בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שריון של חוסר תחושה.

האוהב
לפני 16 שנים • 17 בנוב׳ 2008

שריון של חוסר תחושה.

האוהב • 17 בנוב׳ 2008
מתוקה ויפה,
אינטליגנטית ורגישה,
נהנתנית אמיתית,
אמא למקסימה,
גמורה.

התאהבה בו ,
והוא גדול מהחיים.
בפעם הראשונה בחייה,
חשה שמצאה את מקומה,
מצאה איתו את כל שחלמה.

ואז, הוא מת.

נשברה,
קרסה לתוך עצמה,
נעלמה.
רצתה כל כך למות,
לא מבינה.

נהנתנית מרוששת,
מאמינה חסרת אל,
אוהבת חסרת רגש,
אמא ללא תקווה.

מסתובבת לה כאן,
מחפשת לאבד שליטה,
והגבול היחיד אותו היא מציבה -
ללא רגש – ללא אהבה.

ילדונת מתוקה,
חכמה ויפה,
רגישה וזכה,
אמא למקסימה.

מסתובבת באיזור דימדומים,
רווי בציידים אכזריים,
מוגנת אך ורק בשריון,
של חוסר התחושה.
שוטרת*
לפני 16 שנים • 17 בנוב׳ 2008
שוטרת* • 17 בנוב׳ 2008
מאוד יפה
שניה​(נשלטת)
לפני 16 שנים • 19 בנוב׳ 2008
שניה​(נשלטת) • 19 בנוב׳ 2008
עצוב, עצוב, עצוב, עצוב

מקווה שתמצאי את הנחמה שלך במהרה.
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 19 בנוב׳ 2008

)=

בלוסום​(לא בעסק) • 19 בנוב׳ 2008
השיר הזה והמצב שלה, הם כמו חץ לתוך הלב.

אני מקווה שתצליחו לאסוף ולשקם את ההריסות.
bambit​(נשלטת)
לפני 16 שנים • 23 בנוב׳ 2008

העזי לקוות

bambit​(נשלטת) • 23 בנוב׳ 2008
אל תוותרי על התקווה ועל האהבה לעולם.

לפעמים היא נראית בלתי מושגת, בלתי אפשרית , מעבר להרי החושך במצולות הים.

אבל אז , לפתע פתאום, משום מקום, היא קופצת עלייך ומצליפה ומחבקת בך ברוך ובאהבה ואת לא מבינה איך לא ראית שהיא כל כך קרובה.

בדס"מ עושים באהבה או שלא עושים בכלל.

העזי לקוות!