Halrloprillalar
|
לפני 16 שנים •
29 באוק׳ 2008
הקור
היא מעולם לא קבלה ממנו עידוד. הוא היה מגיע, לעתים מעיף בה מבט אדיש ולעתים גם זה לא,
אומר לה להתפשט ומזיין אותה. פעולה מכנית קרה ונטולת רגש. היא הרגישה את הקור ברגע שרק היה נכנס. עיניו הקפואות והמקפיאות הביטו בה בשוויון נפש כאילו הייתה חפץ. גם כשגמר לא ניכרה בו כל התרגשות. היה מתלבש ויוצא בלי מילה או מבט אחד נוסף, משאיר אותה מרוקנת, לבדה עם הקור. היא שנא את המפגשים אתו. היא שנא אותו. היא שנא את עצמה על כך שהמשיכו להיפגש. ביום בו לא הגיע למפגש ובכך נעלם מחייה הרגישה הקלה. זה היה מזמן. בני אדם הם לא חתולים. לחתולים יש תקופות ייחום. לבני אדם – אין. לה – יש. וכשהלהט הבוקע מבפנים הופך לקשה מנשוא כשהיא שוכבת על הרצפה פשוקת רגליים ונשרפת בלהבות כששום מאהב לא יוכל עוד לספק את יצרה היא נאחזת בזיכרון של הקור. הקור האמיתי היחיד שלו היא זקוקה. |
|
|
Morticia
|
לפני 16 שנים •
29 באוק׳ 2008
Re: הקור דולפין כחול כתב/ה: היא מעולם לא קבלה ממנו עידוד. הוא היה מגיע, לעתים מעיף בה מבט אדיש ולעתים גם זה לא,
אומר לה להתפשט ומזיין אותה. פעולה מכנית קרה ונטולת רגש. היא הרגישה את הקור ברגע שרק היה נכנס. עיניו הקפואות והמקפיאות הביטו בה בשוויון נפש כאילו הייתה חפץ. גם כשגמר לא ניכרה בו כל התרגשות. היה מתלבש ויוצא בלי מילה או מבט אחד נוסף, משאיר אותה מרוקנת, לבדה עם הקור. היא שנא את המפגשים אתו. היא שנא אותו. היא שנא את עצמה על כך שהמשיכו להיפגש. ביום בו לא הגיע למפגש ובכך נעלם מחייה הרגישה הקלה. זה היה מזמן. בני אדם הם לא חתולים. לחתולים יש תקופות ייחום. לבני אדם – אין. לה – יש. וכשהלהט הבוקע מבפנים הופך לקשה מנשוא כשהיא שוכבת על הרצפה פשוקת רגליים ונשרפת בלהבות כששום מאהב לא יוכל עוד לספק את יצרה היא נאחזת בזיכרון של הקור. הקור האמיתי היחיד שלו היא זקוקה. וואו! זה כתוב חזק ואני תוהה אם יש מי שנמשכת לקור הזה כסקס אולטימטיבי ואז למה... המקום של הגבר מעניין לי לא פחות מתוך סקרנות - של חתולה אני יכולה להתחבר למקום הזה ברמה הרגשית אבל שאין בה יחסי מין כשאת הכי אוהבת והוא לא משיב לך על אהבתך זה מקום קר ונורא אבל זה מקום נורא לא להתגעגע אליו גם ואם וכאשר בוודאי אם לאחר זמן לוהט וחם מה זתומרת? קשה לי המחשבה של קיום סקס כל כך קר הכל זה שלי ועל פי משנתי כמובן אבל כהרגלי ידידי הדולפין היקר אני מאוד נהנית מהכתיבה שלך 
|
|
|
ראובן
|
לפני 16 שנים •
30 באוק׳ 2008
על הניכור
אנשים רבים בעולם השליטה, וגם מחוצה לו, סבורים כי שליטה מנוכרת יכולה להוות תחליף לניואנסים של אינטימיות, בבחינת ''בוא נחליט שאתה אדון ואני שפחה ולא צריך יותר לדבר על כלום''. במובן הזה, אנשים שיש להם קשיים עם גילויי קירבה ואינטימיות מנסים להחליף אותה בשליטה ויצירת 'דיסטאנס'.
זו כמובן שטות גמורה - שליטה אמיתית היא אקט היפר-אינטימי המחייב קירבה ופתיחות אמיתיות (שלא לדבר על שובבות והומור, דבר שאנשים רבים לא מסוגלים לו). אגב, גם העינויים העמוקים והנפלאים ביותר נובעים מהיכרות מעמיקה של השולט עם נפש שפחתו, דבר שאינו אפשרי כאשר ישנו אותו 'דיסטאנס' טיפשי. כעת, אני לא שופט אנשים שאינם מסוגלים לחוש קירבה או להרשות אותה בגלל כל מיני טראומות וחסמים. אפשר ליהנות מניכור וזרות - אבל זו הנאה שלרוב מוגבלת לכמה מפגשים לכל היותר ומשאירה את שני הצדדים בלתי מסופקים בעליל. טוב יעשו כל אותם אנשים אם ינסו לפרוץ את בועת הניכור, את הפחד שלהם מאינטימיות. אמנם נחמד להשתמש בשפחה ואחר כך לנעול אותה בארגז מתכת עד הבוקר, אבל הרבה יותר נעים לחוש אותה צמודה אליך, מלטפת ולוחשת ולהירדם כך, בתוך החמימות והנועם הנוצרים מקירבתם של שני אנשים. נסו את זה, אין לכם דבר להפסיד מלבד בדידותכם, ראובן |
|
|
|
Halrloprillalar
|
לפני 16 שנים •
30 באוק׳ 2008
לראובן
אין לי ויקוח אתך, אני באותה דעה כמוך.
הנה ההוכחה - http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=156852&blog_id=38056 "הקור" אינו מניפסט אישי. המחבר אינו חייב להזדהות עם אופיין של הדמויות. 
|
|
|
נוריתE
|
לפני 16 שנים •
31 באוק׳ 2008
גם לאנשים,יש לפעמים תקופות ייחום
אבל זה עובר וממשיכים לחיות, למרות הגעגועים. |
|
|
רצה עם זאבים(נשלטת)
|
לפני 16 שנים •
31 באוק׳ 2008
וואו חזק!!
מכירה את הסיטואציה הקור האמיתי שיכול להתקיים רק כסשן לעיתים, ולא כתחליף לכלום כתוב מדהים |
|
|