שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

קוד אתי למסיבות

ליידי תמרה​(שולטת)
לפני 15 שנים • 25 בדצמ׳ 2008

קוד אתי למסיבות

ליידי תמרה​(שולטת) • 25 בדצמ׳ 2008
ציטוט מדו-שיח במסיבה האחרונה שהייתי בה:
אני: ''למה אתה נוגע בי בלי רשות?''
הוא: ''אני לא משחק את המשחקים האלה של השליטה.''
אני: icon_eek.gif

בעיני, לא לגעת באישה בלי רשות מפורשת למדי אינו חלק מ''משחקי שליטה'', אלא כלל שנכון לכל מקום ולכל מצב. יש, כמובן, גם מגע לגיטימי, כמו לטפוח למישהי על הכתף כדי למשוך את תשומת לבה למשהו או מישהו שמאחוריה.

לאחר שדיברתי על זה קצת השבוע הגעתי למסקנה, שייתכן שאי אפשר להעתיק את הקוד האתי של ''מה מקובל בעולם הרחב שבחוץ'' למסיבות של ''הקהילה''. אבל אני יודעת שלי מפריע שנוגעים בי בלי רשות, גם אם זה כדי לנשק את מגפי; במקביל, שמעתי פה לא פעם סאבים שמתלוננים על היחס אליהם במסיבות, כאילו כל אחת יכולה לצוות עליהם או להשפיל אותם בלי הסכמתם.

אני רוצה לפתוח פה את הנושא לדיון: מהם, לדעתכם/ן, כללים לנימוס אלמנטרי במסיבות?
איפה עובר הגבול בין התנהגות מינית להתנהגות שגורמת חוסר-נעימות לצד השני?
איפה כל אחת ואחד שמים את הגבול האישי במסיבות, ומה ההבדל בין ההתנהגות שלנו במסיבות בדס"מ לבין ההתנהגות שלנו במסיבות כלליות?
lady inBlack
לפני 15 שנים • 25 בדצמ׳ 2008
lady inBlack • 25 בדצמ׳ 2008
בעיני הדבר ברור לחלוטין, "לא" זה -לא.
אם הבחור נגע בך בצורה כלשהי, פלש לטריטוריה הפיזית שלך ללא הסכמתך
ואת מבקשת ממנו לא לגעת בך, הוא מחוייב לסגת, אחרת הדבר משתמע כהטרדה/ הטרדה מינית ולא משנה באיזה מועדון זה קורה.
גם בנוגע לסאבים, אם פונה אליהם מישהי ונוגעת בהם ללא הסכמתם, פשוט בצורה יפה ואלגנטית כדי לא להעליב או לפגוע בה.. יבקשו ממנה להפסיק. אם היא לא מפסיקה הדבר נחשב כתקיפה לכל דבר.
במידה וקיימת בעיה תמיד ניתן לפנות לצוות המקום, בכל מקום וליידע על נוכחות בעיה ואני בטוחה שיעזרו לך באותו הרגע.
בין אם זה מועדון סאדו בו הגבולות עלולים להיטשטש ובין אם מועדון אחר, לא זה לא.
cai
cai
לפני 15 שנים • 25 בדצמ׳ 2008
cai • 25 בדצמ׳ 2008
סליחה, לא הבנתי את העניין של "בצורה יפה ואלגנטית כדי לא לפגוע בה".

בחורה לא תגיד לבחור, "סלח לי, בחור נחמד, אני מבקשת שלא תיגע בי, אודה לך אם תתרחק ממני. תודה רבה". היא תשאל אותו בפשטות, כמו הבחורה למעלה "למה אתה נוגע בי?".

עד שנשים לא יתייחסו לעצמן כשוות, שום דבר לא ישתנה.
רצסיבי​(נשלט)
לפני 15 שנים • 25 בדצמ׳ 2008
רצסיבי​(נשלט) • 25 בדצמ׳ 2008
לא הייתי אף פעם במסיבת בדס"מ, אך אני ארשה לעצמי לענות מתוך ההיגיון.

קודם כל תשובה קצרה לליידי אין בלאק - אני לא חושב שהמוקד של השאלה צריך להיות במה עושים אחרי שנתקלים בהתנגדות. ברור שאם יש הבעת אי-הסכמה, חייבים לסגת אחורה, זה מובן מאליו. השאלה היותר מעניינת היא האם ניתן לגעת, עוד בטרם הובעה התנגדות, כאשר לא ניתנה הסכמה מפורשת מראש.

ועכשיו לשאלה של ליידי תמרה.

לגבי מי שאינו נשלט (או נשלטת, אין כל הבדל בין המינים בעיניי), המצב ברור מאליו.
נגיעה בו / בה ללא רשות (וכמו שאמרת, נוציא מהמשחק נגיעות מקובלות / תמימות / סתמיות, שאין בהן כל חדירה למרחב הפרטי) אסורה בתכלית, בין אם זה ברחוב, במסיבה ונילית או במסיבה בדס"מית.
מן הסתם יש חוק בעניין, שתופס לגבי כל מצב, וגם אם לא היה מחוקק החוק הידוע, עדיין ללא הסכמה אין כל מקום לגעת (להטריד) באחרים, באופן מיני או אחר.

לגבי נשלטים (משני המינים) המצב קצת יותר מסובך, כיוון שכאשר הם מופיעים למסיבה בדס"מית, במסגרתה ברור שהם "משחקים את משחק הנשלט", יכול מישהו לחשוב שבכך הם למעשה נותנים מעין הסכמה מראש לאחרים לצוות עליהם, לגעת בהם וכדומה.

אני אישית סבור שגם ביחס לנשלטים לא צריכה להיות הנחה שהם מתירים לאחרים לעשות בהם כרצונם, אלא כל מגע צריך להיות רק לאחר הסכמה קודמת (אפילו מרומזת, אפילו במבט), אבל אני מסוגל להבין איך אחרים יחשבו אחרת.

בכל מקרה, גם בכל מה שנוגע לנשלטים, חייבות לבוא שתי הסתייגויות ברורות:
א. הכל במידה הראויה. טפיחה על הראש לא דומה לדחיפת אצבע לפי הטבעת. רשות שניתנת מראש מוגבלת, מעצם טיבה, לדברים מינוריים, ובלי רשות מפורשת אי אפשר לעשות שום דבר ממשי.
ב. נשלט, גם במסגרת המשחק הבדס"מי, הוא רכושו של השולט שלו, אם בכלל יש לו שולט, אך לבטח אינו רכושו של כל מי שמגדיר את עצמו כשולט. לכן, כל עוד אין מדובר במקרה פרטי בו השולט מכריז עליו כעל "רכוש הציבור" (שאז בעצם ניתנת הסכמתו של הנשלט מפי השולט), צריך, לדעתי לפחות, בסיס כלשהו כדי להניח שהנשלט מוכן ל"מגע ציבורי" שכזה. בסיס כזה אפשר להניח מהסיטואציה (למשל: מסיבה שזה חלק מהמוטו שלה), מההתנהגות של הנשלט (למשל: היחס שלו לאחרים), או מנסיבות אחרות, אבל בטח שלא ניתן להסיק אותה מהאוויר, כלומר, זו לא מעין ברירת מחדל.
ליידי תמרה​(שולטת)
לפני 15 שנים • 25 בדצמ׳ 2008
ליידי תמרה​(שולטת) • 25 בדצמ׳ 2008
אין לי בעיה להבהיר, אחרי שמישהו נגע בי, שזה לא לעניין. לא הרגשתי מוטרדת.
הבהרתי לכמה וכמה גברים באותו ערב שאסור לגעת בי בלי רשותי, המצוטט היה פשוט היחיד שלא הבין מיד שאין לו זכות לגעת בי.

העניין הוא לא איך למנוע המשך (אם כי, תודה על התגובה המקסימה). העניין שלי הוא לנסות לבנות ביחד הבנות, כדי שהתקשורת בין באי המסיבות תהיה נעימה יותר.
אתן דוגמא מהכיוון ההפוך:

אני לעולם לא מתייחסת לאדם כסאב בלי לקבל ממנו רמזים מפורשים שהוא רוצה שינהגו בו ככזה.
למשל, אני יכולה לרמוז באצבע לכיוון הרצפה, אבל רק אם הוא ירד לרצפה אמשיך למגע או דיבור שתלטני.

מה הסאבים כאן חושבים על דרך פניה כזו? איך הייתם רוצים שיפנו אליכם, ומה לדעת אנשי ונשות הכלוב היא התנהגות הולמת במסיבה?
מאוד ברור לנו מהי התנהגות מקובלת ברחוב או במסיבה ונילית. וכאן, כשהגבולות - כדבריי הליידי בשחור - מטושטשים, אולי כדאי לדבר על זה, להציף את זה ולומר דברים ברורים.
Taijitu הרואה
לפני 15 שנים • 25 בדצמ׳ 2008
Taijitu הרואה • 25 בדצמ׳ 2008
הסכמה. זה המרכז של העניינים משם הכל פתוח לפרשנות אישית ואיש איש בעולמו ינהג.

הדיון באיזה מסיבה אתה לא רלוונטי כלל.
פלרטוטים ונגיעות כל עוד הם נעשים כניסיון כנה (גם אם האדם השני לא היה מעוניין), זה בסדר. כל עוד אותו אדם מפסיק לעשות אותם כאשר הוא מבין שזה לא בסדר. הבחנתי כי אנשים הרבה פעמים נפגעים יותר מהכוונות שעומדות מאחורי מעשה יותר מאשר המעשה עצמו. גם מגע בכתף יכול להתפרש כתמים ומטריד כאחד.

בקשר לסאבים, אני בספק אם לגברים יש את האומץ (מקובלות חברתית), להתריע כי מישהי מטרידה אותם מינית. סביר להניח שהם יפתרו את זה שם ובמקום מאשר לבקש עזרה.
ליידי תמרה​(שולטת)
לפני 15 שנים • 25 בדצמ׳ 2008
ליידי תמרה​(שולטת) • 25 בדצמ׳ 2008
ציטוט: בקשר לסאבים, אני בספק אם לגברים יש את האומץ (מקובלות חברתית), להתריע כי מישהי מטרידה אותם מינית. סביר להניח שהם יפתרו את זה שם ובמקום מאשר לבקש עזרה.


זה מעורר בי שאלות ותהיות. עד כמה לסאב שמרגיש מוטרד יש את הכח לעצור את ההטרדה, לומר ''לא'' למישהי שבאה עם עוצמות של שולטת? האם יש פה סאבים שעמדו בכזה מצב, ואם כן מה עשיתם?

ואם קוראים פה גם סאביות, דומיות, מתחלפים ושאר ירקות, אשמח לקרוא תגובות מכולם/ן.

אגב, את ההודעה הקודמת שלי כתבתי אחרי שראיתי רק תגובה אחת, וכך יצא שקצת חזרתי על דברים שנאמרו בשתי ההודעות שנכתבו מעלי.
רצסיבי​(נשלט)
לפני 15 שנים • 25 בדצמ׳ 2008
רצסיבי​(נשלט) • 25 בדצמ׳ 2008
ליידי תמרה כתב/ה:
העניין הוא לא איך למנוע המשך (אם כי, תודה על התגובה המקסימה). העניין שלי הוא לנסות לבנות ביחד הבנות, כדי שהתקשורת בין באי המסיבות תהיה נעימה יותר.

אתן דוגמא מהכיוון ההפוך: אני לעולם לא מתייחסת לאדם כסאב בלי לקבל ממנו רמזים מפורשים שהוא רוצה שינהגו בו ככזה... מה הסאבים כאן חושבים על דרך פניה כזו?


אני חושב שעניתי למעלה בדיוק על שני העניינים האלה.
השאלה המרכזית - איך קובעים מה מותר ואסור, עוד לפני שבאה התנגדות?
והתשובה העקרונית - חייבים סוג של הסכמה, ולו ברמז / מחווה / מבט. לא ראוי להניח מראש שהיא קיימת.
Blondie the good​(מתחלף)
לפני 15 שנים • 25 בדצמ׳ 2008
Blondie the good​(מתחלף) • 25 בדצמ׳ 2008
cai כתב/ה:
סליחה, לא הבנתי את העניין של "בצורה יפה ואלגנטית כדי לא לפגוע בה".

בחורה לא תגיד לבחור, "סלח לי, בחור נחמד, אני מבקשת שלא תיגע בי, אודה לך אם תתרחק ממני. תודה רבה". היא תשאל אותו בפשטות, כמו הבחורה למעלה "למה אתה נוגע בי?".

עד שנשים לא יתייחסו לעצמן כשוות, שום דבר לא ישתנה.


אומר לך מה ההבדל קאי.
באופן כללי נשים מכבדות את פרטיות גופו של האחר, כך שאם אשה נודעת במישהו במסיבה כזו זה כי היא בטוחה שהוא מעוניין בכך וודאי תהיה נבוכה (בניגוד לנפש הטובה שליידי תמרה סיפרה עליה)
כשתועמד על טעותה.

ובנוגע לשאלה שנשאלה - הייתי מעדיף ששולטת פוטנציאלית תשוחח איתי כמה מילים לפני שתנסה "להשפיט" אותי.
ככה זה קרה אצלי בכל אופן - לפני שליחת הידיים למקומות אינטימיים הייתה שיחה קלה icon_smile.gif
ליידי תמרה​(שולטת)
לפני 15 שנים • 25 בדצמ׳ 2008
ליידי תמרה​(שולטת) • 25 בדצמ׳ 2008
ציטוט: השאלה המרכזית - איך קובעים מה מותר ואסור, עוד לפני שבאה התנגדות?
והתשובה העקרונית - חייבים סוג של הסכמה, ולו ברמז / מחווה / מבט. לא ראוי להניח מראש שהיא קיימת.


ברור שהבסיס לכל הוא הסכמה. הבעיה היא איך מזהים הסכמה בקונטקסט של מסיבה, בה הגבולות מטושטשים יותר מהרגיל. למשל, מה הערך של הסכמתו של מישהו אחרי בירה אחת, או שלוש? האם לשאול אותו כמה הוא שתה? הסכמה ''ברמז / מחוה / מבט '' היא משהו מעורפל, שקל מאוד לטעות בזיהויו בתמימות או בכוונה.

נראה שכולנו מסכימים שהסכמה היא חיונית. הייתי רוצה לשמוע פה על פרקטיקות ספציפיות של בדיקת ההסכמה. אני נתתי דוגמא אחת, של מחווה קלה עם האצבע. בלונדי נתן דוגמא נוספת, של שיחה קלה. אולי יחד נוכל ליצור קונצנזוס, מכנה משותף רחב או צר, של מה ראוי ולא-ראוי. אולי נוכל ליצור מאגר של כלים לתקשורת, דרכים לבדוק בהן את ההסכמה.

אשמח לעוד דעות: איך אתם/ן בודקים ובודקות אם יש הסכמה?