פעם פרח(נשלטת)
|
לפני 15 שנים •
22 בנוב׳ 2008
Masochism vs. Self Injury
http://dominatrixnextdoor.com/blog/?p=363 |
|
|
| אחותופל |
לפני 15 שנים •
22 בנוב׳ 2008
אוקיי, כן, יש כאן הבחנה בין "פגיעה עצמית" ל "פציעה עצמית" שהן באמת לא אותו הדבר.
אבל אני כן חושבת שהמקור שלהן דומה, כמו גם המקור של כל רצון לחוות כאב (ולא רק כשנמצאות במצב רגשי/נפשי קשה). בעיניי זה די ברור שלהרבה שאוהבות כאב פיסי - באיזשהו מקום (עמוק עמוק בתוך הלא מודע) יש צורך בפגיעה עצמית כלשהי, קלה או חמורה. הטוב בלהיות בעולם השליטה ולבקש אחרי זה עם זהירות מתבקשת וסייגים - זה להכניס את זה באמת תחת שליטה - ולתעל את הרצון לפגיעה עצמית למשהו חיובי ושיוצאות ממנו מחוזקות בסופו של דבר ובמצב טוב. אז אפשר להתווכח ולהגיד: לא בדס"מ - כן בדס"מ, לא בריא - כן בריא (שוב, לא נראה לי שיש מטפלות קונבנציונליות בבריאות הנפש שיגידו שמה שקורה כאן הוא בריא באיזושהי צורה...) בשורש - זה מאותו המקום השאלה לאן לוקחות את זה ומה עושות עם זה. ולרספוטין, שיהיה בהצלחה ושתוכל לתעל את הרצון שלך למקומות טובים עבורך... |
|
|
| Rasputin1989 |
לפני 15 שנים •
22 בנוב׳ 2008
וואו, תודה רבה על כל התגובות
אני חושב שההגדרה של מחלה נפשית זה מאוד רלטיביסטי... לדעתי דת יכולה בקלות להכנס לDSM אבל העניין הוא שזה הכל די דמוקרטי- בניגוד לסכיזופרן לנוצרים שמדברים בשפות קודש באמצע המיסה יש קהל, יש להם מציאות משותפת שהעיקר בה זו אמונה בישות בלתי נראית, נמצאת בכל מקום, כל יכולה שמקשיבה להם. פעם הומוסקסואליות נחשבה מחלה נפשית, היום- כמובן שלא. אני מאמין שבני אדם, אם כל הכבוד לכל ההישגים שלנו, הם לא יותר מקופים מפותחים. ואם נקבות של גמל שלמה מרשות לעצמן לאכול את מאהביהן בסוף האקט אז... כמובן שאני מסכים לגמרי עם העניין של מודעות... לדעתי בנאדם יכול לעשות לעצמו מה שהוא רוצה. כשהוא מעוניין לחלוק את החוויה אם מישהו אחר, אותו מישהו אחר חייב להיות מודע למה שעומד לקרות וחייב לרצות מרצונו החופשי שזה יקרה (מה ששולל את הזכות לחירות מינית לפדופילים, זאופילים, אנשים שמעוניינים בקשר מיני עם פסיכוטים ובמידה מסויימת גם נקרופילים, למרות שהאחרונים בעיקר מסבים נזק לקרוביו של המשתתף מאשר למשתתף עצמו). בעוד שהחשק שלי להשפלה הוא, כפי שהבנתי מכם, מכיל מקור BDSMי, פגיעה עצמית זה משהו אחר. אכן, אני לא יודע למה אני פוגע בעצמי. לפעמים אני סתם בודק את הגבולות של הסיבולת שלי (למשל יצא לי לצום המון זמן, די נהנתי מזה- אם כי סימני הדיכאון לא איחרו לבוא). קשה לי לומר אם אני ממש נהנה מכאב, אנדורפינים וכאלה, אבל אולי כן. זו הפרעה נפשית ידועה אצלי שאני פשוט רוצה להפוך לברכה במקום לקללה. האמת היא שבזמן האחרון אני חי באפאתיה של נזיר בודהיסטי, והפגיעה היא כנראה חלק ממסכת של הרס עצמי. למען האמת כבר לא אכפת לי מהרבה דברים, ואין לי כמעט ספק שהכדורים גרמו לזה. אז חשבתי, היי, אם אני כבר פוגע בעצמי, לפחות שיהיה מעניין. כשהייתי צעיר יותר זו הייתה קריאה לעזרה. לצערי החברה המטומטמת שלנו לא ממש חושבת לפנות לגורמים מקצועיים כשתלמיד מגיע לכיתה עם שרוולים בצבע בורדו. עכשיו זה כבר לא ממש. אני עושה את זה משעמום ומהרגשה של סתם. אני זוכר שקראתי איזה טור של יורם קניוק במוסף ספרותי, הוא אמר שהבעיה עם התרבות שלנו זה שהכל סתם. חייבים לחפש גירויים חיצוניים כי בפנים הכל רקוב. סמים לא יעשו לי טוב כנראה, ואלכוהול סתם מדכא בסוף, אז זו הדרך שלי להפיג את הסתם... למלצרות, אני כנראה כבר לא אתקבל עם הדרגות שיש לי בזרועות. |
|
|
huan
|
לפני 15 שנים •
22 בנוב׳ 2008
הממ אני כבר יכול לומר לך שאחרי התגובה האחרונה שלך קל לא יהיה לך כאן, לכל הפחות לא בניק הנוכחי (בהנחה שהבחורה איתה תרצה לבוא בקשר תטרח לקרוא עם מי יש לה עסק במקום רוטינת החפוז הנפוצה בהרבה). הדברים לא נאמרים מתוך ביקורתיות אלה יותר כהארה, וזאת אל אף שאני אישית חושב שיתכן וכדי שתעשה קצת יותר חושבים בנוגע לרלוונטיות של הבדסמ עבורך.
לכן אני שמח שבחרת לשאול ולקרוא לפני שאתה קופץ לקלחת. אל אף שאין מסד נתונים מסודר בנושא (לפחות לא בעברית) אכן יש את אלפוני וגם באתר המיילדום יש מידע שימושי אך בסיסי. |
|
|
| Rasputin1989 |
לפני 15 שנים •
24 בנוב׳ 2008
אני לא מחפש קלוּת
בגיל 16 הייתה לי חברה רצינית ראשונה... שנינו היינו לא בדיוק... בקו השפיות... ובשביל אחד כמוני שהסתובב 16 שנים בבדידות מוחלטת היא הייתה בוסט רציני לאגו שלי. היא הייתה מדהימה. אבל הרגשתי קצת כמו האדון שלה. היא תמיד הסכימה איתי, חרטה את השם שלי על היד שלה ודברים כאלה... והבנתי ש... ואו... זה פשוט לא זה. אני חייב מישהי שתגרום לי להצטער על זה שאני חי. אין לי מושג איך נקראת תופעה כזו, שבה בנאדם דוחה אדם אחר שבאופן ברור אוהב אותו... אולי בעגת רחוב זה נקרא "להיות שמוק"... סביר להניח שכן. באמת שניסיתי לברר. שאלתי פסיכולוגים, לאף אחד אין אבחנה מדוייקת. באסה. |
|
|
נוריתE
|
לפני 15 שנים •
26 בנוב׳ 2008
חומד, אם תתחיל לחשוב שאתה "לא שפוי" , אז,אתה בגילך הצעיר וחוסר ניסיונך המעשי
עוד תתחיל להאמין בזה, צא מעיצות אחיתופל.(צא ובדוק בתנ''כ ותבין למה) זה אחת. אתה לא צריך פסיכאטר ולא פסיכולוג, לא לפי מה שכתבת פה. עזוב הגדרות פסיכאטריות. ואל תנסהלאבחן את עצמך וקח עיצות ממבינים ומנוסים ממך. הגדרת את עצמך יפה מאוד כמזוכיסט בלי לדעת מה זה בהגדרה קהילתית ,"מילונית". זה שאתה לפעמים נהנה למתוח את גבולות הכאב העצמי שלך, לא מראה עדיין נטיה לפגיעה עצמית חולנית כהגדרת הפסיכאטרים, ואני ממש לא אתן לך דוגמאות ,לזה, כי ממש לא רוצה לעודד אותך, לכיוון,אין צורך. אתה מנסה ,וכאשר תפגוש מישהי מתאימה, דהיינו מלכה , שזאת, שולטת, לא תצטרך להכאיב לעצמך (אני מקוה מאוד). תבין משהו אחד, ואני קוראת את התגובה האחרונה שלך אתה ממש לא "חייב מישהי שתגרום לך להצטער שאתה חי", ממש לא אתה בן 20 ורק התחלת לחיות, ואם יצא ותבדוק ותיקח את אורח החיים הבידיסמי ברצינות, אז תבין כשאנחנו ואני אומרים לך זה לא בידיסמ בשום הגדרה קהילתית, ומי שתגיד או יגיד לך שזהו הבידיסמ טועה ומטעה ,לא שינאה עצמית ולא פגיעה עצמית אתה עוד תלמד להבין את ההבדל הגדול מאוד אנחנו כאן ,כי אנחנו אוהבים כאב מצד אחד ואוהבים להכאיב מצד שני, אבל לא באנו לכאן לא בכדי לייסר ולא בכדי להעניש את עצמנו על הנטיות שלנו אלא כדי לנצל ולהנות מהן בדרכים שונות שאותן עוד תכיר -אפנה אותך שוב לאלפוני...שם, לצד עיצות מה ואיך כן תמצא גם מה ואיך בשום אופן לא. אני ידועה כאחת, באופן כללי לא מעודדת במיוחד כניסה של אנשים ונשים צעירים/ות מאוד בגילך לבידיסמ רק משום שאני דוגלת בנסיון חיים קודם, והתנסויות אחרות בחיים, לפני שניכנסים לתחום הזה, בלי שום זילזול בגיל הצעיר ,ובלי שום זילזול בצרכים ובנטיות שמחילות להתגלות לך ולציעירם/שות בכלל וטוב בימינו שיש אינטרנט והמון מידע,, רק צריך שכל ישר בכדי לסנן את המידע הזהו לפהיק ממנו, את הטוב ביותר בשבילך ובשביל העתיד שלך ,כאן או בכל מקום אחר אבל אם אתה בא לפה, צא ממהגדרות המטעות והמוטעות ותדע למה אתה הולך להיכנס קח את זה לאט ותלמד את השטח באופן תיאורטי לפני שאתה "קופץ למיים" ומתחיל "לשחות" כאן, בהשאלה ותשאל תשאל תשאל, בלי להתבייש, כי רק ככה לומדים (גם לקבל עיצות טובות ולסנן "עיצות" מטעות) |
|
|
| אחותופל |
לפני 15 שנים •
2 בדצמ׳ 2008
BUTTERCUP
מה יש לך נגד המשפחה שלי והעצות שלנו?
אגב, שמת לב שאת אומרת דברים מאוד דומים למה שאני כתבתי? סתם, שתדעי... |
|
|
| Rasputin1989 |
לפני 15 שנים •
3 בדצמ׳ 2008
עשיתי תיכון בבית ספר דתי, אז אני מכיר כמה מושגים פה ושם (גם עשיתי פסיכומטרי בקיץ יא'- ווהו, ההחלטה הכי נבונה שקיבלתי במהלך 12 שנות לימוד).
אני קולט מה שאת אומרת. לפעמים יש קטע כזה של "נבואה שמגשימה את עצמה". לרופאים יש קטע כזה (לפחות בהתחלה) שהם לומדים כל מיני מחלות אזוטריות ואז מגלים תסמינים של המחלה בעצמם. אני אוהב לקרוא את פיליפ ק. דיק, אז אני מצולק מבחינה נפשית לכל החיים אבל זו צלקת יפה.
אני לא ממש מאבחן את עצמי האמת כי כבר אובחנתי פה ושם וגם במקום אחר... יש לי בעיות, לא משהו שסשן פסיכותרפי ב700 שח לשעה לא יכול לפתור, אבל אני לא מטורף (שזו פשוט מילת "עמחה" לפסיכופט) ואני מאמין שאף אחד פה לא כזה... *מה שמזכיר לי, ראיתי אחלה סרט דוקומנטרי על BTK, והיה שם הפרופיילר שלו שבנה לו פרופיל פסיכולוגי. מסתבר שנרקיסיזם חולני גם יכול להזיק לאחרים.* זה העניין הבעייתי, פגישת מלכה. אני קצת לא בוטח באינטרנט בעיקר כי הוא מלא בזייני\ות שכל לרוב. ז"א אנשים שרוב העיסוק שלהם זו כתיבת פורנוגרפיה ורבאלית בלי הרבה מעשה. They talk the talk but do not walk the walk. עכשיו, ה"חלום" שלי זה פשוט להכיר מישהי רגילה, נניח באוניברסיטה, קניון- מהשלאיהיה ולגלות שנתקלתי במישהי מאוד, אבל מאוד, סדיסטית. כי מה שמושך אותי בקטע הזה, אחד הדברים ז"א, של הBDSM זה שאתם אנשים רגילים ונראים רגילים לכל דבר בעצם. אי אפשר לזהות ברחוב מישהו ולומר "הוא שייך לקהילה" כמו שאפשר עם הרבה תרבויות שוליים אחרות (שגיל המשתתפים בהן נע בין 12 ל19, ז"א אותה תקופה מופלאה שבצדק נקראית "טיפש-עשרה")... |
|
|
שלגי
|
לפני 15 שנים •
3 בדצמ׳ 2008
איכשהו אתה ממש לא נראה לי בלתי שפוי ביחס לממוצע כאן.
בהצלחה רוסקי. |
|
|
| Rasputin1989 |
לפני 15 שנים •
18 בדצמ׳ 2008
שלגי כתב/ה: איכשהו אתה ממש לא נראה לי בלתי שפוי ביחס לממוצע כאן.
בהצלחה רוסקי.  זה היה כל כך שקוף שאני... עלה חדש?
|
|
|