סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דיסלקציה

Morticia
לפני 16 שנים • 4 בנוב׳ 2008
Morticia • 4 בנוב׳ 2008
Tame כתב/ה:

מורטישיה - התנגדותך לריטלין יכולה להיראות לדולפין כחול כזילזול בדרך שבה הוא מגדל את הילד שלו שכאילו נאמר עליו "הוא סתם דוחף לילד שלו תרופות במקום לתת לו אהבה" אני יודע שלא לזה התכוונת אבל ככה זה יכול להישמע או להרגיש.


אני מודה לך על ההערה הבונה, לוקחת לתשומת לבי, מתנצלת {לחיי דיונים פורים הפותחים במקום בורחים, או לפחות מנסים} באמת סליחה אם ככה זה יצא בולדוזרי ונטול כל רגש ומודה לך גם על הקרדיט והסובלנות להאמין שלא לזה התכוונתי - אכן כך ויפה לך icon_smile.gif

וטוב שעשית לנו את ההסבר הזה
והדעת על איפה יש משהו אקוטי שבאמת למענו זה נועד
ונדיר יחסית
לבין הרבה כסת"חיים חברתיים
שלא צריך לטפל בהם בזה האופן

קשה לי באופן כללי עם הגדרת הנושא כבעייה

למי? למשמעת?
נו...

כי יש ילדים שחולמים
והם קצת אחרת
יצירתיים
וסופרים את הפרחים בדרך על פסי הרכבת
ויודעים את השמות של כל אחד מהם
והם באים מבית כזה או כהוא
ויש כל כך הרבה
והחברה לא קלה
ולא מפרגנת

פרגון הוא ערך!

ומעטים שאף פעם לא נופלים בבורותיה אמרה ג'ודי בלום
שמנונית זה לא רק היא כשפתאום עושים עליהום על הילדה שכאילו תמיד בסדר....

איפה איציק ויינגרטן עם סיפורים בראש לילדים ונוער?
בכלל איפה החינוך איפה?
לא משנה

קשה לי המילה בעייה על ילדים שהם לא פיקס כמו רובוטים....
להיפך!!!

אבל אני מאוד מעריכה את שכתבת כאן
וזה לא רק דחויים בחברה
יש אנשים שמוצאים עצמם בשוליים
לא כתוצאה של פליטה
אלא כמקום טבעי לגשת אליו
וזה יכול להתבלגן הרבה על הדרך - ללא ספק.

מה? עם כל הכבוד לרוב ריינר וריוור פניקס ובנ אי קינג ואני והחברה

זה סיפור קצר של סטיבן קינג
ברפרנט הכי מקורי של זה

אני והחברה!

Tame כתב/ה:

אם העולם היה מושלם כולם היו מקבלים אבחון נכון, אבל זה שהעולם לא מושלם לא אומר שאנחנו לא צריכים לשאוף לעשותו כזה, גם אם לא נצליח לעולם.


קשה לי עם דיבורי אבחונים
נכונים או לא נכונים
באופן אבסולוטי
פרפקציוניזם זה ערך וקוץ בו
זו עוצמה החולשת על עצמה

כי יש פגמים לרוב בטבע
ויש בהם מלא חן, יופי, טעם וקסם

אבל אין ספק שיש לשאוף למכסימום הניתן והראוי
למה לא להביא מקצה שיפורים?

אני אישית חושבת שצריך לבוא ממקום מעודד ולא מדכא ותחרותי
כשזה נוגע בחינוך הילד

למה מלמדים אותנו להוציא ציונים?
למה בכלל כל הציונים האלה?
מה עם התחרות?

כמה מאתנו היו נפלאים נהדרים חכמים ומלאי פוטנציאל
אבל...........

וכמה באמת נתנו את הדעת על כל אינדיבידואל?

קטונתי משיחות על מקרים יוצאי דופן שבאמת דורשים ורק מרוויחים
אבל אני רואה הרבה מקום לשינויים וגמישויות במערכת החינוך
קצת אלטרנטיבה וקצת חשיבה מחודשת

ואני הילדה שהגיעה לבי"ס כל חודש עם חבורת כלבים מאחוריה שורטים את הדלת
כי הכלבה שלה
שלא פחות מחתולה
היתה מיוחמת

ילדים חיים בשביל לצחוק על דברים כאלה
{ומורות עושות ים של אפליות והזנחות ואני לא אוהבת את המילה בעייה על הילד כמו שאני חושבת שיש לטפל באופן בו מחנכים אותנו ועד כמה בכלל משקיעים בנו ביחס לשלל אג'נדות המדינה ושאר "בעיותיה"...}

ואגב, מורה להיסטוריה בתיכון לא ויתר לי על כך שהייתי נורא מתומצתת ולא מפרטת

ובכלל אף פעם לא הייתי מומחית בלמרוח

הייתי נותנת תשובות קצרות ולא מספיקות בהחלט.

לרוב.
Tame
לפני 16 שנים • 5 בנוב׳ 2008
Tame • 5 בנוב׳ 2008
נו אז אנחנו מסכימים,
כל מה שאת אומרת הוא נכון, ברגע שמתחילים להתייחס לכל דבר שהוא שונה מהנורמה כבעייתי נכנסים לבור עמוק.
אחד הקריטריונים החשובים להפרעה או בעיה הוא כשהאדם שיש לו אותה גם סובל ממנה, אם הוא לא סובל מהאי שפיות אלא נהנה ממנה בדרך כלל לא יאבחנו אותו בכלל כי הוא לא יגיע לקבל טיפול.
הבעיה מתחילה כשאנשים פוגעים באחרים בגלל "אי שפיות" (שזה לא המקרה שלנו כרגע) וכשיש אנשים שמוגדרים כאחראים על אחרים באופן שבו יש להם זכות עליהם מעבר לזכותו של אותו אדם על עצמו.. אותה קבוצה באוכלוסיה שזכותם על עצמם היא לרוב משנית לרצונם של אחרים נקראת "ילדים" ולא ניכנס לנושא של עד כמה זה נכון לחשוב שהורה או מורה יודע יותר מילד מה טוב בשבילו ויכול לפעול כנגד רצונו לשם שבסופו של דבר יהיה לילד "טוב".

אז עד כאן דברי ההסכמה.
אבל בקשר של אבחון נכון - נניח שלאדם יש בעיה רפואית מינורית, נניח בעיית שמיעה של כמה טונים מסויימים, שלא מקבלת אבחון נכון ועושה את זה בלתי אפשרי בשבילו להקשיב לקונצרטים (או בכלל לכל דבר בטונים האלה) האם זה לא נכון לדעתך לטפל בבעיה - במיוחד כשיש טיפול, ככה שהוא יוכל להקשיב לקונצרטים וגם יוכל לשמוע בין היתר את הטונים האחרים? או שעדיף לכבד את זכותו להיות אדם שלא שומע יותר מידי טונים או זכותו לא להיות מושלם וכו' (והאם טיפול בבעיה באמת שקול לפרפקציוניזם? ואולי פרפקציוניזם במקרים מסויימים כמו בריאות הוא חיובי? המון שאלות ואין לי עליהן תשובות)
אז כן בעיה של קשב וריכוז היא דבר שהרבה יותר קשה לדמיין מאשר בעיית שמיעה, אבל גם היא בעיה ואפשר אפילו לומר רפואית שכן הטיפול שלה הוא פסיכיאטרי. אז לאותו אחוז קטן כדאי ואפילו צריך שיהיה איבחון וטיפול.
להכריז על ריטלין כמשהו רע בגלל שיש יד קלה על ההדק זה לשפוך את המים עם התינוק, או התינוק עם העגלה, או איך שהמשפט הזה לא הולך (מעולם לא הבנתי את המטאפורה בכלל...)
icon_smile.gif
Halrloprillalar
לפני 16 שנים • 5 בנוב׳ 2008

רק כדי למנוע בורות ודעות קדומות בנוגע לריטלין

Halrloprillalar • 5 בנוב׳ 2008
אני מציע לקרא את הכתבה שהתפרסמה לאחרונה ב YNET
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3617513,00.html
ואני מאוד ממליץ לקרא גם את בתגובות, שיש בהם הרבה סיפורים אישיים.
הנה לדוגמא אני מצטט את התגובה מס 37:

אני בן 30+, אובחנתי כסובל מהפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפר אקטיביות- ADHD לפני כשלוש שנים. שלושה עשורים של האשמות חיצוניות ופנימיות, שהפחותות שבהן נגעו לאי מיצוי ה"פוטנציאל" זכו סוף סוף להסבר. ישנם צדדים רבים להפרעת קשב מלבד קשיים ברכישת השכלה פורמלית, ביחוד כאשר היא לא מאובחנת ומטופלת בילדות, אך מי שמעוניין מוזמן לקרוא חומר מקצועי על כך, זהו נושא חדש יחסית ברפואה ומצטברים לגביו ממצאים חדשים מדי יום ביומו. הבעיות החברתיות מהן סובלים בעלי ההפרעה שלא אובחנו בילדותם, ממלאות כרכים שלמים לבדן.
כיום אני בטיפול ונוטל מינון מתאים של ריטלין- גבוה בהרבה מהמינון שהומלץ לי מלכתחילה - עוד נושא בעייתי, למינון נמוך מדי עשויה להיות השפעה הפוכה מהרצוי, שוב אפנה אתכם לספרות מקצועית בנושא, קצרה היריעה.
ללא הריטלין לעולם לא הייתי יודע את השלווה שיש לכם, האנשים הבריאים, באופן טבעי, כעיוור מלידה שנפקחו עיניו.
הייתי ממשיך להיות מפוטר ממקומות עבודה בתדירות מחליאה ולהכשל בכל ניסיון אקדמאי.
הצד הנוראי מכולם הוא כמובן הבידוד החברתי שנכפה עלי מגיל רך, והנצחתו במשך שנים על ידי מנגנוני הגנה כאלו ואחרים.
אל תמנעו את התרופה מילדיכם, בצעו אבחון כדי לגלות אם הם סובלים מההפרעה (מבחן TOVA למשל) באם התשובה חיובית בררו מה המינון המתאים להם המשתנה על פי משקלם וחומרת ההפרעה, וכמובן הסתייעו בעזרה מקצועית, טיפול התנהגותי היא האופציה המומלצת.
לא רק עתידם הוא הנתון בידיכם, אלא הסיכוי שלהם להשלמה עצמית, אולי אעז לומר אפילו לאושר...
Morticia
לפני 16 שנים • 5 בנוב׳ 2008
Morticia • 5 בנוב׳ 2008
OK

חייבת להודות שהפוסט הזה מתחיל להתפתח לעבר כיוון מאוד ספציפי שכולי תקווה שאין בו תעלת ניקוז אלא צמצום נתיבים זמני ותכף נפתחת מחדש האוטוסטרדה

ועוד לפני הכל מבקשת להעיר הערת אגב שיש לקחת בחשבון בכל שלב שאם השתמע שאני יוצאת בהכרזות חד משמעיות על ריטלין אז אני מתנצלת - עבורי זו היתה תגובה קראו לה אינסטינקטיבית {לרשום הערה באדום במקביל כמובן} ממה שאני הכרתי בחיי ולא על עצמי וגם אם כן, מה זה עניינכם ולמה זה משנה בכלל אבל לא.
אתם מומחים גדולים בהרבה ממני בתחום ללא ספק - אתם נשמעים כמו הר דוקטור ומר פציינטאס בכיכר העיר עם כרזות וכרוזים. יש במה עם חבל תליה למכשפות העלולות להסתמן בטווח ראיה סביבכם?
icon_wink.gif

ו-TAME היקר - אתה אכן אביר נאה על סוס ויש בך איזו תרבות דיון הנעימה לי ויפה לי ואין להמעיט בערכה
אבל קשה מנשוא עבור קריאה של אישה שאם בכל זאת תרשה לי רגע לא לוותר על עולם הדמיון והיצירה שלי, לצד חיבור אותנטי ומהותי לטבע - לביאה.

השאלה לגבי הצלילים היא אכזרית. אני לא יכולה לדמיין כזה דבר
אני לא יודעת איך אני אעבור ברית מילה של בן לו אי פעם יהיה לי כזה - אני אשתגע!
לחתוך ממנו את היכולת לשמוע צלילים זה כבר כואב לי כמו מצבטי פטמות כבדים
אדום! מה סגרנו מילת ביטחון? צריכה!
אדום SSC בלי ריסקים!

לא יודעת אם זה ניסיון להדגיש את המקרה הכי קיצוני או מה
המשפט האחרון שלך זה כבר ממש עלבון לאישה - אישה - יהודיה - לביאה - מכשפה - בעלת רחם על כל נפלאותיו.
למה להסתבך עם משהו שאתה לא מבין אל מול אישה ועוד שכמותי?
לשפוך את המים עם התינוק? איזה מין תיאור אכזרי זה לבוא אליו עמי?
מה זה אמור להביע בכלל?
כולי תקווה שמניפולציה - זו הסברה היחידה שעוד יכולה להרגיע אותי.

ויש בך משהו כל כך מחושב ומודע
ועם זאת כה נעים הליכות ופתוח לעבר שלל האופציות האפשריות ממקום של רוחב ראייה
שזה מתמטי לחלוטין אז בעצם... בוודאי מחושב ומודע.

ורגע לפני שאמשיך לגביך

מילה לדולפין

ידידי, אני חלילה לא רוצה להתערב באופן בו אתה בוחר לחנך ולגדל את בנך
קטונתי ומה לי בזה בכלל?
לא מכירה את הנפשות הפועלות או את מידת החומרה
לא מבינה באופן כללי במידות החומרה
בטוחה שריטלין אינה התשובה האוטומטית והטובה ביותר לכולן
מאמינה שיש מקום להרבה אלטרנטיבה מבורכת
ובאמת שיש גבול למידת שייכותי לדיון הזה מלכתחילה

אלא אם אתם רוצים לדבר פרופר מוסר icon_smile.gif

דולפין, סלח לי אבל אתה ואני, עם כל החיבה הרבה שקיימת ואותנטית בלב, כבר נתקלנו בעבר בחוסר יכולת מסוים שלך - שאיני שופטת ואין בכך לעשות ממני יותר או פחות שווה - להבין את העומקים הרגשיים מהם אני מבינה ויש בך איזו עיקשות שכלתנית של ידע קר מה בעיני. לא שופטת - נסה לקרוא אותי ערכית. אתה נטלת ריטלין בחייך?
אני מוכנה להתערב אתכם שאני מזהה פרופילים של לוקחי ריטלין בעברם כאן באתר
אם יש לכם עניין זה יבוצע דרך הצ'אנל הפרטי כמובן.

הטקסט שהבאת כאן עבורי, מר דולפין היקר, ידידי
זה כמו לשים ילדה שראתה כל חייה אישה יפה וטופ גאן בצינוק חשוך וקטן אל מול מסך ענק המקרין את המנסרים מטקסס בפול ווליום WIDE SCREEN

הלו תפוז מכאני!

והיא לא יכולה לסגור את העיניים....

זה לטרלל ילדה
ואני כולי מבועתת ומלאת אימה
רחמו על כך שאני פה לבד ואין זרועות חמות של גבר טיפה לנחם ולהרגיע אותי פה עכשיו
בחום ואהבה ונחמה וכאלו מין... מין! גם, למה לא?
ופיתחת בי צמא נורא!

זה טקסט איום - לא אכפת לי מה
זה אכזרי לי וקורא לי לצאת להגנה!

אתם קצת מרגישים לפעמים כמו הר דר. ומר פציינטאס
ואיפה הרגש והיצירה והרוח והאישה???

אתם מייצגים איזו עמדה גברית חד משמעית של משמוע ומשטור וגלים
ופשיזם, סליחה!

כשהייתי בתיכון, בתחילתו, טרם העיפו אותי
ולהערכתי אז בוודאי ולא יודעת אם היום אבל אז בוודאי לא סבלתי מהפרעת קשב
בוודאי לא מצריכת ריטלין ולא בכלל

הייתי מבריזה עם הצייר היפה שלי - חבר הילדות המדהים שלי ואהוב לבי עמו הייתי משוטטת למסעות רבים שיש בהם ערך שאין להמעיט ממנו - אפילו לא בשם הפסיכיאטריה שמיהי בעצם בכלל ובמסגרת איזו אסכולה רפואית אל מול איזו פילוסופיה?
אני למדתי פילוסופיה של המדע ואין לראות בכך מנחת למסוקכם אלא נקודת המראה לעברה.

היינו מבריזים מהשיעור ויורדים למטה אל המרתף, שם היו פסנתרים והוא היה מנגן לי - כל מיני אבל בטהובן הרבה ואני הייתי מתפרשת, מתלקקת, מתהפכת, מגרגרת, מניפה זנב, מתהפכת על הגב, רוכנת עם בטני צמודה אל הקרקע ועושה כל מיני מייייאוווווווווו וגררררררררר ורררראאאאאאאוווווווו ואין סאונדים בוירטואליה icon_smile.gif

היתה בינינו רומנטיקה ותשוקה של אהבת נעורים קסומה
חברות מיוחדת במינה

והוא היה יוצר בחסד אל
ואני... אני הייתי כמה דברים גם

ומשם הריני לפניכם icon_biggrin.gif

עם המון תרומה לחברה ולאדם
האם אתם סבורים אחרת?
אני באה מעומק רגשי הרבה יותר מפותח
מעמדה של אישה שלא תקחו ממנו בכזו קלות את התעלות הרוח והנפש
שאין בכם
או את העוצמה של האור
שאין בכם
או בפשטות את כאבי, כיווצי ודימומי הרחם שלי
מדי חודש
כבר... 20 שנה?
21 למען האמת...

ואת הסוציאליזם כערך
סליחה - זה מותר על פי אגודות פסיכיאטריות

זה בוודאי בריא לנשמה

ואת הצייר היפה שלי מדינת ישראל הרגה ושרטה וגמרה בצבא ההגנה ל.....
חיסלו לי את הילד שם - אתה לא מאמין בכלל!

עד פה

והייתם שניכם קשים
TAME אתה תמיד גם נעים

דולפין - עשית לי תפוז מכאני ולא היתה כאן בקשת רשות בכלל
מרגישה מחוללת ופרוצה

נורא מקובל עלי שיש זרם המגן על ריטלין בכל זאת
בהחלט לוקחת בחשבון שיש דרגות קושי והתשובה בהתאם
מתעקשת על דבריי
נלחמת חורמה בפשיזם כערך ומסורת לזרעים והביציות שיצרו אותי
על דורותיהם ולמען הדורות קדימה

למען יצירה ואהבה ונתינה ובכלל
נסו בין שלל מתנות האור אותם אני מציעה כאישה
לחשוב מחדש על כל מדיניות ההפחדה

והנה אני שוב אומרת את זה

מדיניות הסברה - אל תזלזלו בה!

הכל בנימה ידידותית ומתוך תבונה שיש בכם המקום להמשיך דיון נעים ומתורבת
כמובן

כולי תקווה שזו רק חסימה באוטוסטרדה ושהדיון עוד יפתח לדברים נוספים מלבד תעמולה על גבול הפשיסטית ובעלת אלמנטים של טרור והפחדה {שזה המפתח לגרילה אם נבהלתם מהצד האפל של העקרבית שניחן בחוש הומור ענני בהחלט} לקידום הריטלין כמייצג מופלא לאג'נדות פוליטיות ממשוטרות של גברים ופסיכיאטרים - סליחה ואתם יודעים שאני נורא אוהבת אותכם וגברים זה עם באמת מופלא - אני אוהבת אתכם בלי חארטות
איך יותר איך פחות

אבל אני סוציאליסטית ואני אישה ואני בעלת רחם וחכמה ויצירה ורגש
וניסיון חיים
ותובנה צלולה וחדה והרפתקנית לאללה

ורגע!

הדוגמא עם המחסור בצלילים קשה
אני מאחלת לעצמי לא להצטרך להתמודד עם כאלו שאלות בחיי לגבי הקרובים לי - חלילה - אתם רוצים שאני אקלל? זה לא אובדן שליטה פסיכוטי - זה עמקים של רגש וגברים של רוח
קראו קצת קבלה!
אבל אם כן אני בהחלט אלמד לעומק את הדרגות והאפשרויות
בעצמי ואתייעץ היכן שאראה לנכון
ואחליט בעצמי לכשירגיש לי ברור מספיק לכדי...

בטח ובטח שלא אקח החלטות משמעותיות על סמך הטקסטים שלכם
הדולפין עשה לי חשק לברוח - אימא אמיתי מפחיד כזה של געגועים לזרועות של גבר שאוהב אותי עכשיו כי הסרט היה מפחיד לי מדי - סליחה icon_smile.gif
ובכלל, אתם יודעים... חסר לי, לא בושה!

והמשך יום נעים ידידיי - בוודאי
בכבוד מכל הלב


http://www.youtube.com/watch?v=GB8X61ZiNRY
Morticia
לפני 16 שנים • 5 בנוב׳ 2008
Morticia • 5 בנוב׳ 2008
ומה פרויד היה אומר על הסליפרי הקטן שנחת על רצוני לכתוב

גבהים של רוח

והתעקש להשאר
גם לאחר הגהה
אמנם קלילה
אך בעלת קיום מה

גברים של רוח

icon_lol.gif
Tame
לפני 16 שנים • 5 בנוב׳ 2008
Tame • 5 בנוב׳ 2008
עזבי מה פרוייד היה אומר, הכי חשוב זה מה יונג היה אומרicon_smile.gif
וכן אני מסכים, אני נעים רק למראית עין וזו צורת ניסוח, מעין ריפוד לדברים הקשים שאני נאלץ לומר - שכן ראייתי הגברית בעיקרה (ואני לא אומר זאת בציניות) מובילה לדרך חשיבה והסקת מסקנות חדות וקשות. אז רצוי ואפילו נדרש שתובע כאן עמדה נשית בעד או נגד או כל עירוב של השניים לשם האיזון.

ואגב את הביטוי לשפוך את התינוק עם המים לא אני המצאתי וכמו שאמרתי אין לי גם מושג מהיכן הביאו את המטאפורה הזו, אני יודע שהפירוש שלו זה משהו כמו "לוותר על הדבר המהותי והחשוב מתוך ניסיון להיפטר מהאספקטים השליליים שסביבו".

בכל אופן נשמע שהייתה לך סיבה טובה יותר להבריז ממני, אני הייתי מבריז כי בית הספר היה בשבילי כלא ובגיל ההתבגרות הרי מתחילה תקופת המרדנות, הייתי גם מתסיס תלמידים אחרים כנגד השיטה ובכלל הייתי סוג של פגע רע שלא רצו להתמודד איתו יותר מידי. כמובן שהיום אני הרבה יותר מעודן.

אז לסיכומו של דבר אם כבר הסכמנו ואני מבין שהדיון התחיל בנושאים אחרים לגמרי אז ניתן לחזור אליהם לאחר הביאור שביארנו icon_smile.gif
Morticia
לפני 16 שנים • 5 בנוב׳ 2008
Morticia • 5 בנוב׳ 2008
אני מציעה שתוותר ותיפטר מכל המשפט המפוטר הזה ותשאיר את התינוק במקומו.
ותביא גם כוס מים.

ובאמת סליחה כי הרי אתה ג'נטלמן אמיתי, על אמת, בלי נו בחיי icon_eek.gif
ועם זאת הייתי פשוט נסערת
לא קשור בך חלילה
רגע לפני סיימתי לראות סרט

אני בעיקר אשמח לשמוע
מה יונג היה אומר

זה מעניין לי, כן, ספר
icon_biggrin.gif
Morticia
לפני 16 שנים • 5 בנוב׳ 2008
Morticia • 5 בנוב׳ 2008


אם נסתכל רגע אל עומק הפרספקטיבה

{ציירים או שוחרי אמנות פלסטית באופן מהותי ישנם כאן במקרה?}

ונראה את המקום בו גובל טווח האור מן המגדלור עם אינסוף החשכה הסובבת לכל עבר ללא גבול נראה לעין או ידוע באיזו צורה
לגיבור או למספר?
מי שייך לאיזה תפקיד?

ואם נחשוב פשוט והמשכי נטול טריקים
כמה בקלות הילד הקטן הזה ילך שם לאיבוד
והאם נשמעו קולות תנים וזאבים ברקע?
אף אחד לא סיפר...
היש גיבורים שחזרו משם לגלות?

אם המיינד פתאום חטף בלוק
לרגע
קורה לא?
סוג של אלמנט ספרותי בפני עצמו
לא?

אז מה?
נביא סיעור מוחין או ריצה לילית ביערות להמרצת הדם ושחרור הנפש
ולמען נקודת מפנה איכותית

או נוותר ונסגור את כל הסיפור כטרגדיה מופלאה?

וזה סוג של פיתוי, לא כך?

שאלה כה מוזרה להפנות לגבר
ועוד מצד אישה

אתם לא חושבים? icon_wink.gif

וגם כן אדיפוס
איזה חרא הוא היה אה?
בן חולירע
ואבא חרא

שלי נטש
יצא מלאך?
אה!
בכל זאת הרווחתי איזו מיני ו/או פסאודו נקודת מפנה?
icon_eek.gif

ועל זה היתה אומרת הגבירה הנכבדה, הדומינטריקס מהחלומות, שרון סטונץץץץ:

Even Oedipus didn't see his Mother

קאמינג

{מעניין איך זה נרשם בתסריט המקורי...}

ולו יכולתי הייתי מתגאה אבל תמימות היא בעיקר ואולי אף כל חטאי

בוודאי עכשיו כשאטרח להזכיר שגם לוטנברג מוסיקאי פעיל ומכובד בארצנו עד היום הזה
איך שכחתי? חידש בלדה - שר יפה - כל הכבוד לו!
לא יפה מצדי - סליחה

האם נרשמה דמעה גברית במדינה אי שם בשנה האחרונה
או בעשור?

ומה הסיפור האמיתי מאחורי הפקת העל היפה הזו בין אדאמסון לקייב?
מי מכם אולי יודע?
icon_rolleyes.gif


http://www.youtube.com/watch?v=mCniDMeOQ8U
Morticia
לפני 16 שנים • 5 בנוב׳ 2008
Morticia • 5 בנוב׳ 2008
Morticia כתב/ה:


אם נסתכל רגע אל עומק הפרספקטיבה

{ציירים או שוחרי אמנות פלסטית באופן מהותי ישנם כאן במקרה?}

ונראה את המקום בו גובל טווח האור מן המגדלור עם אינסוף החשכה הסובבת לכל עבר ללא גבול נראה לעין או ידוע באיזו צורה
לגיבור או למספר?
מי שייך לאיזה תפקיד?

ואם נחשוב פשוט והמשכי נטול טריקים
כמה בקלות הילד הקטן הזה ילך שם לאיבוד
והאם נשמעו קולות תנים וזאבים ברקע?
אף אחד לא סיפר...
היש גיבורים שחזרו משם לגלות?

אם המיינד פתאום חטף בלוק
לרגע
קורה לא?
סוג של אלמנט ספרותי בפני עצמו
לא?

אז מה?
נביא סיעור מוחין או ריצה לילית ביערות להמרצת הדם ושחרור הנפש
ולמען נקודת מפנה איכותית

או נוותר ונסגור את כל הסיפור כטרגדיה מופלאה?

וזה סוג של פיתוי, לא כך?

שאלה כה מוזרה להפנות לגבר
ועוד מצד אישה

אתם לא חושבים? icon_wink.gif

וגם כן אדיפוס
איזה חרא הוא היה אה?
בן חולירע
ואבא חרא

שלי נטש
יצא מלאך?
אה!
בכל זאת הרווחתי איזו מיני ו/או פסאודו נקודת מפנה?
icon_eek.gif

ועל זה היתה אומרת הגבירה הנכבדה, הדומינטריקס מהחלומות, שרון סטונץץץץ:

Even Oedipus didn't see his Mother

קאמינג

{מעניין איך זה נרשם בתסריט המקורי...}

ולו יכולתי הייתי מתגאה אבל תמימות היא בעיקר ואולי אף כל חטאי

בוודאי עכשיו כשאטרח להזכיר שגם לוטנברג מוסיקאי פעיל ומכובד בארצנו עד היום הזה
איך שכחתי? חידש בלדה - שר יפה - כל הכבוד לו!
לא יפה מצדי - סליחה

האם נרשמה דמעה גברית במדינה אי שם בשנה האחרונה
או בעשור?

ומה הסיפור האמיתי מאחורי הפקת העל היפה הזו בין אדאמסון לקייב?
מי מכם אולי יודע?
icon_rolleyes.gif


http://www.youtube.com/watch?v=mCniDMeOQ8U


הפניקס מהלהבה... וכל הפיוט הזה... על כל הטרויה עם שלל ההלנות...
סוסים היו בנמצא? שם מצאו רעבים את פטמותיה של איזו זאבה?
אולי אני טועה...
מחקר חיוני, לא כך?

בצניעות מופתית מודה אני לאל על שחנן אותי במתנה אדירה דמוית בית ממוקם במדויק למקומו הטבעי - הלא הוא הלב
ובתוך הבית נתן בי אור ורפואה
שנהיה כולנו בריאים ומוארים ונטולי מלחמה לעולמים
אמן!

ומה לנחש ולתפוח
בעת זעקת פצוע לחובש במהלך קרב?

יכולתי לחשוב כעת על אנלוגיה מעולה
אבל אסתפק בברכה של המשך שבוע נפלא

ולחיי האהבה אה?

בכל זאת, אולי?
ממממ.....
גם הזמן הוא תרופה, לא כך?

אבל מה מקביל לאור בפיזיקה הזו?

וגם כן עם כולם
מה רוצים מהיהודים כל הזמן?
כולם רק רוצים לעשות לנו רע
להזיק לנו, להכאיב לנט, לקחת לנו
אל תסמכו על אף אחד
הם רק רוצים לעשות לנו רע

ואימפריה נופלת עלינו עכשיו
ללא התחייבות לרישום באיזה ספר היסטוריה
כי מי יודע אם עוד יהיו כאלו בכלל
ועל מה?

העיקר שזה סידר הבוקר ליונית לוי וגדי סוקניק תוספת בונוס נאה למשכורתם השמנמנה...

בהחלט מרקיד ומשמח לבב אנוש...

ואני אוכל לצחוק רק אם יקום גבר בוכה

איזו בדיחה דפוקה
icon_lol.gif
כמו פארודיה ממש

שנשא כולנו ברכה

בכבוד

ואדם לאדם באשר הוא האדם

ומה לכל זה ולמכונה?

כי האדם.........
{זה כולל גם את חווה? ולילית ולוציפר היו מה?...}




{תראו את הנרקיסיסטית הזו שככה מצלמת את עצמה.....!!!}

ליידי נרקיסיסטית עבורכם כמובן
icon_cool.gif


http://www.youtube.com/watch?v=7pA5UhNaYw0
אנדרפוט
לפני 16 שנים • 5 בנוב׳ 2008
אנדרפוט • 5 בנוב׳ 2008
"ובכלל אף פעם לא הייתי מומחית בלמרוח" -


אז מתי בדיוק רכשת את המומחיות הזאת?