בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת חסד - בעד/נגד

Tish Adams
לפני 15 שנים • 11 בדצמ׳ 2008

המתת חסד - בעד/נגד

Tish Adams • 11 בדצמ׳ 2008
הסרט שצולם בשוויץ בשנת 2006 מתעד את רגעיו האחרונים של קרייג היוארט בן 59
שחלה במחלה ניוונית סופנית.
בשוויץ, המתת חסד בעזרת רופאים מותרת בחוק בתנאים מסוימים.
הסרט שודר אתמול בחלקו בבריטניה (שם, המתת חסד אינה חוקית) לאחר נסיונות רבים למנוע את שידורו בכלל.

מה דעתכם, לאפשר או לא לאפשר?
מדגישה שמדובר באדם שפוי, הראש עובד והוא יודע בדיוק מה קורה איתו.
לא מדברת על מקרים חלילה של צמחים, לא עלינו.

http://www.youtube.com/watch?v=kw5vz6zCj3k&feature=related

בעברית:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1045354.html
Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון}
לפני 15 שנים • 11 בדצמ׳ 2008
אני תומכת מובהקת בנושא המתות החסד. מטרת הקדמה הטכנולוגית היא לאפשר לבן אדם להאריך את חייו על מנת שיוכל להפיק מהן תועלת. ברגע שאדם חש שהוא מאבד את צלם האנוש שלו עקב מחלה חשוכת מרפא, אין שום סיבה לכך שלא יתאפשר לו ליטול את חייו, כל עוד הוא בדעה צלולה, על מנת לצמצם את סבלו.

אם לקחנו לנו את האפשרות להאריך חיים ולהביא חיים לעולם (למי שלא יכל לעשות כן ללא עזרת הטכנולוגיה), מדוע נאסרת הבחירה להפסיקם?
Winner​(מתחלפת)
לפני 15 שנים • 11 בדצמ׳ 2008

יש לי הרגשה

Winner​(מתחלפת) • 11 בדצמ׳ 2008
שכל מי שמיסתובב פה הוא בעד חופש הפרט והבחירה ולכן יתמוך גם בהמתת חסד .
כמובן שיש לינקוט בכל אמצעי הזהירות כדי שיהיו 0 טעויות.
Madame T​(שולטת)
לפני 15 שנים • 11 בדצמ׳ 2008

Re: יש לי הרגשה

Madame T​(שולטת) • 11 בדצמ׳ 2008
the winner takes it all כתב/ה:
שכל מי שמיסתובב פה הוא בעד חופש הפרט והבחירה ולכן יתמוך גם בהמתת חסד .
כמובן שיש לינקוט בכל אמצעי הזהירות כדי שיהיו 0 טעויות.


גם אני כעקרון בעד חופש הפרט והבחירה אך נושא המתת החסד גם מתוך 'בחירה' הוא נושא לא פשוט בכלל. אני מתייחסת למשפט האחרון שלך - וזו בדיוק הבעיה עם המוות, שהוא כל כך סופי ואל-חזור ואינו מאפשר כל חרטה או 'חזרה לאחור' ברגע שהתרחש...
Tame
לפני 15 שנים • 11 בדצמ׳ 2008
Tame • 11 בדצמ׳ 2008
יש לי שאלה מעניינת בנושא..
האם אדם שאינו מאמין בשום צורה של חיים לאחר המוות (משמע אין גן עדן או גיהינום, אין גילגול נשמות, אין מנהרה עם אור לבן, אין בכלל המשך של התודעה, אין כלום... מי שמת מפסיק להתקיים הוא עצמו אינו.. )מצב שהוא כמעט בלתי נתפס בשבילנו האם גם הוא יכול לבקש המתת חסד? האם זה הגיוני לבקש דבר כזה במצב כזה?
גם אם החיים הפכו לסבל ותו לא, האם בנאדם בכלל יכול לבחור ב"התאיינות" ? מבחינה פילוסופית זה נראה אבסורדי, מבחינה פרקטית לא כל כך...
מהו אחוז האנשים שבחרו בהמתת חסד וחושבים שנמאס להם מהחיים והם רוצים להגיע כבר לגן עדן או לעולם הבא או להתגלגל בגוף חדש וכו'?

כל מיני שאלות עקרוניות.
התשובה שלי היא שאני בעד לאפשר המתת חסד, אבל אני לא בטוח שאני הייתי מסוגל לבקש דבר כזה ולו רק מרצון מאוד חזק להמנע מאותה "התאיינות" אפשרית שלפי דעתי אין נורא ממנה.
aka BODYGUARD
לפני 15 שנים • 11 בדצמ׳ 2008
aka BODYGUARD • 11 בדצמ׳ 2008
בעד.
נוריתE
לפני 15 שנים • 11 בדצמ׳ 2008
נוריתE • 11 בדצמ׳ 2008
קשה עם זה מאוד,אבל בעד.
ואני אביא דוגמה ולא על אנשים, קודם כל.
הכלב שלי, היה כמעט בן 16, היו לו חיים ארוכים ואחטא ואומר על עצמי גם חיי כלב טובים
וים אחד כמה חודשים, ראיתי גידול קטן ברגל שלו כמו כדור קטן וזה גדל והוטרינרית, לא ממש ידעה,
אבל בגילו כבר אי אפשר היה ממש לעושות לו בדיקות וצילומים שחייבו הרדמה, וקיווינו שיעבור לבד
וזה גדל וזה לא ניראה שהיפריע לו, אבל לאט לטט כזה, הוא גם התעוור עם קטרקטים על שתי העיניים והתחרש לאט וכבר פחד לרדת למטה בין אנשים והרעש ברחוב
וראיתי וקיוויתי
ופינקתי אותו וגם את פיצי הקטנה.
והגידול רק גדל וידענו כבר שזה סרטן
ואין מה לעשות כי עם הבעיות שכבר היו כולל רישרוש בלב

עיניין של זמן
וצהריים אחד אני חוזרת הביתה ורק אתמול היתי איתו אצל הוטרינרית לבדוק מה קורה
והוא אכל את זה ולא כאב לו היפריע לו
ואז כבר הבאתי אותו לוטרינר קצת יותר מנוסה
הוא אמר שזהו הכלב כבר סובל וכמה שאני אוהבת ודואגת ושומרת זהו הירדים אותו
לא הייתי מסוגלת לעשות את זה קודם,כאב לי המחשבה שארדים אותו אהרוג אותו
אבל צילום הראה גידול שאי איפשר היה בכלל לנתח שלא לדבר על הסכנה שלא יתעורר מההרדמה.
סיוט
אחרים אלוי רק אולי היו רואים בכל הטירחה הזאת מיטרד.ממש לא
והוטרינרית הודתה אחר כך שבכתה איתי כשחזרתי הביתה שהיא לא היתה מסוגלת להרדים אותו.

וכמדברים על אנשים שמצבם נפשית מנטלית ופיזית מתדרדר ולפעמים רק המצב הפיזי כשהמוח והמחשבה נשארים חדים כלואים סובלים בלי יכולת לתפקד להגיב להגיד שכואב למחות על טיפולים על אינפוזיות על צינור האכלה בבטן מחובר לשקית וחיתולים וחוסר אונים נוראי
אני לא מדברת על הכאב של אלו שמיסביבם לא בגלל זה אני דוגלת בהמתת חסד
לפטור אותם מהסבל הנוראי
יש גם כאלו שהמצב המנטלי מתדרדר ביחד עם הפיזי לעומקים שהדעת לא תעלה אותם ואתה לא ממש יודע אם הם מרגישים וכמה הם מרגישים
והיהדות מתנגדת להתאבדות וללקיחת חיים,בכל צורה ומשום סיבה, כי כל חיים הם קדושים או איך הם אומרים אתזה
אבל זאת התעללות להשאיר בנאדם בחיים רק כי..כל הללו,התעללות בו
אתם חלקכם אין לכם מושג מה זה לחיות לצד בנאדם שככה החיים שלו נעשים נוראיים ושלא מסוגל להגיד מה הוא חושב או רוצה שלא מסוגל להגיד שכואב לו רק רואים את הדמעות בזויית העיניים של הסבל הנוראי בידיעה ההולכת ונמוגה בכל פעם שמחליפים חיתול או שמים קטטר או מחברים את שקית הדיסה לפאג(צינור האכלה שהוכנס בניתוח לקיבה) את הסבל הזה שאומר די תוותרו עלי
אני לא מסוגל לשאת זסה יותר תוותרו עלי לפני שבכלל לא אדע מי אני או מי אתם ואהפוך לצמח חי עד שהלב יעצור.ורק בדיעבד כשהלב נעצר אחרי שנים שנים של סבל שלו שלכם אתם אומרים בידעבד, למה לא חסכנו את כל זה ממנו דקה לפני שזה הפך להיות נוראי מידי,בשבילו.

ואני יודעת כי בבית חולים עברתי בין המיטה של הבת מחוסרת ההכרה שחיכיתי שהיא תתעורר והיתי מחכה לה כמה זמן שיקח ,למזלנו זה היה פחות מחודש,לבין המיטה של אבא שלי שהלך ודעך כמו נר,זוועה שלא תאומן המבט הזה שלו עד שהלב הפסיק מעצמו ,לא עזרנו לו באמת ממש לא ממש לא, החזקנו אותו על פאג והנשמה ואנפוזיות וקטטרים ותרופות וטפולים ולא ייאמן איזה סבל עבר עליו כשהמוח עוד הבין והפה לא יכול היה לדבר עד שכניראה מיזה שהוא יצר שימור עצמי קדמון גם המוח כיבה את עצמו כדי שלא לשאת יותר ומתישהוא גם הלב.

הרבה יגדיו שמי שמבקש את זה לקרוב שהולך ונמוג הוא איגואיסט וקמצן ומה שלא יהיה ואולי ישנם כאלו אנשים אבל גם כאלו יאשפזו את המת החי במוסד או בית חולים ויחיו עם המצפון שלהם שלא באים אליו

יש מצבים כמו של חוסר הכרה או מצב "צמח" בלתי הפיך , מה שקובע סולם גלאזגו ,קומה שרק המכונות מחזיקות בחיים רק אין והמוח ריק מחוק,מוות מוחי ,אנשים,שנים לא מוותרים מחכים שיתעורר וזה קשה אבל יש תיקווה קטנה והסבל הוא בעצם רק של המשפחה ויש מדינות שבאופן חוקי אפשר לנתק מהמכשיר ותוך זמן קצר הוא מת טיבעי אם אפשר להגיד וגם אז יש איזו תיקווה שהמוח פשוט יעשה איזה ג'מפ סטארט
ולא מוותרים כל כך מהר

ויש מדינות כמו בארצות הברית שאדם במצבו מתדרדר בדרך לסופני ולסבל מוחלט יכול לתת בחיים הוראת DNR
"דונוט ריססטייט" לא להחיות, וזה מתקבל בתנאי שהוא היה במצב נפשי יציב חוקית.

אסור לתת לבני אדם לסבול אסור
אם יש תקוה שיבריאו ולא משנה אחרי כמה שנים צריך לשאת את הכאב והחמלה והטורח הפיזי לפעמים ולא לגאול את החולה מהיסורים שלנו
אבל כשיודעים שאין אין תיקוה צריך לגאול את האדם מהגהינום שלו שאי איפשר לכנות אותו חיים משום הגדרה.

את הוטש הוטרינר הרדים ואחרי כמה שעות נתן לו זריקה שעצרה את הלב והירגשתי את הלב עוצר
ואם אנחנו גואלים חיות כלבים וחתולים ולפעמים גם חיות בר פצועות מעבר לאפשרות לרפא
למה, אנחנו מרחמים רק על חיות ולא, על בני אדם.
huan
לפני 15 שנים • 11 בדצמ׳ 2008
huan • 11 בדצמ׳ 2008
סופיות המוות והעדר החיים אחרי המוות הם שעושים את המתת החסד למשהו שקשה לא להיות בעדו.
שכן מדובר בהחלטה שדה פאקטו אין לה השלכות על האדם - הוא איננו יכול להתחרט ולא נגרם לו כל נזק או תועלת לאחר הוצאת ההחלטה לפועל.

שכן כבר נאמר שהצעד הקשה מכולם הוא לא האחרון אלה הנוכחי, זה המאפשר בחירה.