אלוהים - קיום או איום

זאלופון​(שולט) • 18 בינו׳ 2009

אני חושב שהניסיון לקטלג את הבורא כטוב הוא סוג של wishful thinking. כשלעצמי, אגנוסט שכמותי, אני מאמין שלאמונה בבורא יש בעיקר תפקיד מנחם: מול הקושי, הצער והכאב, יש מישהו שדואג וששומר. מול הגודל הבלתי נתפס של היקום והעושר האינסופי של המידע - יש מישהו שיודע הכל, יש משמעות לדברים.
בורא טוב מאפשר את הניחום הזה, את האמונה שיש greater good שאכפת לו ושבסוף הדרך יוביל אותך למקום שכדאי להיות בו.

מעבר לכך, אני בטוח שיש כל מיני טיעונים לטובת טיבו של הבורא, אבל אני נאלץ להודות שאני לא מכיר אותם. הטיעון היחיד שעולה לי לראש מתבסס על הרמב"ם, שטען כי האדם נברא בצלמו הרוחני של הבורא, מהבחינה הזו שיש לו שכל (על כל פירושיו של הרמב"ם ל"שכל"). לדעתי, במידה והרמב"ם צודק זה מחזק את האפשרות שלבורא אכפת מבני האדם ובאופן כללי הוא טוב כלפיהם, מפני שאם אתה טורח לייחד משהו משאר הדברים, ועוד מייחד אותו במאפיינים מובהקים שלך עצמך - כנראה שיש לך רגש חיובי כלפיו, וגם אם לא, הייחוד עצמו יצור כזה. אבל כמובן, ההסבר הצולע שלי מייחס לבורא פסיכולוגיה אנושית.

Tame • 18 בינו׳ 2009

המממ
שמע אני מסכים עם כל מה שאמרת, אבל לא לזה כיוונתי.
אני לא שואל בקשר ליחס האדם כלפי הבורא או ליחס הבורא כלפי האדם אלא יחס הבורא כלפי הבריאה, האם הייתה כוונה.
מבחינתי אין באמת צורך פרקטי בעצם הידיעה אם הכוונה בבריאה הייתה "טובה" או "רעה" שני המקרים לא ישנו את האופן בו אנחנו חיים את חיינו.

פשוט שאלה פילוסופית לחלוטין.

קישרת את הבורא לשכל ולצלם אנוש ולמען האמת עלית בדיוק על הנקודה שמפחידה אותי, אם נשליך מעצמנו על הבורא התמונה לא תהיה מעודדת במיוחד

אבל תן לי לכוון שאלה ספציפית אליך כי האגנוסטיקה תמיד עניינה אותי ועוד לא יצא לי להתחיל להגות בה - אם לפי האגנוסטיקה קיים greater good מכוח מה הוא קיים? מהו הכיוון ה"טוב" לפי האגנוסטיקה?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 18 בינו׳ 2009

תקנו אותי אם אני טועה: אגנוסטיקה לא עונה על השאלות האלו, אלא היא בחירה מודעת שלא לנסות לענות עליהן, כי לא באמת אפשר.

טחנתם, חפרתם זיינתם בשכל, הפלצתם ולא הגעתם לנקודה העיקרית !

רוצח​(שולט){אלוהים} • 18 בינו׳ 2009

לאחרי שיעורים מספר בתורת הנסתר אנסה לומר בכמה מילים מה מייצגת המילה אלוהים.
ישנה שכינה אחת, שכולנו חלק ממנה שבתחילת הבריאה הצטמצמה לנקודה אחת קטנה(כניראה מרכז היקום). כהעולם שאנו חיים בו הוא עולם גשמי, אך תפקידנו עוד בעולם הזה להתחבר חזרה לאותה שכינה. למלא את הנקודה שבלב באור שלה. זאת עלינו לעשות על ידי למידת כל החוקים של מערכת העולמות העליונה(תלמוד עשר הספירות, ספר הזוהר, וכמובן קבוצת למידה - בני ברוך המלצה אישית) והכי חשוב כדי להשוות צורה לאל עלינו להפוך לכמותו, משמע לרצות לתת ולא לקבל, לא ארחיב בנושא. רק זוכרא יכול להיתחבר אליו סופית, עם התיאום של הנוקבא ישנה בעיה קטנה, היא תגיע למעלה אבל לא לחיבור האחרון.
אלוהים עצמו הוא שכינה הנמצאת בעולמות נשגבים מבחינתנו שבתוך כולנו יש חלק ממנה, ותפקידנו להתחברה, שכינה זאת חשה בכאב כל עוד אנו לא איתה. ואחרי הכל אנחנו עוד נגיע אליה כי זאתי ברירתנו היחידה(מאמר החירות שנכתב ע"י בעל הסולם, גדול הרבנים בדורנו: "אל תקרי חרות אלא חירות מפני שממלאך המוות...)
לסיכומו של עניין, כל מה שקיים הוא אלוהים, זאת שכינה(או אפשר לומר אנרגיה גדולה) שבראה אותנו כדי שנלמד את שמותיה וכינוייה או בשפה אחרת איך הכל עובד(גם מעבר לעולמנו).
קיצרתי, חזרתי על דברים, ולא בטוח שכתבתי טוב מספיק כי הילדודס הפריעו. כל מי שיירצה הרחבה אשמח אך בפרטי ! אך פירושי נכתב ע"פי לימודי תורת הנסתר היהודית ולא מתבסס על שום מקור אחר. וכל מי שיירצה קישורים למקורות מוזמן בהחלט לקבלם ! אך דבר אחד אומר, מסוכן העניין, משגע אנשים...

Re: טחנתם, חפרתם זיינתם בשכל, הפלצתם ולא הגעתם לנקודה העיקר

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 18 בינו׳ 2009

הו! תודה רבה! עכשיו אנחנו יודעים! טוב חברים, גילו לנו את התשובה, אפשר להפסיק להתווכח...

Tame • 18 בינו׳ 2009

אכן אתה נשמע כמי שלמד אצל בני ברוך והרב לייטמן, מעניין לי לדעת אם למדת גם ממקורות נוספים.

בכל מקרה כמו שכתבתי למעלה, הדיון לא בא בכדי לשכנע ודעתו של כל אחד שווה - כך השכותרת שניסחת להודעה שלך אינה הולמת.
ועל אף ששנינו מגיעים פחות או יותר מאותו הרקע מבחינת העולם הרוחני שאנחנו מתייחסים אליו, עדיין נבצר מבינתי כיצד אדם שמודע לכך שמטרתו בסופו של דבר היא לשוות צורה אל הבורא מרשה לעצמו להתבטא באופנים כאלה.

אבל בכל מקרה אם בא לך להמשיך גם פה את הדיון ולא רק בפרטי אשמח מאוד אם תוכל לתת את התשובה שלך לשאלת "כוונת הבריאה".
ובשבילך במיוחד אנסח מחדש - על מה ולמה אנו אומרים שמחשבת הבריאה היא להיטיב לנבראיו?
אולי הכלים נוצרו בכדי שאחרי המילוי וההתרוקנות ישאר בהם ה"רשימו" ובכך ימשיכו להשתוקק ולסבול? כיצד אנחנו יודעים שהמכניקה המורכבת הזו של מה שאנחנו מכנים עולמות עליונים, פרצופים ושיעורי קומה אכן נוצרה כביטוי לכוונה להיטיב ולא לכוונה לגרום לסבל?

Tame • 18 בינו׳ 2009

ועוד דבר קטן,
המילה אלהים בדרך כלל מייצגת את ספירת בינה ולפעמים את ספירת מלכות (בסוד ה' ראשונה וה' אחרונה בשם המפורש) אבל המלכות בקריאה נקראת אדני משום שהיא בקטנות, בגדלות כשהיא עולה לבינה (בסוד הפרסא) אז גם היא מתקראת אלהים.
שני ה"מבנים" הללו או הספירות הללו גם הן בגדר בריות, הן חלק מהעולם (הסתר פניו) - כלים לקבלת האור.

לכן אני תמיד מנסה לדייק ולומר הבורא ולא "אלוהים" או מילים אחרות שמתארות בריות.

zmanii • 18 בינו׳ 2009

האם אלוהים טוב לנברא בצלמו..
בתוך השאלה עצמה יש סוג של בעיתיות , קיטלוג טוב/רע.
כבני אדם הגענו להישגים מרשימים , אך עדיין איננו יודעים דבר וחצי דבר על אשר אנחנו לא יודעים.
אנחנו רואים חלקיק מזערי מהתמונה כולה..
מה שנראה לכולנו באופן אבסולוטי כ- רע (אפילו אסונות גדולים) יכול ואינו כזה כלל , אך במוגבלותנו כך אנו מבינים אותו.
אבל למה ללכת רחוק , הרי אנחנו ביום יום כל כך הרבה פעמים לא מיטיבים עם עצמנו - ברגע שנתקרב לעצמנו ונכיר את עצמנו (נפסיק לחפש את עצמנו מחוץ לעצמנו ) , נדע בדיוק מה מיטיב עמנו - ואולי אפילו נגלה שמה שעד היום נראה לנו כטוב מוחלט עבורנו , או כרע מוחלט עבורנו - אינו מוחלט כל כך.

Tame • 18 בינו׳ 2009

כמובן שלא, ברגע שמשתמשים במונחים של יחסות אז זה אף פעם לא מוחלט.
אבל כשמדברים על הבורא מדברים תמיד במוחלטים - אולי זו שאלה קצת לא במקום אני לאט לאט מבין את זה, כי היא באה מתוך התפיסה שלי ולא ניתן לענות עליה מתוך תפיסות עולם אחרות..
אז אני מוכן בעיקרון לזנוח אותה ואם מתחשק אז לעבור הלאה לבא בתור ברשימה של תיאטרון החלומות: ניסים (למרות שזה גם דיון קשה במיוחד)
אפשר לדלג עליו ולעבור לתפיסות שלנו בקשר לגן עדן וגיהינום ואולי לחזור לניסים בסוף כקוריוז מחשבתי.

מקבי​(מתחלף) • 18 בינו׳ 2009

אני אגנוסט\אגנוסטיקן. זה בעיקר אומר שאין לי מושג איך בכלל לגשת לשאלה כזאת, אין לה שום השפעה על החיים שלי, ולכן אני מעדיף שלא להתעסק איתה יותר מדי. הרהורים מדי פעם, כן, אבל לא מעבר. אני כעקרון נוטה לכיוון של "אין", אבל פתוח גם לאפשרות ש"יש".