בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפתח בלסבר את האוזן

עש11
לפני 15 שנים • 27 בדצמ׳ 2008

אפתח בלסבר את האוזן

עש11 • 27 בדצמ׳ 2008
כמו שהיה עושה כל פושע מעולם השיווק, ואומר לכם - לכן, שזו אינה מודעת היכרות בשום פנים ואופן !
אלא הצעה מפתה

text=%26%231042%3B%26%231077%3B%26%231088%3B%26%231093%3B%26%231086%3B%26%231103%3B%26%231085%3B%26%231089%3B%26%231082%3B

או עצם בלועו של הפורום הדלוח
או החלטה מעוררת הערצה ממש, להעביר את יום שישי בכתיבה, שעלתה לא רע, בתחילה, רק שאני כותבת כבר משעה שבע ולאחרונה קצת איבדתי עניין
מה גם שנגמרו לי הסיגריות, היין וביציי ההפתעה, וגם שהתחלתי לחוש צורך מעיק במגע אנושי, אי שם בשלהי שנת שמונים ותשע, כשלראשונה נגלה לי שאני גוף חי.
אם כן
ידוע לכולנו שהנה ומגיע חודש דצמבר אל סופו, כמו כן לאחריו יגיע אל סופו חודש ינואר, ולאחר מכן פברואר מרץ אפריל ומאי, ויוני יולי אוגוסט פברואר ומרץ
הרשו לי להתמקד רגע בחודש ינואר, שאז אני מתכננת לצאת לחופשה מיוחדת מן הצבא על דרך השקר הגס,
כיוון שהוריי היקרים החליטו להעפיל לארץ כלשהי שאת שמה אני לא זוכרת כרגע, וגם אילו זכרתי אני בספק אם יכולתי לאיית, וכל זה לא מאד משנה,
שכן חשיבותה מסתכמת בסך הימים בהם יריצו הוריי על אדמתה את רגליהם הדקות כשל ציפורים הממשות את נדידתן אל ארצות החום ואומנם בעיכוב קל,
אלא אם, כמובן, מועדות פניהם אל $$$$ שבסיביר.
but who the fuck cares
מדובר כאן בפאקינג, פאקינג 23 יום - הוו כן! ממממ כןןן כן


רצף הספרות מכמיר ודי בהקלדתו כדי לגרום לחזיי להתקמץ.
23, 23
להתקמץ, ולחבוק את שאיפותיו הגואות בציפייה.
23 כמו הדיסק של בלונד רדהד. יש להם שמה שיר בשם 'שערי שאינו טהור' המדבר על התנוונות ועל הדוברת שאיבדה את תמימותה.
היא אומרת
ציטוט: אני
עוצבתי לקרות בדרכך,
אבל לבסוף אנחנו
מגנים על ההתנוונות שלנו.
אתה מעולם לא
בכית ככה.
מה שלא איבדתי אני
לא אשכח ממך.
אוי, אשכח ממך.

כן.
ציטוט: עת אבוא בשער, איש לא יקבל פניי.
מוד עומד הבית לרשותי, לחסדיי.

את זה המצאתי אני בהשראת הבאות.
לעניינינו -
רשימת העשה ואל תעשה שלי לחודש ינואר נעדרת סקשיין אל תעשה, ולכן, לא תהיה זו הגזמה להניח כי יגיע הרגע בו אתמוטט עירומה על המרצפות כאשר דם ניגר לי מהאף.
ברגע הנ"ל, שאותו אני מדמיינת בתשוקה אובדנית המאפיינת גילאים צעירים, אני מוצאת שחסר מרכיב הכרחי על מנת שיתמצה הפוטנציאל הגלום בו עד תום.
לא מדובר ביאן מקגרגור היוצא מן הדלת האחורית כשבידו מזוודה מרופטת למראה, כי אם באישה.
אישה נעולת מגפיים אשר תיכנס, נעולת מגפיים, דרך הדלת האחורית ותבעט בצלעותיי המסתלפות.
בידה היא תאחוז באקדח, או כל חפץ מתכתי קר המדיף ריח עופרת אחר, ומעקבותיה הבוציות יעלה ריח האדמה הרטובה שהיוותה מצע פעם, לערוגת פרחים ענוגים, שחלקים מהם עוד שזורים יהיו לה בסוליות.
את קנה האקדח היא תצמיד אל רקתי, ואת סוליית המגף אל פניי - אכן היא תהיה גמישה ככלב תחש. (בהנחה שהתחש לא סתם ארוך והוא גם גמיש)
אחר היא תצחקק, ותשיא אותי אל שיש המטבח, שם תעטוף אותי בבצק תוך שימוש במערוך שאותו תביא מהבית שכן אין לי כזה, ותשכן אותי בתנור.
את אשר יתפח סביבי נכנה בשם 'שליה', ואת שמי נשנה ל'עובר'.
כעת, אף על פי שהמטאפורה תיגע ללב הקהל (ציינתי קהל?), תחטוף העלמה הפלונית (שאל שמה\כינויה לא נתוודע לפני כתוביות הסיום) מזלג מאצל מעמד הסכו"ם שעל השולחן,
ואותו היא תנעץ בשלייתי, עד הסר ספק שזו האחרונה נאפתה כראוי וגם לאחר מכן.
חשוב להדגיש את אפקט 'החטיפה' של המזלג מן המעמד, שהרי בשלב זה תהיה שרויה הפלונית באקסטזת התעמרות, שאת יתכנותה רק שיערנו בבני אדם משך כל חיינו בארץ יהודית, וחשוב עכשיו שיהיה לה ביטוי,
במה שיכול להסתכם בלקיחה של מזלג מתוך מעמד לסכו"ם, ונגמר בחטיפה ברוטלית, של המזלג, מתוך המעמד, של הסכו"ם.
בכל אופן
יש לי עוד קצת לעבוד על התסריט. להוסיף ערך חוץ-טקסטואלי, או מלל, נניח.
הרעיון הכללי הוא להסריט את ה- אה, תרחיש, לקלטת, ולמכור עותקים (או לפחות עותק אחד) ב-20 ש"ח ליחידה בתחנה המרכזית תל-אביב, ואת הממון לתעל לקניות רחוב אשר סופן שיביאו אותי, מעורטלת ורעבה,
לאותו הרגע ממש שממנו התחלנו - וחוזר חלילה.

בהיבט הפרקטי, על פי חישובים שערכתי ב-CASIO, מתאפשרים לי ארבעה מחזורי צילום מכירה והתדרדרות בזמן המוגדר של 23 יום
ומכאן שדרושות לי מאחת, עד ארבע נשים שונות, ועם החלטה משכבר לעלות על דרך המונוגמיה, אפשר שאיעצר באחת.
לעומת זאת, בשל הסתנוורות מהגלאם ותאוות בצע, אפשר שלא איעצר לעולם ואלא שאעשה הסבה למשתלת וורדים ותוכניות ריאליטי.
ההרשמה פתוחה.

להיענות אפשר גם בפרטי או במייל.
Mary Jane
לפני 15 שנים • 27 בדצמ׳ 2008
Mary Jane • 27 בדצמ׳ 2008
icon_smile.gif
זיקית
לפני 15 שנים • 27 בדצמ׳ 2008

חקשמאח

זיקית • 27 בדצמ׳ 2008
ילדה מוכשרת icon_smile.gif
Grey / Green
לפני 15 שנים • 29 בדצמ׳ 2008
Grey / Green • 29 בדצמ׳ 2008
איפה נרשמים?
electro-z
לפני 15 שנים • 29 בדצמ׳ 2008
electro-z • 29 בדצמ׳ 2008
התגעגעתי למילים שלך

אנימוכן להתנדב לתעד את מחזורי התפיחה והפיכחון במצלמתי
עש11
לפני 15 שנים • 30 בדצמ׳ 2008
עש11 • 30 בדצמ׳ 2008
לא מעט התרחש מאז אותו בוקר שבת, שבו לחצתי בטעות 'שלח' במקום 'תצוגה מקדימה', והבאתי להצגתו המביכה של ניסיון 01 לקידוד אותיות קריליות אשר מלכתחילה היווה פיילוט לכישלון וודאי

אבל אני סבורה שכן אצליח לכתוב את שמה של העיירה הסיבירית הדבילית הזאת אם רק לא אתבלבל שוב בלחצן. הבינו לליבי במידה וזה כן שוב קורה.


הא לא , זה לא יקרה.


אז כמו שאמרתי לא מעט התרחש מאז אותו בוקר שבת, שבו לחצתי בטעות 'שלח' במקום 'תצוגה מקדימה'.
קיבלתי לא מעט פניות, ושלא נאמר, המון המונים של פניות, נלהבות ומתרפסות ברובן, חלקן מפצירות על גבול החוצפה,
אך בכולן הייתה הלשון דומה; מתחננת, שאתן לבעליה תפקיד במה שעתיד להפוך לארבע קלטות אספנים, ומשפריצה רוק.
היה לי מאד לא נוח עם המעמד. כשזה הגיע להודעות במשיבון הביתי נוסח ' פוטוגנית מטר שבעים לא נגעלת מדם ואוהבת בצק' שקלו שוב הוריי את הנסיעה שלהם,
אך לבסוף הוחלט שהאשם הוא במשחקי הווידיאו ושזין עם הקנס על ביטול טיסות בהתראה קצרה כל כך.
מה שעשיתי היה לשכור לי מזכירה, שתעבור על האסמסים ותנתק את הפיתקיות מהיונים תוך שאני מקשקשת עליה בטוש אדום,
אבל היא נעלמה לפתע, ובדיעבד הסתבר לי שהיא ברחה עם אחד המועמדות הזכרים.
כיוון ששוב נותרתי לבדי, הקלטתי הודעה פיקטיבית במשיבון הבית למען אתעודד, ונפניתי לשתי המועמדות הנותרות.
אחת התנדבותית שכלל לא נכללה בסל [אותה פטרתי בכך שכבר התרגלתי לעבודה יחידנית עם חצובה ולצילומים קבועים וממושכים, שהם אינטימים יותר והרבה יותר מטרידים - ראה ערך מיכאל הנקה, אבל תודה]
ואחת שנשלחה אלי מאת משפחת פלצור, שביקשה לדעת אם יוכלו להתגורר אצלי במהלך השבועות הקרובים, למען עורם של סניר ורועיקי.

וכך, בעודי מצטמררת למחשבה על האפשרות העלילתית שבעורם של סניר ורועיקי, חלחל רחש מרגיז אל גולגולתי העבהעבהעבה.
תחילה דמיתי אותו לסוג המוזיקה שהיינו שומעים בגיל 14 או למערכת האזעקה שאני לעיתים מפעילה כשאני יוצאת להשתין בחלון, אבל הרעש נגמר בבום מעומעם וחוה אלברשטיין ניגנה ונמצאתי בפנים.
אי לכך
שגיליתי אח"כ באתר העורף שאני נחשבת 'עוטף', הבנתי שההצעה שלי האטרקטיבית בטירוף כבר אינה כל כך אטרקטיבית בטירוף, ומוטב שאציין זאת בפני משפ' פלצור ובפני מי שהופחו או שטרם הופחו בה תקוות.
למזלי הקר לא צריכים אותי כרגע בצה"ל והחלטתי, שגם אם, ואולי בגלל, שהבסיס בקצה העולם ובטוח יותר, להישאר פה! אנחנו (המקלט לעת צורך ואני) במרחק 40 ק"מ וההרשמה עדיין פתוחה!

לפנות אפשר גם בפרטי או במייל.