נוריתE
|
לפני 15 שנים •
14 בפבר׳ 2009
Tame כתב/ה: מתמסרת' כתב/ה: (גם לי קשה עם זה שהדיון הזה נמצא בפורום בדסמ, אבל, כנראה שגואל מייצר בעצמו את 100 החברים העתידיים פה, נרצה או לא) אין לי בעיה עם דברייך, אלא רק עם העניין הזה כי פה את רומזת שלבדסמ מגיעים ממקום של מצוקה נפשית או פתולוגיה נפשית מסוג כלשהו (אם מתייחסים להקשר שבו נאמרו דברייך שאותו לא ציטטתי). אני מאוד לא אוהב את התפיסה הזו. יתכנו אנשים בבדסמ עם פתולוגיה כלשהי אבל הם ימצאו כאן באותו אחוז יחסי שהם ימצאו בשאר האוכלוסיה. בקשר לגואל הזה - לא ראיתי את הסרט אז אני לא יכול לתרום לדיון. לא לא לא Tame,תרגיע. ואני אולי גם אדבר בשמה של מתמסרת (?) לא מצוקות ולא רמיזות.ולא פתולוגיות גם. (אבל האמת, לצערי, היא צודקת בעיניין ,הילדים בייחוד הילדותכי בואו נודה ולא ניטמון ראש בחול קולקטיבית, שידוע שיש אנשים בסאדו ולא לא לא אומרת/רומזת "כאן", שבאו מרקע שכזה כמו שהילדים גודלים שמה ועדיין ולמרות ואף אל פי 
לדיון הזה,אין מקום בפורום של הבנים על הבנות מהסיבה הכי פשוטה לא מדובר פה בSM כמו שאנחנו בתור קהילה ואנשים(רובנו לפחות) מסכימים מקבלים חיים ומזדהים איתו לא מדובר פה ביחסים בדיסאמיים משום נקודת מבט לגטימית/מקובלת או קיצונית ככל שתיהיה זה אם כבר, מבזה את הפורום ואת יושביו/ותיו שמקשרים ולו רק בצורה של הבאת הדיון לפה, כזאת תופעה חולנית כמו הכת שלו לפורום הזה. זה הכל. ןבאשר לעיניין העיניין עצמו כנס להודעה הראשונית לקישור שמה או קצת אחרי לציטוט המלא של הכתבה שהבאתי ותבין. אין צורך לראות את הסרט, תאמין לי. |
|
|
Tame
|
לפני 15 שנים •
14 בפבר׳ 2009
באמת?
ראשית אני בדרך כלל רגוע,
דבר שני אם כן הסבירי לי כיצד "מייצר" אותו גואל את 100 החברים הבאים באתר כאשר המספר 100 רומז ל100 ילדיו שלהם צפוי כאמור "עתיד חולה"? האם את מדברת בשמה של מתמסרת מתוך היכרות איתה או דיון שלך איתה בנוגע לדבריה? בכל אופן אני חושב שהזמנים שאפילו ונילים היו אומרים אמירות כאלה כבר מזמן עבר. אין להן מקום. ואני חוזר שוב על מה שאמרתי קודם - יתכן שיש בסצינת הבדסמ גם אנשים עם פתולוגיות, אבל הם נמצאים באותו אחוז יחסי כפי שהם נמצאים באוכלוסיה כולה. את אותו אחוז יחסי תמצאי גם בקרב הונילים. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 15 שנים •
14 בפבר׳ 2009
אני דווקא חושבת שיש מקום
לא בהרח בפורום הזה אבל זה כן קשור.
לא בגלל שזה לגיטימי מה שקורה בבית הזה - אלא בגלל שלא יזיק לשחק "מצא את ההבדלים". הרבה משפטים מדאיגים שנאמרו בסרט הזה, נאמרו בהזדמנויות שונות על ידי משתמשים שונים בכלוב. ולאותם אנשים ממש לא יזיק לשים לב שככה הם נשמעים. מצד שני, הטענות של אותן בנות שטוב להן - אולי יש מקום לדיון, איפה אנחנו מותחים את גבול הלגיטימיות, ואולי אפשר לבחון דרכים שונות להתסכל על המצב הזה. טכנית, ניתן להגדיר אדם כסובל מהפרעה נפשית רק אם הוא (או מישהו אחר) [B]סובל[B] ממנה... (TAME, אני לא מנסה להגיד שכולם פה דפוקים. נו באמת, גם אני פה ולטעמי אני הרי בסדר גמור. אלא שיש פה גם אנשים מאד מבולבלים, שהיחס שלהם לשולטים/נשלטים שלהם מאד לא בריא). |
|
|
|
Tame
|
לפני 15 שנים •
14 בפבר׳ 2009
אנה, אני יודע שזה יכול להיראות ככה - אבל זה רק נראה.
מה שמוביל אותנו להלך חשיבה כזה הוא הטייה שנקראת "בולטות מזווגת" שגורמת לנו לראות את המיעוט של קבוצת שוליים כמעיד על הכלל. (זה אחד הגורמים שגם תורם להיווצרותם של סטריאוטיפים). כשאת אומרת "יש פה גם" אני לא יכול שלא להסכים איתך, גם אם אני לא מכיר אותם באופן אישי, פשוט משום שאני מצפה למצוא בכל קבוצה אחוז מסויים "בעייתי". אבל לטעון שאנשים עם בעיות נפשיות אמורים להגיע לבדסמ זה קיווצ'וץ' לוגי של מה שאמרת. לכן איתך אני יכול להסכים ועם מתמסרת לא. |
|
|
| מתמסרת'(נשלטת) |
לפני 15 שנים •
14 בפבר׳ 2009
בואו לא נהיה כל כך פוליטיקלי קורקט.
יש פה מאה ילדים שגדלים אצל אימהות שרוטות שמשועבדות לגבר הזוי, שבוחר מולם איזה אשה לקחת הלילה, שמרקיד את הבנות שלו ריקודי בטן ונותן להם טיפים איך לזוז נכון, שהילדים שלו מנשקים לו את הרגליים כדרך למצוא חן בעיניו, ועוד ועוד. לא צריך הרבה דימיון כדי לנחש מה קורה בין הילדים בחדרים בלילות, גואל רצון לא המציא את זה. מי מהם שיגדל ויצא מהבתים האלה, בטח יחפש איכשהו את המרכיבים האלה ביחסים. זאת השערה סבירה. והדרך לבדס"מ קרצה. נכון שבתאוריה כולנו באים לפה ממקום בריא נקי טהור ומופלא, אבל המציאות פחות פוטוגנית. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 15 שנים •
14 בפבר׳ 2009
גם Tame וגם מתמסרת' (ולא רק הם כמובן)
עם שניכם אני סוג של מסכימה.
הייתי רוצה לחשוב שאנחנו ברובנו לא כאלה, אני באמת חושבת ככה. אבל אי אפשר להיות עיוורים למאפיינים המשותפים. אני בעיקר אומרת את זה כי הנשים האלה טוענות בתוקף שטוב להן. הילדים נראים כמטופלים. נראה שלא מופעלת אלימות פיזית על איש מדרי הבית. הם לא כלואים - הילדים הולכים לבית ספר, הנשים יוצאות לעבוד. לא נאסר עליהן לשמור על קשר עם בני משפחתן. נראה שהן בחרו באורח חיים זה ושנוח להן עם הבחירה הזאת. אם כך מה הבעיה? בכך שהן סוגדות לאדם הזה. ואז נשאלת השאלה אם זו אכן בעיה. נכון שגם בכלוב, כמו בכל מקום, התמונה מעוותת בגלל שדווקא המיעוט הוא המושך את תשומת הלב. אבל המיעוט הזה קיים והוא מושך תשומת לב. שיטוט אקראי בכלוב יוצר תמונה לפיה לא חסרים אנשים המשמתשים בבדסמ על מנת לתת לגיטימציה לסוג כזה בדיוק של יחסים. אנשים שמשתעבדים מרצון למרותו של אדם אחר. אנשים שמעודדים את בני זוגם לסגוד להם, להעריץ, להתאים את חייהם לדרישותיהם. אנחנו אומרים שזה בסדר, כי מדובר באנשים בוגרים שעושים בחירה מודעת וחופשיים לעזוב אם לא טוב להם. וזה טוב ויפה, כי לבגירים אכן שמורה הזכות לחיות כטוב בעיניהם. אבל אם זה בסדר בעינינו, אזי נשאלת השאלה מדוע את ההרמון של גואל רצון, אנחנו רואים כפסול. מה ההבדל העקרוני? אשמח לשמוע תשובה. (כי ילדים מעורבים? בכל יום הורים מגדלים את ילדיהם כטוב בעיניהם, בדרכים שיראו לאחרים כאיומות. למשל חינוך חרדי לעומת חילוני, לשני הכיוונים. כל עוד אין התעללות והזנחה, החוק מתיר את זה. כך שעצם ההימצאות של הילדים לא פוגם בתקפות השאלה). |
|
|
Tish Adams
|
לפני 15 שנים •
14 בפבר׳ 2009
ראיתי אדם חלש ועלוב השואב את "כוחו" מסבלן של ילדות, המתקיים מנקודות ומצבי חולשה שלהן,
וכמי שבא ממקום כזה (גם אם הוא מאמין או מנסה להציג אחרת) אינו יכול להגיע למקום טוב או ליצור טוב סביבו. לא בעיניי, לא בעולם השכל הישר הפרטי שלי. לילדות האלה טוב יחסית למה שהכירו. הן אינן מבינות זאת, הן יוצאות איתו או בלעדיו "לצוד" במקומות אטרקטיביים ילדות נוספות עם בעיות אלה ואחרות. עלוב הנפש לא יתמודד עם אשה יציבה, דעתנית ובוגרת. ההפסד שלו ידוע מראש. הוא הראשון שיודע את זה. מתמסרת כתבה שלבדס"מ מגיעים ממקום של מצוקה נפשית או פתולוגיה נפשית מסוג כלשהו. כן, גם זה קורה. לא באופן גורף אבל להזכירכם, יש לנו מקרה כאוב מוכר משלנו שדעתי עליו אינה שונה מדעתי על גואל הזה. אולי מדובר ברמות אחרות ושונות אבל, מרביתכם יודעים למי הכוונה. יש פה שטיפת מח אגרסיבית. הילדות מעצימות אותו, מקעקעות אותו על גופן, עושות ממנו גורו שכן הן צריכות לתחזק את האמונה שלהן בו. אוטוסוגסטיה טהורה. זהו איש חלש שלמרבה הצער גורר אל ה"קהילה" (לדעתי זאת כת) שלו ילדות חסרות ישע ומנתק אותן מהמשפחה ומהחברה. מדוע לתקשר עם החברה והמדינה רק כשנח לך בעבור חופן (די גדול) של דולרים? לפני כשנה הגיעה לכל מערכות העיתונים והטלוויזיה הודעה מטעמו שכל המרבה במחיר, יזכה בכתבה. אין פה שום דאגה לילדה ספציפית כפי שטען ביומן שישי של ערוץ 10, חמדנות היא הסיבה האמיתית. כפי שנפלט לו: הילדים שלהן. לא שלו – שלהן. ילדים אלה מצייתים לכללי הבית אך הם חסומים רגשית, מודעים לכך שהם יוצאים מן הכלל, ודי מתוכנתים. עליהם הכאב שלי. זה שמעולם לא הצליחו למצוא פעילות שאינה חוקית לא משכנע אותי שהכל נעשה שם באופן חוקי. אני מקווה שאותן נשים יצליחו לנהל את החיים לאחר שימות החלאה. למרות האיום הברור שהביא. ההיסטוריה מוכיחה אחרת כפי שקרה עם "מקדש העם" – הכת של ג'ים ג'ונס שהסתיימה בהתאבדות של כ-900 איש והכת של דיויד כורש ב92 בטקסס בה התאבדו כמאה אנשים. |
|
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 15 שנים •
14 בפבר׳ 2009
מהסרט עולה שהוא "מטפל" בנשים שאיתו, שהכיר רבות מהן בגיל העשרה, אך לדבריו לא קיים איתן יחסים עד הגיען לגיל 18 (לא מאמינה לרגע). הן אומרות שהוא "הציל" אותן.
את הסגידה הטוטאלית ששם מוצאים גם בבדס"מ. והוא גם מעודד את זה, על ידי מסרים כפולים (אומר להן לא ללמד את האחרות, אבל מצד שני כן אוהב את זה). יש לנו כת אחת לפחות, כזאת, בקהילת הבדס"מ הישראלית. לשמחתנו, זה עדיין בזעיר אינפין בהשוואה למה שקורה בכת של גואל. זוכרים? גם בכת שלנו יש בנות רהוטות, מוצלחות, יפות, שטוענות שהכל מבחירה. אבל זה לא כך. כי כשנשאבים לתוך הכתות האלו מאבדים הרבה מיכולת הבחירה. בסרט, אגב, הנשים מציינות שתתאבדנה אם יקרה לו משהו, וחלקן גם ניסו לעשות זאת, ביום מסויים בו היה "אפתטי" כלפיהן. גם אצלנו היו ניסיונות של פגיעה עצמית. אני רק מקווה שהכת שלנו לא תגיע רחוק כפי שהכת של גואל הגיעה. אני מאמינה ש כ ל כת היא דבר רע, ואם נולדים לתוכה- על אחת כמה וכמה. |
|
|
אנימה
|
לפני 15 שנים •
14 בפבר׳ 2009
מאחורי כל כת מסתובב רצון לרווח של הגורו.
אנשי הכת עובדים ונותנים את כל כספם לגורו, נותנים וגם צדים מאמינים חדשים. אלו שני מאפיינים בולטים של כת. ילדים במדינה שלנו זה כסף. עוד כסף. מי שחושב שתופעה כזו צריכה להתקבל בסבלנות וסובלנות גם כשמורידים את כל העטיפות המרשרשות שמבלבלות אותו ( מחשבה אחרת עושה יופי של רעש : ) ) הוא קורבן בפוטנציה להכנס לתוך דבר כזה. קרי= ניצול. בדסמ זה לא כת. לא שאני יכולה להבטיח שמחר לא יקום כאן גורו, אבל אני גם לא יכולה להבטיח שבאיזה קיבוץ יקום מחרתיים גורו אחר. הנסיון לשאול בפורום הזה, ולא למשל בפורום הכללי, מצביע על בלבול מאוד גדול לגבי הבדסמ. אנשים נצלנים תמיד יהיו, בכל מקום. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 15 שנים •
14 בפבר׳ 2009
בדסמ זה לא כת
ברור שלא. לא מדובר פה בקהילה אחידה. זה מונח, לא שם של קבוצה שמחייבת שייכות בשביל להשתמש במונח הזה.
אבל יש אנשים שמשתמשים בעולם המושגים של הבדסמ בשביל להשפיע על "אהוביהם" בדיוק באותה הדרך שבה מר גואל משפיע על נשותיו. כן, זו כת. ראיתי פה באתר כמה וכמה פעמים אמירות המצדיקות שיעבוד מוחלט וציות שהוא קרוב לעיוור. חופש לעזוב שהוא אשליה, תלות נפשית חזקה, מילות בטחון ממולכדות וכיו"ב. דווקא מאלה שמצדיקים התנהגות כזאת, הייתי רוצה לשמוע מה בעיניהם ההבדל בין שני המקרים. הערצה? יש. מראית עין של הסכמה? יש. מראית עין של בחירה חופשית? יש. מראית עין של אושר ואהבה? יש. במה גואל רצון שונה מאותם אנשים שחלקנו מצדיקים את ההתנהלות שלהם? טיש אמרה "עלוב הנפש לא יתמודד עם אשה יציבה, דעתנית ובוגרת". כן, בהחלט. וגם זה - יש. גם אני לא מאמינה לתמונה הוורודה. אני לא מאמינה שאין שם הונאה ואני לא מאמינה שאין שם איומים. אבל לא צריך להיות כת בשביל שזה יתקיים. כל זה יכול להיות גם בזוג. amy הסבירה את זה יפה. אנימה - לפי התפיסה ה"קורקטית" שלנו יחסי שליטה, ברור שכת ממש לא נכללת בתחום הזה. עם זאת, אני חושבת שהטענה שאין דבר משותף בין התופעה הזאת לבין חלק מהעוסקים בבדסמ, גם היא סוג של עיוורון. השאלה נותרה. למה "שפחה טוטלית" או משהו שקרוב לזה זה בסדר, וההרמון של גואל זה פסול? |
|
|