צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ו.... שוב לך, האחד שלי...

מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 21 שנים • 9 ביוני 2003

ו.... שוב לך, האחד שלי...

מאסטר יקיר​(שולט) • 9 ביוני 2003
ואתה צולל...
עיניך אינן מביעות דבר.
מתגלגלות באישוני הרעב שלך לענג אותי.

פניך האדומים, מתים על המרצפת
ורק לשונך עֲמֵלָה ומקרצפת,
מלקקת, יונקת, שוטפת...

ואתה...
מאבד את הכרתך במפלס התחתון של רגליי.
רעידותיך מבקעות את הרצפה.
נשימותיך מפלחות את העלטה.
נפשך מתדפקת על דלתות הריחוף
ולבך יוצא במחול התיפוף...

ואני...
רומס את לוע תשוקתך,
דורך על רסיסי הדמעות
שאיבדת בשלולית ההתמסרות
ואוסף את שארית היותך
אל חיק שליטתי.
infinite​(נשלטת)
לפני 21 שנים • 10 ביוני 2003
infinite​(נשלטת) • 10 ביוני 2003
ואוו ...ואווווווווווווווווו
קטונתי...פשוט קטונתי...(-:
נאירם​(שולט)
לפני 21 שנים • 14 ביוני 2003

כן, כן...

נאירם​(שולט) • 14 ביוני 2003
ציטוט:
רומס את לוע תשוקתך,
דורך על רסיסי הדמעות
שאיבדת בשלולית ההתמסרות
ואוסף את שארית היותך
אל חיק שליטתי.


... הנה! זה בדיוק הדבר שדיברתי עליו מקודם, האינטימיות הזאת, השליטה, שאולי , ולא בצדק, יותר מובנת מאיליה, והכניעות המדהימה, ההתמסרות והקבלה שאחרי...
ממשיך להיות נפעם.