לא קשורה
|
לפני 16 שנים •
24 בספט׳ 2008
האם אתה קורא את שאצבעותיך מקלידות? ראובן כתב/ה: היסוד הנפשי של משיכה לאקט האינוס טמונה בזכרון הקמאי של הגזע האנושי: ... ההיבט הנפשי הראשוני של משיכה לאינוס הוא הרצון של הזכר לכפות על הנקבה עיבור. ... יש יסוד כוחני פשוט במעשה האינוס וגם יסוד זה מושך מאוד, עבור רוב האונסים וחלק מן הנאנסות. היסוד הכוחני הזה משמש לשני צרכים: 1) כלי להסרת עכבות מוסריות-חברתיות (בדיוק כמו האלכוהול), וחשוב מכך - 2) כלי המאפשר מילוי תפקידים מגדריים קלאסיים ... מעשי האונס הם גם תוצאה של קודים מעוותים של התנהגות מינית שנטבעו בנו באמצעות הדת וכוחות הממשל - כי שליטה במיניות הציבור ויצירת תיסכולים וחסמים הינה כלי ראשון במעלה בשליטה פוליטית וחברתית. ... הבה נחזור לנושאים נעימים יותר - עצם ההנאה ממעשה האונס: תיעוד מחקרי מגלה כי נאנסות רבות דיווחו כי, למרות רתיעתן מהאקט והטראומה הנלווית, הן חוו אורגזמה בעת מעשה האונס, בעת חוויה קשה, טראומתית, הנפש ממלטת את עצמה ועפה (ולזאת ייקרא 'ספייס' ) ובמקרה כזה, יחד עם הנפש, עפות מבעד לחלון כל העכבות וכל החסמים הרגשיים. ... צחוק הגורל הוא, כי לרוב דווקא נשים המתקשות להגיע לאורגזמה עם חבר או אהוב, יחוו אורגזמה מטלטלת בעת מעשה אונס. ... . המשיכה להיות נאנסת נובעת מהצורך הטבעי להשתחרר מעכבות חברתיות ומוסריות ופשוט להיבעל. יסוד נפשי נוסף של המשיכה הנשית להיאנס הוא האינסטינקט הביולוגי של האישה להתעבר, ... מבחינתי האישית, אקט האינוס הוא אקט תובעני - מכות, צרחות, גסות רוח, איומים וכו'. עמדתי היא שאני מעדיף שאישה תתחנן כי אאנוס אותה: שתתנהג יפה מאוד לפני האקט ותכין לי קפה שחור חזק אחריו, אבל לשם כך הרי דרושה נאנסת מבינת עניין. למיטב נסיוני, אפילו נשים הזקוקות לאקטים של אונס, כחלק משחזור טראומות מעברן, אינן יודעות להפגין הכרת תודה על השתדלות השולט. הייתי שואלת WTF, אבל, זה נראה לי לא הולם את נסיבות הדיון. הדבר היחידי שקרוב לנכון מבין כל הדברים שאמרת הוא שיש יסוד כוחני באקט של אונס. אונס הוא מעשה כפייה של אקט מיני (וגינלי, אנאלי, אוראלי) כלפי אשה או גבר, ללא הסכמה עקרונית. וכפייה היא אקט כוחני. בעימות הטלוויזיוני שנערך בין בוש האב לבין דוקאקיס, נשאל המתמודד הדמוקרטי, שהתנגד לעונש מוות "אם קיטי דוקאקיס הייתה נאנסת ונרצחת, האם היית תומך בעונש מוות לרוצח?" התשובה המאד ארכנית ומתפתלת של דוקאיקיס, נחשבת עד היום לאחת הסיבות בשלן לא ניצח בקמפיין לנשיאות. ואני מוצאת את עצמי תוהה, לאור המניפסט שפרשת כאן, במידה ובתך הייתה נאנסת, האם תשאל אותה, האם היא נהנתה? האם תסביר לה שבעתיד יהיה לה קל יותר להשתחרר מינית? האם תסביר לה שזה אקט של פריון? האם תלטף את ראשה ותסביר לה שיש בה יסוד נפשי שהוביל לאונס? האם תסכים להקלה בעונשו של האנס, כי הוא עבד קשה? האם תברך אותה על כניסתה החלקה לקהילת הבדסמ? האם תתבע את נתניהו או הרב הראשי או את האימאם הקרוב למקום מגורייך, כי בהתנהגותם הם אחראים ליצירת האדם שאנס? אולי בכלל רק תבקש קפה שחור. כמו שאבא אוהב. במילים הכי פשוטות שאני מצליחה לגייס: אונס הוא לא זיון שכל. ופנטזיית אונס היא לא אונס. מיתוסים על אונס. http://findarticles.com/p/articles/mi_m2294/is_2001_August/ai_82782443 http://www.afterabortion.org/rape.html http://www.ifeminists.com/introduction/editorials/2001/0522.html http://www.awwwsome.com/stc/par_male.htm http://www.macom.org.il/ |
|
|
huan
|
לפני 16 שנים •
24 בספט׳ 2008
ציטוט: וההערה לחואן- אני לא מסכימה שכל עוד זה רק פנטזיות זה בסדר.
לשם דוגמה, בכל הפאראפילות בDSM, מספיק לך להגדיר פאראפיליה רק לפי פינטוז על מעשים מסויימים כמו למשל פדופיליה במשך פרק זמן מסוים שהוא מעל חצי שנה כדי להגדיר אותך כפדופיל (בתוספת עוד כמה קריטריונים לא רלבנטים). על פי חוק אומנם לא יחשב כעבריין מין, אבל מבחינה פסיכיאטרית- יש לו הפרעה. ההבחנה הפסכאטרית הינה חסרת משמעות לחלוטין, כפי שאת וודאי יודעת הבחנות והגדרות פסכאטריות הן לרוב די שרירותיות, גמישות ורחוקות מלהיות חד משמעיות. באשר לדוגמא שהבאת מבחנתי אדם שמפנטז על לאנוס ילדות קטנות הינו אדם מין המניין ולי אישית לא תהיה בעיה להנות מחברתו כל עוד אדם זה לא פגע באף אחד. לכולנו יש צדדים אפלים כאלה ואחרים, את חלקם ניתן להגדיר על ידי טרמינולוגיה פסכאטרית. האם זה הופך אותנו לאנשים רעים? התשובה היא לא - שכן כבר אמרו חכמים ממני שמה שמגדיר את האדם הוא מעשיו - ומעשיו של רוצח בדם קר למישהו שבטעות הפיל טליוזיה מהקומה השניה על הראש של השכן הינם שונים מהותית אחד מהשני. לא רק במבחן הכוונה אלה גם ובעיקר במבחן התוצאה. מפני שכאשר דבר מה יוצא אל הפועל הכוונה הינה חלק אינטגרלי ממבחן התוצאה. אך הכוונה עצמה, כאשר היא עומדת לבדה היא איננה כוונה כלל אלה רק מחשבה ורעיון - ואליהם אין לשפוט אדם, לטוב או לרע. ובאשר לטיפול? במידה ואדם היה בא עלי ומספר לי על מחשבות רצחניות כאלה ואחרות (שאין לו כל כוונה להוציעם לפועל) כמובן שהייתי מציע לו עזרה וטיפול - אך לא בשל קיומם של המחשבות אלה כדרך למנוע את הסבל שמחשבות אילו מסבות לו, ובמידה והסבל איננו קיים הרי שאותו אדם כלל לא יבוא עלי ולי לא יהיה כל רצון או כוונה לטפל בו בכפיה. יותר מכך, כאדם שעבד וטיפל בסכיזופרנים - גם במחשבות שלהם לא הייתי מטפל ללא היו להם השלכות על אושרם או השלכות הרסניות על סביבתם. אין כל רע בכך שאדם חושב שהוא נפוליאון הבעיות מתחילות רק כשהוא מתחיל לגייס צבא ולנסות לכבוש מחדש את פריס. אך חלק זה בתשובתי סוטה מן הסתם מהנושא - עליו מומלץ לחזור (תוך ניסיון להתעלם מספקולציות ופרובוקציות סטייל ראובן אשר לטעמי אין בהם משום תרומה כלשהי לדיון ורק יקחו אותו למקום שטחי ונלעג). |
|
|
נוריתE
|
לפני 16 שנים •
25 בספט׳ 2008
כחולה...להארות המורחבותשלך, על מימוש פנטסיות שנחשבות מנוגדות לחוק עצמו
חוקי החברה או לשכל הישר,כמו פינטוז על רצח או אונס או בייסג'מפ מראש מיגדל עזריאלי, אני מסכימה אבל אנחנו דנים פה בבידיסמ ובמימוש פנטסיות במיסגרת זוגית כמו אצלנו, שבה, אנחנו באים מתוך הנחה שיש פה הסכמה מלאה ומושכלת לעסוק בפעילות,ששוב, כמו שאמרתי קודם, ברובה, מנוגדת לחוקי החברה המתוקנים ואפילו לחוק עצמו לפעמים, תמיד צריך להפעיל שיקול דעת,שני הצדדים,ז'' מה שניראה לנו שלא יעשה לנו טוב או אפילו יפגע בנו, צריך לחשוב האם באמת לעשות את זה, הרי בסך סך הכל כל הפעילות הבידיסמית מבוססת על מימוש פנטסיות, שנובעות מתוך הנטיה והצרכים שלנו כבני אדם שמגדירים עצמם בידיסמיים, שולטים ונישלטים, של איבוד ומסירת שליטה חוסר אונים וכו''ד, יש לנו בתור תת חברה מוגדרת ומגובשת פחות או יותר ,חוקים משלנו ,ומי שלא הולך בעיקבותיהם, עלול ועשוי למצא עצמו ניפגע או פוגע ,ביותר מדרך אחת,וחובה עליו לחשוב מה אם בכלל הוא אוהיא עושה פה. אני למשל מאוד מתנגדת ל"חוויות מתקנות" מסוג כלשהוא, ז''א ישנם כאלו שדוגלים שאם נניח אישה עברה התעללות בילדותה,הרי ש"שיחזור החוויה" ביחד עם האדון שלה, יוציא וירפא אותה מהטראומות האלו טעות, טעות גדולה,מאוד. אבל חובה להפריד את זה מכל הקטע של מימוש או פינטוז בלבד,אצלנו ובמה שאנחנו עושים או חולמים ובטח שלא ללכת ולהשוות את זה למה שמכונה פשעים מיניים או אחרים בחברה החיצונית,שבה אנחנו חיים. לא במקום,כי ככה הרי שכולנו פושעים, במידה זאת אחרת או קורבנות במידה זאת או אחרת, האם אכן ככה? מסקנה שכזאת מנוגדת לרוח הבידיסמ ושוללת לחלוטין את אורח החיים שלנו. כי זה באמת כבר מה שקרוי ביידיש "פארפצ'ט" ,דהיינו, מוגזם, מוגזם מאוד , אין רע בדיון בריא והגיוני על נושאים ואקטים שונים,אבל יש גבול ונידמה לי שפה את משליכה את הפחדים שלך מאקטים מסויימים על כלל הקהילה וזאת לא פעם ראשונה שאני רואה וקוראת אותך עושה את זה,ומכניסה את כולם לסיחרור. אין להשוות את זה למצב חברתי שבו מישהו חולם שנים לאנוס נשים והולך ומממש את זה בסימטאות אפלות ויערות על עוברות אורח או טרמפיסטיות תמימות, כי זה כבר מצב נפשי פתולוגי, מוגדר, ואני מעדיפה שלא להכנס לדיון על המצב הנפשי ופתולוגיית המוח של אנשים כמונו שחיים אורח חיים מסוים וחריג מבחינה חברתית, כי אני אחת מכולנו,בין הייתר וכל אחת ואחת רשאים לנתח את הלמה אני פה ומה אני עושה פה, בפרטיות של עצמם ואי אפשר להשליך מה שאת הבאת, עלינו אין צורך ואפילו אגיד שמתנשא ומותח ביקורת מיותרת. אם זוג מחליט לעשות אקט מסוים הרי האחריות היא עליו, להתחיל ולהפסיק במידה ורואים שדברים יוצאים מגדר שליטה או מאבדים את המומנטום של הנאה מהמימוש הזה,ואי אפשר להשליך ממעשינו החריגים מבחינה מקובלת חיצונית חברתית על העולם האמתי שבחוצ ועל מה שמתרחש בו.לטוב או לרע כי אם ככה,אז באמת,אולי כולנו נפסיק את כל מה שאנחנו עושים נחזור לחיי ונילה, וניקבור את הבידיסמ לעולמים. כי מבחינתי ממש אין הבדל בין לסטור ולירוק על אישה כי היא מפנטזת רוצה ומבקשת מתחננת ונהינת ממנו לבין לדמות מעשה אונס בתור מישחק מיני מקדים לסשן או סשן עצמו כל אחת והצרכים והטעם שלו כאן ומי אם לא אנחנו צריכים וחייבים לקבל את זה ולהבין , להבין שכל עוד זה נעשה מרצון ומהסכמה הדדים ושיקול דעת ומופסק במיידי, אם אחד הצדדים רואה צורך ומרגיש שדי אז אל לנו לשפוט אחרים בל ישפטו אותנו גם. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 16 שנים •
25 בספט׳ 2008
כחולית, אף פעם לא בא לך לרצוח מישהו, או לפחות לפגוע בו, אבל ממש? אם לא, לדעתי את מיעוט נכחד...
הדיון הזה מזכיר לי סוגיה בפילוסופיה יהודית, אשר עוסקת בשאלת המוסר והצדיקות. כמובן שחכמי היהודים מתייחסים למצוות מן התורה ולא לעינוי קורבנות תמימים, אבל העקרון דומה. שואלים היהודים: מי הכי צדיק? עמדה אחת טוענת, כפי שנטען פה, שהצדיק האולטימטיבי הוא זה שלא רק שאינו חוטא, אלא גם בכלל אינו רוצה לחטוא. אין לו תשוקה בלתי מוסברת ללבוש שעטנז או לשאת את שם ה' לשווא. הוא לא מעוניין כלל לראות קורבנות תמימים סובלים. גישה שניה, כמו אצל יהודים טובים, אומרת כמובן את ההיפך: הסופר-צדיק הוא דווקא מי שכן רוצה לעשות, אבל לא עושה. לא חוכמה לא לעשות לך פסל ומסכה אם אתה בכלל לא רוצה לעשות פסל ומסכה. הכובש את יצרו, הוא התותח-על של המוסריות (כך אצל חז"ל, מילה במילה). מי שחושב שאישה בוכה זה סקסי בטירוף, אבל מתאפק ולא גורם לנשים לבכות כי הוא יודע שזה לא נחמד מצדו, הוא לא רק פרטנר לגיטימי לקפה אלא גם אפשר להיות יותר בטוחים שיש לו אינהיביציות והוא לא יסתער ברגע שתעלה מחשבת כפירה במוחו. מלבד זאת, אני חושב שצריך להפריד בין יצרים לבין עמדות לבין כוונות. אף אחד לא בוחר את היצרים שלו. הם לא תוצר של פעילות שכלית מודעת, אלא הם פשוט שם, נתונים מראש כמו צבע עור. עמדות וכוונות הן סיפור אחר. הן מעידות לא רק מה מדליק את האדם בלא שתהיה לו שליטה על כך, אלא גם מה הוא חושב על מה שמדליק אותו ומה הוא הולך לעשות עם זה. בעיניי אלו אינדיקציות טובות הרבה יותר לשיפוט אישיות ובריאות נפשית. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 16 שנים •
25 בספט׳ 2008
תראו.. נוכל לדון פה עד אין קץ על פתולוגיות גבריות נפשיות ,סטיות חמורות, הפרעות למינהן ופראפילויות ולמה בני אדם עושים דברים רעים ומרושעים שפוגעים באנשים אחרים,שלא לדבר על פינטוז מורבידי
כולל אונס,שזה אכן נושא מאוד רגיש..או על למה נשים דווקא מפנטזות ומה זה אומר עליהן? אבל תכל'ס,אנחנו לא אנשי מקצוע ואנחנו לא "כאלו"...אז בסדר אפשר לסחוב עוד שמונה עמודים בדיון פסיכאטרי מעמיק שלא לדבר על השלכות חברתיות חוקיות, אבל מה יצא לנו מזה שכ-ולם כאן גם מי שלא חשבו ככה, הבינו כבר את העיניין אם לא ידעו את זה מקודם. לפגוע במזיד באדם אחר זה דבר רע .אין שום וויכוח.אונס בחיים האמיתיים הוא אירוע מזעזע שמבצעיו ראויים לעונש הרבה יותר חמור ממה שנותנים כעת. זה סוטה זה רע זה חולני ,בסיידר נכון. אבל,הכחולה הלכה והעלתה את הנושא הזה, בעיקר של פנטסיות אונס ,כאן באתר בידיס''מי בפורום של שליטה גברית ולא באיZה פורום פסיכולוגיה בתפוזוואלהנענע ולא פה בכללי ולא ב"לא קשור" פה. אבל אני בכל אופן ניסיתי לסחוב לכיוון הבידסמי למה כי אנחנו כן בפורום בידיסמ''י של שליטה גברית.. לאורך כל השנים שאני בפורומים של הקהילה, תמיד נושא פנטסיות האונס ומימושן,בייחוד היה נושא מאוד רגיש,ממש כמו פדופיליה לפחות כאילו ששששש...בואו לא נדבר על זה לא נדון לא נספר לא נשתף או שבואו ונשלול אתזה מכל וכל כדי שאלו שלא שייכים וניכנסים לא יחשבו שאנחנו פה בסאדו "מעודדים אתזה"... חלילה. ואני שואלת דבר אחד את כל הנירתעים וביחוד את הנירתעות שכאן מעצם הרעיון של פנטסיות אונס או מימושן כשמדובר בהן כ ובמסגרת פעילות סאדו-מזוכיסטית גרידא ואני חוזרת (כחולה..)סאדו מזוכיסטית.לא המציאות הקשה והלא נעימה שבחוצ מה ההבדל, בין שאר הפעיליות ה SM יות כגון קשירות הצלפות השפלות מילוליות למינהן, יריקות בעיטות ,מין קשוח מכל מיני כיוונים, וכל שאר הדברים (שלא הזכרתי)שאנחנו עושים על בסיס קבוע יום יום בחדרי חדרים ובמועדוני קהילה לבין פנטסית אונס ומימושה(כשכזאת בעצם כוללת בתוכה את רוב הנ''לים אם לא את כולם) ונעשית כמו שאר הסשנים האחרים כמו שאר הפעילויות הנ''ל לפי כל החוקים והכללים. למה כל הללו זוכות לרייטינג גבוה אהדה ופופולריות בבצוע ובסיפורים אמיתיים או וגם פנטסיות שלא לדבר על לפעמים מחיאות כפיים סוערות וכשמזכירים את המילה אונס אנשים פה נכנסים לחרדות? שמישהו ינסה להסביר לי באופן רציונאלי ? כאילו זאת רק המילה המפחידה או משהו מעבר לזה? כששוב,אני מזכירה ,שאם באמת תחשבו על זה אז זה בעצם אותו דבר, אותן פעיליות בשם מסויים אחר כוללני. |
|
|
| אחר |
לפני 16 שנים •
25 בספט׳ 2008
Buttercup כתב/ה: מה ההבדל, בין שאר הפעיליות ה SM יות כגון קשירות הצלפות השפלות מילוליות למינהן, יריקות בעיטות ,מין קשוח מכל מיני כיוונים, וכל שאר הדברים (שלא הזכרתי)שאנחנו עושים על בסיס קבוע יום יום בחדרי חדרים . למה לא הזכרת? למה לעצור בשיא המתח? |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 16 שנים •
25 בספט׳ 2008
כחולית כתב/ה: וההערה לחואן- אני לא מסכימה שכל עוד זה רק פנטזיות זה בסדר.
לשם דוגמה, בכל הפאראפילות בDSM, מספיק לך להגדיר פאראפיליה רק לפי פינטוז על מעשים מסויימים כמו למשל פדופיליה במשך פרק זמן מסוים שהוא מעל חצי שנה כדי להגדיר אותך כפדופיל (בתוספת עוד כמה קריטריונים לא רלבנטים). על פי חוק אומנם לא יחשב כעבריין מין, אבל מבחינה פסיכיאטרית- יש לו הפרעה. כמו כן, השאלה היא מה המבחן שלך? מבחן המחשבה או מבחן התוצאה? השאלה היא אולי כמה הפנטזיות חזקות? כמה הן מעוררות מינית? האם הן הפנטזיות העיקריות? במידה והיית איש מטפל ובא אליך מטופל שאומר לך שהוא מפנטז כל הזמן על רצח אנשים וכריתת איברים ועל עינויים המחשבות חוזרות ונישנות, האם לא היית חושב שמשהו בו לא בסדר ושאולי יש פה מצב פתולוגי? האם בדיכאון קליני אחד הקריטריונים לאיבחון הוא לא מחשבות שליליות חוזרות ונישנות, מחשבות על התאבדות, ראיית עתיד שחורה וכדומה בנוסף לתופעות פיזיות כמו חוסר תיאבון, חוסר רצון לעשות פעולה כלשהי מלבד לשבת במיטה כל היום וכו'? לכל השאר, אני אחדד את השאלה שלי: אני לא מסתכלת על זה שרוצה להיאנס, אלא על זה שרוצה לאנוס. אדם שעצם גרימת סבל לאחר היא שגורמת לו גירוי בין אם הוא גרם לסבל או אחרים. וסדיסט אמיתי שעליו דיברה חתולה, הוא סדיסט שרוצה לגרום לסבל אמיתי לשם סבל, ולא סדיסט מיני כמו פה שגורם סבל שיוצר הנאה, גם אם לא ישירה, אזי עקיפה. כלומר כאב נפשי או פיזי שיוצר גירוי מיני והנאה ולא כאב פיזי או נפשי שיוצר סבל של ממש. . אף אחד מאתנו הוא לא פסיכולוג קליני או פסיכאטר מוסמך לדון בכל הפתולוגיות הנפשיות שאת מעלה ומלעשה את עונה עליהן אבל מילא. אבל את מבלבלת פה אנשים ברמות עם כל עיניין הפראפיליות. אז רק לשם הדיון וההבהרה הלכתי עכשיו וטרחתי ובדקתי השימוש במונח פאראפיליה בתחום הפסיכולוגיה והסקסולוגיה הוא כ"מונח מטרייה" המכסה מגוון גדול של משיכות מיניות לא אופייניות. עניין פאראפילי לכשעצמו איננו בר-חשיבות לקלינאים אלא אם כן הוא גורם לסבל מכל סוג שהוא, או שמונע באופן בולט חיי מין "נורמליים" (בהתאם למקובל באותה תרבות ובאותו זמן+ואני מוסיפה שגם,עלפי חוק+). פנטסיות אונס ואונס לא מוגדרות כפראפיליה קלינית (בדקתי) או בכלל כפראפיליה אנסים מוגדרים בקהילה הפסיכאטרית כבעלי "נטיות סוציופאתיות" ו"הפרעת אופי". קרי דיסאורדר. לא כהפרעה נפשית פתולוגית המצריכה איתור וטיפול מיקצועי . ולכן ההשואה שלך לדיכאון קליני פתולוגי היא לא רלוונטית כי בדיכאון אדם עשוי לפגוע בעצמו או באחרים מתוך ייאוש והדאגה הראשונה היא לשלומו הנפשי והפיזי ולטפול מקיף פסיכולוגי ותרופתי . אם החוק יתיר להגדיר אותם כבעלי הפרעה נפשית מוכרת,הרי שהם יהיו פטורים,על פי חוק מאחריות על מעשייהם ואי לכך לא יענשו בכלל או יוכנסו למוסד סגור עד ש"ירפאו" אותם. אם בנאדם שוקע בהזיות ופנטסיות שכאלו בצורה אובססיבית הרי שהוא עלול ועשוי ללכת ולממש את זה ואז כמובן אם הוא ייתפס הא גם יענש(בתאוריה) אבל אם הוא בוחר ללכת לטיפול מיקצועי ומספר למטפל שלו על זה, אז הוא יטופל קלינית ואף מטפל לא ילך להסגיר אותו למישטרה רק כי יש לו פנטסיות מה גם שיש פה את החוק שמונע הסגרת מידע רפואי סודי פנטסיות או אובססיה בלבד.לא יכניסו את הבנאדם לכלא. ובנאדם מאושפז בכפיה רק אם יש הוכחה ברורה ומעשית שהוא מסוכן לציבור או לעצמו והדגש הוא על מעשית אלא אם כן הוא חולה נפש מוכר ואז אפשר לשם מניעה אבל קשה מאוד. לעומת זאת מאזוכיזם וסאדיזם דווקא כן מוגדרת כפארפיליות קליניות,או הפרעה נפשית מוכרת למעשה.סושיאל/סקסואל דיסאורדר. זה שאנחנו נתנו פרוש אחר למינוח "סאדיסט" מתוך החוקים שלנו זה כבר משהו אחר. מעבר לזה, אם נישלטת מבקשת להגשים לה פנטסיה כזאת ומתחרטת באמצא במילת ביטחון והאדון שלה ממשיך בשלו הרי שיש מקום לחשוש הוא אחד מאלו המוגדרים שלעייל שרק תפס טרמפ על הבידיסמ ולא שייך אליו בכלל ואז כל המשחק הפוך למעשהאונס "אמיתי" שדורש את התגובה המתאימה והראויה למעשה שכזה. תלונה. פדופילים,אם כבר טרחת ונתת את ה"דוגמה" הספציפית הזאת , כפראפיליה חולנית קלינית ומסוכנת מוגדרים כבעלי הפרעה נפשית קלינית מוכרת וגם כפושעי מין כי הם פוגעים בילדים צעירים חסרי ישע אבל האיבחון הקליני לא מונע עונש מאסר במקביל לטפול בשיחות ותרופות. או כמאמר ההסבר המיקצועי: החוק במדינות רבות מתערב בהתנהגות פאראפילית כאשר התנהגות זו נוגעת לילדים או למתבגרים בטרם הגיעו לגיל כשירות משפטית, כאשר ההתנהגות כוללת אנשים אחרים ללא הסכמתם, בין בחשיפה פומבית ובין בהצצה, כאשר ההתנהגות גורמת לנזק לבעלי חיים, כאשר ההתנהגות נקרופילית. |
|
|
Paragon
|
לפני 16 שנים •
25 בספט׳ 2008
...
|
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
25 בספט׳ 2008
אופס, לא שמתי לב שנכנסתי מהניק שלו
זאלו- ברור שפעם או פעמיים חשבתי לעצמי "אוי, הוא כל כך מרגיז אותי שבא לי להרוג אותו", אבל זה בדיוק כמו שיצא לי לחשוב בשעות עצב "יו, כל כך רע לי שבא לי למות". האם זה אומר שהתכוונתי? לא, זו הקצנה כדי לבטא הלך רוח מסויים. זה שונה מאשר לפנטז ממש על פעולת רצח ולתכנן אותה בראש. לשם השוואה, כשבא לפסיכולוג אדם עם דיכאון ומאיים להתאבד, הפסיכולוג יודע כמה המצב שלו מסוכן בין השאר על פי מידת התיכנון שלו- האם ההצהרה שלו ערטילאית כמו :"נמאס לי מהחיים, בא לי למות" או שהיא מפורטת ומעמיקה כמו: "אין לי כוח יותר לחיים האלה, אני רוצה להתאבד. אני לא רוצה למות בלחתוך לעצמי את הוורידים כי זה יכאיב לי, אני חושב לקפוץ ממגדלי עזריאלי, עדיף אחרי 9 בלילה כשאין אנשים שיוכלו לעצור אותי וכבר כתבתי מכתב התאבדות ושמתי אותו בחדר שלי". לכן, אני אחדד: יש הבדל בין אדם שמידי פעם מפנטז על מין כוחני כאילו לא בהסכמה וזהו, לבין אדם שבאופן ממשי מפנטז על את מי לאנוס, איך ואיפה, איך היא תגיב, איך הוא יעשה את זה בצורה הטובה ביותר, איך היא תבכה ותצרח וזה יחרמן אותו והוא יכאיב לה ויאיים עליה וכו'... הוא יהנה מגרימת סבל ממשי- בפנטזייה או במציאות ואולי בשניהם. כי לפני כל פעולה, באה מחשבה שמקדימה אותה או תיכנון מוקדם (לפחות בחלק מכובד מהמקרים האלה והם גם הכי מסוכנים כי אם יצא משהו בלי לחשוב, רוב הסיכויים שזה חד פעמי ולא משהו באישיות) |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
25 בספט׳ 2008
נורית-
-אם אני מבלבלת מישהו עם המושגים שלי, הוא מוזמן לשאול ואני אענה בכיף. -ה-DSM לא מושפע מחוקים, כלומר הוא לא יקבע אם הפרעה מסויימת היא כזאת רק כי היא גורמת לעבירה על החוק. רוב ההפרעות לא עוברות על החוק וגם אם כן, אז לא בגלל זה הן מוגדרות כהפרעות. אמת הדבר שהDSM מאוד תלוי תרבות, זמן ואף פוליטיקה (למרבה הצער). -כמו שציינתי בשירשור שפתחו בכלוב (לא קשור או בדסמיה נראה לי) על ההרצאה בנושא פאראפיליות- זה לא אמור לשנות לנו בכלל שסדיזם ומזוכיזם רשומים כפאראפיליות/סטיות מין בלשון העם (ואני משתמשת במונח הזה לא כי אני אוהבת אותו, אלא כי זה המונח לאותה הפרעה), כי רובינו בכלל לא עונים על הקריטריונים שהעיקרי בינהם זה שהפאראפיליה גורמת למצוקה שלנו או של האחר (כמו במקרה של פדופיל או סדיסט). -לא טענתי מעולם שאנס הוא בעל מופרעות, אפילו ציינתי שיש כאלה שאנסו באופן חד פעמי ולא מתוך מרכיב אישיותי. גם מגלה עריות לא רשום בDSM, ואם את שואלת אותי אז חבל, כי לעניות דעתי אדם שפוגע בקרוב משפחה שלו כמו הורה כלפי ילד, הוא לא בדיוק בנאדם בריא בנפשו ובטוח הרבה יותר חולה מפטישיסט, לדוגמה. אנסים לא מוגדרים כסוציומטים ולא כפסיכופטים בשום מקום בספרות הפסיכיאטרית. יש אנסים שהם פסיכופטים/סוציופטים/ (אגב, לא כתוב פסיכופט או סוציופט בDSM, הם שייכים להפרעת אישיות אנטי סוציאלית)בעלי הפרעות אישיות, אבל יש גם אנסים שהם בריאים מבחינה פסיכיאטרית. זה שאדם אונס או רוצח עוד לא אומר שהוא לא שפוי או חולה נפש. -אדם בדיכאון בד"כ לא פוגע באחרים. הוא בד"כ מסוכן רק לעצמו. -ההשוואה לאדם בדיכאון קליני היא לא בגלל שההפרעה (לכאורה) דומה אלא רק כדי להראות שיש הפרעות פסיכיאטריות שיש להן סימפטומים גם פיזיים וגם קוגניטיביים. באותה מידה יכולתי לבחור סכיזופרן או בעל אישיות אנטי סוציאלית או הפרעה פוסט טראומטית. -"אם החוק יתיר להגדיר אותם כבעלי הפרעה נפשית מוכרת,הרי שהם יהיו פטורים,על פי חוק מאחריות על מעשייהם ואי לכך לא יענשו בכלל או יוכנסו למוסד סגור עד ש"ירפאו" אותם" לא!!! זו טעות נפוצה למי שלא מבין במשפטים. ישנם אנשים רבים, ואפילו בשכיחות גבוהה, שהורשעו בגין עבירות שביצעו ושיש להם הפרעות אישיות ואפילו הוכח שבגין אותה הפרעה ביצעו את הפשע- הם עדיין ברי אחריות פלילית!!!! החוק מגדיר באופן מאוד מאוד ספציפי בגין איזה מחלות נפש אפשר לקבל פטור מאחריות פלילית ואפשר לומר שרק סכיזופרניה ומחלות נפשיות דומות שבהן האדם לא יודע להבחין בין טוב לרע או לא יכול לשלוט במעשיו או שבוחן המציאות שלו לקוי, עומדות בקריטריונים האלה!!! הפרעה נפשית ועבר של התעללות וכו' (שעבריינים אוהבים להשתמש בזה) יכולים לתת הקלות בעונש, אבל לא למלט מעונש!!! אחוז הפסיכופטים ובעלי הפרעות אישיות אנטי סוציאליות בכלא הוא גבוה באופן משמעותי מהשכיחות באוכלוסיה, והם יכולים לבצע את הפשעים החמורים והמחרידים ביותר- אך הם יעמדו לדין, פשוט בגלל שהם תיכננו, שלטו במעשיהם ובחרו בהם מתוך מודעות מלאה. -אם אדם רק מספר על פנטזיות, המטפל שלו לא יסגיר אותו. יחד עם זאת, אם למטפל יש חשש שהמטופל שלו עומד לבצע פשע או שביצע פשע או שמעורב בעניין קטין שמתקיימת פגיעה כלפיו- חל עליו חוק חובת דיווח. המטפל צריך לדעת ולאבחן כמה כוונותיו של אותו אדם רציניות. -נכון, מאשפזים אדם רק אם הוא מסוכן לעצמו (ובתנאי שבוחן המציאות שלו לקוי. אם אני רוצה להתאבד ואני שפויה ובוחן המציאות שלי תקין, איש לא יוכל לאשפז אותי בכפייה) או לסביבה ורק באופן מיידי. גם חולי נפש מוכרים אי אפשר לאשפז בכפייה. החוקים מאוד נוקשים ומצריכים ועדות שונות והארכות כל כמה זמן וכו'.... -פאראפיליה היא לא הפרעה נפשית ולא דיסאורדר!!!! היא פאראפיליה. -גם לדעתי יכול להיות שאם שולט ממשיך למרות שהנשלט ביקש להפסיק, יכול להיות שהוא תפס טרמפ על הבדסמ, אבל גם יכול להיות שהוא סתם לא שלט בעצמו בלהט הרגע או לא הבין נכון וכו' -לא כל פושע מין הוא סוטה מין ולא כל סוטה מין הוא פושע מין. אנס הוא פושע מין, אבל לא סוטה מין. סרסור הוא סוג של פושע מין, אבל לא סוטה מין ובמקומות מסויימים גם זונות ולקוחות. פטישיסט ומזוכיסט הם סוטי מין אבל לא עברייני מין. כמו שאמרתי, פדופיל הוא לא תמיד מסוכן לסביבה כי הרבה פעמים הם מסתפקים בפנטזיות או בצפייה בסרטים (שזה פגיעה שניונית ולא ראשונית), והוא עדיין פדופיל. חוצמזה שאי אפשר להכריח פדופיל לקחת טיפול פסיכולוגי או תרופתי. שני המשפטים האחרונים נכונים, למעט המשפט: "כאשר התנהגות זו נוגעת לילדים או למתבגרים בטרם הגיעו לגיל כשירות משפטית", בגלל שמבחינת החוק עד גיל 14 אסור לקיים יחסים עם ילד גם לא בהסכמה, ומעל גיל 12 זה כבר נחשב מתבגר, אבל מבחינה פסיכאטרית פדופיל הוא מי שנמשך לילדים שטרם התפתחו מתחת לגיל 12 (למרות שעם ההתפתחות המוקדמת של היום...). |
|
|