אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פגישה ראשונה

אדון טיפות הגשם​(שולט)
לפני 20 שנים • 17 בפבר׳ 2004

פגישה ראשונה

פרפרים בבטן מקישים על הדפנות.
חוט ראשון נמתח בינינו אז, עם המילים.
שלום, מה שלומך ? מילה ראשונה.
מחכה עכשו לך. תשובה ראשונה.
מילים ראשונות שלך. לא אדע אם תעני.
תשובה נימוסית של תודה אבל תודה, או אולי סדק שנפתח,
אור שמתחיל להציץ, חרכים שניסיתי לקרוע בך.

איך לכתוב ?
מילים פשוטות שמנסות לגעת ? .. אולי שפה גבוהה תרשים אותך ?
אני מתלבט ומתחבט כבר במכתב שני, מילים מביט, כותב מוחק
מצד אחד לתת את מה שיש בי, לכתוב לשפוך, לפתוח דרך ..
מצד שני, עוד לא הכרנו .. אסור יותר מדי מתכת שהותכה
האש היא מחממת, מלטפת. היא טובה,
אבל האש היא גם שורפת, אם חמה יותר מדי

המכתבים זורמים, שעות, ימים שמצטברים.
גם שבועות פתאום שוקעים שם, כמו דפים של ספר מצהיבים
שיחות הטלפון שמתחילות, הקול .. רוצה לשמוע איך אתה ..
האם נעים, רך מלטף עוטף, או סתם דיבור של איש רחוק
שיח לילה חרישי, הכל עדיין מהוסס
מילים נעצרות, עוברים, עולים עוד מדרגה
לאט לאט נשבר שם קרח,
החום עובר לו מתפשט, ונעלמת הקרה

אבל הפרפרים לא יעלמו. השאלה לא נעלמת.
הכל תלוי, הכל סתמי, הכל כמו כלום יפול,
אולי ואם,
ואין תשובה לשאלה ..

שעות, אלפי מילים, עשרות רבות של מכתבים
הלב רוצה לזרום, גם פה גם שם, אני מרגיש
אבל כמו רוח שנושבת,
עפיפון, מטוס היא מרימה
גם להפיל ארמון יודעת
כמו סופת טורנדו, הוריקן.

- - - - - - - - -

פרפר מקיש לו בתיבה. שואל, איש לא יודע
רק אלוהים מביט מעל, תפילה קטנה אליו נושא
שמיים, גשם, רוח, גם סופה
אני בפנים, המערבולת שהולמת,
עד שתשכך, עד שתשקע.
קליבר​(שולט)
לפני 20 שנים • 17 בפבר׳ 2004
קליבר​(שולט) • 17 בפבר׳ 2004
icon_evil.gif
אין כמו פגישה ראשונה .
ולא משנה באיזה גיל אתה ..
תמיד זו .....פגישה ראשונה

אהבתי
Timeless​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 18 בפבר׳ 2004
Timeless​(נשלטת) • 18 בפבר׳ 2004
אלוהים רואה את הפרפר , שומע את התפילה אך לא בידו התשובה.
הוא רק דאג שהפרפר לעולם ידע שמים , רוח , סופה
ושלעולם תופיעה השמש .
הוא , יתענג בין קרניה וישכח לזמן קצר את הסופה
עד הבאה.

בהצלחה.
אדון טיפות הגשם​(שולט)
לפני 20 שנים • 18 בפבר׳ 2004
להתענג על הסופה כאשר אנו בתוכה
על הרוח, על המים, על הגשם,
על האור ועל החושך

על צינה של חורף קר
ועל קרניים של השמש המחממת
על ימים של ציפייה
ועל לילות שנמתחים בלי די

על שעות שמסתיימות
ועל דקות שנמתחות
על קולות שלא שומעים
ועל מראות שאין רואים

את הכל נתתי לך, השמיים הם עדי
מחכה עכשו
אור בסדק שיפתח . . .
loren
לפני 20 שנים • 18 בפבר׳ 2004
loren • 18 בפבר׳ 2004
מקסים, פשוט מקסים.