אנדרפוט |
לפני 16 שנים •
11 בספט׳ 2008
פמיניזם ופאמדומיזם
לפני 16 שנים •
11 בספט׳ 2008
אנדרפוט • 11 בספט׳ 2008
לעצתו של פוג, נושא די מעניין.
פמניזם הוא בעיקרון נושא פוליטי-חברתי ואילו פאמדום הוא יותר עניין אישי-מיני אבל יכול להיות שיש קשר ביניהם? האם העקרונות הבסיסיים שמתווה הפאמדום הולכים יד ביד עם העקרונות האידאולוגיים של הפמניזם? האם דבר שהוא בעיקרו סוג של סגנון יכול להיות קשור לעניין שהוא מהות, אם אני נורא אוהב מוזיקת בארוק אז זה בהכרח אומר שאני מסכים עם השיטה הפיאודלית? או אם אני נורא אוהב לקרוא בספרים של עמוס עוז זה אומר שאני בעד להחזיר שטחים תמורת שלום? לא. ולכן גם הקשר בין פמניזם לפאמדום הוא רופף, כל אדם ליברל ושוחר זכויות אנוש ושוויון בין אנשים יתמוך בסוג זה או אחר של פמניזם, הרי רוב ההבדלים בין נשים לגברים הם לא ביולוגיים אלא חברתיים ונקבעו על ידי תהליכים הסטוריים די שרירותיים. אבל מי אמר שכל בני האדם ליברלים? הקשר בין פנטזיה מינית לבין איכותו האנושית של אדם או מידת הנאורות שלו הוא קשר בלתי קיים. לדוגמא, יש לי חבר טוב, בעל נפלא, אבא נהדר ובחור משכמו ומעלה - בלילות מול האינטרנט יש והוא הוזה על גאנג באנגים למיניהם, אונס, השפלה וביזוי של נשים. לרוב נשים שחורות. אבל למרות שהטעם שלו הוא לכאורה ברברי, גזעני ואלים - הוא עצמו איננו כזה. וכך גם בפאמדום. הפמניזם בגילויו הרדיקלי שולל את קיומה של נשיות במובן הגראפי - אין ביגוד נשי, אין ג'סטות נשיות, אין שפת גוף נשית, אין פיתוי ואין נעלי עקב. כל אלו הם ביטויים לשעבוד וניצול האישה על ידי החברה הפטריאכלית. אם הולכים עוד שמאלה מגיעים גם לרעיונות ביזאריים למדי על גברים שצריכים ללדת ועל הצורך למצוא פתרון ביולוגי לבעיה הזאת. הפמיניזם הוא שוויון למרות שלעיתים אנשים מפרשים אותו בטעות כבאק-לאש, תגובת נגד להתנהגות הגברית. וכך מקבלים את המאצ'ואיזם הנשי - אופי שמרוב שהוא מגיב לגבריות ונלחם בה הוא הופך לתמונת ראי של הגבריות. הלוחמנות, הכוחניות והדרישה לכבוד מבטאים התנהגות גברית וזה לא משנה אם זה בגוף של אישה. הרבה אנשים התלהבו מגולדה מאיר ומרגרט תאצ'ר - נשים חזקות שהצליחו כנגד הסיכויים להגיע לעמדות כוח אולטימטיביות. אבל מחקרים פמיניסטיים מצביעים על העובדה ששתי הנשים הללו לא הביאו נשיות לתפקיד, לא קידמו נושאים נשיים ונזהרו מאוד מלהביע רגשות - הן התנהגו כמו גברים בדיוק. רוטווילריות עם ליפסטיק. בפעם הראשונה שראיתי אישה עם נעלי עקב זה היה בחתונה ואמא שלי הקיבוצניקית והפמיניסטית מיד אמרה לי - תראה, היא מתלבשת כמו זונה. אבל מאז הבנתי שאפשר להיות פמיניסט ועדיין לאהוב נעלי עקב ולבוש נשי סקסי. זה קצת כמו לדגול בשוויון זכויות מלא לשחורים אבל עדיין לאהוב בלוז (שמייצג את העבדות של הכושים) |
|
הדורבנים(נשלט) |
לפני 16 שנים •
12 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
12 בספט׳ 2008
הדורבנים(נשלט) • 12 בספט׳ 2008
אנדרפוט, מה במילים "מורטישה, בבקשה" לא הבנת?
ובכל זאת, כיון שיש לי אחריות, והנושא מעניין ומטריד: דעתי שונה מהותית מדעתך בעיקר כיון שבשבילי פמדום הוא הרבה יותר מסטייה מינית, וגם מכיוון שלאור המצב העגום בחברה היום (לפחות הישראלית) פמיניזם, או לפחות "הצד הטוב" שלו, ששואף להגשמה עצמית של נשים, הוא לא רק השקפת עולם. הוא ממש כורח. אתחיל בפמדום. בעיניי, הדבר הסקסי ביותר, המעורר ביותר (מינית ולא מינית) והמרגש ביותר בעולם הוא לא נעלי עקב, או מגפי עוד, או כאב או השפלות מילוליות, או אפילו יופי מהמם. הדבר הסקסי ביותר בעולם הוא רצון של אישה. אישה שרוצה משהו, ויש לה דחף להשיג אותו לעצמה. אישה יצירתית, שחושבת, כותבת ואומרת דברים שאף אחד לא חשב עליהם, וגם לא יכול לחשוב עליהם בעצמו, כי הם באו ממנה בלבד. אישה שחודרת למוח, שמפרה את המחשבה שלי, ושל אחרים ברעיונותיה וצחוקה, ונשיותה, וחיוכה וחיוניותה. אישה תחרותית, או יצרית, שעושה ואומרת דברים שאף אחד מסביבה לא מצליח ולא מעז. אחת כזאת מיוחדת, שהיא עולם בפני עצמה, ששונה מכל העולמות מסביבה, ומכיל אותם. חשובים מאוד גם מראה חיצוני מהמם, מבט מהפנט, נעלי עקב, אסרטיביות של בת הזוג, השפלות פה ושם. הכל נחוץ והכרחי ממש ,אפילו בקשר טווח ארוך מאוד. אבל הרצון של הנשים הוא הדלק, האש הראשונית, והאבן שמניעה את עולם הפמדום. בגלל זה הפמיניזם כמו שאני תופס אותו, ממש נחוץ לפמדום. הפמיניזם שואף לשנות את החברה בה אנחנו חיים, כך שנשים תאכלנה להגשים את עצמן ואת מאווייהן. להשתחרר מהכבלים והעוולות שהחברה מציבה להן. והמצב אכן חרא. בלי הפמיניזם, נשים תעשנה מה שגברים יאמרו להם. הן תהינה כל היום במטבח, או תעשנה קפה למג"ד, או תלבשנה מחוכים ותתעלפנה בחינניות מדי פעם (וישתקו בארוחות), או תלבשנה מגפי עור ויצליפו בגברים שרוצים את זה, או שיהיו כבולות כל היום בבית ויטפלו בתינוקות, כאשר המזור היחידי שלהן הוא לשתות תה עם שותפות גורל. זה לא טוב לי. אני *צריך* שנשים יעשו מה ש*הן* רוצות, וזה בדיוק מה שהפמיניזם אמור לשאוף אליו. עדיף גם שאנשים מסביבם יעשו מה ש*הן* רוצות, וזה כבר לא פמיניזם, אלא פמדום. כתבתי "הפמיניזם כמו שאני תופס אותו" ו"מה שהפמיניזם אמור לשאוף אליו", כי כאן מגיע החלק היותר בעייתי. לצערי המטרה של הפמיניזם, לפי 90% ממה שפמיניסטיות כותבות בתקשורת או במאמרים, שונה מהותית מהצורך להגשמת רצונותיהן של הנשים. אני חושב שמכאן באה הסתירה בין פמדום ופמיניזם. אתן שתי דוגמאות עיקריות: 1) הפמיניזם היום הוא מאוד מחאתי/קורבני. במקום לבדוק באופן חיובי איך לתת לנשים יותר הזדמנויות, הוא מתרכז בלהטיף כמה גברים בחברה מנצלים נשים, כובשים ומתאכזרים אליהם, כמה גברים לא מתחשבים ברצונותיהן, מטרידים ומתייחסים על הנשים כאל אובייקט מיני (ניחוש אישי שלי קטן - זה בגלל שרוב הכותבות הן SIDיות - סאביות בהכחשה). המצב הוא לפעמים כל-כך אבסורדי, עד ששני הערכים האלו מתנגשים אחד עם השני! לפני כמה חודשים קראתי בעיתון "ישראלי" טור של מישהי שלמזלה איני זוכר את שמה, שכותרתו הייתה "ומה עם נינט". היא כתבה שיש המון נשים מוכות, ואלימות ורצח במשפחה בארץ, אבל לאף אחד לא אכפת, כי נינט זכתה בכוכב נולד. ויש המון מקרים של הטרדה מינית, וזלזול במקום העבודה, ואפליה, אבל אף אחד לא כותב עליהם כי נינט שרה, וצלם תפס את נינט ויודה בבית קפה, וכולם עסוקים בזה. ויש המון השפלה בתקשורת של נשים מצליחות, אבל מה זה משנה, כי נינט עשתה קרחת, ואיזה אומה שטחית נהיינו.. נורא רציתי לכתוב לה חזרה – את צודקת, יש המון השפלה בתקשורת של נשים מצליחות. הנה, הרגע השפלת את נינט בתקשורת.. 2) בפמיניזם היום יש משהו מאוד טרחני. עיסוק בטפל, ובעיקר התנגדות ליופי הנשי כאידיאל, בטוענה שזהו אידיאל גברי. אז אסור ללבוש נעלי עקב, כי זה מזיק לגב, ואסור לטפח ציפרניים (כי זה המון סידן?) אסור לגבר לפתוח את הדלת לנשים בג'נטלמניות, או לסחוב בשבילן את התיק, או לנהוג בשבילן, כיוון שזה מנציח את הנשים כחלשות בתודעה. זה מסרס אותן והופך אותן לתלותיות. הן יכולות לבד. מות הפמדום כפי שאני מכיר אותו. (הפעם אני חייב להודות שאני לא ממש יודע למה הן טועות פה. יש משהו בזה, לא?. תארו לכם שכל הזמן האחים הגדולים שלכם היו סוחבים לכם דברים, ומחייכים אליכם בג'נטלמניות...) כששאלתי מישהי פעם "אבל מה תעשי שרוב הנשים *רוצות* להיות יפות, ומושכות, ולטפח ציפורניים, ורוצות שגברים יסחבו בשבילן דברים?" על כך הטיעון הנגדי הוא שהן חונכו מגיל צעיר בעולם גברי, לטפח את היופי שלהן, וזה צורך גברי. ככה שהן לא יכולות אלא לרצות את זה. דווקא על זה, בהיותי סאב, יש לי תשובה מוחצת. התשובה היא שזה הטיעון הכי משפיל נשים ששמעתי מימי ממישהו, גבר או אישה. הוא *כלכך* משפיל, שאני ממש רוצה שתשתמשו בו נגדי. בנות, כל פעם שאני מתווכח איתכן, אנא, הגידו לי "פוג, אתה רק אומר ככה וחושב ככה, כי חונכת בצורה דפוקה מגיל צעיר לחשוב כך, ולא בצורה הנאורה". זה כלכל משפיל, כל כך מסרס את הצד השני, כל כך מבטל אותו, את רצונותיו, ומונע ממנו כל יכולת ורצון למחשבה עצמאית... תענוג. |
|
נולי |
לפני 16 שנים •
12 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
12 בספט׳ 2008
נולי • 12 בספט׳ 2008
שני הפילוסופים האהובים עלי
תכלס? שכל אחד יעשה מה שטוב לו, תוך נסיון שלא לפגוע באחרים. מה זה חשבו אם ככה חינכו אותו או אותה או שזה נובע מבפנים? סאביות לא פמינסטיות? הן פעמים רבות שם למטה כי זה מה שבא להן ומה שעושה להן טוב. וזה מה שנכון לעשות! שבת חלום ודי לריב ילדים. N |
|
Morticia |
לפני 16 שנים •
12 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
12 בספט׳ 2008
Morticia • 12 בספט׳ 2008
נולי כתב/ה: שני הפילוסופים האהובים עלי
תכלס? שכל אחד יעשה מה שטוב לו, תוך נסיון שלא לפגוע באחרים. מה זה חשבו אם ככה חינכו אותו או אותה או שזה נובע מבפנים? סאביות לא פמינסטיות? הן פעמים רבות שם למטה כי זה מה שבא להן ומה שעושה להן טוב. וזה מה שנכון לעשות! שבת חלום ודי לריב ילדים. N נולי, את מותק אמיתית ודי אמרה הכל תכלס... אני כתבתי תזה אקדמית שלמה בנושא הזה ותופתעו שאני דווקא לא כזו פמיניסטית גדולה בפמיניזם עצמו כמו גם בפאמדום בוודאי יש הרבה זרמים ותאוריות חלקן סותרות זו את זו ואין הסכמה יש להיזהר מהכללה גסה ובכלל, מה אמרנו על דעות קדומות? אני בשמחה אנסה לתמצת את התזה שלי כשתנחת עלי המוזה הנכונה {היא נחה כרגע, עמכם הסליחה} בגדול אני יכולה לומר ששתי הטעויות המרכזיות של ה"פמיניזם" בהכללה גסה וכנקודה אחת למחשבה הן שראשית היא נשענת רבות על המהפכה ההומוסקסואלית {שכבודה במקומה} מה שעשה עוול לא קטן למצב הסטרייטים במאה ה-21 {שלא נדבר על השפעות קפיטליסטיות ופוסט-מודרניות למיניהן, כחלק מהעניין כמובן...} השניה היא שזה לפעמים מגיע בניסיון לבוא על חשבון הגבר וחשיבותו שוב בהכללה גסה וגם זו טעות גדולה במקום שלום יש רק יותר מלחמה אמרתי מעט וכמעט לא כלום - זה מה שיש לי חשק עכשיו שוב, עמכם הסליחה אני בעיקר משועשעת, עוד מהפוסט הקודם מהאימאג' שנוצר אצליכם עלי כאיזו בוצ'ית קיבוצניקית בסנדלים תנכ"יות או משהו כזה ... אם אי פעם יצא לנו להפגש פנים אל מול פנים אני בהחלט אהנה לראות אתכם מתעלפים שבת שלום ידידים ואנשים יקרים |
|
נילי ונילי |
לפני 16 שנים •
13 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
13 בספט׳ 2008
נילי ונילי • 13 בספט׳ 2008
אני מודה שקצת קשה לי להצטרף לדיון, כי כל דיון בנושא פמיניזם שנפתח על ידי שני גברים מעורר אצלי חשד ואי נוחות אוטומטים.
אתם רוצים להרחיב שניה על מטרת הדיון, כלומר, מלבד לרדת על הגל הראשון של הפמיניזם? |
|
הדורבנים(נשלט) |
לפני 16 שנים •
13 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
13 בספט׳ 2008
הדורבנים(נשלט) • 13 בספט׳ 2008
תמים לחלוטין, ולא במטרה לרדת על אף אחד.אלה דברים שמדברים עליהם במהלך החיים, ושמטרידים אח"כ, כשאתה לבד חושב.
כל דעה נשית מנוגדת תתקבל בשמחה ובברכת חבל"ז (ולראיה שתי המכובדות הנ"ל). |
|
נילי ונילי |
לפני 16 שנים •
13 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
13 בספט׳ 2008
נילי ונילי • 13 בספט׳ 2008
אז זהו, שאני לא מתנגדת לכלום, כי בעצם לא אמרתם כלום, ולכן לא ברור לי מה מטרת הדיון.
אני מכירה (וירטואלית) את שניכם ככותבים מוכשרים ושקולים, שיש טעם בדבריהם, ומאוד מעריכה כל אחד מכם בד"כ. לא מכירה אתכם כמי שחסרה להם אמירה, אבל בשרשור הזה לא מצאתי אחת, אז באמת שלא יודעת מה העמדה שלי או מה אני רוצה להגיד בכלל בנוגע. אנדרפוט מציין ובצדק שפמיניזם היא תיאוריה אידיאולוגית ופמדום היא פרקטיקה מינית, ושהקשר בין פמיניזם לפמדום הוא רופף ומשווה את זה לאהבת מוזיקת בארוק, שלא מחייבת הסכמה עם השיטה הפיאודלית. מורטישה כותבת שיש יותר מסוג אחד של פמיניזם, והיא כמובן צודקת. אני יוצאת מנקודת הנחה שבניגוד לדברים שכתבת, אתה כן מכיר את הזרמים השונים של הפמיניזם וכן יודע שבימינו נהוג לדבר על "פמיניזמים" ברבים, כך שלא ממש ברורים לי הדברים שכתבת. ואני באמת שואלת. לא מתוך רצון להתנגח. שתי הנקודות שהעלית (פמיניזם טרחני ופמיניזם מחאתי/קורבני) הן חשובות ונכונות, אבל נדמה לי שאתה מפנה אותן כלפי סוג אחד מאוד ספציפי של פמיניזם וקצת פחות כלפי הזרמים האחרים שלו. אני לא חושבת שפמיניזמים סותרים נעלי עקב, אני לא חושבת שפמיניזמים סותרים פמדום. אתה יכול לאמץ לך זרם חמוד להפליא משלך, למצוא לך פמיניסטית-ליפסטיק ולצעוד ביחד אל עבר השקיעה. אתה לא חייב להתקע על כתבי אנדריאה דבורקין. ----- והערה אחת אחרונה לסיום, כדי שלא ייצא שאני משתיקה את הדיון: אם מטרת הדיון היא אכן לדבר על המקומות בהם פמיניזמים סותרים פמדום, אז אני לגמרי בסבבה ואשמח אם תרחיבו, אבל זה טעון הסבר לגבי הזרם הספציפי שנקרא "פמיניזם רדיקלי" ולמה הוא לא רדיקלי בכלל. ועוד הערה אחת אחרונה לסיום סיומת, כי בדיונים פמיניסטיים אני תמיד מרגישה חובה לשייך את עצמי לזרם כלשהו ולא להשאר תלויה באוויר- אני בכלל נגד הקטגוריות החברתיות "גבר-אישה". חושבת שצריך למוטט אותן. מניחה שזה משייך אותי לזרם הפמינסטי-קווירי, לכשיוכרז רשמית על קיומו. בברכת "עשה לך רב ובחר תיאוריה פמיניסטית", נ'. |
|
אחר |
לפני 16 שנים •
13 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
13 בספט׳ 2008
אחר • 13 בספט׳ 2008
נילי ונילי כתב/ה: אז זהו, שאני לא מתנגדת לכלום, כי בעצם לא אמרתם כלום, ולכן לא ברור לי מה מטרת הדיון.
אני מכירה (וירטואלית) את שניכם ככותבים מוכשרים ושקולים, שיש טעם בדבריהם, ומאוד מעריכה כל אחד מכם בד"כ. לא מכירה אתכם כמי שחסרה להם אמירה, אבל בשרשור הזה לא מצאתי אחת, אז באמת שלא יודעת מה העמדה שלי או מה אני רוצה להגיד בכלל בנוגע. אבל כשמסתכלים על ההמשך, מבינים שאת שייכת בעצם לזרם ההוא בפמיניזם, שדוגל בכך ששיחה שמתגלה כטעות במספר תארך לפחות עשר דקות. |
|
Morticia |
לפני 16 שנים •
13 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
13 בספט׳ 2008
Morticia • 13 בספט׳ 2008
נילי ונילי כתב/ה: והערה אחת אחרונה לסיום, כדי שלא ייצא שאני משתיקה את הדיון: אם מטרת הדיון היא אכן לדבר על המקומות בהם פמיניזמים סותרים פמדום, אז אני לגמרי בסבבה ואשמח אם תרחיבו, אבל זה טעון הסבר לגבי הזרם הספציפי שנקרא "פמיניזם רדיקלי" ולמה הוא לא רדיקלי בכלל. לא יודעת לגבי הזרם של פמיניזם רדיקלי, נראה לי שאת, לעומתי, עדיין מבלה בקמפוס להיות מעודכנת {איזה כיף זה אה?} אבל מעבר לכך שקשה לענות על כזו שאלה מבלי לתת את הדעת על מה זה פאמדום ואולי בכלל יש פאמדומים רבים, כמו פמיניזמים, גם קשה שלא לחשוב על הספר הידוע "סיפורה של O"... כשהספר רק יצא אנשים סירבו להאמין שהוא נכתב בידי אישה והוא נכתב בידי אישה בצרפת של שנות ה-50 בוודאות והוא ערך לפמיניזמים מסויימים אם כי ועל אף שהוא מתאר יחסי סאדו מזוכיזם קשים בהם האישה מאבדת כמעט את צלם אנושה והופכת לחפץ בידיו של גבר סאדיסט נורא - יש שם תיאורים קשים של התעללות פיזית ונפשית אליהם היא מתמסרת ללא הכרה... ודווקא מהביטול והדרך בה היא בוחרת לכתוב את זה היא מעבירה מסר מאוד חזק השייך לדיון פמיניסטי, בהחלט. נילי ונילי כתב/ה: ועוד הערה אחת אחרונה לסיום סיומת, כי בדיונים פמיניסטיים אני תמיד מרגישה חובה לשייך את עצמי לזרם כלשהו ולא להשאר תלויה באוויר- אני בכלל נגד הקטגוריות החברתיות "גבר-אישה". חושבת שצריך למוטט אותן. מניחה שזה משייך אותי לזרם הפמינסטי-קווירי, לכשיוכרז רשמית על קיומו.
דווקא למיטב זכרוני תאוריות קוויריות זוכות להרבה הצלחה ויחס באקדמיה - חלקן גם מאוד מעניינות. ובהקשר הזה, אם כבר הזכרנו מהפכה הומוסקסואלית אז... איך לא? הלסביות עדיין נלחמות חלקן תאורטיקניות מדהימות ולגברים באשר הם גברים החיים יותר קלים ... sad but true המשך יום נעים |
|
הדורבנים(נשלט) |
לפני 16 שנים •
17 בספט׳ 2008
לפני 16 שנים •
17 בספט׳ 2008
הדורבנים(נשלט) • 17 בספט׳ 2008
נילי ונילי כתב/ה: אז זהו, שאני לא מתנגדת לכלום, כי בעצם לא אמרתם כלום, ולכן לא ברור לי מה מטרת הדיון.
אני מכירה (וירטואלית) את שניכם ככותבים מוכשרים ושקולים, שיש טעם בדבריהם, ומאוד מעריכה כל אחד מכם בד"כ. לא מכירה אתכם כמי שחסרה להם אמירה, אבל בשרשור הזה לא מצאתי אחת, אז באמת שלא יודעת מה העמדה שלי או מה אני רוצה להגיד בכלל בנוגע. אנדרפוט מציין ובצדק שפמיניזם היא תיאוריה אידיאולוגית ופמדום היא פרקטיקה מינית, ושהקשר בין פמיניזם לפמדום הוא רופף ומשווה את זה לאהבת מוזיקת בארוק, שלא מחייבת הסכמה עם השיטה הפיאודלית. מורטישה כותבת שיש יותר מסוג אחד של פמיניזם, והיא כמובן צודקת. אני יוצאת מנקודת הנחה שבניגוד לדברים שכתבת, אתה כן מכיר את הזרמים השונים של הפמיניזם וכן יודע שבימינו נהוג לדבר על "פמיניזמים" ברבים, כך שלא ממש ברורים לי הדברים שכתבת. ואני באמת שואלת. לא מתוך רצון להתנגח. שתי הנקודות שהעלית (פמיניזם טרחני ופמיניזם מחאתי/קורבני) הן חשובות ונכונות, אבל נדמה לי שאתה מפנה אותן כלפי סוג אחד מאוד ספציפי של פמיניזם וקצת פחות כלפי הזרמים האחרים שלו. אני לא חושבת שפמיניזמים סותרים נעלי עקב, אני לא חושבת שפמיניזמים סותרים פמדום. אתה יכול לאמץ לך זרם חמוד להפליא משלך, למצוא לך פמיניסטית-ליפסטיק ולצעוד ביחד אל עבר השקיעה. אתה לא חייב להתקע על כתבי אנדריאה דבורקין. ----- והערה אחת אחרונה לסיום, כדי שלא ייצא שאני משתיקה את הדיון: אם מטרת הדיון היא אכן לדבר על המקומות בהם פמיניזמים סותרים פמדום, אז אני לגמרי בסבבה ואשמח אם תרחיבו, אבל זה טעון הסבר לגבי הזרם הספציפי שנקרא "פמיניזם רדיקלי" ולמה הוא לא רדיקלי בכלל. ועוד הערה אחת אחרונה לסיום סיומת, כי בדיונים פמיניסטיים אני תמיד מרגישה חובה לשייך את עצמי לזרם כלשהו ולא להשאר תלויה באוויר- אני בכלל נגד הקטגוריות החברתיות "גבר-אישה". חושבת שצריך למוטט אותן. מניחה שזה משייך אותי לזרם הפמינסטי-קווירי, לכשיוכרז רשמית על קיומו. בברכת "עשה לך רב ובחר תיאוריה פמיניסטית", נ'. האמירה (לפחות שלי) הייתה שנראה שפמיניזם, כפי שהוא מוצג כיום, סותר או מתנגד לפמדום בכמה מובנים, ושהדבר מציק לי כי פמיניזם דוגל בקידום נשים, ולכן ניסיתי לרדת לעומק ולהבין למה. את קצת אובר אסטימייט מי. לא ידעתי בכלל שיש זרמים לפמיניזם, ואיני מכיר אותם. תוכלי להרחיב? אוליי יש זרמים מסויימים שמתנגדים לנעלי עקב ושוט (כמטאפורה) ואחרים לא.. למורטישיה - כמובן שפמיניזם לא בהכרח מוביל לפמדום, וסיפורה של O היא דוגמא ניצחת לקשר בין פמיניזם ומייל-דום דווקא. גם בהודעה שלי היה איזה רמז וחשש, שרוב הפמיניסטיות הן סאביות.. אז קל לי להתחבר לדוגמא הזאת. בכל זאת מעניין עד כמה הפמיניזמים (ככה?) מתנגדים לפמדום, אני יודע למשל שטיפולים פסיכולוגיים הרבה פעמים מעודדים נשים להפוך למלכות (ננה הזכירה את זה בשרשור של אנדרפוט, למשל), כדי לחזק את בטחונן. |
|