של אהבה, פחד, שנאה, התמסרות, תלות, משיכה דחיה. במערכות היחסים הטובות יותר יש יותר אהבה ופחות שנאה, אבל להעמיד פנים שמערכת יחסים של שליטה, תהא מענגת ומספקת ככל שתהיה, יכולה להיות חפה לחלוטין ממערכי כוח, או מרגשות כלשהם של פחד או שנאה, זו נראית לי נאיביות לשמה. אני יודעת את זה על עצמי. זה לא גורם לי להכריז על פרישתי מעולם הבדסמ או לניסיונות גמילה חוזרים ונשנים מהכלוב, או לפוסטים קורעי לב בפורומים. זו פשוט מי שאני. ואני מעדיפה להיות מודעת, להסתכל למציאות המורכבת והמלוכלכת בפנים, לקוות למערכות יחסים עם יותר אהבה ופחות פחד. אני לא רוצה להעמיד פנים שאין לי פחדים. ואני לא רוצה להעמיד פנים שהעניין שלי בשליטה לא קשור למורכבות הזו.

וקשה לי עם מיילדום. בדיוק מהסיבה הזאת, הפוליטית. אבל אני לא יכולה להעמיד פנים שיש דבר כזה מיילדום חף לחלוטין ממיזוגניה. אני יודעת את זה על עצמי.

שלכם,
גניה קולסלו

(מי זו גניה קולסלו ??)

האמפרי • 21 באוג׳ 2008

אני כל כך אוהב את האשה הזאת (כן, גניה. אותך).
רגשת אותי.
(אני מרגיש כמו בטקס הסיום של הילד שאין לי).

צ'יטה​(שולט) • 22 באוג׳ 2008

האמת שזנחתי את אלפוני די מזמן, וכל זה על שם מה ?

לדעתי יש פה שאלה בסיסית יותר, שנעוצה בלב העניין, של מהות מה שקורה כאן.

ההנחה שטוב היה אם יותר היו תוקפים אנשים (נשים/גברים) אשר חוטאים בשינאת המגדר השני (נילי), או אפילו מסוכנים, מי ישמע, נשללת על ידי חסידי הסרת אור הזרקורים מאותם אלה (הוא).

אבל, שתי ההנחות האלה לא מתקיימות, ולמה ?

בואו נתחיל מהעובדה הפשוטה שזה פשוט לא קורה. לא ההנחה הראשונה, ולא השניה.
הם כן מקבלים את אור הזרקורים, והם כן מצליחים להיות פרובוקטיבים מספיק, בעלי עור פיל מספיק, כדי להמשיך בדרכם, עד שכלובי חוסם אותם לבסוף.

זה הרי פשוט כל כך, אי אפשר באמת לתקוף אותם, כי לאנשים נמאס לתקוף את אותו שוטה חדש שמופיע פה השכם והערב בחצרות פורומינו הכבר לא חביבים. אי אפשר, כי לאנשים נמאס להשקיע אנרגיות כל הזמן, לטאטא את המדמנה האנושית מפה.

בכל חברה מתוקנת, מקימים מוסדות לעסוק באנשים הללו ובסילוקם כדי שלא יפריעו לחברה. אין לחברה יכולת לסלק את המדמנה מתוכה, מבלי מוסדות מתאימים, וכמובן הסכמה רחבה, שחס וחלילה מלהזכיר כאן.

במיוחד כאן, במציאות הווירטואלית, בה כל אחד יכול לצוץ משומקום, ולהשפריץ ממקלדתו השחוקה דברי בלע, מבלי למצמץ בכלל. ואותם אלה, עוברים מאתר לאתר, עד אשר מציפים אותו בכמות זבל כזו, עד שלאנשים נמאס והם פורשים לדלת אמותיהם. פשוט יש יותר מדי כאלה, ופחות מדי כאלה שמוכנים להשקיע מזמנם ומרצם להלחם בתופעה.
זה המצב, ללא כחל ושרק. צריך פשוט להכיר בעובדות.

לגבי לקבל את אותן עובדות, אני לא בעד. אני בעד לעשות שינוי. אבל השינוי מפחיד, והחלק הכי מסובך בכל העניין, הוא להסכים על מהותו של אותו שינוי.

בכל מקרה, בעיני, צריך להיות אתר מנוהל, שבו יהיו מנהלי פורומים, שפשוט יזרקו את אותם פוגענים משם. אבל כמובן נכנסים לשאלה, מי יחליט מי פוגעני, ומי מסוכן, ואיזו הודעה כן צריך למחוק ואיזו לא. לשם כך צריך הסכמה, לא אצלנו.

לדעתי, אחרית הדבר גם צפויה. מישהו יקים כזה מקום, שלאו דווקא יהיה מקובל על כולם, או קיבל בכלל איזו הסכמה על עקרונות נעלים כלשהם, הוא פשוט יהיה שם, ויהיה שם יותר נעים. בגין שיהיה שם יותר נעים, הוא יתפוס תאוצה, ויתמלא תוכן.

ואיכה הותרנו את קדושת חופש הביטוי לדמם קשות ?
וואללה, בעיני, במקום ווירטואלי, יש מקום להגבלה בחופש המקודש הזה. אין בכך כדי למנוע מאותם חסידים, להגיד במקומות אחרים (למשל כמו פה) את דעתם באופן חופשי לגמרי, ויבושם להם ולכל הקוראים.

Re: על אף כוונותייך הטובות...

natti​(נשלטת) • 22 באוג׳ 2008

לדעתי שולט אמיתי לא יפנה לשפחה שלא שייכת לו ויקרא לה זונה או כלבה או בכל הקדמה מביישת כזאת או אחרת.
שולט אמיתי הוא אחד שלא נובח לא צורח אלא מתוך הנפש הגדולה שלו שולט מתוך העוצמה שבו.
(זאת דעתי)
ואחרונה צצו וקמו כאלה שהמשפט הראשון שהם כותבים "כלבה תרדי על 4" וכאלה, בעבר זה היה נדיר לקבל הודעה מסוג זה היום זה מאוד שכיח!!

Re: על אף כוונותייך הטובות...

נילי ונילי • 22 באוג׳ 2008

יקירתי, לדעתי את מדברת על נימוס ולא על מיזוגניה.
הבחור שתיארת הוא אכן לא שולט ראוי, אבל לא בגלל שהוא שונא נשים, אלא בגלל שהוא סתם בהמה.