צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברים שאתה צריך לדעת

PoiSon EvE
לפני 15 שנים • 12 בדצמ׳ 2008
PoiSon EvE • 12 בדצמ׳ 2008
כתיבה מדהימה, נגעה לליבי.

הצלחתי לראות מבין השורות את הזעקה, את הקושי להיות מי שהיא, את החצוי בתוך השלם, הרצון לצאת משם ולהישאר גם יחד.
בדרך שלא שופטת אותה על מי שהיא..
באופן כזה שמבין, מחבק למרות ..
כזה שרוצה לעזור ויודע שלא יכול ..
כזה שרוצה לבכות בכי נקי עבורה באמת. זאת מבלי לחוש עצב..

אינני יודעת אם מדובר בפיגורה אמיתית או שזה מגיע ממקום אחר. אניגמטי ומוסיף תיבול של מסתורין אשר מעצים את החוויה שבקריאה.

התכנים המבולבלים, המנוגדים אשר מרכיבים ישות אחת... מה שקיים בכולנו, לא כך?! ואולי בצורות ואופנים שונים, לאו דווקא בדרך זו.
הכל תלוי באספקט דרכו בחרנו לראות והוא שנגע בנקודה משמעותית שלנו בפנים..

לכולנו אינטרפרטציות שונות למילים, לשורות ומכאן התגובות המגוונות. סמנטיקה לקסיקלית משהו.

תודה, שבת שלום .
מאיה​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 12 בדצמ׳ 2008
מאיה​(נשלטת) • 12 בדצמ׳ 2008
תמיד אומרים שבשביל לזכור , צריך להרגיש. קראתי את זה קריאה אחת ואני יכולה לחזור על זה כמעט בעל פה. והכי קטע , שגרמת לי לאותן הדמעות שאותן הטבת לתאר. תודה. חיים שלמים , בין השורות.
בת יא ענה
לפני 15 שנים • 12 בדצמ׳ 2008
בת יא ענה • 12 בדצמ׳ 2008
Mary Jane כתב/ה:
קצת הומור בת-יא,
זה דווקא היה משעשע icon_smile.gif



I don't find it funny at all.

Mary Jane כתב/ה:

ולחברתך- שתמצא מטפל טוב במידה וזה מפריע לה כל כך...


Just say you didn't understand what you read.
אחת כזו
לפני 15 שנים • 12 בדצמ׳ 2008

קטע מצוין

אחת כזו • 12 בדצמ׳ 2008
פשוט מצוין.
בת יא ענה
לפני 15 שנים • 14 בדצמ׳ 2008
בת יא ענה • 14 בדצמ׳ 2008
PoiSon EvE - this is exactly what i want you to see.

maya - tnx

אחת כזו כתב/ה:
פשוט מצוין.

??

BrutallDom כתב/ה:
.
בי זה נגע במובנים האלה.
ובמובנים האלה, מזוכיזם וסאדיזים לא כל כך רחוקים אחד מהשני.
.


Don't you think there is a difference between sadism and masochism?
I have never seen masters write about the difficulty (if there is any).
Homelander​(שולט)
לפני 15 שנים • 14 בדצמ׳ 2008

ואני אסכם בכך,

Homelander​(שולט) • 14 בדצמ׳ 2008
שאמליץ לך בחום לקרוא את- 'ההגנה של לוז'ין' מאת ולדימיר נאבוקוב הנפלא.

ושבאמת יהיה בהצלחה.
אושה{אוש}
לפני 15 שנים • 14 בדצמ׳ 2008

מנסיוני הדל :

אושה{אוש} • 14 בדצמ׳ 2008
התפאורה הזו שאת מתארת, הצורך הזה ל"מסביב" למשגל מאד מובן לי ולאו דווקא בהקשר המזוכיסטי הבדס"מי. אני חושבת שהרבה אנשים, נראה לי שבעיקר נשים, זקוקים למשהו המעבר הזה. איך אמר ונוס בטיוי? סקס זה כמו ארובי. ואני מסכימה, אם מדובר באותו פרטנר, באותן נסיבות, בפעם המאה ומשהו - לפעמים זקוקים לעולם הפנטזיה כדי להשלים את החוויה.
ונשים? נשים זקוקות לפורפליי.
זה יכול להיות טיול רומנטי לשעת ערב, מסז' מפנק או הצלפות חזקות. העיקר שלא רק יכנס, יפמפם וגמרנו.

אני לא יודעת באיזה שלב את בבדס"מ (אני מתכווונת עד כמה התנסת, כמה זמן את בתחום וכו') אבל הרגשות שעליהן כתבת מוכרים לי היטב מהתקופה הראשונה שלי פה.
חשתי מצוקה גדולה, הכל נראה לי מסביב טפל, לכל פעולה ניסיתי לשייך נופך בדסמי וסקס רך ונעים הכניס אותי לסרטים. כל כך הזדקקתי לכאב, להשפלה, לאגרסיביות. היום אני פשוט מכנה את זה "אקשן", אנטי שעמום, פורפליי.

החדשות הטובות הן שזה עובר.
עדין יש משיכה לתחום אבל הנואשות הזאת מתפוגגת ואפשר להנות מכל צבעי הפסטל, לא רק מהשחור.
החיים חזקים יותר מכל פנטזיה.
בת יא ענה
לפני 15 שנים • 14 בדצמ׳ 2008

Re: מנסיוני הדל :

בת יא ענה • 14 בדצמ׳ 2008
אושה כתב/ה:
התפאורה הזו שאת מתארת, הצורך הזה ל"מסביב" למשגל מאד מובן לי ולאו דווקא בהקשר המזוכיסטי הבדס"מי. אני חושבת שהרבה אנשים, נראה לי שבעיקר נשים, זקוקים למשהו המעבר הזה. איך אמר ונוס בטיוי? סקס זה כמו ארובי. ואני מסכימה, אם מדובר באותו פרטנר, באותן נסיבות, בפעם המאה ומשהו - לפעמים זקוקים לעולם הפנטזיה כדי להשלים את החוויה.
ונשים? נשים זקוקות לפורפליי.
זה יכול להיות טיול רומנטי לשעת ערב, מסז' מפנק או הצלפות חזקות. העיקר שלא רק יכנס, יפמפם וגמרנו.

אני לא יודעת באיזה שלב את בבדס"מ (אני מתכווונת עד כמה התנסת, כמה זמן את בתחום וכו') אבל הרגשות שעליהן כתבת מוכרים לי היטב מהתקופה הראשונה שלי פה.
חשתי מצוקה גדולה, הכל נראה לי מסביב טפל, לכל פעולה ניסיתי לשייך נופך בדסמי וסקס רך ונעים הכניס אותי לסרטים. כל כך הזדקקתי לכאב, להשפלה, לאגרסיביות. היום אני פשוט מכנה את זה "אקשן", אנטי שעמום, פורפליי.



No.
Sorry, I haven't make myself clear enough, I have found that bdsm is part of me for several years. This is something I struggle with since I remember myself.


אושה כתב/ה:
החדשות הטובות הן שזה עובר.


Not for me. icon_smile.gif
מתמסרת'​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 14 בדצמ׳ 2008
מתמסרת'​(נשלטת) • 14 בדצמ׳ 2008
בת יא-ענה קראתי והזדהתי מאד, גם עם הניק-ניים שבחרת.
אושה היקרה, אחרי כמה שנים אני מרגישה בדיוק הפוך ממך. אצלי זה לא עבר, זה רק התעצם וגדל, מתבלין מפולפל זה הפך למרכיב המזין בתפריט, ומילא שזה לא השביע, זה רק הרעיב יותר icon_evil.gif
ראובן
לפני 15 שנים • 15 בדצמ׳ 2008

הסיפור הפנימי של הנשלטת

ראובן • 15 בדצמ׳ 2008
אתחיל בתיאור מקרה: לפני מספר שנים פגשתי את X, נשלטת נחמדה ויפה. ישבנו בבית קפה ושוחחנו. לבסוף שאלתי אותה מדוע פנתה אלי ומה בעצם היא מבקשת. היא ענתה, ''ראובן, אני רוצה שתתקע אותי''. אמרתי לה שאני מעריך כנות כזו ומשום שהיא מוצאת חן בעיני, היא מוזמנת אל ביתי והוספתי, ''אם תתנהגי יפה, יש גם סיכוי שאעשה מה שביקשת''. נסענו אל ביתי. כשהגענו, פתחתי את הדלת והזמנתי אותה פנימה. נכנסתי וניגשתי אל המטבח, כדי להכין לנו משהו חם לשתות ואז שמתי לב שהיא לא לידי. חזרתי אל דלת הכניסה - היא עמדה שם, צמודה אל הקיר, רועדת ועם מבט מפוחד, כאילו חטפתי אותה ואני עומד להתעלל בה קשות.

אלו המכירים אותי, יודעים כי נימוסים חשובים לי, כך גם אירוח טוב, וגם אם אני עומד 'לנגב את הרצפה עם אישה', אני אארח אותה יפה ואציע לה יחס טוב ומחויך, כך שברור שלא עשיתי דבר שיצדיק את הפחד הנורא שראיתי על פניה. הבנתי שהיא 'בסרט', כלומר שבויה בסיפור הפנימי שלה. הבנתי גם שהיא לא רואה אותי, את ראובן, אלא 'מדביקה' עלי מסכה, רואה בעצם איזו דמות מפחידה ולמעשה משתמשת בי כאביזר בסיפור הפנימי שלה.

***

פעמים רבות, הסיפור הפנימי של הנשלטת הוא הדבר היחיד המעניין אותה, ברמה של אובססיה, וגם אם היא באמת רוצה להיות שם עבור השולט, הסיפור הפנימי כופה את עצמו עליה, כך שהיא נאלצת להשתמש באנשים סביבה כאביזרים באותו סיפור, חרף רצונה. השאלה המהותית, מבחינת השולט/ת, היא האם להרשות לסיפור הזה להתקיים, או ליצור הפרעה ולגרום לנשלטת לחזור להווה המיידי.

התשובה מעט מורכבת, משום שהצורך להגשים את הסיפור הנפשי הינו חזק מאוד אצל חלק מהנשלטות - לעתים הסיפור הפנימי הוא חלק משחזור של איזו טראומה, לעתים הגשמה של פנטזיית ילדות, לעתים פשוט מנגון נפשי של משחק מקדים. אין נוסחא אחת מדוייקת לכל המצבים. לדעתי, רצוי לאפשר לסיפור הפנימי של הנשלטת להתקיים (ובתור שולט/ת, לגלם ביודעין את התפקיד שהיא מבקשת ממך) - אולם יש להתנות את זה בהתנהגותה הטובה.

הסיבה שיש להרשות את קיום הסיפור הפנימי, היא שרק כך, אם הסיפור הפנימי שלה יוגשם, היא תוכל להשתחרר ממנו ולהתקדם נפשית ופיזית למחוזות אחרים ומפותחים יותר. יש לשים לב שהסיפור הזה לא חוזר על עצמו פעם אחר פעם, כי אסור להרשות את הקיום המתמשך של אובססיה. לפיכך, הגישה הטובה ביותר לטיפול בסיפור הפנימי של הנשלטת היא להרשותו לסירוגין ותחת התנאי כי ההתנהגות הכוללת שלה הינה טובה וצייתנית.

***

עמדתי מול X היפה והרועדת ב-הול של ביתי וחככתי בדעתי אם ליטול חלק בסיפור הפנימי הזה. הגישה הזו שלה, שאני אמור להשתתף בהצגה הפרטית שלה ללא תנאי, הרגיזה אותי. מצד שני הבנתי את הצורך שלה. לבסוף אמרתי: ''טוב, התפשטי''. ללא מילה היא השילה מעליה את כל בגדיה. הוריתי לה לרדת על ארבע ולזחול אחרי. הובלתי אותה אל חדר השינה ופתחתי את הדלת השמאלית של הארון העתיק. הוריתי לה להיכנס, היא זחלה פנימה והצטנפה מתחת למעילים התלויים כמו עובר. השארתי את הדלת פתוחה והלכתי להביא פעמון. חזרתי עם הפעמון, הראיתי לה אותו והשמעתי לה את צלצולו. אמרתי לה, ''X, מיד אסגור את הדלת. כשאצלצל בפעמון את תצאי. הבנת?''. X הנהנה באלם ואז סגרתי את דלת הארון.

הלכתי לענייני ונתתי ל-X לשהות בארון כ-45 דקות. זה לא היה עונש, אלא זמן עבורה להיות בתוך סוג של רחם - מקום חשוך, חם ומגונן, כדי שתוכל להתעשת, להניח לאותו סיפור פנימי ולחזור להווה. כשצלצלתי בפעמון X יצאה והתנהגה באופן שונה לחלוטין - היא הייתה מחוייכת ושלווה וגם אמרה שהיה לה נפלא לנוח ככה. לא היה כל זכר בהתנהגותה לחיה הנרדפת שהיא הראתה לי קודם. כעת ראיתי מולי אשה יפה, עירומה ורגועה שרוצה לענג אותי. באופן טבעי, ניגשתי להשתמש בה.

ראובן