JabberwockY(שולט)
|
לפני 15 שנים •
21 בדצמ׳ 2008
מחקר: כשמתכוונים להכאיב, כואב יותר
מחקר חדש, שפורסם השבוע בעיתון Psychological Science, מראה כי קיים הבדל משמעותי בעצמת הכאב המורגש במקרים בהם הוא נגרם בכוונה לעומת כאב הנגרם שלא בכוונה.
החוקרים מהארוורד ציוותו לכל נבדק "שותף" שהיה, מבלי ידיעת הנבדקים, חלק מצוות החוקרים. לאחר מכן ביקשו החוקרים מהנבדקים לבצע סדרת משימות, כאשר כל משימה בסדרה נבחרה על-ידי השותף מתוך זוג אפשרויות. אחת האפשרויות הייתה לתת לנבדק שוק חשמלי מכאיב ולהשמיע לו צליל. לנבדק נאמר שאם בחר בשבילו השותף במשימת ה"כאב-צליל", עליו לדרג את עצמת הכאב (בין 1 ל-7) ולהעריך את גובה הצליל. הנבדק, שלא ידע שהשותף הוא חלק מצוות החוקרים, חשב שלשותף יש בחירה חופשית בין משימת ה"כאב-צליל" למשימות אפשריות אחרות שלא מערבות כאב. בסדרה אחת של ניסויים, השותף "בחר" כביבול בשביל הנבדק דווקא במשימת ה"כאב-צליל" בכל פעם שעלתה האפשרות לעשות זאת. כך קיבל הנבדק תחושה שהשותף מנסה להכאיב לו בכוונה. בסדרה אחרת של ניסויים, כביקורת, הנבדקים קיבלו את אותו מספר של שוקים חשמליים במהלך הניסוי אבל נאמר להם שלשותף אין שום קשר או אחריות על הכאב שהם חשים. החוקרים גילו שהערכתם של הנבדקים את עצמת הכאב הייתה גבוהה בהרבה (5.64 בממוצע לעומת 2.17, מתוך 7) כאשר הם חשבו שהשותף מכאיב להם בכוונה, לעומת המקרים בהם חשבו שלשותף אין אחריות לכאב. יתרה מכך, כשהנבדקים חשבו שלשותף אין קשר לכאב הם התרגלו לכאב מהר יותר ודיווחו על עצמת כאב נמוכה יותר בכל שוק שניתן להם במהלך סדרת הניסויים, על אף שעצמת השוק החשמלי הייתה בעצם זהה. לעומת זאת, כשהכאב ניתן "בכוונה", דיווחו הנבדקים על עצמת כאב דומה בכל פעם שניתן השוק. ביכולת להעריך את גובה הצליל, ששימשה מעין ביקורת נוספת, לא היה הבדל בין הקבוצות. החוקרים מעריכים שזו בדיוק הסיבה שעינויים הם משהו שקשה כל כך לעמוד בו גם אם לא נגרם למעונה נזק אמיתי, שכן עצם הכוונה המוצהרת מאחורי ההכאבה גורמת לכאב להרגיש חזק בהרבה. לידיעתכם ולשימושכם.. |
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 15 שנים •
21 בדצמ׳ 2008
אפשר לקבל את המחקר המקורי או הפירסום עליו?
|
|
|
|
JabberwockY(שולט)
|
לפני 15 שנים •
21 בדצמ׳ 2008
amy כתב/ה: אפשר לקבל את המחקר המקורי או הפירסום עליו?
המחקר הוא: Gray, K.& Wegner, D. M. (2008). The sting of intentional pain. Psychological Science, 19(12), 1260-1262.
המחקר עצמו מוגן בזכויות יוצרים אבל אפשר להכנס אליו דרך האתר של החוקר הראשי: http://www.wjh.harvard.edu/~kurtgray/Pubs.htm גם באתר של אונ' הארווארד אפשר לקרוא קצת: http://www.news.harvard.edu/gazette/2008/12.18/11-pain.html על לא דבר. |
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 15 שנים •
21 בדצמ׳ 2008
אם כבר עוסקים במחקרים...
שחזור טרי של ניסוי מילגרם הניב תוצאות מזעזעות (אם כי כל מי ששירת בשטחים היה יכול לספר לחוקר על כך מראש) - http://news.yahoo.com/s/nm/20081219/sc_nm/us_torture_study_2
|
|
|
עטלפית על{לאסי}
|
לפני 15 שנים •
22 בדצמ׳ 2008
אייי
מעניין.
מסתדר לי מאוד עם תחושת היראה שאני חווה מ"המכה" הבאה שתגיעה, כשאני יודעת שהיא עומדת להגיעה... מרגיש כאילו זה כבר כואב עוד לפני שזה כאב. זה גם מה שהופך את העניין לעוצמתי בטירוף, לפחות בסשן. |
|
|
| אחותופל |
לפני 15 שנים •
11 בפבר׳ 2009
בשם הדיוק.
בעייה עם הכותרת - נא לדייק!
מהקטע שמתמצת את המחקר שפורסם כאן, עולה כי כואב יותר כשהמוכאבת חושבת/מרגישה שרוצות להכאיב לה, לא כאשר המכאיבה מתכוונת להכאיב יותר או פחות. שזה כל ההבדל - וזה הבדל עצום. כי הדגש הוא לא על הכוונה של המכאיבה, אלא על מה שמפרשת וחושבת המוכאבת, אפילו אם זה לא תואם את כוונתה של המכאיבה. |
|
|
| socken(אחר) |
לפני 15 שנים •
5 באפר׳ 2009
Re: בשם הדיוק. אחותופל כתב/ה: בעייה עם הכותרת - נא לדייק!
מהקטע שמתמצת את המחקר שפורסם כאן, עולה כי כואב יותר כשהמוכאבת חושבת/מרגישה שרוצות להכאיב לה, לא כאשר המכאיבה מתכוונת להכאיב יותר או פחות. שזה כל ההבדל - וזה הבדל עצום. כי הדגש הוא לא על הכוונה של המכאיבה, אלא על מה שמפרשת וחושבת המוכאבת, אפילו אם זה לא תואם את כוונתה של המכאיבה. נכון... וקצת מבלבל לקרוא מחקר כשאתה חושב שמנסים להוכיח משהו אחר... אבל יצא שיש פה אלמנט נחמד של "רק מי שקרא עד הסוף מבין בדיוק" 
|
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 15 שנים •
5 באפר׳ 2009
Re: בשם הדיוק. אחותופל כתב/ה: בעייה עם הכותרת - נא לדייק!
מהקטע שמתמצת את המחקר שפורסם כאן, עולה כי כואב יותר כשהמוכאבת חושבת/מרגישה שרוצות להכאיב לה, לא כאשר המכאיבה מתכוונת להכאיב יותר או פחות. שזה כל ההבדל - וזה הבדל עצום. כי הדגש הוא לא על הכוונה של המכאיבה, אלא על מה שמפרשת וחושבת המוכאבת, אפילו אם זה לא תואם את כוונתה של המכאיבה. אין שום בעיה בכותרת, נסי לקרוא שוב. נורא פשוט... כשמתכוונים להכאיב זה כואב יותר למוכאב מאשר מכה מקרית שלא כוונה בכדי להכאיב. |
|
|
| אחותופל |
לפני 15 שנים •
5 באפר׳ 2009
Re: בשם הדיוק. TooT כתב/ה: אחותופל כתב/ה: בעייה עם הכותרת - נא לדייק!
מהקטע שמתמצת את המחקר שפורסם כאן, עולה כי כואב יותר כשהמוכאבת חושבת/מרגישה שרוצות להכאיב לה, לא כאשר המכאיבה מתכוונת להכאיב יותר או פחות. שזה כל ההבדל - וזה הבדל עצום. כי הדגש הוא לא על הכוונה של המכאיבה, אלא על מה שמפרשת וחושבת המוכאבת, אפילו אם זה לא תואם את כוונתה של המכאיבה. אין שום בעיה בכותרת, נסי לקרוא שוב. נורא פשוט... כשמתכוונים להכאיב זה כואב יותר למוכאב מאשר מכה מקרית שלא כוונה בכדי להכאיב. לא נכון... בפירוש נאמר שכשהמוכאבות קיבלו תחושה שמנסות להכאיב להן בכוונה - אז הן חוו את עוצמת הכאב כגבוהה יותר. כשהן חשבו שהכאב שהן קיבלו הוא מקרי ולא בכוונה, אז הן חוו אותו בעוצמה פחותה יותר. ללא קשר לכוונת המכאיבות. וזה העניין - לא הכוונה היא שהפכה את השוקים לכואבים יותר, אלא מה שחשבו המוכאבות שהיא הכוונה... |
|
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 15 שנים •
6 באפר׳ 2009
טוב נו...
זה די ברור היה. ועכשיו סתם בשביל הסקרנות ברשותך.... "...בפירוש נאמר שכשהמוכאבות קיבלו תחושה שמנסות להכאיב להן בכוונה..." מנסות? "עולה כי כואב יותר כשהמוכאבת חושבת/מרגישה שרוצות להכאיב לה" רוצות? עולם של נשים? 
|
|
|