לכל הלוחמים שם בדרום..

Re: מייפל, איפה היית כשירו 8 שנים על שדרות???

רפאל • 18 בינו׳ 2009

לצה"ל אין שום גירסא רשמית כזו. שום גירסא רשמית. צה"ל מפזר אמירות מתחמקות נוסח "ככל הנראה" ו"מכיוון הבית"... מתוך תקווה שכבר ימצאו בתקשורת ובציבור מתלהמים מגוייסים, שיקחו על עצמם לשכפל את הדיווחים בהשמטת המילים "ככל הנראה" ו"מכיוון". ככה צה"ל לא יוצא שקרן, והמתלהמים המגוייסים... נו, הם פשוט מתלהמים מגוייסים.

נהמת הלב, אני לא יודע אם אתה בהילוך של "להצדיק את ישראל בכל מקרה ובכל מצב" או שהאמת מעניינת אותך, ויש לך ערכים שאתה נאמן להם גם לפני שאתה יודע אם צה"ל וישראל היו נאמנים להם. במידה שאתה נאמן לערכים כלשהם, ומעוניין באמת, אני מצטט לך קטע מתוך דברים שכבר כתבתי כאן, וממליץ לך לפנות לקישור שניתן יחד עמם. זה לא קשור ישירות למקרה הנדון, אבל זה מלמד משהו על איך הדברים מתנהלים אצלנו.

.


אם אתה לא רק מנסה להיות דרמטי, אלא באמת חושב כך, אתה פשוט איבדת את זה. בוודאי שאתה לא אנושי. אולי יש כאלו שעדיין יגידו שאתה יהודי איכשהו, אבל לדעתי גם זה לא.

מקבי​(מתחלף) • 18 בינו׳ 2009

אני דווקא חושב שלהעדיף אנשים אחרים על פני מי שאתה אוהב, זה בעייתי (לא אומר בלתי-אנושי, כי זו הרגשה אישית ואני לא רוצה לשפוט כזה דבר).

את מי אתה אוהב מאוד? תחשוב על אותם אנשים. עכשיו, תחשוב עליהם מתים, או על 10,000 עזתים מתים. מי אתה מעדיף שימות? לי, התשובה ברורה, ו-10,000 זה עוד כלום. גם מיליון הייתי מעדיף שימותו, על פני אדם *אחד* שיקר לי מאוד. אתה יכול לומר שאני לא אנושי, שאני רצחני, מטורף, מה שבא לך... ככה אני מרגיש, ואני גם יודע שאני לא לבד בהרגשתי זו.

מייפל​(לא בעסק) • 18 בינו׳ 2009

לא מקבי, מה שאתה אומר עכשיו, דווקא יש בו מהאנושיות. זה מאד אנושי לרצות שמישהו יקר לך יחיה, גם אם על חשבון אחרים. לא אומרת טוב או רע, אבל אנושי.

רק שהקודם אליך, לא דיבר על מישהו קרוב או יקר. הוא דיבר על "חיל" מושג ערטילאי לגמרי. חיל. יכול להיות כל חיל. הוא לא דיבר על אח שלו או אבא שלו או בן שלו. חיל. כאן הבעיה. כאן הגזענות. כאן חוסר האנושיות. מה שהוא עושה זה לדרג את הערך של בני האדם על פי השייכות הלאומית שלהם. זו גזענות. זה פאשיזם. זה חוסר אנושיות.

מקבי​(מתחלף) • 18 בינו׳ 2009

איך הולך הביטוי? "דרגות של קרבה" או משהו בסגנון? אז אני מעדיף את המשפחה שלי ואת החברים שלי על פני כווווולם. אני גם מעדיף את המדינה שלי ואת העם שלי על פני כוווווול השאר. גזענות, לאומנות, חוסר אנושיות, פאשיזם, תשתמשי באיזה סופרלטיב מבטל-לגיטימיות שבא לך... ככה זה. גם אני מעדיף חיי חייל אחד על פני הרבה מאוד ערבים, אפילו אם אישית אני לא מכיר את החייל הזה, הוא יותר קרוב אליי ויותר יקר לי מהם, ואם הוא ימות, יכאב לי יותר מאשר אם הם ימותו.

דרך-אגב, אני מבין שלמילה 'פאשיזם' יש קונוטציות נורא סקסיות, אבל היא מה-זה לא קשורה פה. כאילו, ברמות. אתנוצנטרי, מור לייק.

מייפל​(לא בעסק) • 18 בינו׳ 2009

מתוך הבלוג של יואב קרני באתר רשימות:
http://www.notes.co.il/karny/51941.asp


זעקת השבר של ד"ר עיזאדין אבו אל עייש. הבל פיהן של בנותיו המתות עדיין לא התפוגג. שלומי, הוא צורח, שלומי, יה אללה, שלומי, יה אללה, איללאהו אילאללה, שלומי, הם הרגו את הבנות שלי.

עזה, חור שחור. ברגע ההוא כמו נקלטו בה כל המסות האבודות והלא-נראות של כּאֵבֵי הדורות. אילו היה אפשר להפוך ייסורים לאנרגיה, עזה לא היתה זקוקה עוד לִמְכליות נפט. היא גם לא היתה זקוקה עוד למעברים וּלמִנהרות. גרונו הניחר של ד"ר אבו אל עייש היה נתיב ההצלה שלה, אוטוסטרדה ארבע-מסלולית של אנושיוּת, הנאבקת על שִיוּרה בשארית כוחותיה. אה, אילו מטאפורות חצי-פואטיות היו מספיקות לכסות את דמה של עזה.

לא עזה של הגנגסטרים ממשרד הפנים של חמאס, לא מטיפי אלוהים הכוזבים ממסגדיו, לא מנהיגיו המסתתרים בבונקרים וּפורטים על כינורות הג'יהאד. עזה של ד"ר אל עייש, הומניסט, שאין לו ארץ ואין לו לשון, וכל העולם הוא מחוזו, וכל הלשונות הן עגתו. שלומי, מה הם עשו.

גניקולוג. האם הוא יילד לפני עשרים שנה תינוק יהודי בן בלי שם, שגדל והיה לחייל, שירה פגז ללא כתובת, שפגע בבית ללא מספר, שהרג שלוש נערות, שטבעו אות קלון על מלחמה צודקת, שהיתה – כך אמרה שרת החוץ – רק סיבוב אחד, עוד יהיו רבים, אל תדאגו.

רפאל • 18 בינו׳ 2009

לך מפה אתה.

דוגרי, יש כמאתיים מדינות בעולם שאתה יכול לעבור אליהן. ואותו מלל שאתה משמיעה כאן תוכל להשמיע גם שם ואף אחד לא ירגיש בהבדל. במקום "ישראל" פשוט תלמד להגיד "צרפת" או "גרמניה" או "ארצות הברית" או "אירן" או אפילו "פלסטין". כי מלבד למילה הזו, אין שום דבר בתוכן הדברים שלך שממקם אותך כאן, ולא בכל מקום אחר. ובלה בלה בלה בלה בלה....

(כמובן שאם תעבור לגמרניה, תצטרך לדייק בציטוט של ניטשה, ולא תוכל להסתפק בתרגום מרושל מהסוג שיש לך כאן. אבל אלו כבר באמת זוטות.)

זאלופון​(שולט) • 18 בינו׳ 2009

האמת העצובה היא שכנראה זה באמת לא פרקטי. עצם התגובה וחוסר מידתיותה - אלה פרקטיות ורצויות. אבל אופן התגובה, קרי הכנסת כוחות קרקע, יחד עם העדר מטרות ברורות למהלך שכזה - אלה נראים כמו סרט ההמשך למלחמת לבנון השניה, ואם נודה על האמת, המקור לא היה שוס.

התגובה האווירית החזקה והמפתיעה ביום הראשון שידרה כל מה שצריך לשדר: ישראל לא מבליגה, והיא מגיבה בעוצמה רבה ומתמקדת בפגיעה בחמאס, אף שאינה מונעת מעצמה שימוש בכוח אש רב שעשוי לפגוע גם באזרחים.
זה היה מצוין: הלגיטימציה לפעולה היתה ברורה, אפילו ברחבי העולם הרשע. העוצמה וההפתעה הבטיחו שבצד השני יובן שישראל שינתה את הכללים. אזרחים פלסטיניים שאינם תומכי חמאס עשויים היו לתמוך בפעולה (התראיין איזה אחד כזה ל NRG לא מזמן). השגנו הרתעה בלי לשלם מחיר ובלי שאיזה נסראללה-סוג-ז' יוכל לטעון שהוא בעצם ניצח.

ואז הכנסנו כוחות קרקע בלי לציין מה אנחנו רוצים להשיג בזה. ברור היה שחמאס לא יושמד ולא יפסיק לירות רקטות, ומכיוון שמנהיגינו הגאונים הצהירו שאלו הן המטרות (כלומר, כשטרחו בכלל לציין מטרות כלשהן), נאום הנצחון של חמאס היה כתוב מראש על כל המבצע. קל, כמה קל לשווק את כל ההרס הזה כהפסד ישראלי, בדיוק לפי המודל הלבנוני: שרדנו והמשכנו לירות, למרות שהצבא הציוני האדיר ניסה למנוע זאת מאתנו ולהשמיד אותנו. וואלה.
על הדרך גם איבדנו לגיטימציה, הרגנו הרבה אזרחים חפים מפשע והחזרנו לכיווננו כל בדל שנאה שאולי הופנה לחמאס. גרמנו נזק כלכלי רב, להם ולעצמנו, וכמובן ספגנו פצועים והרוגים.

האם הרווחנו משהו מכל זה? משהו שלא הרווחנו כבר ביום הראשון?
לי נראה שרק דבר אחד: את העונג שבלראות את אולמרט שוב מתפתל, כשהוא קולט ששוב זה קרה לו, ששוב הוא הכניס את צה"ל לפעולה חסרת תכלית שאין לו מושג איך לסיים, והוא מתחנן שאנחנו נאמין לו שבאמת הושג משהו ושחמאס יהיה טיפש מספיק כדי לשחק לידיו ולהפסיק לירות עכשיו.

אני בספק אם זה שווה את זה.

רפאל • 18 בינו׳ 2009

תכפיל את זה בשישה אנשים שיקרים לך וקיבלת 6 מליון. נכון מגניב?
אני בהחלט אומר שאתה רצחני (ולא כי אני מרגיש כך, או כי ככה בא לי. אלא כי אני מכיר מושג של ערכים אוניברסליים).

ואני שוב מזכיר לך, שאם אתה בוחר בגרמינה, כדי שלא תתרשל יותר מדי ביחס לניטשה.

מקבי​(מתחלף) • 18 בינו׳ 2009

לא רוצה. אני מרוצה מאיך שהעניינים מתנהלים, ברמה הנוכחית.


מדינה יהודית דמוקרטית, חוץ מישראל? תודיע בבקשה כשתמצא אחת. אני מעדיף אקלים קר. תודה.


איזו קטנות-רוח. גם אתה מתדרדר לעלבונות אישיים? מה נסגר, כבר אי-אפשר לנהל פה דיון בלי זה?




הרתעה והפחדה, בעיקר. לא אגרוף אחד מכוון היטב, אלא שלל מכות כואבות.


ואני בספק אם יש דרך אחרת... אני באמת לא חושב שאילולא היינו נכנסים קרקעית, הם היו קולטים את המסר בצורה ברורה. הקונטקאט צריך להיות ברור, פנים אל פנים, אגרסיבי, לא סטרילי מהאוויר.

זאת, כמובן, בהיעדר מערכת הפגזה\הפצצה רחבת-היקף שבה יההרגו אלפי-אלפי פלסטינים, שכמובן יפתור את הבעיה הנוכחית, אבל סוג-של ייצור הרבה אחרות, שספק אם ייקל עלינו להתמודד עימן.


אין כזה דבר. עצם זה שאני חולק עליך, מוכיח זאת.

מלך הארץ​(לא בעסק) • 18 בינו׳ 2009

כוח קרקע זה עיקר העיקרים.

ההפצצה מהאוויר, מהים ומהתותחים המרוחקים - זה הטפל. זה האמצעי כדי לרכך את היעד.

לפעמים ההפצצה/הרעשה נועדה רק ליצור פחד ובאלגן אצל האויב.
במקרה הזה היא נועדה בעיקר לפגוע במערכי ההגנה (במלכודות, במנהרות ובביצורים שהחמאס הכין).

למעט ההפצצות על הירושימה ונאגסקי - הפצצות בלבד אינן מביאות לקביעת עובדות בשטח.
גם במלחמת העולם השנייה אז ערים שלמות נטחנו עד עפר - מה שקבע זה המלחמה על הקרקע.

אם יש דבר שמטריד את הנהגת החמאס - זו האפשרות שחיילים ישראליים יתהלכו מעל הבונקר שלהם ויחפשו אותם. הם לא רוצים לגמור כמו סאדם חוסיין או אפילו באראגותי שיוש בכלא.

היום הם יודעים שצה"ל לא יהסס להיכנס ולהגיע אילהם וזו ההרתעה האמיתית.