קשרים משולשים : שאלות

וזה רק בגלל שעוד לא ראית אותי עם הפינצטה

אנפת לילה • 29 בפבר׳ 2004

ים_yam​(לא בעסק) • 29 בפבר׳ 2004

[quote]לי אין בעיה עם העובדה שאדון טיפות הגשם נשוי, חלילה. גם לא עם הקובלנות שלו (מזכיר יותר ילד שרוקע ברגליו ומבקש עכשיו במבה מהמזווה), יש לי בעיה עם המטיפנות בתגובות. אולי כדאי פעם אחת ולתמיד להפנים את המשפט "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו" כי כולנו חכמים גדולים בתור רווקים או בתור תומכים נלהבים של המונוגמיות בשם האהבה (אישית, אני נגד מונוגמיות ולא תומכת נלהבת כלל וכלל למרות שאני שם).

הייתי שם, במקום ההוא של האשה הנבגדת, שמאמינה שהיא נמצאת בקשר מונוגמי והסתבר לה בדיעבד שבן זוגה לא היה כל כך מונוגמי, חוויתי את הכאב והעלבון שבבגידה, ואת חוסר האמון שהרס זוגיות.

כשמחליטים על קשר פתוח שאינו מונוגמי וההחלטה והבחירה היא של כל הצדדים המעורבים זה דבר אחר - אין פה שקרים ומוסר כפול.

אבל כשאדם נשבע למונוגמיות (שהרי זו שבועת הנישואין) - או שיהיה נאמן לשבועה זו או שיהיה נאמן לאמת ויידע את זוגתו שהוא מרגיש בצורך לגוון ולהוסיף או צורך אחר שצץ.

נכון, לפעמים האמת אולי כואבת, אבל השקר כואב הרבה יותר.

אני לא מביעה עמדה בעד או נגד מונוגמיות, כל אחד יתאים את חיי האהבה שלו לצרכיו האישיים. אני מביעה עמדה נחרצת נגד שקרים ומוסר כפול.

תקראו לי מצידי יפת נפש, אבל זו האמת שלי ואני נאמנה לה ולעצמי.

Timeless​(נשלטת) • 29 בפבר׳ 2004

אליאס , מברכת על כל מילה שנרשמה.
מדוע ומאיכן התעוזה להכנס כך לחייו ביתו ומיטתו של אדם .
בכדי לענות על השאלה שנשאלה אין לנו צורך לחפור
אל תוך חייו של אף אחד , לשפוט ולזעזע קירות.
מדוע? רק מאחר ואנחנו עשינו את הצעד והתגרשנו.
מדוע? רק מאחר ואנחנו ילדים להורים גרושים.
מדוע? רק מאחר ואנחנו השכנים בדו המשפחתי.
הרי אין בעולם מקרה זהה למקרה שלנו ולעולם לעולם
אין בידנו להכנס לנעליו של האחר.
הייתי מונה פה מס' מיקרים וסיבות שהיו גורמות לכלנו להשפיל ראש
ולמלמל לעצמנו , תודה לאל על צרותינו.
ולכן יפה לנו להפנות מבט לתוכנו לבדוק עצמנו יום יום שעה שעה רגע רגע
ושם לעשות את השינויים - פה העשיה היא בידנו והתוצאות מובטחות .
אם כל אחד מאיתנו ילך לישון ויתעורר כאשר התחוללו בו השינויים שביקש
מהאחר.
נתעורר כולנו לגן עדן.

יקירתי הצדקנית

אנפת לילה • 29 בפבר׳ 2004

כשאדם מפרסם פה משהו , הוא פותח פתח לביקורות חיוביות ושליליות.
על כל אחד לקחת את זה בחשבון כאשר הוא מפרסם משהו , ולמעשה מזמין אנשים להכנס לחייו, או לפן שבחר לחשוף מהם. טיפות ביקש מאיתנו חוות דעת - וקיבל.
ואני אגיד שוב - שאלתי אותו לפני הטפת המוסר. וקיבלתי את אישורו להמשיך.

לא פלא שיהודית רביץ עשתה קריירה.

אליאס​(אחרת) • 29 בפבר׳ 2004

כולם היו שם עם האשה הנבגדת בלב בעוד שהפלגש היא זו שנשארה לבד על הגג שבתות וחגים.

ים, עם כל הכבוד, התר'ד לא עסק במי שהוא אלא במה שהיא וכמובן מאד קל להפנות את האצבע המאשימה חזרה אליו. הפרט הבודד שנשמט אצל כולם, שהנשלטת של טיפות הגשם יודעת שהוא נשוי, אין פה תגלית חדשה, אין פה אמת חדשה. אם עובדת היותו נשוי היתה מפריעה לה, אני מאמינה שהיא לא היתה נכנסת לקשר מלכתחילה.

ומה עם האשה הנבגדת? הרגשות שלה? זה שמאחורי גבה הכל מתנהל? זו שמרגישה מבוזה?
ואני עונה בקלות "מה איתה?" אני שונאת שעושים מנשים קטנות, טיפשות וכאלו שלא מבינות ויודעות כלום. שכל אחד ואחת מאיתנו ייקח אחריות על עצמו, אנחנו אנשים גדולים ועם כל הצער (נניח) אני לא מבינה על מה הרעש. איך אמרת, שבועת נישואין? אני לא מאמינה בנצח או עד הקבר או עד בכלל. אני מאמינה בכאן ובעכשיו, תני לי לדאוג בעוד עשרים שנים לכאן ועכשיו ההוא.

Timeless, אני בדיוק מבינה על מה את מדברת ואני חייבת לציין שאת מהבודדות שמבינות אותי וחושבות כמוני לפחות בנושא הזה. צהרים טובים, מותק.

ים_yam​(לא בעסק) • 29 בפבר׳ 2004

אליאס, הנשלטת ידעה שהוא נשוי וזה לא הפריע לה ועל כך אין לי כל טענות כלפיה. הטענה היא כלפי אותו אדון שלו הפריע שהיא בקשר עם עוד אנשים...
המוסר הכפול הוא שמפריע לי.

אני לא עושה מנשים דבר קטן ומסכן- אשה שנבגדה יכולה לבחור אם להעלים עין ולהמשיך הכל כרגיל, או ללבן דברים ולנסות לשכוח ולסלוח או לקום ולעזוב.

אני גם לא מאמינה בנצח, אהבתי בחיי מספר אנשים, בעצמי נישאתי והתגרשתי, חייתי עם בני זוג ונפרדתי, אני יודעת שאי אפשר לצפות אורך חיים של קשר זוגי.
אני טוענת רק דבר אחד: נגמר לך מזוגתך - תמשיך הלאה.
אל תבכה שהיא לא מבינה אותך והמיטה קרה ותצדיק את הבגידה שלך ועוד תעז להתבכיין שמישהי יצאה איתך ובמקביל עם עוד גברים נוספים.

אני כרגע נמצאת ביחסים מקולרים לא מונוגמים, אני לא באה ומטיפה בעד המונוגמיות, אני מטיפה בעד הכנות.
אני יודעת ומקבלת שאני לא היחידה בחיי האדון והמלכה שלי, הם מודעים לכך שגם אני מכירה ונפגשת עם אנשים אחרים בונילי, יש בינינו כנות ויש בינינו הסכמה.

בעצמי קיבלתי הזמנה להצטרף לחבר לשעבר לחופשה באמסטרדם, אותו חבר הוא גבר נשוי ואב לשניים - ההבדל הוא שאשתו יודעת!
כשהיא לחצה עליו להתחתן הוא הסכים בתנאי שהוא ממשיך לחיות את חייו כפי שבא לו כולל להפגש עם נשים אחרות, היא הסכימה לתנאי והם התחתנו.
אני מאמינה שכואב לה לדעת שהוא שוכב עם אחרות - אבל זו היתה הבחירה שלה להתחתן עם גבר שאינו מונוגמי והוא היה ישר איתה ומעולם לא הסתיר ממנה את הצורך שלו במגוון והרפתקאות.

שוב אני אומרת - איש הישר בעיניו יעשה, אך לפחות תהיה כנה ואל תדרוש מהזולת דבר שאינך מסוגל לעמוד בו בעצמך, כמו במקרה זה - נאמנות...

Timeless​(נשלטת) • 29 בפבר׳ 2004

אנפת לילה
אדון טיפות הגשם אכן בקש את תגובותינו בנושא שהועלה
הזמין אנשים להכנס - לפרט - מסויים בחייו ולפן - ספציפי - .
התיחסות לאינפורמציה שלא נחשפה בשאלה אינה רלונטית
ובכדי להגיע אליה יש לפתוח עוד כמה דלתות ,
גם אם הן חצי פתוחות אין כל סיבה לפרוץ פנימה בשום דרך.
מהסיבות שנימנו בתגובתי הראשונה.
"צדקנית" ?
אסכים איתך , יש מספר תחומים בחיים שעליהם אני מוכנה
להישפט על צדקנות.
אך כל זה שולי .
מה שחשוב לי באמת הוא שאולי בטעות קראת ואחרי הציניות
והכעסים אולי תנשמי את אשר כתבתי פנימה.

אדון טיפות הגשם--

abcd • 29 בפבר׳ 2004

אדון הטיפות, אינני יודעת על איזה אורך קשר אתה מדבר, האם הייתם חודש יחד, האם שבוע?
בכל אופן נראה כי ניקשרת לשיפחתך, ושבנוסף יש בך מן הרכושנות שכן אינך מסכים שהיא תתרועע עם נוספים.
ואם כך, האם אתה מוכן לקשר עמוק בכלל?
ומה הבעיה ללחוש לה באוזנה בעת הסשן: "החל מרגע זה , אינך מורשית להתקרב למאסטרים אחרים, מובן?!"

בהיותי סוויצ'רית, כאשר אני בצד הנישלטת, אני רוצה להרגיש בכל קשיחותו של המאסטר, זהו הדבר שמעביר בי ויברציות, אם הוא לרגע נרדם בשמירה זה מוריד לי תחשק .
אתה פה המאסטר,אתה פה השולט בכל העניין, זו הכוחנות שלך, איפה הקשיחות שלך?
שיפחה איננה מעוניינת במאסטר שאינו יודע לשלוט . קבע אתה את העניינים!

[/b]

רק אני קראתי את זה?

אליאס​(אחרת) • 29 בפבר׳ 2004

היא ידעה שהוא נשוי, טיפות הגשם מאידך לא ידע על הקשרים שלה אלא לאחר פרק זמן. נקח סיטואציה לדוגמא, ים. נניח ששוחחת תקופה מסוימת עם מישהו, נפגשתם, היה ניצוץ ואולי אף יותר ואז נודע לך שהוא נשוי, מה אז?

אני לא מכירה אותך אבל לסיטואציה הזו יש שני מצבי קיום:
1. למתחסדות - "אני הייתי הולכת משם כי הוא שיקר לי"
2. למתלבטות - ללכת או לא? היה ניצוץ אבל הוא שיקר, מה עושים?

תמיד העדפתי את האנשים ששמו שניה את השקר בצד ושקללו אותו רק בתוצאה הסופית כי לפני השקר היה הניצוץ. עולה השאלה האם להוסיף לשקר שלו גם את השקר העצמי? אנחנו מאד טובים בלאמר דברים אבל מאד מתקשים ביישום כי החיים הם לא פועל יוצא של תאוריות ותיזות. לבוא ולבקש עצה ועזרה זה דבר מאד קשה כי זה בראש ובראשונה להודות בפני עצמך שאתה לא מסוגל לפתור הכל תמיד לבד, שאתה פתוח לדעות של אנשים (ובמקרה זה אנשים זרים), זה להניח לאגו בצד ולהראות שגם לדום יש חששות וחרדות ולבטים. זה אנושי להודות בכך, תרצו או לא תרצו לקבל זאת.

אולי אני עיוורת אבל אני לא רואה מוסר כפול אלא קנאה. אני לא מאמינה שלי מותר לבגוד ולך אסור (זאת הסיבה שהסאבים שלי תמיד קבלו רשות לנהל מערכת יחסים במקביל שאני יודעת עליה, כי גם לי יש חיים וניליים במקביל) רק בגלל שאני דום/ית.

התשובה שלי נשארת בעינה. האשה הנבגדת לא רלוונטית, מה שרלוונטי זה טיפות הגשם והשאלות שהציג כן ורק עליהן אני מישירה מבט ועונה. על מה שלא נשאלתי, כך למדה אותי אמא, אל תנדבי מידע. סה טו.

timeless

אנפת לילה • 29 בפבר׳ 2004

אני לא כועסת, אפילו לא טיפה.
לא מצליחה להתרגז ממש מאנשים שאני לא מכירה ושלא קרובים לליבי.
ואני השופטת המחמירה ביותר של עצמי.
את הדברים שאני כותבת, אני כותבת מתוך האמונות שלי, שעשויות להיות מתחסדות, צדקניות וצרות אופק בעיני אחרים.
מאחר ואני כותבת אותן פה אני נותנת מקום לשפוט אותי. ועדיין שום שיפוט לא יהיה אותו השיפוט שלי את עצמי.

ואם לא אכפת לך אני אנסה לנשום את דברייך יחד עם סיגריה, הולך?