צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נשים שמנות ומערכות יחסים

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 15 שנים • 15 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת כתב/ה:
והריי כתבתי " באם הבעייה היא אינה מטבולית או חולי אחר ".
אני סחה על "גדולות/לים" אאוט אוף גרידינסס. הכל עניין של יחס בין מה שמכניסים ומה שמוציאים, ואם היחס הזה נשמר מאוזן מן הסתם נשאר פרופרציונלים.
אז סברי את אוזניי.. היכן טעיתי?


ומה, אם זה מטבוליזם אז את סולחת להם? את מדברת על מדדים לשיפוט.
אני מדברת על בכלל לא לשפוט אנשים.
זעקה אילמת​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 15 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת​(נשלטת) • 15 בפבר׳ 2009
אנה דן כתב/ה:
זעקה אילמת כתב/ה:
והריי כתבתי " באם הבעייה היא אינה מטבולית או חולי אחר ".
אני סחה על "גדולות/לים" אאוט אוף גרידינסס. הכל עניין של יחס בין מה שמכניסים ומה שמוציאים, ואם היחס הזה נשמר מאוזן מן הסתם נשאר פרופרציונלים.
אז סברי את אוזניי.. היכן טעיתי?


ומה, אם זה מטבוליזם אז את סולחת להם? את מדברת על מדדים לשיפוט.
אני מדברת על בכלל לא לשפוט אנשים.


מממ.. מה בעצם רצונך? כן.. אובר ק"ג שלא כתוצאה ממחלה זו הזנחה , למה לא לקרוא לילד בשמו? רוצה שאסלף את האמת?

אין פה שום סוג של שיפוט ואף אחד לא מוזמן לליטגציה.. יש פה אמירה עובדתית- פייס איט.
Tobias​(אחר)
לפני 15 שנים • 15 בפבר׳ 2009
Tobias​(אחר) • 15 בפבר׳ 2009
אני חושב שהעובדות שלך לא נכונות.

אדם שמשקיע מרץ באהבה שלו ובמקרה זה אנחנו מדברים על אוכל, הוא לא מוזנח, הוא משקיען אמיתי, וככל שהוא גדול יותר ככה הוא משקיע יותר.

לשפוך כסף על אוכל, מסעדות, מוצרים, כלי בישול, זמן הכנה וכו...לא סימנים של הזנחה.

העובדה שכהשלכה מזה גדלים במשקל היא מצערת אבל זו לא הזנחה.

מקרים אחרים כוללים כבר בעיה גנטית, מחלות פיזיות, או השלכות נפשיות שמתבטאות באכילה.

בכל מקרה, תהיי בטוחה שזו לא הזנחה.

אלו עובדות.
kakleta​(לא בעסק)
לפני 15 שנים • 15 בפבר׳ 2009
kakleta​(לא בעסק) • 15 בפבר׳ 2009
BBW
אני אוהבת את המושג הזה, מזדהה.
רק חבל שאין בארצנו חנויות בגדים שוות לשמנות.
icon_razz.gif

אוהבת אותכן,
שמנה גאה קקלטה

נ.ב. תמיד שמתי לב שנשים רזות הן הרבה יותר עצבניות וקופצניות מאיתנו, הבשריות.
קייב מחודש
לפני 15 שנים • 15 בפבר׳ 2009
קייב מחודש • 15 בפבר׳ 2009
גם אני אוהב אותי גדול שמן ויפה
Tobias​(אחר)
לפני 15 שנים • 15 בפבר׳ 2009
Tobias​(אחר) • 15 בפבר׳ 2009
אני לא מבין את הקטע הזה של אני שמנ\ה וגאה בזה.

אני מסוגל לגמרי להבין את העניין של, אני מי שאני, ואם אני שלם עם זה אז טוב לי.

אבל להיות גאה בלהיות שמן, סורי, לא הגיוני לי.
מצד שני, אני לא האדם הכי בריא בנושא הזה.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 15 שנים • 15 בפבר׳ 2009
tebayes כתב/ה:
אני לא מבין את הקטע הזה של אני שמנ\ה וגאה בזה.

אני מסוגל לגמרי להבין את העניין של, אני מי שאני, ואם אני שלם עם זה אז טוב לי.

אבל להיות גאה בלהיות שמן, סורי, לא הגיוני לי.
מצד שני, אני לא האדם הכי בריא בנושא הזה.


אני בשלנית חרוצה, ואני גאה בזה.
אני מסרבת להיכנע לקונבנציות זמניות ולא ריאליות של יופי, ואני גאה בזה.
השומן שלי, הוא ההוכחה שלי icon_razz.gif

או לחליפין: "אתה יודע, אולי זאת התשובה - להתנהג ברברבנות בנוגע למשהו שאנחנו צריכים להתבייש בו. זה תכסיס שאף פעם לא כושל." (מלכוד 22).

חה חה חה.
שכל אחד יעשה מה שבא לו.
תסלחו לי, אני הולכת להשקיע קצת בעצמי - ולהתכונן למבחן.

סתם בשביל הקטע - הנה פיסת ילדות נחמדה:
http://hydepark.hevre.co.il/topic_01.asp?topic_id=939913
זעקה אילמת​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 16 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת​(נשלטת) • 16 בפבר׳ 2009
, ואני חושבת שהינך מנסה להמתיק את הגלולה המרה.
tebayes , אתה נהנה לבשל? אקסלנט, בחר במקצוע המתאים.
אתה נהנה לאכול? מי לא? מה עם דחיית סיפוקים?
להיות שמן (שוב- שלא מסיבות בריאותיות), זה לבצע הזנחה פושעת כלפי הגוף – כלפי עצמך ולסכן באופן מודע את בריאותך. זה חוסר שליטה פול סטופ.
השמנה זו מחלה שהיבטיה נפשיים וגופניים. אנשים ' גדולים ' משתמשים באוכל לצרכים נפשיים, להרגעה, לסיפוק או לחילופין להרס עצמי.
להערכתי? ככל שהמשקל גבוה יותר המרכיב הנפשי גבוה יותר ונעשה דומיננטי – אנשים כאלו כבר זקוקים לטיפול פסיכולגי.(אני לא סחה על 5-6 ק"ג עודף).
גופך הוא הנבל של נשמתך, אני בטוחה שתבין את הכוונה.

אנה, מצטערת, אני לא קונה את דבריך. גם אני בשלנית אף ברמה וירטואזית וכן- אף אוהבת לאכול.
רק מה? גם עושה ספורט במקביל – והמון.
שמנה זה יפה? את גאה בכך? טוב נו.. חלקנו בוחרים לחיות כיען במקום לקחת את עצמנו בידיים.[(אם כי- ניתן להבין, כבד. : ) ]
פעם פרח​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 16 בפבר׳ 2009
פעם פרח​(נשלטת) • 16 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת כתב/ה:
, ואני חושבת שהינך מנסה להמתיק את הגלולה המרה.
tebayes , אתה נהנה לבשל? אקסלנט, בחר במקצוע המתאים.
אתה נהנה לאכול? מי לא? מה עם דחיית סיפוקים?
להיות שמן (שוב- שלא מסיבות בריאותיות), זה לבצע הזנחה פושעת כלפי הגוף – כלפי עצמך ולסכן באופן מודע את בריאותך. זה חוסר שליטה פול סטופ.
השמנה זו מחלה שהיבטיה נפשיים וגופניים. אנשים ' גדולים ' משתמשים באוכל לצרכים נפשיים, להרגעה, לסיפוק או לחילופין להרס עצמי.
להערכתי? ככל שהמשקל גבוה יותר המרכיב הנפשי גבוה יותר ונעשה דומיננטי – אנשים כאלו כבר זקוקים לטיפול פסיכולגי.(אני לא סחה על 5-6 ק"ג עודף).
גופך הוא הנבל של נשמתך, אני בטוחה שתבין את הכוונה.

אנה, מצטערת, אני לא קונה את דבריך. גם אני בשלנית אף ברמה וירטואזית וכן- אף אוהבת לאכול.
רק מה? גם עושה ספורט במקביל – והמון.
שמנה זה יפה? את גאה בכך? טוב נו.. חלקנו בוחרים לחיות כיען במקום לקחת את עצמנו בידיים.[(אם כי- ניתן להבין, כבד. : ) ]


את צודקת, מדובר במצב של חוסר שליטה.
אפשר לומר שבהרבה מקרים זה מצב של התמכרות.
התמכרות לאוכל באופן כללי, לסוגי מזונות מסויימים, לרגש או תחושה המתקשרים לאוכל.

ויש שיגידו שמדובר בהתמכרות קשה יותר מאשר סיגריות, סמים ואלכוהול.
אדם יכול לחיות בלי סיגריות, סמים ואלכוהול,
אפשר לארגן את החיים בצורה שמפגש איתם יהיה מינימליסטי.

אבל אדם לא יכול לחיות בלי לאכול,
לא יכול לאכול בצורה בריאה מבלי להתעסק באוכל.

אי אפשר למשל להכנס לסופרמרקט כדי לקנות לחם/חלב/גבינה,
ולא להיתקל בשלל חטיפים של 4 ב 10 בדוכנים שליד הקופות.

יש אנשים שמנים שאוכלים בריא, ואפילו עושים ספורט.
הם גם נחשבים בריאים לפי כל קריטריון של בדיקה רפואית,
מלבד הקריטריון של משקל הגוף.

יש אנשים שמנים בוחרים שלא להתעסק במקום הזה של חוסר השליטה,
שהם מכירים בו ככזה.
והם משקיעים בעצמם במקומות אחרים,
למשל אוכל טוב ובריא, פעילות גופנית, וכלים להתמודדות,
ובאופן כללי חיים את חייהם בלי לשים את האוכל/השמנה/הרזיה/דיאטה במקום מרכזי של החיים שלהם.

יש הבדל בין הזנחה מכוונת,
ובין קבלה עצמית מתוך הבנה שיש מקומות שאין לנו שליטה עליהם.
קבלה עצמית אגב, אינה פירושה להיכנע להתמכרות.

טיפול פסיכולוגי איכותי זה לא משהו שכולם יכולים להרשות לעצמם, והוא לא תמיד עוזר.

עד שלא תחווי מצב כזה של חוסר שליטה, לא באמת תוכלי להבין אותו.
ואני מאחלת לך שלעולם לא תגיעי לזה,
ותוכלי להרשות לעצמך להישאר בשיפוטיות שלך.
זעקה אילמת​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 16 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת​(נשלטת) • 16 בפבר׳ 2009
אין ספק שאכילה מופרזת היא סוג של אדיקשן. באם היא קשה יותר מאחרות? לא יודעת.
רק לחדד לך, לכל דבר יש פתרון. את מוצאת את עצמך במאבק פנימי כשהינך בסופר באם
לזרוק לעגלתך חופן של שומי טראנס ? (כן, כך תכני את הממתקים – הכל מתחיל בראש)
עשי הזמנה מהסופר דרך האינטרנט הדבר יקל עליך להזמין רק את הדברים הנחוצים למחייה-
איך זה עבור מפגש מנימליסטי?

מסכימה, אדם אינו יכול לחיות בלי לאכול. אך על האדם לאכול בשביל לחיות ולא לחיות בשביל לאכול.
אנשים שלמרות שהם אוכלים בריא ועושים ספורט (באם אין בעיית חולי) ועדיין נשארים שמנים, אוכלים
מן הסתם גם אוכל לא בריא בנוסף וזקוקים לדימינציה של כמות האוכל.
אין פה הרבה מקומות בריחה, אנחנו לא עוסקים בלפרוטומיה ואני לא אתייחס לכל פירור שפלוני אכל. הפפינל פויינט: הכל פה הוא פונקציה בין מה שמכניסים לפה לבין כמות האנרגיה שאת מוציאה.

את אומרת שיש אנשים שמנים שלא בוחרים להתעסק בנושא האוכל.
דווקא במשפט זה הייתי רוצה להתמקד. אנשים לא צריכים להתעסק באוכל! אוכל זה אורח חיים כפי שיש להפוך את הספורט לאורח חיים. רק אנשים שמנים מתעסקים באוכל. אנשים רזים עסוקים בפעיליות נוספות ולא רואים באוכל כשוס של החיים.

טיפול פסיכולגי ניתן לקבל גם בקופ"ח, ברור שאין גרנטיי לדבר.
החוסר שליטה מגיע מתסכול. כולנו חווים התפרצויות של חוסר שליטה. אף אני אטה על ממתקים ברגעים
מסויימים, אולם גם יודעת לרוץ ק"מ נוסף באותו הערב.

איך שלא תסובבי את הדברים, שומן זו הזנחה. חוסר רצון, כוח לקחת את הדברים בידיים.