סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עקשן וטיפש

Lordpain​(שולט)
לפני 16 שנים • 22 באוג׳ 2008

עקשן וטיפש

Lordpain​(שולט) • 22 באוג׳ 2008
כמו שלא ביקשתי ממך שתיקח את ההנאה שחשתי
ואת האהבה כך לא אבקש ממך שתיקח את הכאב והייסורים שחש עכשיו
אי אפשר לרצות את האהבה ולא להיות מוכן לסבול .

אני לא מתחרט על זה שהכרתי אותה, על זה שלבי מלא באהבה כלפיה
למרות שישנם רגעים בהם אני לחלוטין מוצף בכאב
ואני מפסיק לזוז מרוב שהוא חזק אבל זה עובר ואני חוזר לעצמי, חלקית .

מה אני רוצה ממך , מה שאולי אפילו אתה לא יכול להעניק
כי הרי זו הבחירה שלה, ואני מסתבר לא ראוי
אז אני לא יודע מה לבקש ממך, אולי שתדאג לה שתגן עליה
חוץ מזה אין מה לבקש עוד .

אם הייתי יודע שזה מה שיקרה האם הייתי בוחר בה ?
ללא טיפת ספק שכן, יש משהו מיוחד באור שלה
הוא לא כמו של כולם, המבט שלה כל כך חם שאפילו השמש שיצרת
לא מתקרבת לחום שבעיניה, טוב, לך ברור מאד על מה אני מדבר .

אני כן רוצה שהיא תהיה מאושרת, עצוב ומדכא מאד שזה לא יהיה אייתי
יש בי מחשבה כל כך יהירה שלא קיים אף גבר בעולם הזה
שיוכל לאהוב אותה כמו שאני יכול
אבל הרי אם זה היה נכון היא כבר ממזמן הייתה שלי .

קשה לי להאמין שאין דבר שאני יכול לעשות שישנה את המצב
איכשהו מנחם לדעת שאפילו אתה לא יכול לעשות דבר
מנחם לדעת שאני לא לבד כאן ...



אני מניח שככה אתה מרגיש איתנו לפעמים, אתה רק רוצה להעניק
ואנחנו בשיא טיפשותנו מסרבים ובורחים
כשמחשבה מאד מטומטמת משכנעת שאתה לא מספיק טוב עבורנו
אני רק יכול לדמיין מה עובר עליך כשזה קורה .

אני לא יודע איך להפסיק לרצות אותה
לא יודע איך להפסיק את האהבה אליה
חבל שאין איזשהו כפתור שאפשר ללחוץ עליו
ואז זהו אין אהבה יותר .

מה הטעם להעניק למי שלא רוצה לקבל
אני מנסה לשכנע את הלב שלי אבל הוא עקשן
לא מוכן להקשיב לקול הגיון

עקשן וטיפש הלב שלי
אוהב הוא לאהוב
וכנראה אוהב להיקרע לגזרים

כי ברור לו כמה עוד כאב מחכה לו
אך הוא לא מפסיק ....
שרמומית
לפני 16 שנים • 22 באוג׳ 2008

Re: עקשן וטיפש

שרמומית • 22 באוג׳ 2008
יקירי

אף גבר לא מסוגל להעניק את האהבה והחום שאתה מעניק
תהיה בטוח בזה וזו לא מחשבה יהירה, אני חושבת בדיוק כמוך.

אהבה שלי
תרפה ממנה
אני כאן איתך , מנסה לחזק אותך ככל שאני יכולה

אני אוהבת אותך
נטלי
שיר כאב​(שולטת){סוליקר}
לפני 16 שנים • 22 באוג׳ 2008
לורד היקר.
אנחנו לא מכירים.
את נטלי שלך אני אוהבת מאד.
ועם כל זה אני מרגישה שיכולה להגיד באופן הכי בנאלי שבעולם:
יש בך אהבה, כל כך הרבה אהבה, והיא תנצח.
flowers2.gif
אלעד(שולט)
לפני 16 שנים • 27 באוג׳ 2008

אהבה זה כואב

אלעד(שולט) • 27 באוג׳ 2008
אהבה זה כואב
ולכן העולם מלא במזוכיסטים...

כולנו עברנו קרעים כאלה בשלבים שונים של החיים,
וזה לוקח זמן להתגבר ומרגיש חרא ולא באמת מחלים לחלוטין אף פעם.

אבל גם אתה הרי יודע שיום יבוא בעתיד הקרוב שתרגיש שמחר יום חדש ואהבה חדשה בפתח
Citizen Kane
לפני 16 שנים • 30 באוג׳ 2008
Citizen Kane • 30 באוג׳ 2008
לדעתי, המהלך הנכון במקרה שכזה היא להפסיק להביע עניין(כלפי חוץ, ברור שמבפנים אתה מתייסר..), כל המשך הנתינה רק מרחיקה אותך ממנה ויוצרת אצלה ריחוק עד כדי מיאוס. כי אתה מבטל את עצמך וכנראה זה לא מה שיעשה לה את זה, אם בכלל...

נתק, שחרר, ואם יש סיכוי זה יקרה, מתישהוא.
מאלף סוררות​(שולט)
לפני 16 שנים • 30 באוג׳ 2008

זה כואב זה יכאב אבל בסוף זה יגמר

מאלף סוררות​(שולט) • 30 באוג׳ 2008
אהבה של גבר ואני לא יודע אם אתה כזה, אינה מסתיימת לעולם.
אתה תלמד לחיות הכאב, לקום איתו בבוקר לשתות איתו קפה אחר הצהריים ולקחת אותו לדרינק בערב.

בסופו של יום, וכנראה שלא תוך זמן קצר, תתכהה. תתחיל לחוש איך רגשות אחרים יבקשו להיכנס. קצת כעס, מעט מרירות, אולי אפילו קורטוב של שנאה.

וגם השלב הזה יחלוף. יעוף מעליך באותה מתינות שמאפיינת עננים שחורים, כבדים, ממטירי גשם שעוזבים רק ברגע שכבר לא אכפת לך. בנקודה שאתה כבר לא מבדיל בין היותך יבש לרטוב. לא מבדיל וגם לא אכפת לך.

<גפרור, אש, ממשיכים>

כתבת יפה והכאב שלך מוחשי. לכן אני עונה לך. אין בינך וביני דבר, מלבד אולי חוט דק המקשר בין גברים, אחוות זאבים. אולי אחוות לוזרים? אחוות מתאגרפים שספגו פעם נוק אאוט. <בדל חיוך, זיפים, ניבים צחורים רגע, גומה אחת>

ולכן ידידי הלא קיים, אני מאחל לך לשמור על כבודך. לתת לזמן למלוך עליך, לתת לגשם לשטוף ממעל. ובסוף, אולי, תיוותר עם צלקת בלבד.

תחכה לחורף, ועד אז תחייך. בכל מצב ולא משנה מה, תחייך.