נשים שמנות ומערכות יחסים

קייס?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 16 בפבר׳ 2009

אלה לא טיעונים, אלה דוגמאות.
אני הרי לא מנסה לשכנע אותך לתת לי אישור רשמי להיות שמנה, ולא מנסה לקבל ממך חותמת שאני בסדר ומותר לי והתירוץ שלי קביל

I GUESS WE AGREE TO DISAGREE.

איש הישר בעיניו...

Re: א

זעקה אילמת​(נשלטת) • 16 בפבר׳ 2009

אוחח , משב רוח רענן ולוגי.
כעת, אני עסוקה בלהבין מדוע יש פה רוב נשלט זכרי העולה מבחינת קומנסנס ועוד - על שולטים מאותו המין.

Re: קייס?

זעקה אילמת​(נשלטת) • 16 בפבר׳ 2009

לעניות דעתי, אם לקרוא את התגובות שלך, ניסית לשכנע את עצמך יותר מאשר את הסביבה.
אאחל לך רק קבלה עצמית, בריאות ואושר. [והריי נאמר: " דומה האושר לבושם - אינך יכול לבשם בו אחרים בלי שטיפות ממנו ינתזו גם עליך. : ) ]

Re: קייס?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 16 בפבר׳ 2009

אבל למה אתה חושבת ככה? לא את הסביבה ניסיתי לשכנע - רק אותך
ולא בכך שטוב לי להיות שמנה ניסיתי לשכנע אותך, אלא במשהו אחר לגמרי.

נכון נכון, מאד נכון הקטע עם הבושם.
ותודה על האיחולים. וגם לך ככה מכל הלב, הרבה אושר. סביר להניח שיש לך, אבל תמיד נחמד לאחל עוד להתיז קצת בושם, מה יש
ויש מצב, לא בטוח אבל יש מצב, שזה לא שיש לי איזו בעיה עם עצמי, אלא אני סתם לא מסכימה איתך. אבל אין הוכחות חותכות לתיאוריה הזאת, כמובן.

Tobias​(אחר) • 16 בפבר׳ 2009

זעקה
את נכנסת פה לבעיה הגדרתית.

את אומרת שמצבים של מחלות ובעיות פיזיות מוגדרים אצלך "כמותרים" להשמנה, ואנשים אחרים "נורמלים" צריכים באמת להשקיע יותר "וקדימה לעבודה".

העובדה היא, שלומר למישהו, אתה פשוט לא מתאמץ מספיק הוכח פעם אחר פעם אחר פעם כלא אפקטיבי, ותכלס, די טפשי.

זה יהיה כמו לומר לאדם שמדבר יפנית, תדבר איתי עכשיו עברית שוטפת.
זה לא עובד ככה, אין לו עוד איך לעשות את זה גם אם הוא רוצה.

זו עובדה פשוטה שפשוט תעשה את זה, תסגור את הפה, וכו וכו...כבר לא אקטואלים, זה לא עובד, ולידיעתך זה רק מחמיר את המצב ותורם להשמנה גבוהה יותר בעתיד.


אני מוכן לתת לך אפילו דוגמא מעצמי,
רזיתי 20 קילו.
יודעת למה לא הורדתי את ה15-20 הנוספים שרציתי?
זה לא היה בגלל שפתאום לא הייתה לי מוטיבציה, כי כלום לא השתנה.
זה לא כי הייתי עצלן להתאמן, התאמנתי חמישה פעמים בשבוע(פעמיים שחייה ושלוש פעמים קרב מגע)
זה לא כי לא יכולתי לסגור את הפה, אכלתי מאוד מאוזן.

בסופו של דבר, זה היה בגלל הסיבה הפשוטה, שאני פחדתי ועודני פוחד לוותר על המקום של להיות שמן, עם כמה שאני שונא אותו.

זה נראה סותר, אבל זה לא.

ברגע שהגעתי לנקודה שהשינוי היה גדול מדי, נסוגתי.
ותכלס, אני לא היחיד.

דוגמא טובה לזה היא אנורסיות שמעלות במשקל אבל מגיעות לנקודה מסויימת שהן מפסיקות בה ועוברות נסיגה בגלל שהנקודה הזו במשקל שלהן כבר מייצגת להן שינוי גדול מדי במי שהן.

אז זה לא רק קבוע לירידה במשקל.

אנדרפוט • 17 בפבר׳ 2009

ארשה לעצמי להדחף, יש לי כרס לא מחמיאה עימה אני נאבק ונאנק כבר שנים.

את מי שאומר לי - קח את עצמך בידיים, תאכל טוב ותעשה ספורט - אני לא מאשים בדפישנסי של לוגיקה אלא רק בחוסר רגישות. חוסר רגישות והיעדר אמפתיה לחולשותיהם של אנשים יכול להחשב, ובצדק, למחלה קשה וממארת.

הראיה שהשמנה היא כשלון מוסרי של אדם היא פשטנית קצת לטעמי, ואין לי טעם אנין כלל ועיקר.

זעקה אילמת​(נשלטת) • 17 בפבר׳ 2009

אני רוצה לסכם את הדברים. אך ראשית אתנצל באם פגעתי באמוציות של מי מכם. זאת לא הייתה כוונתי ולפעמים בלהט ההתנצחות (שנועד להוות קטליזטור לדיון, כי דברים משעממים גורמים לפיהוק, מתריסים למחשבה) נסחפים.

לא ניתן להמנע מהעובדה שעידן התקשורת ההמונית המנפקת מודלים מושלמים ומרוטשים בפוטושופ, ההשמנה נתפסת בעיקר כנחלתם של אנשים שהם "חלשי אופי", "לוזרים"
ואפילו "מסכנים". ההשמנה נתפסת כפגם מוסרי, כחטא, של חיי הפקרות, של חוסר אכפתית של אדם ראשית כל כלפי עצמו וכלפי המראה שלו, שבעולם המודרני נתפס לא אחת, ולא אחת אף בצדק, ככרטיס הביקור שלו.
מה שחשוב לי לחדד זו את העובדה הוודאית שאינני מזלזלת לחלוטין בשמנים !

כוונתי לא היתה להוות פה "מנטור". אודה, כאדם שחד- משמעית נוטה למטבוליזם גבוה וגם פעלתנות טבעית, קשה לי לראות כיצד יקשה על מישהו להיות במשקל נורמלי. אני רואה זאת בפשטות. ברם, באותה נשימה מבינה שלא כולנו בנויים כאחד.

tebayes , אני בהחלט עושה ספרציה בין אנשים עם בעייה רפואית לאנשים גדולים מסוג אחר והסיבות לכך ברורות.
ברור לי שלומר לאדם ספציפי פעם אחר פעם: " אתה שמן ! עשה משהו עם עצמך ", מוריד מיעילות הפוש החיובי. אין ספק שראשית הרצון, הצורך צריך להיות קיים אצל האדם, אולם – תמיכה סביבתית פלוס הערות בונות יכולות להוות עזר רב.
אתה משווה את מקומך בעולם כשמן לאנורקסית החוששת לאבד את מקומה כרזה עד להיעלם. כשאנורקסית אומרת סטופ לעלייה במשקל זה משום שהיא חוששת ואף רואה עצמה במראה כשמנה כשאנו מאידך, רואים בלוק שלה משהו מצמית. לא ממש הצלחתי להבין מדוע אתה הגעת למצב בו אינך רוצה לאבד את מקומך בעולמנו כשמן, למקום בו אינך שואף לבטר לוק, ולחיים בריאים וארוכים יותר. אשמח אם תסבר את אוזניי.

אנדפוט, We meet again : ) , נכנסת פה לסימפטומטיקה ואני אמנע מכך. כרס בלבד זו לאו דווקא בעיית השמנה. ראייה לכך הם אין ספור אנשים רזים שכרסם הולכת לפניהם. אני לא סחה על מקרים ש"זה מה יש", אלא על מקרים בהם ניתן לחולל שינוי למען הבריאות כפירסט פלייס וויזואליות נעימה לעין כסקנד פלייס.

והריי השמנה אינה מעידה על נחת - היא מעידה על מצוקה. במקרים רבים, ההשמנה היא תוצאה של הזנחה עצמית נשלטת על ידי התת מודע, עקב חוסר הערכה עצמי, דיכאון, חרדות - ואנרגיות שליליות אחרות. הנטייה להשמנה, קיימת בעיקר באנשים החיים בחסר, בדחק, במצב כלכלי מעורער. אנשים שמוצאים סיפוק בעבודתם, שמצבם הכלכלי שפיר, או בכלל שלמים עם אורח חייהם מקפידים יותר על הופעתם החיצונית, מאשר במצבים בהם הם מחוסרי סיפוק.
אנשים אוכלים לעתים קרובות מתוך רעב ריגשי או נפשי – מתוך רעב לאהבה או לסיפוק או לשקט נפשי...כלומר אכילה של מזון פיסי נובעת לעתים קרובות מצורך במזון רגשי או רוחני, אולם אם ניקח על עצמנו את תפקיד ההנהגה וההנחיה, אני דיי בטוחה שניתן להצליח להרזות ביג טיים. אלא שרובנו, בתרבות הצרכנית שלנו, למדנו להיות פאסיביים.

אני חושבת שזה מביע נקודה מסוימת של ליזינסס, ואני חושבת שבאופן מסוים אתם מסכימים איתי - כי עם כל הכבוד, אם יש מספיק רצון עצמי זה לא משנה שבבית יש 4 גלידות האגן-דאז ובבוקר שבת מכינים סקראמבלד אגס עם קתלי חזיר מוקרמים בגבינה צהובה מותכת - אף אחד לא מכריח אף אחד לאכול דברים שהם פול אוף שומני טראנס באופן זוועתי במיוחד, ואפשר לאכול אוכל לא של הרעבה, אלא פשוט סביר ולא סופר-משמין.

כנ"ל לגבי פעילות גופנית מתונה ביותר, ניתן להיות פרגמטים - שלוש פעמים בשבוע שעה מסכנה להליכה זה לא להתכונן לטריאלטרון !

לכן אני לא יכולה להתנתק מהמחשבה שאו שנוח לשמנים להיות שמנים, או שהם פשוט שמנים ועצלים ופשוט לא אכפת להם מאיך הם נראים, מהחיים הקצרים יותר שלהם ומשלל המחלות שיפרצו אצלם בעתיד. בגדול זו הזנחה. לא לחינם רופאים בבריטניה קוראים להשמנה בגיל הילדות "הזנחה והתעללות".

אז נכון, איש כראות עיניו יעשה, מי שבוחר להיות שמן – בהצלחה, ברם, לפחות תודו באמת ואל תנסו לטהר את השרץ בק"ן טעמים.


אה ו.. אנה דן, אני יכולה גם לקבל נשיקה? למה רק מורט' מקבלת?! : )

כתב חידה:

נסיכת אשפתות • 17 בפבר׳ 2009

פייס איט, הכל בגלל הליזינסס.
ברור שאין גרנטיי ושתמיד אפשר ליפול בגלל הסקראמבלד אגס ברם,
איפה הקומנסנס? איי בג טו דיפר, נאו ניד טו סאיי אנימור.
וזה לפני שבכלל הזכרנו את הליטגציה, לפרוטומיה והפפינל פויינט!
הזוי, ברם, אקסלנט + NOT.

בברכת פונקטום קונטרה פונקטום-
הניק הכפול הלסבי והשמנמן של פאקינג דיזסטור.

Re: כתב חידה:

זעקה אילמת​(נשלטת) • 17 בפבר׳ 2009

אני שמחה שהינך עוקבת אחר תגובותיי.
ברם, איך זה עובד? את מנהלת רישום של כל המילים הלא מובנות לך, אצה לויקופידה או וואטאבר
ולאחר מכן משננת אותם יום יום? כמה זמן עסוק זה גוזל מזמנך ? האם הוא מקוטלג כמיין אישו באג'נדה היומית שלך?
אני ממליצה על המשך דרכך, אחרי הכל, ערך הקריאה למחשבה כהתעמלות לגוף. ואת זקוקה לכך..מה זה זקוקה? צמאה.

אקל עליך, פרסמתי תגבוה בנוגע לקיומו של ה'... Go fetch מילים חדשות לארסנל הפתטי שלך : ))

יו אר סו וויין

נסיכת אשפתות • 17 בפבר׳ 2009

יו פרובלי ט'ינג דה תגובה איז אבאווט יו..




ברם ,מרי פופינס הייתה אומרת -סופרקאלי פרג'יליסטיק אקפיאלי דושס.
שזה יותר ממה שאקצ'לי כתבת בתגובותייך הקוהרנטיות והקונסיסטנטיות.