G-O-L-D(שולט)
|
לפני 15 שנים •
31 בדצמ׳ 2008
שנה טובה 1.1.2009
הנה עוד שנה עברה. זה קורה, פשוט ככה, הזמן עובר.
אנחנו לא מרגישים בזה, אנחנו מתנהלים כאילו החיים שלנו לנצח, לעולם, לעד. יום יום, שעה שעה, חיים מבלי לשים לב או להבין, עד שלפתע, פתאום, משום מקום, מרגישים. ואז, אז זה כבר מאוחר מידי כי ככה זה, ככה הוא פועל, הזמן. מעכל אותנו לאיטו. בשקט, מבלי שנשים לב. רודף אותנו בנעורינו, ובורח מאיתנו בבגרותנו. - זו ההיא, זו שמעולם לא באמת אמרה את שעל ליבה... זה ההוא שמעולם לא הצליח להביא את עצמו לגשת למישהי שמצאה חן בעיניו ולהגיד את שעל לבו. זו ההיא שעובדת כבר שנים במקום עבודה שעושה לה את הרצון לעקור את הלב מייאוש. זה ההוא שכבר שנים מדלגים עליו והוא מבליג, בולע את הרוק, מחניק גרון ומחכה לסיבוב העלאות הדרגה הבא. האמא שלא יודעת את נפשה לביתה. הבת שלא יודעת את נפשה מאמה. האב המתעלם. הבן האובד. האחות שחיה מיום זיכרון ליום זיכרון, מביטה בטלוויזיה ומחכה לשמו של אחיה שיופיע ברשימת שמות הנופלים, בכדי לשחרר את הכאב, את הכאוס שבדמה. ההוא שעוד לא יצא מבית הוריו כי חי בו חיידק השלמות שגרם לו לחשוב שעליו לצאת לבית הנכון עם החברה הנכונה והמשרה הנכונה, וכך, שנים, יישב וחיכה והנה, הנה הוא כבר בן שלושים וחמש, מודע שחייו עברו עליו בצפיה ועכשיו, עכשיו זה כבר מאוחר מידי... ההיא שאינה מסוגלת להשתחרר מאותו אונס, מאותה תמונה. ההוא שמבין שאין מחיר לחופש, ועושר הוא טעות כתיב למה שבאמת חיפש. ההיא שסתם חשבה שהיא אינה מספיק יפה בשביל... עד שיום אחד, לאחר שנים בהן התכערה והזדקנה, התרחקה מספיק מיופייה, ראתה היא תמונת נערות והדמעות באו עם ההבנה ועם המשפט, כמה שאני הייתי יפה... ההוא שרב עם ההיא והעדיף לחרוק שיניים גם כשהאור בדירתה כבה והוא, חיכה מתחת וציפה... ציפה... תמיד הוא מצפה. ההיא שהתמקצעה וגופה לא עמד לה וכך, נטשה מקצוע שאהבה, ועכשיו, עכשיו היא בשתיקה, לא נעה. ההם, כל אותם אלו שחיים באנחות פנימיות והבנות מוחלטות למה נכון לגילם או לא, מה נכון לאופיים או לא. כל אותם שמחכים לחיות יום אחד, כש... אם... ו... - חיים, רגעים קטנים של הבנה שנבנים עד שמאוחר מידי בכדי לבצע את הידע שנצבר. ככה זה, זה פשוט ככה. אנו חיים את חיינו ולא מבינים שהמחר הוא היום, והיום הוא כבר אתמול. החיים לנצח, לנצח הם חיים, במכלול. את הבית המפואר מאיישת אישה זקנה וכל העוברים ברחוב מביטים בו, בבית, ומתקנאים. בלבם הם מדמיינים את המסיבות שהיו מנהלים אילו רק והיה שלהם והיא, אותה זקנה, חייה כבר עברו עליה והנה, עוד רגע וגם היא תעזוב והוא, אותו הבית ימכר לאחד חדש שמדמיין מסיבות ולאחר הרכישה, יעביר ימייו וכמותה, גם הוא ייעלם כאבק בדפי ההיסטוריה, וקיומו אינו מורגש. תחייה, פשוט תחייה. תרצה ותהיה. זה הכול. זו, הברכה שלי אליכם לשנה החדשה. מי ייתן והשנה, השנה תחיו כאילו היתה זו השנה האחרונה, שעון החול המזרזף, מפציר בכם לנוע. נועו. נועו אמן. עם הרבה אהבה, שנה טובה. את הקטע הזה כתבתי כש - James Blunt / same mistake מתנגן לי באוזניות. שווה. |
|
|
Lanya Colson
|
לפני 15 שנים •
31 בדצמ׳ 2008
Re: שנה טובה 1.1.2009 G-O-L-D כתב/ה: הנה עוד שנה עברה. זה קורה, פשוט ככה, הזמן עובר.
אנחנו לא מרגישים בזה, אנחנו מתנהלים כאילו החיים שלנו לנצח, לעולם, לעד. יום יום, שעה שעה, חיים מבלי לשים לב או להבין, עד שלפתע, פתאום, משום מקום, מרגישים. ואז, אז זה כבר מאוחר מידי כי ככה זה, ככה הוא פועל, הזמן. מעכל אותנו לאיטו. בשקט, מבלי שנשים לב. רודף אותנו בנעורינו, ובורח מאיתנו בבגרותנו. . מי זה ''אנחנו''? אולי אדוני התכוון ל- ''אני'' ? |
|
|
שלגי
|
לפני 15 שנים •
31 בדצמ׳ 2008
Re: שנה טובה 1.1.2009 Lanya Colson כתב/ה: G-O-L-D כתב/ה: הנה עוד שנה עברה. זה קורה, פשוט ככה, הזמן עובר.
אנחנו לא מרגישים בזה, אנחנו מתנהלים כאילו החיים שלנו לנצח, לעולם, לעד. יום יום, שעה שעה, חיים מבלי לשים לב או להבין, עד שלפתע, פתאום, משום מקום, מרגישים. ואז, אז זה כבר מאוחר מידי כי ככה זה, ככה הוא פועל, הזמן. מעכל אותנו לאיטו. בשקט, מבלי שנשים לב. רודף אותנו בנעורינו, ובורח מאיתנו בבגרותנו. . מי זה ''אנחנו''? אולי אדוני התכוון ל- ''אני'' ? את באמת לא יודעת מי זה אנחנו? |
|
|
|
Lanya Colson
|
לפני 15 שנים •
31 בדצמ׳ 2008
Re: שנה טובה 1.1.2009 שלגי כתב/ה: Lanya Colson כתב/ה: G-O-L-D כתב/ה: הנה עוד שנה עברה. זה קורה, פשוט ככה, הזמן עובר.
אנחנו לא מרגישים בזה, אנחנו מתנהלים כאילו החיים שלנו לנצח, לעולם, לעד. יום יום, שעה שעה, חיים מבלי לשים לב או להבין, עד שלפתע, פתאום, משום מקום, מרגישים. ואז, אז זה כבר מאוחר מידי כי ככה זה, ככה הוא פועל, הזמן. מעכל אותנו לאיטו. בשקט, מבלי שנשים לב. רודף אותנו בנעורינו, ובורח מאיתנו בבגרותנו. . מי זה ''אנחנו''? אולי אדוני התכוון ל- ''אני'' ? את באמת לא יודעת מי זה אנחנו? תושבי עוטף עזה? |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 15 שנים •
31 בדצמ׳ 2008
תגובה זו נמחקה. סליחה!
|
|
|
זיקית
|
לפני 15 שנים •
31 בדצמ׳ 2008
פרלין כתב/ה: תגובה זו נמחקה. סליחה!
מה סליחה? תתפשטי! Gold - יופי של טקסט. me like. שנה טובה! |
|
|
| Nutella la |
לפני 15 שנים •
31 בדצמ׳ 2008
גולד, זה תמיד משמח כשאתה כותב.
נהניתי ואהבתי. שנה מעולה! |
|
|
| אחותופל |
לפני 15 שנים •
31 בדצמ׳ 2008
Re: שנה טובה 1.1.2009 Lanya Colson כתב/ה: G-O-L-D כתב/ה: הנה עוד שנה עברה. זה קורה, פשוט ככה, הזמן עובר.
אנחנו לא מרגישים בזה, אנחנו מתנהלים כאילו החיים שלנו לנצח, לעולם, לעד. יום יום, שעה שעה, חיים מבלי לשים לב או להבין, עד שלפתע, פתאום, משום מקום, מרגישים. ואז, אז זה כבר מאוחר מידי כי ככה זה, ככה הוא פועל, הזמן. מעכל אותנו לאיטו. בשקט, מבלי שנשים לב. רודף אותנו בנעורינו, ובורח מאיתנו בבגרותנו. . מי זה ''אנחנו''? אולי אדוני התכוון ל- ''אני'' ? מצטרפת לשאלה המדוייקת ומעלה בסימן קריאה - ! |
|
|
Josephin(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
1 בינו׳ 2009
שנה אזרחית טובה . |
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
1 בינו׳ 2009
''...תחייה, פשוט תחייה.
תרצה ותהיה. זה הכול. זו, הברכה שלי אליכם לשנה החדשה. מי ייתן והשנה, השנה תחיו כאילו היתה זו השנה האחרונה, שעון החול המזרזף, מפציר בכם לנוע. נועו. נועו אמן. עם הרבה אהבה, שנה טובה. '' שנה מלאת אהבה, גולד מי ייתן והברכה המקסימה הזו תשוב אליך כפל כפליים. ההווה הוא אנחנו, כל יצירה כאן ועכשיו. ואני א ו ה ב ת כשאתה כותב. שנה אזרחית חדשה מלאה בטוב.מוצפת אהבה. |
|
|