אז אני יושבת עם עצמי, שומעת את הרוחות שורקות ומשתוללות בחוץ, קוראות לי לבוא ולהביט החוצה, כאילו לראות ולהנות ממה שאני לא הולכת לראות בזמן הקרוב - ים.