Lordpain(שולט)
|
לפני 17 שנים •
28 בנוב׳ 2008
שומע אותך בתוכי
תחושת הכאב נהייתה כל כך קבועה עד שאת
לא תכירי את עצמך בלעדיה, אך עדיין יש בך משהו שדוחף אותך לעקור אותה מתוכך ולמלא את החלל הריק שהיא תשאיר מאחור בדבר הזה שכולם מדברים עליו ... אהבה.. לפעמים הכאב נפסק ואת מרשה לעצמך לפנטז על נתינה, על איך ששפתייך מנשקות את כל גופו ברכות אין סופית, דמעות כל כך שקטות זולגות מעינייך באותם רגעים עדינים בהם לבך מתפרץ דרך הכאב וצועק אני רוצה לאהוב . הבילויים, הזיונים, החברים, הם מסיחים את דעתך מהריקנות שזורמת בדמך ומגיעה לכל תא בגופך ומכבה את האור שזוהר בפנים. את הולכת ודועכת אבל לאלה שמסביבך לא באמת איכפת, כל עוד הם נחשבים לחברים ואתם יוצאים ומבלים, מזיינים אותך והנה את שוב נשארת לבד . הגברים בחייך, יודעים להעניק רק את הזרע שלהם כשמורים לך לפתוח את הפה, וכל מילה של חום ואהבה נאמרת רק בשביל להוריד אותך לרצפה עם פה פעור לרווחה, הרי רק זרע יש להם להעניק היכן האהבה ? אולי רק בפרופיל של הניק, עבור רובם זו רק מילה . משהו בתוכך נשבר ... האוויר כאילו שבורח מתוכך, את מתחילה להיחנק, להתכווץ קורסת תחת המשקל האדיר של הסבל שנהנה כל כך לגזול את האור מנשמתך אף אחד לא שם בשביל לעזור לך, את לגמרי לבד נותנת לייסורים להרקיד בצורה מעוותת את גופך, עד שהוא מתמוטט על הרצפה וההכרה נסוגה אל אפלה מרדימה . תחושה של חוסר תקווה מעירה אותך משנתך היכן אותו אלוהים את ברעד שואלת את עצמך בוכה ובוכה אך אין מספיק דמעות בשביל לעצור את האפלה . למה אני שומע אותך בראשי, ורגשותייך קורעות את לבי וזאת מבלי שאדע אפילו מי את, אני מרגיש הכל, וכשאת בוכה בלילות אני לפתע מתעורר משנתי ומתהלך בלי טיפת שלווה עד ששוב את תרדמי. מי את, למה אני יודע את מחשבותייך למה הם, אשר שם ליידך את הייסורים שלך לא רואים בעוד אני נמצא במרחק אין סופי ממך, אני חולק אתך את העינויים . |
|
|
|
|
|