בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות משיחות של הזמן האחרון

רצסיבי​(נשלט)
לפני 15 שנים • 20 בינו׳ 2009

Re: דיון נחמד התפתח לו כאן

רצסיבי​(נשלט) • 20 בינו׳ 2009
טיים -

א. ראיתי שהתייחסת גם לדברים של ליידי תמרה, ולכן פתחתי ואמרתי שאני מתייחס רק לחלק מסוים של הדברים שלך, זה שחשבתי שהתייחס לשיחה שלי עם אנדרפוט, ולמונח "מודעות" כפי שעלה בשיחה הזו. לכן חידדתי את מה שחידדתי לגבי סוגי המודעות השונים.

ב. אבל בהזדמנות זו, משפט אחד שכתבת בהקשר האחר מפריע לי. אמרת כך:
"אם נוציא את עניין המודעות מהעניין התמונה תעשה הרבה יותר פשוטה. כמו התמונה של כפר הדייגים".
ואני בשלי - אם אתה מדבר על מודעות לעולם ההגדרות והמונחים, אז אני איתך. אבל אם אתה מדבר על מודעות למעשים עצמם ולהנאה של השני מהם - זה הרי לב העניין, ואתה לא יכול לעקור את הלב מן הגוף, אחרת הוא יחדל להתקיים. בכך בדיוק עסקתי בתגובה הקודמת שלי אליך.

אנה -

כתבת כך:
"מאז שנחשפתי לנפלאות הרשת, חיי המין שלי לא השתנו בכלל. אבל פעם לא ידעתי שיש מונח נפוץ כזה, BDSM, לא ידעתי איך אנשים אחרים מגדירים יחסי שליטה, לא ידעתי מה זה "דומינטריקס" וכו' וכו'. מה זה אומר, שפעם לא הייתי בדס"מית ועכשיו אני כן? הממ."

אז אף אחד למעלה לא טען אחרת. לפי מה שהגדרת, תמיד היית בדס"מית, כי תמיד היית מודעת למה שאת עושה ומה זה גורם למי שאיתך, גם אם לא היית מודעת לכינויים של מה שאת עושה.
זו בדיוק האבחנה שביקשתי לעשות קודם בין סוגי המודעות השונים.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 15 שנים • 20 בינו׳ 2009

Re: דיון נחמד התפתח לו כאן

רצסיבי כתב/ה:
אנה -

כתבת כך:
"..."

אז אף אחד למעלה לא טען אחרת. לפי מה שהגדרת, תמיד היית בדס"מית, כי תמיד היית מודעת למה שאת עושה ומה זה גורם למי שאיתך, גם אם לא היית מודעת לכינויים של מה שאת עושה.
זו בדיוק האבחנה שביקשתי לעשות קודם בין סוגי המודעות השונים.


סבבה. סתם זה היה נראה כאילו מרוב הגדרות, גדרות, מגדרים וגירודים, נוצר פה קצת בלבול. אבל אולי זו רק אני והבנת הנקרא הפגומה שלי icon_rolleyes.gif
ו - two thumbs up על האבחנה בין סוגי המודעות.
Tame
לפני 15 שנים • 23 בינו׳ 2009

Re: דיון נחמד התפתח לו כאן

Tame • 23 בינו׳ 2009
רצסיבי כתב/ה:
טיים -

א. ראיתי שהתייחסת גם לדברים של ליידי תמרה, ולכן פתחתי ואמרתי שאני מתייחס רק לחלק מסוים של הדברים שלך, זה שחשבתי שהתייחס לשיחה שלי עם אנדרפוט, ולמונח "מודעות" כפי שעלה בשיחה הזו. לכן חידדתי את מה שחידדתי לגבי סוגי המודעות השונים.

ב. אבל בהזדמנות זו, משפט אחד שכתבת בהקשר האחר מפריע לי. אמרת כך:
"אם נוציא את עניין המודעות מהעניין התמונה תעשה הרבה יותר פשוטה. כמו התמונה של כפר הדייגים".
ואני בשלי - אם אתה מדבר על מודעות לעולם ההגדרות והמונחים, אז אני איתך. אבל אם אתה מדבר על מודעות למעשים עצמם ולהנאה של השני מהם - זה הרי לב העניין, ואתה לא יכול לעקור את הלב מן הגוף, אחרת הוא יחדל להתקיים. בכך בדיוק עסקתי בתגובה הקודמת שלי אליך.



מצטער, איכשהו שכחתי להגיב בזמן..

אני מבין את ההבדל שאתה עושה בין הגדרות ומונחים לבין מודעות. אבל בעיקרון המילים שלנו מבנות את המודעות שלנו. לאסקימוסים 70 מילים לשלג, זה הופך את התפישה שלהם לרחבה יותר לגבי שלג.
אתן דוגמה אחרת - נניח שמתקיים כפר נידח בערבות קזחסטאן בימי הביניים והוא דיי מנותק מהעולם הגדול מבחינת התקשורת. יום אחד יוצא אדם למסע רכוב על סוס. הוא רואה את העולם במשך 3 שנים ואז ניתקל בתופעה מוזרה, התפרצות הר געש. מעולם לא ראו בני הכפר שלו התפרצות שכזו ואפילו לא שמעו עליה, אין לו מילים בכדי לתאר אותה. אין לו מילה להתפרצות, אין לו מילה לזרם הלבה החם והבוהק, אין לו מילה לרעידת האדמה. הוא לא יוכל לעכל בדיוק את התופעה הזו שמתרחשת, הדרך היחידה שלו להטמיע אותה היא בעזרת המושגים מחיי היום יום שלו. אולי קול הרעש נשמע כאלף אנשים שצועקים בו זמנית, אולי רעידת האדמה היא כאילו דוהרים מסביבו אלף סוסים ענקיים, הלבה שיוצאת מההר היא אולי הזעם של אלי השאול שהופך לנהר של אש (כשהוא יודע שנהר אמיתי עם מיים דווקא מכבה אש) שבוער בחום של אלף מדורות.
ולא רק שהתפיסה שלו את המאורע העצום שקרה לו מוטה מאוד, הוא גם לא יכול להעביר את החוויה לאחרים מהכפר שלו. אבל עצם העובדה שהוא לא מבין מה בדיוק הוא ראה ולא יכול לספר על מה שקרה לו לא אומר שהוא לא חווה את זה.
אותו הדבר ביחסי שליטה, יש שם כוחות עצומים מתחת לפני השטח, לא תמיד זה בא לידי ביטוי באמצעים המוכרים לנו שאנחנו יודעים לדבר עליהם (והטרמינולוגיה לא חייבת דווקא להגיע מעולם הבדסמ) אלא נשאר בתחושות עמוקות וחדשות שהחווה אותן לא יודע כיצד "לעכל" אותן. כל מה שהוא יודע זה את ההתרשמות שלו מהחוויה, אם זה טוב, אם זה רע...
עם הזמן ככל שהוא יחווה יותר את החוויה הזו יותר כך התפישה שלו תתעדן והוא יתחיל להיות באמת מודע למה שמתרחש ואולי אפילו למה שמתרחש בצד השני.

מה שאני מנסה להסביר זה שהמודעות, גם המודעות למעשים עצמם לא מחוייבת בכדי לכונן יחסי שליטה ב"מהותם".