סופשבוע נעים אורח/ת

מעשה בשתי ממותות שעירות

מותה הממותה אף פעם לא מצא את עצמו. תמיד היה חסר לו משהו בחיים, איזושהי קרבה חמקמקה ובלתי ניתנת להגדרה. הוא אפילו לא ידע איך קוראים לזה, אבל הוא ידע שזה חסר לו. מותה היה ממותה גדולה וחזקה, אבל איפשהו עמוק בלב, הוא תמיד רצה להיכנע לממותה הנכונה. לטעום קצת כאב, להיות חלש לפעמים.

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה