לכל הלוחמים שם בדרום..

מלך הארץ​(לא בעסק) • 19 בינו׳ 2009

להלן הציטוט של מתי גולן מאתר גלובס, שמזכיר מאוד את מה שכתבה להבה חשופה, אני מעריך שאין כאן הפרה של זכויות יוצרים הואיל וזה לשימוש פרטי ללא כוונת רווח וכמובן שאם תבוא דרישה להסיר את הפוסט היא תענה במיידית,

לא נגענו:

מייפל​(לא בעסק) • 19 בינו׳ 2009

ד"ר אל עייש איבד את שלוש בנותיו. לא שתיים. כמו כן הוא הביע לא פעם ולא פעמיים ביקורת קשה כלפי החמאס.
מתי גולן טועה ומטעה.

מייפל​(לא בעסק) • 19 בינו׳ 2009

מדבריו של דוקטור דודי צפתי שהתפרסמו ב ynet:

פגשתי את ד''ר עז א-דין אבו אל-עייש בסן פרנסיסקו. הוא עבד באותה תקופה כרופא גניקולוג במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. כאשר דיבר בפני קבוצה של אנשים בביתי, לכולם עמדו דמעות התרגשות בעיניים. הוא סיפר על ילדותו במחנה הפליטים ג'באליה, כיצד התפרנס מנשיאת סלים של ישראלים שבאו לשוק במקום ללמוד בבית ספר, כיצד נהרס ביתו כשהורחבו הסימטאות והוא חסך כסף לבית חדש, וכיצד הצליח למרות הכל להשיג מילגה ללימודי רפואה בקהיר ולאחר מכן להתמחות באנגליה. הוא דיבר על התקווה, על המחוייבות שלו לשלום ודו-קיום, ועל החלום להקים מרפאה על גבול עזה לפלסטינים וישראלים משני עברי הגבול. היו לו חיוך רחב, אופטימיות וחום אנושי כובש.

מאז, חזרנו לארץ והמשכנו לשמור על קשר. כשפרצה האינתיפאדה השנייה הוא המשיך לטפל בישראלים בסורוקה, דאג למשפחתו בג'באליה וחזר לביתו רק בסופי שבוע, עד שהמעבר הפך בלתי אפשרי. בימים הקשים ביותר, כאשר ג'באליה הייתה מופגזת, התקשרתי אליו והוא היה זה שעודד. תמיד היה אופטימי, משוכנע שבסוף אנשים יבינו שבכוח ואלימות אי אפשר להגיע לשלום.

מאז תחילת המבצע דיברתי איתו כמעט כל יום. כבר בתחילה נפסקו החשמל, מים זורמים וגז, החלונות והדלת נפרצו בהפצצה של בית שכן. בכל פעם שלא ענה קיוויתי שרק הסוללה נגמרה - הוא הצליח להטעין את הטלפון הנייד מסוללות רדיו. הוא גונן על שמונת ילדיו. ביקש שאתן את מספר הטלפון לכל מי שיוכל לנסות לשכנע שזו לא הדרך, שההרג והחורבן רק יזרעו עוד שנאה ונקמה, יחזקו את הקיצונים וירחיקו כל סיכוי לפיתרון. הוא עדיין האמין באנשים. כאשר הצבא נכנס יבשתית, חשב שיהיה יותר בטוח להישאר בבית והאמין שהצבא לא יפגע בו. ביום חמישי בלילה דיבר מביתו החשוך באמצעות חבר אל קבוצה של 130 חברי הקהילה היהודית בפיטסבורג והעביר מסר של שלום.

מיום שישי אחר הצהריים, עז א-דין כבר אינו מחייך. שלוש מבנותיו, ביסאן בת ה-20, מיאר בת ה-15 ואיה בת ה-14 נהרגו מפגיעה ישירה בחדרן. אחייניתן, נור בת ה-17 נהרגה אף היא. עוד בת, שאדה (17) ואחיינית נוספת, ראידה (12) פצועות בינוני וקשה. ושני אחיו של עז א-דין, שיהב ונאסר, נפצעו גם הם. אלו הבנות שאותן חינך לכבד כל אדם ולפעול למען דו-קיום ושלום. אך לא רק במשפחתו פגע הפגז. הוא פגע גם פגיעה אנושה בשארית התקווה. בכל אלה שראו בו ובמשפחתו סמל למשהו אחר. לאנושיות ורצון לשלום שמתעלים מעל המציאות הקשה.

שלא יגידו לנו שעשו הכל כדי לחזק את הרגיעה ולהמנע מהמלחמה. שלא הייתה ברירה אלא להרוג מעל 1,200 איש, יותר ממחציתם אזרחים, לפצוע אלפים, לזרוע הרס וחורבן ולהותיר מיליון וחצי איש מורעבים, מבועתים וללא הגנה מול כלי הנשק המתוחכמים של צה''ל.

שלא יגידו לנו שזה נועד להגן על תושבי שדרות. שאפשר להשיג ביטחון ושלום על ידי חורבן של עם אחר. שלא יגידו ש"בעל הבית השתגע" היא אסטרטגיה מוסרית ויעילה לפתרון. משהו קרה במלחמה הזו. איבדנו את שארית הקווים האדומים, העכבות. הכל מותר ומוצדק בשם צריבת התודעה ושיקום ההרתעה. איבדנו את הבושה.

ישראל חושבת רק במונחים של כח ולכן ממשיכה לחיות על חרבה. היא פוחדת להביט בראי, פוחדת מחשבון נפש, פוחדת ממשא ומתן עם האויב, ומעל הכל, פוחדת משלום, הרבה יותר משהיא פוחדת ממלחמה.

עז א-דין ביקש שבנותיו יהיו הקורבן האחרון משני העמים - "קורבן של שלום". האם נשכיל ללמוד מהאיש המדהים הזה שעדיין יש לו העוז לבטא מילה שנעלמה מהלקסיקון - שלום? כדי שמשאלתו תתמלא אין די שנכאב את כאבו האישי, וגם לא את כאב אלפי המשפחות האחרות שנפגעו. יש לקום ולומר - די! האם יהיה לנו האומץ? האם נשכיל סוף סוף לסרב לקריאת תופי המלחמה הבאה?



ד''ר דודי צפתי, האוניברסיטה העברית

Seth • 19 בינו׳ 2009

האבל של אותו דוקטור "על האש" הוא לגיטימי בהחלט, אם כי לא ברור מדוע החליט להעמיד את עצמו ואת בנותיו בקו החזית אל מול הטנקים של צה"ל.

הדוקטור מספר בעצמו כיצד הצליח להבריח שוב ושוב את הטנקים מביתו באמצעות קשריו המסועפים עם אנשי מפתח ישראלים. הוא מיטיב לתאר כיצד רעדו קירות הבית והחלונות שוב ושוב מן ההפגזות סביבו.
אז המזל שיחק לו פעם ואולי פעמיים ובפעם השלישית – לא.

קיומה של מסיבת העיתונאים שארגן הדוקטור בתוך בית החולים בו מאושפזים פצועי צה"ל היא בעייתית מאוד. אין לי מושג מי קיבל את ההחלטה המטופשת לקיים את מסיבת העיתונאים דווקא שם.

יש די והותר מקומות שבהם ניתן היה לו להביע מחאה נגד צה"ל – הבחירה שלו בבית חולים בו מאושפזים חיילים פצועים היא לא יותר מאשר פרובוקציה.

אגב, ראיתם פעם נפגעים בצד שלנו מכנסים מסיבת עיתונאים? אני חושב שזה יכול היה להיות מאוד מעניין לגלות מי עמד מאחורי ארגון מסיבת העיתונאים הזאת.

newoldone • 19 בינו׳ 2009

מייפל,
אני חושבת (וגם רוצה לחשוב) שרק בודדים לא רואים וכואבים את הטראגדיה הבלתי נתפסת, וגם את האבסורד, שמגולמים בצורה כל כך נוראית בד"ר אל עייש. הוא ממחיש בצורה הכי ברורה ואיומה שאפשר, גם למי שמעדיף לשכוח, שמלחמה זה רע. שגם רע הכרחי, וגם רע במיעוטו, הם לא טוב אלא רע.
הוויכוח המהותי פה הוא האם הרע הזה הוא רע הכרחי או לא. והאם הטרגדיה האנושית היא גם טרגדיה מוסרית או לא.

מייפל​(לא בעסק) • 19 בינו׳ 2009

הייתי רוצה לחשוב כמוך. אבל אני לא מצליחה. לבנה שטרן קיבלה כל כך הרבה חיזוקים על מה שעשתה, אני קוראת תגובות וטוקבקים כאן ובמקומות אחרים ומקבלת את התחושה שרבים לא רואים ובטח שלא כואבים את הטרגדיה והאבסורד.
ראי למשל את המגיב מעלייך- seth שקרא בלגלוג לדוקטור אל עייש ד"ר על האש. הלגלוג הזה מראה על חוסר כבוד, על זלזול באדם ובטרגדיה שלו, וגם על חוסר אנושיות בסיסית.
והוא לא היחיד.

electro-z • 19 בינו׳ 2009

שאלה מטופשת במקצת.
עלה בדעתך שלא היה שם לאן לברוח?
אפילו בתי ספר ובתי חולים היוו מטרה לירי צה"ל בשל נוכחות אנשי חמאס בתוכם וביצוע ירי מתוכם.

לאן אדם רודף שלום ומעט ביטחון יכול להסתלק במצב שכזה כשטנקים נכנסים לשכונה שלו?
זה מצב בלתי אפשרי.
ניתן להבין שבמלחמה קורות ויקרו טעויות כאלה אבל בטח שאין צורך ללגלג על מצוקה כזו ועוד לבוא בטענות לקורבן. (וזה כבר לא חשוב מי העלה אותו על המזבח)

את לא היחידה שמבכה על מות חפים מפשע !@!

להבה חשופה • 19 בינו׳ 2009

הבטחתי לעצמי לא להגיב כאן יותר.

אבל .. נקעה נפשי . {כן לא יכולתי להתעלם}.

השרשור, הוביל למה שלא היה אמור להיות . מאידך שהפך לכזה. יש דרך להביע דעות.

התלהמות, ירידה לפן אישי של כותב כזה ואחר, לא מוסיפה לך .

לכל אחד\ת דעה משלו ויש שבחרו להביע אותם כאן.

להגיב {גם שתגובותייך אינן כבר לגופו של הכותב\ת} רק כדי, ששם הניק שלך יהיה רשום בשרשור, למנטר את עצמך עד בלי די.

אינה מוסיפה לך דבר להפך.

לכבד את דעתו של האחר\ת, גם אם היא נוגדת את דעתך. זו כל התורה .

להבה חשופה.!@!

Re: את לא היחידה שמבכה על מות חפים מפשע !@!

מייפל​(לא בעסק) • 19 בינו׳ 2009

זו ממש לא כל התורה.
יש דעות שאי אפשר ואסור לכבד.

האם היית מכבדת גם את הפתרון הסופי?
האם היית מכבדת גם מישהו משדבר בזכות רצח על רקע כבוד המשפחה?
לפעמים הצו המוסרי הוא להוקיע דעות מסוכנות. לא לכבד אותן.

Re: את לא היחידה שמבכה על מות חפים מפשע !@!

Inside your head • 19 בינו׳ 2009

את כ"כ מסוכנת, שזה מזעזע.
את לא רחוקה מהתעמולה שבה הנאצים השתמשו על מנת להסית ולשטוף את מוחם של אזרחי מדינות אירופה כנגד היהודים.
מה שאת עושה בשרשור הזה הרבה יותר מסוכן מסתם להיות בוטה ולנקוב בדברים בשמם.
צריך להוקיע אותך ורצוי כמה שיותר מהר.

לצערנו ניתנת לך הפריבילגיה להביע את דעתך המסוכנת בפני כולם, אבל מי שיוכל לעצור את זה, כרגע לא נוכח.
את לא גרועה פחות מאלו שבעד המתקפה בעזה.

אני אחזיר אותך לתקופת השואה גברת מייפל...
ליהודים בשואה לא ניתנה הפריבילגיה של הודעות מראש לפני שהם נשלחו למקלחות הגזים, למשרפות.
אני מצטערת על מה שאומר, באמת
אבל אילו היהודים היו זוכים ליחס שהפלסטינים קבלו במבצע הזה, היית יכולה להנות מעוד 6 מיליון יהודים במדינת ישראל.
ואני אחזור שוב... שום הרג של אנשים חפים מפשע אינו מוצדק בשום צורה.
אבל יש לדעת לעשות את ההפרדה בין טבח (רצח חפים מפשע בכוונה תחילה) לבין הרג של אזרחים שנקלעו לתוך האש מסיבות כאלו ואחרות.
ואני בטוחה שנעשו לא מעט טעויות בתוך רצועת עזה, אבל אף לא חייל ישראלי אחד ירה באזרח פלסטיני לא מעורב מתוך אידיולוגיה של השמדת עם ובטח שלא לספק יצר חולני כלשהו.
מי שחושב אחרת ועורך השוואות בין חיילים של צה"ל לבין הנאצים (ימח שם) מוחו חולני אף יותר ורצוי שדעתו לא תאמר (בלשון המעטה).


HoW.