סאבספייס ורייפספייס

סאבספייס ורייפספייס

nerissa​(אחרת) • 4 בנוב׳ 2008

מוציאה את האף מהממ"ד, נכנסת על קצות האצבעות לסלון, מסתכלת ימינה לוודא שהטרולים ישנים, מציצה שמאלה לראות שהבאסטונרים והעגבניות שלהם עסוקים במקום אחר..

הנה. מעיזה לנסות ולהעלות דיון.

סאבספייס ורייפספייס

אני עומדת לכתוב כאן חוויות אישיות, ניסיון אישי בכל אחד מהספייסים האלה. זו דעתי או חוויה אישית שלי ומסקנות אישיות שלי. זה ממש לא ניסיון לכתוב את חוקי היסוד למצע המפלגה לקידום חוקי הבדסמ שאני אעמוד בראשה (לא לצחוק.. כבר הואשמתי בזה בעבר..), לא המצאתי את הגלגל, אני לא אורים ותומים בנושא וכו'..

ואחרי ההקדמה הארוכה והמתגוננת הזו בניסיון שלא להפוך את הפוסט לעוד בעעעעעעעע הנה דבריי:

שני הספייסים הם ניגודים.
מתוך החוויה האישית שלי אני יכולה להגיד שרייפספייס הוא ניתוק פסיכולוגי מהנעשה בעוד שסאבספייס הוא "היי" ממסטל הנוצר מתוך חיבור עמוק וטוטאלי לנעשה ולכן אני מגדירה אותו ספייס פיזי בניגוד לרייפספייס שהוא ספייס פסיכולוגי.

וההבדלים בתחושות הם הבדלים של שמיים וארץ – תרתי משמע.

סאבספייס מרגיש כאילו וטיילתי בין עננים. כאילו והגעתי לפתחו של גן עדן, ראיתי את שעריו נפתחים וקיבלתי סיור חינם של VIP ממש מתחת לגלימה של אלוהימית.
כשהייתי שם, ה"עוגן" היחידי בחלל העמוק והורוד הזה היה קולו של אדוני. הוא היה שריד השפיות האחרון. החוט האחרון המקשר בין המציאות החדשה למציאות האחרת. כמו מגדלור בים סוער קולו היה מנווט אותי בחזרה אל הקרקע.
כל החושים מוצפים. האופוריה היא מוחלטת. מדהימה. ממכרת.

ובניגוד לתחושות האלה היה הרייפספייס.
אמנם ההגדרה נלקחת ממעשה קיצוני כמו אונס, אבל מדובר על אותו ניתוק אותו חוות רבות מהנאנסות.
בריחה.
זהו חלל אליו הנפש בורחת כדי להגן על עצמה מהנעשה בגוף.
איפשהו מחוץ לבועה המגוננת הזו נעשים דברים בגוף או את מבצעת דברים אליהם את לא רוצה להיות מחוברת, או לקחת אחריות עליהם. הגוף שלך מבצע פעולות באופן מכני כמתבקש על ידי מי שאיתך.
אין את החיבור הקודם שהיה אל הקול או הנוכחות של מי שאיתך אלא להיפך. את מרחיקה את נפשך משם כמה שאפשר ודווקא חיבור לסיבת הבריחה, הווה אומר השולט, הוא טראומתי יותר משום שהוא עוקר אותך בפתאומיות מהבועה שלך.
בניגוד לסאספייס אין גלישה בחזרה אל תוך סיטואציה שאת רוצה להיות בה, אלא יש תלישה בחזרה למציאות ואל סיטואציה שאת לא ממש רוצה להיות בה.

לעיתים קרובות החזרה מסאבספייס יכולה להיות כמו צניחה מ"היי" של סוטול: מכאיבה, מעוררת, ולרוב מזרימת דמעות. קשה לחזור למציאות וליומיום "הרגיל" אחרי בילוי בגן עדן.
יציאה מתוך רייפספייס היא הפוכה. שם את מנותקת, אטומה, חלולה.. כאילו צל של עצמך נטול אמוציות. החזרה למציאות מחזירה אותך למצב.. מכני. את רוצה להיות בכל מקום אחר מלבד שם. רק לגמור עם זה ולחזור הביתה, להתקלח שעתיים ולהתכרבל מתחת לשמיכה. (זו חוויה אישית ותיאור קיצוני שלי. יכול בהחלט להיות שהתחושה אצל אחרות היא רק של טעם תפל בפה וכדומה)

לי אישית היה לוקח יומיים בערך לצאת מסאבספייס לגמרי. במשך יומיים הלכתי 2 ס"מ מעל לקרקע. הדכדוך של הנחיתה היה מגיע בדיליי נוראי ולא כפי שרצוי – כשהאדון בסביבה ויכול להעניק אפטר קייר כראוי.

ביציאה מרייפספייס המציאות היתה כמו תרופה לנשמה. רק לחזור בהקדם האפשרי ליומיום האפרורי והבטוח.

עד עכשיו תיארתי את המקרים השונים מזווית ראיה של נשלטת. שלי.

אני אשמח לשמוע חוויות אחרות, דעות נוספות, הערות והארות.

אני גם אשמח מאוד לשמוע את חוות דעתם של השולטים.
מעניין אותי מאוד לדעת אם אפשר לזהות אצל הנשלטת את שני הסוגים השונים הללו. אם בהבעות הפנים, אם בדרך התפקוד.. בכל צורה.
אני גם אשמח לשמוע מה אתם עושים במצבים השונים האלה, איך "מוציאים" נשלטת מספייס כזה או אחר אל היומיום ומה הייתם ממליצים.

זהו.
חוזרת לממ"ד

אני ברשותך אשאל - וכמובן כל מי שיש לה דיעה או התנסות מוזמנת

DOM Perignon​(שולט) • 4 בנוב׳ 2008

אני רוצה לשאול על מה שאת קוראת לו "רייפספייס". מה המשמעות שלו? הוא באמת מרגיש מגן כאילו הדברים לא קורים? כשאת חוזרת ממנו אל היום יום האפור, עד כמה החוויה שבגלל נכנסת לספייס הבועתי הזה חוזרת ונוגעת בך?

אני שואל את השאלה בעקבות שיחות שהיו לי בנושא הזנות. מה שמעניין אותי להבין, עד כמה שאפשר בלי להיות זונה בעצמי, עד כמה העיסוק בזנות, שלא בכפיה, פוגע במי שבוחרת לעסוק בו?
אני משתמש בביטוי "בוחרת שלא מרצון" כלומר מסכימה בלית ברירה לעסוק בזה. ולא מדובר רק על זנות פרופר, אלא גם על כל אותן נשים שעובדות בבארים כשהן חשופות חזה, מעניקות מסאז' אירוטי וכיוב'?

הייתי שמח להבין מה קורה לאישה כזו כשהיא, טוב מורידה את בגדי העבודה זו לא בדיוק הפראזה המתאימה, בואי נגיד לובשת חזרה את בגדי היום יום?

ginger • 5 בנוב׳ 2008

הרהורים.

לפני שתברחי שוב אל תוך הממ"ד.. זריזונת שכמותך...
(אני מבלעדי ההגדרות.. )
זיהיתי שני מצבים:
באחד - נטענים באנרגיה, בשני - מתרוקנים ממנה.

מכאן, אפשר לגזור טוב ורע כל אחד עבור מה שמתאים לו ואפשר גם מבלעדי שניהם כמובן. מה שיותר מעניין אותי, הוא מצבי התודעה בכל אחד מהם, והמודעות. זה לא יהיה נכון לומר כי באחד הן נמצאות ובאחר לא, כי אני חושבת ששתיהן שם, בשניהם. הן שתיהן צלולות ועמומות בעת ובעונה אחת, ועדיין יש הבדלים בין שני המצבים. שתיהן שם אך בצורה שונה: בראשון הן שם מתוך אופוריה כלשהי, שתיהן נוכחות ברמה כלשהי מבעד לוילון שקוף, בעוד בשני, ישנו מעין מסך מפריד, שהוא כבד ואטום יותר מוילון. אם הראשון ציבעוני-שקוף, אז השני אפור, אפל וקודר.
תוהה אם שני מצבים אלו שונים בתכלית השינוי, או שהם נקודות על רצף אחד, בשני קצוות, נדמה לי שזה היה עוזר למקד את המהות של כל אחד מהם.

אולי עוד משהו -
הפתחות כדי לקבל עוד פנימה, מול הסתגרות כדי לבלום ולחסום, 'אין יוצא ואין בא'.
אלו שתי תנועות שונות באשר לדברים הנכנסים אלינו פנימה.

אני הייתי מוסיפה לדיון מצב שלישי - אולי רביעי, שלדעתי קרוב יותר לראשון מלשני והוא מצב מדיטטיבי לפי דרגת העומק שלו,
וכן, מצב של שיכרות המתאפיין באיטיות ועמימות בין השאר, ותודעה ברמותיה השונות.
*
צלילות, בהירות, עמימות,
שליטה עצמית - מתי מאבדים אותה ?
מתי התחושה היא של שליטה, אך היא אינה שם באמת ?

ג'ינג'ר.

נוריתE • 5 בנוב׳ 2008

ה"סאבספייס" כאילו מנתק אותי לכמה זמן מהמציאות,וזה הגיוני, כי פיזית, הזרימה המאסיבית של האנדורפינים, עושה את העבודה שלה, זא מין הרגשה ממש של ניתוק מהגוף,כמו שלפעמים אנשים מתארים במיקרה של מוות קליני, לפני שהצוות הרפואי, מחזיר אותם לחיים, ולפעמים הניתוק היה עד כדי כך שממש לא ידעתי מה קורה סביבי.(וזהכבר דרש רמת כאב כמעט בלתי ניסבלת אבל למעשה כן ניסבלת מיסתבר)
הגעתי פעם אחת או שתיים לכמעט עלפון מוחלט.
ויצאה מכזה דבר מלווה ברעידות פיזיות והרגשת קור וכמעט פחד לפעמים. אבל על דבר כזה, אי אפשר לשלוט כי הגוף מגיב, המוח מגיב תגובה לא אוטונומית.

אבל את העיניין של מה שהגדרת "רייפספייס" , כמו שאני מבינה מה שהיסברת
שזה משהו יותר מנטלי מאשר תגובה כימית במוח?
את מדברת על מצב של ניתוק נפשי נוסח "תעשה מה שבא לך, כי אני, לא פה"?
אם זה ככה, אז היו לי קטעים שכאלו וממש לא אהבתי אותם, עד כדי כך, שאותם אלו ש"חוויתי" איתם את זה, לא ראו אותי יותר,
כשאני רוצה להיות עם מישהו אני רוצה להיות איתו כי אני רוצה וצריכה וכל האלו,ברגע שאני מרגישה שאני מתנתקת, אני לא רוצה לחזור.
לא רוצה להגיע למצב שהצורך הפיזי שלי יגבר על זה נפשי עד כדי הפרדת חושים שכזאת.

Morticia • 5 בנוב׳ 2008

ואולי ג'ינג'ר יקירתי,
השליטה מושגת בשלמותה במקום בו את מאבדת אותה?
אולי שם את בעצם מרוויחה את מה שחשבת שיש לך?

הלוא שולט נותן לך מתנה...

נריסה הנכבדה
שנעים לי להכיר בך כידידה

אני מתענגת על מילותיך
ומתעצבנת על ההתנצלויות שלך
שכל כך לא מגיע לך להתבוסס בהן
כי כל מי שאי פעם יצא נגדך במגננה על כך
נתן לך מחמאה בצורתה החסומה

כמו שאני רואה בגל האנטישמיות הגואה באירופה כעת נשיאת עיניים אל היהודים בבקשה למהפכה בעלת ערך ומתן סדר מחודש.
זו פילוסופיה בפני עצמה
אבל בקיצור מוחלט אפשר לומר ששונאייך הגדולים ביותר הם מעריצייך הגדולים ביותר
אז תלמדי לחייך ומה זה תפסיקי להתנצל על עצמך

מאוד התעניינתי בשני התיאורים שלך
לא לקחתי אותם כ"כ לעבר אמות מוסר של טוב ורע
אך בהחלט עוברת תחושה של גן עדן אל מול מה שלא כינית במפורש אבל אולי סוג של גיהנום

לא שמעתי את ההנאה וההתעלות הקיימים בסאבספייס שלך כשתיארת את הרייפספייס שלך

{RAPE-SPACE כן?}

ניסיתי לחוות את זה בצליל או תמונה
חיפשתי קישור להדגמה
והתענגתי לא מעט מהתיאורים שלך במילותייך היפות

מעניין אותי לדעת מה מוביל לכל אחד מהשניים
האם הבחירה שלך או שהשולט מחליט לאן הוא מוביל אותך ויש לו את השליטה על שני המקומות הללו?
זה מה שמעניין לי לדעת כאן
וכך אולי אבין יותר לעומק ואשמח כמובן


אדון DOM Perignon היקר,
מתקופת שוטטות במסגרת עבודה תקשורתית בתחומי הזנות וחיי הלילה המלוכלכים של תל אביב שיש בהם מידה לא מבוטלת של חשפנות
אני יכולה לספר לך שכמעט כל בחורה היא סיפור בפני עצמה
אם בכ"ז לחפש מאפיינים כוללים יחסיים אז בין החשפניות נרשמה אינטלגנציה יחסית נמוכה
ויש סטיות תקן

הזונה הכי פתוחה לאקסטרות של כל מה שתבקש בעד אקסטרה קאש
סוגרת יום בטרנינג מתוקתק כזה של פומה
כמו היתה גרונדמן
ולוקחת מונית הביתה אל הבעל שעוסק בעיקר עבודות הבית
וטוב להם ביחד

הוא לא יודע כמובן

לרובן אגב יש בנזוג והוא לא יודע כמובן

יש את הפרנויות של החבר המחפש - בהחלט.....

איפה הספייס ואיפה המציאות אצלן?
זו שאלה ואפשר לבנות עליה מותחן

יש ביניהן מכורות לסמים אז קשה לדבר במונחים של שליטה
ואין ספק שיש כאן מחיר נפשי שנגבה בקצב זה או אחר
במידה זו או אחרת
וצריך לבחון את זה כמו מצלמת נשיונל ג'אוגרפיק על פרח בטבע
לאורך הזמן

חשפניות הדהימו אותי בגודל הרחם שלהן
או כמו שאתם אוהבים לומר
ביצים
קאהונות מאסיביות
אני לא האמנתי מאיפה יש להן את האומץ לעשות את מה שהן עושות

מצד שני לא חסרו ועדיין לא חסרות ביפן חשפניות ישראליות

זה אקט של אומץ שבוודאי דורש איזו התנתקות
לדעתי זה קשה יותר כשזה הלאפ-דאנס
ואכן רובן מעדיפות את המוט על הבמה

הפתעה?

לא יודעת מספיק בנושא
יודעת שזה נושא מלוכלך ואפל ויש בו הרבה כאב ועצב ורוע
והם אינם תמיד על פני השטח
מחיר נפשי בוודאי נגבה

מצד שני יש נשים שלא רואות בגופן כזה ערך
והן מאוד אוהבות את הכסף

זונות בכלל פועלות למען כסף
אוהבות מין לא שורדות חצי שעה במקצוע
אי אפשר

ומי אמר שגוף הוא ערך קדוש יותר מערכים עליהם אנו מתפשרים בעת מכירת שואבי אבק?
עבורי זה לא מובן מאליו בכלל
ואני חווה את גופי כערך של קדושה
שיש בו גם לא מעט טומאה
בוודאי

ואז אתה רוצה לבדוק מי עושה זאת למה
ותגלה שיש בינן כאלו שמאוד בשליטה על מעשן
מפוקסות לחלוטין
והמחיר שנגבה מהן קיים בהחלט
אבל יש בכוחן לחיות אתו

יצליחו לנצח?
לא יודעת

אבל אנשים רבים משלמים את המחיר הזה על עצמם גם מבלי לעסוק בזנות
והן עושות ים של כסף
...


כמובן שממשלת ישראל לצד משרד החינוך מהווים סרסור חד משמעי וחלקי עבורן שהרי עיקר ההולכים לזונות ומלכות סאדו בארץ הם בני ישיבות

ספייס למתקדמים: חסך חושי

ראובן • 5 בנוב׳ 2008

נריסה,

תודה על הבחנה מעניינת בין סוגי ספייס. יש משהו בדבריך, אולם עליך להבין כי כל תגובה, פעולה או מחשבה שלך היא תוצאה של פעילות כימית-חשמלית במוח: המוח אוסף מידע מהחושים, מצליב אותו מול ידע קודם שנצבר ומפריש כימיקלים בהתאם. המדד על פיו המוח פועל הינו שרידות (survival) לעומת עונג, סיכון מול סיכוי - והכימיקלים שהמוח מפריש גורמים לתגובותינו הגופניות והרגשיות.

ספייס הינו תוצאה של פקק-תנועה של מידע כימי במוח (הנוצר עקב גריית-יתר של החושים והתודעה). כתוצאה מגודש המידע הכימי, הסינאפסות 'מתקצרות' (חסימת קולטנים, בדומה להשפעת אקסטזי). לפיכך, המוח הוא הממסטל של עצמו. הוכחה לכך שהמוח ממסטל את עצמו היא טכניקת החסך החושי: ניסית פעם מיכל ציפה (float tank), בו את מוכנסת לקונכיה של מי-מלח חמימים ופשוט צפה בתוך אפס גרייה חושית? בהתחלה זה מעיק, אחר כך לחץ, אחר כך עונג, אחר כך מתחילות ההזיות. בהשאלה ל S&M, פשוט אורזים את הנשלט/ת יפה - עיניים מכוסות, אזניים אטומות (פקקי שעוווה עדיפים על פקקי פולימר), ידיים מאוגרפות מודבקות ב- Duck Tape ונקשרות בחבל רך לידי הגוף, כמו גם כל שאר הגוף. לאחר מכן מניחים את הנשלט/ת על מזרן בחדר בעל טמפרטורה נוחה (25 מעלות צלסיוס), על הגב, כאשר תחת הצוואר כרית קטנה, תחת הברכיים כרית גדולה יותר, ופשוט נותנים לנשלט/ת להישאר כך זמן מה. אני מבטיח לך ספייס שהינו קשה ומענג יותר מכל האחרים, משום שהגרייה החושית היא בהיזון חוזר -הזיות המוח אל עצמו.

כמובן שלאחר פרק זמן סביר ניתן ללטף את הנשלט/ת הארוז/ה, להכות או לבעול וכו', ואז זה מזעזע ומענג כפליים. אגב, גם חסך חושי חלקי (אטימת האזניים או העיניים) מניב ספייסים נפלאים, ומבחינת האינטרס שלי כשולט: לתת לנשלטת לבלות 24 שעות עם עינייה סומות (מודבקות באגד רפואי של 3M) - הדבר הופך את המגע שלה לאלוהי (בהיעדר ראייה, הקואורדינציה התחושתית מתחזקת מאוד). במצב של חסך חושי חלקי היא גם מאוד רגועה והציות שלה יהיה קרוב למושלם (אם כי לעתים איטי, אבל מי ממהר?)

***

ההבדלים בין ה'ספייסים' שצייינת, אם בכלל, נובעים מהתודעה המוקדמת לאקט עצמו, המשפיעים על הפרשת הכימיקלים במוח. כך, כאשר אדונך רק נותן עינו בשוט, את מתחילה להרטיב (פאבלובי משהו, אה?) וזה אומר שהמוח חישב את אחוזי הסיכון-סיכוי ומצא טוב. אם אדונך רוצה אכן להעניק לך חווית אונס, עליו לצאת מגדרו על מנת לשכנע את מוחך להיכנס למצב שרידותי (כאילו חייך אכן בסכנה), רק אז את יכולה ליהנות מספייס של אונס איתו. אם אונס אותך גבר זר, הרי התמונה שונה לגמרי, והספייס נוצר בחריפות ומהר - המוח גדוש בסימני אזהרה כימיים ומכבה את הפעילות של קליפת המוח החושבת (בדומה להתעלפות), ואז את נהנית (או סובלת) מ-ציפה שבה אינך חושבת. באופן מעניין, נשים רבות המתקשות להגיע לאורגזמה עם בן-זוג אוהב ומתחשב, יגמרו צ'יק-צ'אק ונורא חזק עם אנס אמיתי, זאת משום שקליפת המוח 'כבויה' ולא מפריעה לגרייה החושית של הבעילה, כפוייה או לא.

האם המסקנה המתבקשת היא ''לחשוב פחות=לגמור יותר''?
לשיקולך כמובן,
ראובן

נ.ב
מצורף קצרמר מ-ויקיפדיה, הערך חסך חושי: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A1%D7%9A_%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%99

הספייס שלה במבט מבחוץ

Ilan 787​(שולט) • 6 בנוב׳ 2008

שלום לכולם,
אני חייב לציין שהתרשמתי עמוקות מאיכות התשובות כאן ואנסה לשמור על רמה זהה.
ראובן, אהבתי את התגובה המלומדת של כימיית המוח בהחלט מעניין.
Morticia - נסי לבחור צבע אחר לפונטים שלך, מאוד קשה לקרוא צבע אדום. אבל אני חייב לציין שאהבתי את היידע שהעברת.

נריסה, שאלת לגבי זיהוי השולט את מצב הסאבספייס אצל הנשלטת.
מנסיוני, אני יכול לציין שמצב זה מאופיין ע"י נשימות עמוקות המקרינות מעיין רוגע של הנשלטת. במצבים בהם הנשלטת מגיעה לאורגזמה ישנה עליה במהירות הנשימות העמוקות אבל הן תמיד שם.
העיניים תמיד עצומות והראש נע בתנועות קלות לצדדים כמעין חיפוש מתוך חלום.
כאשר הבטתי בה בזמן שהייתה בספייס שלה היתה לי הרגשה שאני מביט בתינוק יפה שישן. הרוגע הזה מוקרן החוצה ומסב לי את השימחה שלא רק אני נהנה אלא גם היא.
זכור לי שברגע בו נגעתי בה עם קצות האצבעות שלי זה היה כאילו לשניה - אבל רק לשניה - ניתקתי אותה מהמקום בו הייתה.
פתאום היא לקחה נשימה עמוקה וסובבה את הראש שלה לכיוון המשוער שלי. אחרי שהבינה שאין שינוי בסיטואציה והיא עדיין קשורה ונתונה לשליטתי, השלווה חזרה והיא שוב הייתה בספייס.

ניסיתי לחשוב מתי ייצא לי להיות במצב כזה.
אני חושב שישנו מצב כזה לכל אדם כל יום.
נסו להיזכר בשניות שבין הנקודה בהם אתם ערים לזו שבה אתם כבר ישנים. הנקודה הזו מאופיינת במעין תחושת ריחוף. ניתן לחזור מיידית למציאות וניתן להמשיך לשינה עמוקה. שמעתי שאלו העוסקים במדיטציה יכולים להביא את עצמם למצב כזה למשך זמן.
אני מאמין שמצב זה הוא הקרוב ביותר לסאבספייס ללא בדסמ או מדיטציה.

Re: ספייס למתקדמים: חסך חושי

פייה{O} • 6 בנוב׳ 2008

ראובן, אשמח לדעת מה מקור המידע שאתה מביא בצורת אמת מדעית מוכחת.

ספציפית לגבי ההצהרות הבאות:

Morticia • 6 בנוב׳ 2008

פולניה ממי, פולניה....

הכל מתחיל בפולניה...

אנחנו נהיה גם האחרונים שנבין

אם נצליח

אתם תמשיכו לזרוק עלינו תפוחים

רק לעשות לנו רע באתם!!!

ואנחנו דוגרי מלאי קסם

איך סבתא שלי שתחיה ותהיה בריאה היתה אומרת על כל עוול שנאמר על בני עדות אחרות?

אה... יש גם פולנים חולירות...

{שמישהו סופר רגיש ואינטליגנט יעשה שירות עצום עבורי ויסביר שניה מה זו סאטירה, או איזה ז'אנר שכן, לא יודעת.... SOS צחקתי אבל תכלס... איך אמרנו? צוחקים צוחקים... לא יודעים אחרת....}

איפה ירדנה ארזי כשצריכים אותה?

{ותפסיקו עם השטויות - רק רספקט היה בינה לבין עופרה חזה זכרונה לברכה. תפסיקו להמציא סיפורים כאלה - זה אחיות ליצירה ומקצוע - זו מלחמה של אמנים ותמגרו את כל המלחמות במקום לעודד כל הזמן... הבנתם?}

http://www.youtube.com/watch?v=cM2xYXlJv5A

Re: ספייס למתקדמים: חסך חושי

שוגי​(מתחלף) • 6 בנוב׳ 2008

כל תגובה, פעולה או מחשבה שלך היא תוצאה של פעילות כימית-חשמלית במוח[/color]: המוח אוסף מידע מהחושים, מצליב אותו מול ידע קודם שנצבר ומפריש כימיקלים בהתאם.

[color=green] טיעון מדעי ויבש, צר אופקים, שולל את קיום הנפש ותחום העולם הנסתר מהעין, חבל.

ספייס הינו תוצאה של פקק-תנועה של מידע כימי במוח [/color](הנוצר עקב גריית-יתר של החושים והתודעה).
כתוצאה מגודש המידע הכימי, הסינאפסות 'מתקצרות' (חסימת קולטנים, בדומה להשפעת אקסטזי).

פקק תנועה זה הגדרה משעשעת אך אכן קרובה לאמת, יש בעצם עודף של דופאמין/סרוטונין שלא נספג בסינאפסות והעודף הזה במוח גורם באמת להיי.

לפיכך, המוח הוא הממסטל של עצמו. הוכחה לכך שהמוח ממסטל את עצמו היא טכניקת החסך החושי: ניסית פעם מיכל ציפה (float tank), בו את מוכנסת לקונכיה של מי-מלח חמימים ופשוט צפה בתוך אפס גרייה חושית? בהתחלה זה מעיק, אחר כך לחץ, אחר כך עונג, אחר כך מתחילות ההזיות. בהשאלה ל S&M, פשוט אורזים את הנשלט/ת יפה - עיניים מכוסות, אזניים אטומות (פקקי שעוווה עדיפים על פקקי פולימר), ידיים מאוגרפות מודבקות ב- Duck Tape ונקשרות בחבל רך לידי הגוף, כמו גם כל שאר הגוף. לאחר מכן מניחים את הנשלט/ת על מזרן בחדר בעל טמפרטורה נוחה (25 מעלות צלסיוס), על הגב, כאשר תחת הצוואר כרית קטנה, תחת הברכיים כרית גדולה יותר, ופשוט נותנים לנשלט/ת להישאר כך זמן מה. אני מבטיח לך ספייס שהינו קשה ומענג יותר מכל האחרים, משום שהגרייה החושית היא בהיזון חוזר -הזיות המוח אל עצמו.

[B]ידוע שבמוח קיימים רוב החומרים הממסטלים בעצמם, רק צריך לדעת איך לשחרר אותם, מסתבר שכמה הצלפות הגונות או אמבט ציפה באמת עושה ת'עבודה בלי להעשיר את הדילר השכונתי...[/B]

כמובן שלאחר פרק זמן סביר ניתן ללטף את הנשלט/ת הארוז/ה, להכות או לבעול וכו', ואז זה מזעזע ומענג כפליים.

לא יודע כמה כיף להיות מולקה אחרי הרוגע השמיימי של הספייס, מבחינתי זה כמו ג'קוזי, סאונה, מגבת, לעוף על העונג ואז לקבל משב רוח צינתי מאיזה מניאק שפתח ת'חלון ורוח קרה נכנסה...

הספייס מבחינתי הוא מצב בו הנפש פגיעה וחשופה מאוד, זה מצב מדיטטיבי של כניסה לגוף האתרי שפועל מעבר לגבולות השכל ע"פ רמות אינטואיציה ומודעות עליונה, מצב סופר רגיש בו יכולת הקליטה מתחדדת מאוד וניתן אף לנוע במרחב ובזמן לאחר אימונים.
כמו כן ויש צורך באמון מאוד עמוק בשולט בשביל להתמסר לחלוטין ולעוף עם הספייס כמה שיותר גבוה.