G-O-L-D(שולט)
|
לפני 15 שנים •
24 בדצמ׳ 2008
נר שלישי.
אני מצטער, באמת שאני מצטער שרק עכשיו אני מעלה פוסט נר שלישי, אבל רק עכשיו סיימתי עם מוגלי. הוא התקשר מאיזה קו קרקע חדש שחובר לאיזה עץ בספארי.
"קופיקו", הוא אמר לי. "מי זה?" "מוגלי". "סחטיין עליך אחי, התחברת לעולם?" חייכתי. "נראה לך?" "לא יודע, אתה מדבר איתי בטלפון. לפני עשר שנים עוד רקדת בג'ונגל ועכשיו אתה מתקשר אלי". "חביבי, אתה לא מחובר", הוא צחק וברקע שמעתי כמה קופים ומה שנדמה כג'ירף גואה, "אני כבר מזמן מחובר". "וואלה? תגיד, מה זה היה שם? ג'ירפה?" "כן, אתה על דיבורית, כולם פה שומעים אותך". "מי זה כולם?" "חברים שלי, מי שאתה מכנה חיות". "וואלה, יפה, והם מבינים אותי?" אמרתי לקול צווחות וקריאות שעלו לפתע. "אני מניח שאתה מסיק שהן מבינות אותך, הוא צחק". "תגיד לג'ירפה שיש לה אחלה של בשר. הייתי בזנזיבר וחביבי, דפקו שם אחת על הגריל, אני אומר לך..." "הלו! אתה דפוק?! תרגיע..." הוא קרא ואז שמעתי אותו אומר משהו שלא ממש הצלחתי להבין אבל הנחתי שהוא מרגיע את הג'ירף. "תגיד מה יש לך אתה? ככה מדברים?" הוא קרא. "מה אתה בא לחנך אותי צ'יפופו?" צחקתי. "אמאש'ך צ'יפופו, הבן זונה הזה עוד חייב לי חמש בננות מהמונדיאל!" הוא צרח. "מה אתה צועק?" "אתה מרגיז אותי!" "נו אז מה אתה צועק?" "כי ככה בא לי!" "מה אתה חיה?" "לא, אני לא חיה!" "אז מה אתה מתנהג כמו אחת?" אמרתי והקולות שעלו סביב פשוט הקשו על הקשב. "שמע, אתה חתיכת מניאק!" הוא אמר, "אני מתקשר להגיד לך חג שמח ואתה מספר לי איך אכלת לי את החברים בטיול ש'ך לזנזיבר". "טוב נו, צודק, אני מצטער. זה באמת לא היה במקום", חייכתי בבושה. "אתה יכול להיות בטוח!" "נו, אני מודה, אני מצטער. בוא נעביר את זה". "עברנו", הוא אמר. "אז מה אתה מספר?" שאלתי. "תגיד..." "נו..." "מי זכה באח הגדול?" * "חמודי..." אני שומע איזה קול מוכר פונה אלי אבל לא ממש מתייחס. "חמודי..." הקול ממשיך ואני מסתובב לגלות את ג. יפית עומדת מולי מחוייכת. "קיבנימ..." "מה שלומך חמודי?" היא קוטעת אותי כשאל מולי נעלמות עינייה אל פנים חיוכה המצמרר. "מה את קוראת לי חמודי? מה אני נראה לך הילד של הכללית?" "חמודי..." היא מחייכת. "תגידי, מי כותב לך את התסריטים לפרסומות ההזויות שלך?" "למה אתה מדבר ככה?" "כי מהיום שאני מכיר אותך, או לייתר דיוק צופה בך באי רצון רב, לא הצלחת למכור לי כלום". "באמת?" "ג', גם אם הייתי קבלן בווגאס, ממושכן לבנקים עד התחת, ואת היית באה למכור לי הלוואה באפס אחוז ריבית, גם אז הייתי מעדיף ללכת על חוזה 11 ולפשוט את הרגל רק לא לקחת את העסקה שלך". "אתה מעליב אותי". "אם הייתי יכול הייתי עושה הרבה יותר מזה". "למה אתה כל כך שונא אותי?" "אני לא שונא אותך בובה, אני פשוט לא מבין". "מה אתה לא מבין?" "אני לא מבין איך הצלחת לשרוד כל השנים. את פשוט שפרה של עולם הפרסום". "שפרה?" "שפרה". "אני מצטערת לשמוע אותך אומר את זה". "את רוצה את זה כתוב?" "טוב, אני אלך לדרכי", היא הנהנה וסבבה על צידה. "אה תגידי..." "כן?" היא חייכה אלי. "למי הצבעת, שפרה או בובליל?" "רנין". * "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר..." אני מקשיב לברכה בשתיקה. "איזה יופי הוא מברך?" אומר לי זה שלצדי. "כמו כל אחד אחר", אני מהמם. "כן, אבל הוא לא כמו כל אחד אחר". "למה?" "לא יודע, כי הוא היה בטלווזיה". "אז?" "לא יודע, זה אשר מהאח הגדול..." "אז?" "לא יודע, הנה תראה הילדים שלי, תראה איזה יופי הם מקשיבים, ככה אולי הם יתחברו למסורת". "אתה רואה את זה הנר הזה?" אני אומר לו ומרגיש את הדם שלי רץ במוח כמו פעיל חמאס מאורעות ג'נין. "נו..." "דחוף אותו לתחת. שם גם פחות או יותר נמצאת המסורת שלך". נר שלישי. |
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
25 בדצמ׳ 2008
ד''ש חמה למוגלי
|
|
|
ענתית
|
לפני 14 שנים •
13 בדצמ׳ 2009
אין
על מיחזור חומרים של גולד : )
|
|
|
סבא זמן
|
לפני 14 שנים •
14 בדצמ׳ 2009
Re: אין ענתית כתב/ה: על מיחזור חומרים של גולד : )
יש למצוא דרך להחזיר אותו לכתוב פה מדי פעם. |
|
|