זעקה אילמת(נשלטת) |
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
Re: יו אר סו וויין
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת(נשלטת) • 17 בפבר׳ 2009
cutting edge כתב/ה: יו פרובלי ט'ינג דה תגובה איז אבאווט יו..
ברם ,מרי פופינס הייתה אומרת -סופרקאלי פרג'יליסטיק אקפיאלי דושס. שזה יותר ממה שאקצ'לי כתבת בתגובותייך הקוהרנטיות והקונסיסטנטיות. מדוע האסוצאציה שלי לגביך היא של נייר טואלט מזוהם שדרכתי עליו בטעות בלכתי ברחוב והוא נדבק בפאקינג סטיקינג עקשות לסוליית נעליי? |
|
נסיכת אשפתות |
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
Re: יו אר סו וויין
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
נסיכת אשפתות • 17 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת כתב/ה: cutting edge כתב/ה: יו פרובלי ט'ינג דה תגובה איז אבאווט יו..
ברם ,מרי פופינס הייתה אומרת -סופרקאלי פרג'יליסטיק אקפיאלי דושס. שזה יותר ממה שאקצ'לי כתבת בתגובותייך הקוהרנטיות והקונסיסטנטיות. מדוע האסוצאציה שלי לגביך היא של נייר טואלט מזוהם שדרכתי עליו בטעות בלכתי ברחוב והוא נדבק בפאקינג סטיקינג עקשות לסוליית נעליי? את כבר מכירה היטב את התחושה של חרא שנדבק אליך, חמודה? ביזאר קשה זה לא התחום שלי, ברם, בשביל מי שאינה בעסק את בהחלט בעניין של פטישים. גם זיוני שכל זה פטיש. דונט יו נאוו? |
|
זעקה אילמת(נשלטת) |
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
Re: יו אר סו וויין
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת(נשלטת) • 17 בפבר׳ 2009
cutting edge כתב/ה: זעקה אילמת כתב/ה: cutting edge כתב/ה: יו פרובלי ט'ינג דה תגובה איז אבאווט יו..
ברם ,מרי פופינס הייתה אומרת -סופרקאלי פרג'יליסטיק אקפיאלי דושס. שזה יותר ממה שאקצ'לי כתבת בתגובותייך הקוהרנטיות והקונסיסטנטיות. מדוע האסוצאציה שלי לגביך היא של נייר טואלט מזוהם שדרכתי עליו בטעות בלכתי ברחוב והוא נדבק בפאקינג סטיקינג עקשות לסוליית נעליי? את כבר מכירה היטב את התחושה של חרא שנדבק אליך, חמודה? ביזאר קשה זה לא התחום שלי, ברם, בשביל מי שאינה בעסק את בהחלט בעניין של פטישים. גם זיוני שכל זה פטיש. דונט יו נאוו? אכן, מכירה ואף זוכרת את תחושת השיט שלך הנדבק אליי באובססיביות אם כי החלפת ניק ). את יודעת, אחת מתכונותיו המוזרות של השעממן שהוא האדם האחרון העוזב את המסיבה, על אותו משקל את מאלו שזה מאסט אצלהן לומר את הלאסט ווארד. אז הנה, מאחר ועלבת בי קשות, ומאחר ואת כה מעניינת, מרתקת עד עצירת נשימה, מאחר ואת כה מאתגרת (או מאותגרת שכלית) אפנה לך את הבמה. ברם, אבקש תגובה מחודשת בערך אחת ל חמש דקות. תעמדי בכך? "התפילות הטובות ביותר כוללות, לעיתים קרובות, יותר אנחות מאשר מילים" , אוייייי וייי אויי ואני נאחנת עבורך מעמקי נשמתי. מיציתך. |
|
Lanya Colson |
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
Lanya Colson • 17 בפבר׳ 2009
רק הערה קטנה
כותרת השרשור היא ''נשים שמנות וגו''' ולא: ''אנשים שמנים וגו''' ולכן אף דיון אינו שלם בלי שתי יצירות המופת ''מיתוס היופי'' של נעמי וולף ו- ''fat is a feminist issue'' של סוזי אורבך |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 17 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת כתב/ה: אני רוצה לסכם את הדברים. אך ראשית אתנצל באם פגעתי באמוציות של מי מכם. זאת לא הייתה כוונתי ולפעמים בלהט ההתנצחות (שנועד להוות קטליזטור לדיון, כי דברים משעממים גורמים לפיהוק, מתריסים למחשבה) נסחפים.
לא ניתן להמנע מהעובדה שעידן התקשורת ההמונית המנפקת מודלים מושלמים ומרוטשים בפוטושופ, ההשמנה נתפסת בעיקר כנחלתם של אנשים שהם "חלשי אופי", "לוזרים" ואפילו "מסכנים". ההשמנה נתפסת כפגם מוסרי, כחטא, של חיי הפקרות, של חוסר אכפתית של אדם ראשית כל כלפי עצמו וכלפי המראה שלו, שבעולם המודרני נתפס לא אחת, ולא אחת אף בצדק, ככרטיס הביקור שלו. מה שחשוב לי לחדד זו את העובדה הוודאית שאינני מזלזלת לחלוטין בשמנים ! כוונתי לא היתה להוות פה "מנטור". אודה, כאדם שחד- משמעית נוטה למטבוליזם גבוה וגם פעלתנות טבעית, קשה לי לראות כיצד יקשה על מישהו להיות במשקל נורמלי. אני רואה זאת בפשטות. ברם, באותה נשימה מבינה שלא כולנו בנויים כאחד. tebayes , אני בהחלט עושה ספרציה בין אנשים עם בעייה רפואית לאנשים גדולים מסוג אחר והסיבות לכך ברורות. ברור לי שלומר לאדם ספציפי פעם אחר פעם: " אתה שמן ! עשה משהו עם עצמך ", מוריד מיעילות הפוש החיובי. אין ספק שראשית הרצון, הצורך צריך להיות קיים אצל האדם, אולם – תמיכה סביבתית פלוס הערות בונות יכולות להוות עזר רב. אתה משווה את מקומך בעולם כשמן לאנורקסית החוששת לאבד את מקומה כרזה עד להיעלם. כשאנורקסית אומרת סטופ לעלייה במשקל זה משום שהיא חוששת ואף רואה עצמה במראה כשמנה כשאנו מאידך, רואים בלוק שלה משהו מצמית. לא ממש הצלחתי להבין מדוע אתה הגעת למצב בו אינך רוצה לאבד את מקומך בעולמנו כשמן, למקום בו אינך שואף לבטר לוק, ולחיים בריאים וארוכים יותר. אשמח אם תסבר את אוזניי. אנדפוט, We meet again : ) , נכנסת פה לסימפטומטיקה ואני אמנע מכך. כרס בלבד זו לאו דווקא בעיית השמנה. ראייה לכך הם אין ספור אנשים רזים שכרסם הולכת לפניהם. אני לא סחה על מקרים ש"זה מה יש", אלא על מקרים בהם ניתן לחולל שינוי למען הבריאות כפירסט פלייס וויזואליות נעימה לעין כסקנד פלייס. והריי השמנה אינה מעידה על נחת - היא מעידה על מצוקה. במקרים רבים, ההשמנה היא תוצאה של הזנחה עצמית נשלטת על ידי התת מודע, עקב חוסר הערכה עצמי, דיכאון, חרדות - ואנרגיות שליליות אחרות. הנטייה להשמנה, קיימת בעיקר באנשים החיים בחסר, בדחק, במצב כלכלי מעורער. אנשים שמוצאים סיפוק בעבודתם, שמצבם הכלכלי שפיר, או בכלל שלמים עם אורח חייהם מקפידים יותר על הופעתם החיצונית, מאשר במצבים בהם הם מחוסרי סיפוק. אנשים אוכלים לעתים קרובות מתוך רעב ריגשי או נפשי – מתוך רעב לאהבה או לסיפוק או לשקט נפשי...כלומר אכילה של מזון פיסי נובעת לעתים קרובות מצורך במזון רגשי או רוחני, אולם אם ניקח על עצמנו את תפקיד ההנהגה וההנחיה, אני דיי בטוחה שניתן להצליח להרזות ביג טיים. אלא שרובנו, בתרבות הצרכנית שלנו, למדנו להיות פאסיביים. אני חושבת שזה מביע נקודה מסוימת של ליזינסס, ואני חושבת שבאופן מסוים אתם מסכימים איתי - כי עם כל הכבוד, אם יש מספיק רצון עצמי זה לא משנה שבבית יש 4 גלידות האגן-דאז ובבוקר שבת מכינים סקראמבלד אגס עם קתלי חזיר מוקרמים בגבינה צהובה מותכת - אף אחד לא מכריח אף אחד לאכול דברים שהם פול אוף שומני טראנס באופן זוועתי במיוחד, ואפשר לאכול אוכל לא של הרעבה, אלא פשוט סביר ולא סופר-משמין. כנ"ל לגבי פעילות גופנית מתונה ביותר, ניתן להיות פרגמטים - שלוש פעמים בשבוע שעה מסכנה להליכה זה לא להתכונן לטריאלטרון ! לכן אני לא יכולה להתנתק מהמחשבה שאו שנוח לשמנים להיות שמנים, או שהם פשוט שמנים ועצלים ופשוט לא אכפת להם מאיך הם נראים, מהחיים הקצרים יותר שלהם ומשלל המחלות שיפרצו אצלם בעתיד. בגדול זו הזנחה. לא לחינם רופאים בבריטניה קוראים להשמנה בגיל הילדות "הזנחה והתעללות". אז נכון, איש כראות עיניו יעשה, מי שבוחר להיות שמן – בהצלחה, ברם, לפחות תודו באמת ואל תנסו לטהר את השרץ בק"ן טעמים. אה ו.. אנה דן, אני יכולה גם לקבל נשיקה? למה רק מורט' מקבלת?! : ) קודם כל - !!! מה זה פה??? (זה לעניין הנשיקה...) הסברת את עצמך היטב. עדיין אני לא מצליחה להתאפק ולסתום הפה, למרות שאנחנו הולכות פה בסיבובים. "לפחות תודו באמת"??? את רצינית? את לא מכירה מבפנים אף אחד מהאנשים שאת מפנה אליהם את המשפט הזה. עולה מדברייך שאת יודעת משהו על עולמם הפנימי מעבר למה שהם גילו לך, וזו הרי השערה מגוחכת. הסכמנו שיכולות להיות אלף סיבות להשמנה, נכון? ומכאן - שזה בעצם לא אומר כלום! מה שאת עושה זה להסיק מסקנות שאין לך שום בסיס להסיק אותן. אני חושבת שאת צודקת בכך שמי שלא נראה הכי טוב ונטול משקל עודף שהוא רק יכול, זה בדרך כלל בגלל שהוא לא רוצה מספיק. אני פשוט לא בטוחה שזה אומר עליו משהו רע. יש לי איזו בעיה אישית, אולי תוכלו לעזור לי: יש לי חברה שכבר כמה שנים יש לי דיון איתה על השכלה אקדמאית. הילדה מסרבת בתוקף ללכת ללמוד - היא טוענת שהכי טוב לה ככה, שהיא לא אוהבת לימודים ולא תעשה את זה לעצמה. אני מנסה להסביר לה שהסירוב שלה הוא הזנחה עצמית, שלהשקיע בתואר זה להשקיע בעצמך, אבל היא בשלה. עצות מישהו? (כן, אני יודעת, לקבל את הבחירות שלה ולכבד אותן. אני עובדת על זה). |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 17 בפבר׳ 2009
Lanya Colson כתב/ה: רק הערה קטנה
כותרת השרשור היא ''נשים שמנות וגו''' ולא: ''אנשים שמנים וגו''' ולכן אף דיון אינו שלם בלי שתי יצירות המופת ''מיתוס היופי'' של נעמי וולף ו- ''fat is a feminist issue'' של סוזי אורבך - כותרת השרשור היא גם משנת 2006. התחלנו ממשהו, השיחה זרמה לאנשהו. קורה. - תודה על ההמלצות! |
|
Lanya Colson |
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
Lanya Colson • 17 בפבר׳ 2009
אנה דן כתב/ה: Lanya Colson כתב/ה: רק הערה קטנה
כותרת השרשור היא ''נשים שמנות וגו''' ולא: ''אנשים שמנים וגו''' ולכן אף דיון אינו שלם בלי שתי יצירות המופת ''מיתוס היופי'' של נעמי וולף ו- ''fat is a feminist issue'' של סוזי אורבך - כותרת השרשור היא גם משנת 2006. התחלנו ממשהו, השיחה זרמה לאנשהו. קורה. - תודה על ההמלצות! הכוונה שלי לא היתה להחזיר את הדיון לשאלה המקורית הכוונה שלי היתה להאיר את העובדה ששיפוטיות יתר בנושא השמנה אינה מתחלקת באופן שווה בין המינים. |
|
זעקה אילמת(נשלטת) |
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת(נשלטת) • 17 בפבר׳ 2009
אנה דן כתב/ה: זעקה אילמת כתב/ה: אני רוצה לסכם את הדברים. אך ראשית אתנצל באם פגעתי באמוציות של מי מכם. זאת לא הייתה כוונתי ולפעמים בלהט ההתנצחות (שנועד להוות קטליזטור לדיון, כי דברים משעממים גורמים לפיהוק, מתריסים למחשבה) נסחפים.
לא ניתן להמנע מהעובדה שעידן התקשורת ההמונית המנפקת מודלים מושלמים ומרוטשים בפוטושופ, ההשמנה נתפסת בעיקר כנחלתם של אנשים שהם "חלשי אופי", "לוזרים" ואפילו "מסכנים". ההשמנה נתפסת כפגם מוסרי, כחטא, של חיי הפקרות, של חוסר אכפתית של אדם ראשית כל כלפי עצמו וכלפי המראה שלו, שבעולם המודרני נתפס לא אחת, ולא אחת אף בצדק, ככרטיס הביקור שלו. מה שחשוב לי לחדד זו את העובדה הוודאית שאינני מזלזלת לחלוטין בשמנים ! כוונתי לא היתה להוות פה "מנטור". אודה, כאדם שחד- משמעית נוטה למטבוליזם גבוה וגם פעלתנות טבעית, קשה לי לראות כיצד יקשה על מישהו להיות במשקל נורמלי. אני רואה זאת בפשטות. ברם, באותה נשימה מבינה שלא כולנו בנויים כאחד. tebayes , אני בהחלט עושה ספרציה בין אנשים עם בעייה רפואית לאנשים גדולים מסוג אחר והסיבות לכך ברורות. ברור לי שלומר לאדם ספציפי פעם אחר פעם: " אתה שמן ! עשה משהו עם עצמך ", מוריד מיעילות הפוש החיובי. אין ספק שראשית הרצון, הצורך צריך להיות קיים אצל האדם, אולם – תמיכה סביבתית פלוס הערות בונות יכולות להוות עזר רב. אתה משווה את מקומך בעולם כשמן לאנורקסית החוששת לאבד את מקומה כרזה עד להיעלם. כשאנורקסית אומרת סטופ לעלייה במשקל זה משום שהיא חוששת ואף רואה עצמה במראה כשמנה כשאנו מאידך, רואים בלוק שלה משהו מצמית. לא ממש הצלחתי להבין מדוע אתה הגעת למצב בו אינך רוצה לאבד את מקומך בעולמנו כשמן, למקום בו אינך שואף לבטר לוק, ולחיים בריאים וארוכים יותר. אשמח אם תסבר את אוזניי. אנדפוט, We meet again : ) , נכנסת פה לסימפטומטיקה ואני אמנע מכך. כרס בלבד זו לאו דווקא בעיית השמנה. ראייה לכך הם אין ספור אנשים רזים שכרסם הולכת לפניהם. אני לא סחה על מקרים ש"זה מה יש", אלא על מקרים בהם ניתן לחולל שינוי למען הבריאות כפירסט פלייס וויזואליות נעימה לעין כסקנד פלייס. והריי השמנה אינה מעידה על נחת - היא מעידה על מצוקה. במקרים רבים, ההשמנה היא תוצאה של הזנחה עצמית נשלטת על ידי התת מודע, עקב חוסר הערכה עצמי, דיכאון, חרדות - ואנרגיות שליליות אחרות. הנטייה להשמנה, קיימת בעיקר באנשים החיים בחסר, בדחק, במצב כלכלי מעורער. אנשים שמוצאים סיפוק בעבודתם, שמצבם הכלכלי שפיר, או בכלל שלמים עם אורח חייהם מקפידים יותר על הופעתם החיצונית, מאשר במצבים בהם הם מחוסרי סיפוק. אנשים אוכלים לעתים קרובות מתוך רעב ריגשי או נפשי – מתוך רעב לאהבה או לסיפוק או לשקט נפשי...כלומר אכילה של מזון פיסי נובעת לעתים קרובות מצורך במזון רגשי או רוחני, אולם אם ניקח על עצמנו את תפקיד ההנהגה וההנחיה, אני דיי בטוחה שניתן להצליח להרזות ביג טיים. אלא שרובנו, בתרבות הצרכנית שלנו, למדנו להיות פאסיביים. אני חושבת שזה מביע נקודה מסוימת של ליזינסס, ואני חושבת שבאופן מסוים אתם מסכימים איתי - כי עם כל הכבוד, אם יש מספיק רצון עצמי זה לא משנה שבבית יש 4 גלידות האגן-דאז ובבוקר שבת מכינים סקראמבלד אגס עם קתלי חזיר מוקרמים בגבינה צהובה מותכת - אף אחד לא מכריח אף אחד לאכול דברים שהם פול אוף שומני טראנס באופן זוועתי במיוחד, ואפשר לאכול אוכל לא של הרעבה, אלא פשוט סביר ולא סופר-משמין. כנ"ל לגבי פעילות גופנית מתונה ביותר, ניתן להיות פרגמטים - שלוש פעמים בשבוע שעה מסכנה להליכה זה לא להתכונן לטריאלטרון ! לכן אני לא יכולה להתנתק מהמחשבה שאו שנוח לשמנים להיות שמנים, או שהם פשוט שמנים ועצלים ופשוט לא אכפת להם מאיך הם נראים, מהחיים הקצרים יותר שלהם ומשלל המחלות שיפרצו אצלם בעתיד. בגדול זו הזנחה. לא לחינם רופאים בבריטניה קוראים להשמנה בגיל הילדות "הזנחה והתעללות". אז נכון, איש כראות עיניו יעשה, מי שבוחר להיות שמן – בהצלחה, ברם, לפחות תודו באמת ואל תנסו לטהר את השרץ בק"ן טעמים. אה ו.. אנה דן, אני יכולה גם לקבל נשיקה? למה רק מורט' מקבלת?! : ) קודם כל - !!! מה זה פה??? (זה לעניין הנשיקה...) הסברת את עצמך היטב. עדיין אני לא מצליחה להתאפק ולסתום הפה, למרות שאנחנו הולכות פה בסיבובים. "לפחות תודו באמת"??? את רצינית? את לא מכירה מבפנים אף אחד מהאנשים שאת מפנה אליהם את המשפט הזה. עולה מדברייך שאת יודעת משהו על עולמם הפנימי מעבר למה שהם גילו לך, וזו הרי השערה מגוחכת. הסכמנו שיכולות להיות אלף סיבות להשמנה, נכון? ומכאן - שזה בעצם לא אומר כלום! מה שאת עושה זה להסיק מסקנות שאין לך שום בסיס להסיק אותן. אני חושבת שאת צודקת בכך שמי שלא נראה הכי טוב ונטול משקל עודף שהוא רק יכול, זה בדרך כלל בגלל שהוא לא רוצה מספיק. אני פשוט לא בטוחה שזה אומר עליו משהו רע. יש לי איזו בעיה אישית, אולי תוכלו לעזור לי: יש לי חברה שכבר כמה שנים יש לי דיון איתה על השכלה אקדמאית. הילדה מסרבת בתוקף ללכת ללמוד - היא טוענת שהכי טוב לה ככה, שהיא לא אוהבת לימודים ולא תעשה את זה לעצמה. אני מנסה להסביר לה שהסירוב שלה הוא הזנחה עצמית, שלהשקיע בתואר זה להשקיע בעצמך, אבל היא בשלה. עצות מישהו? (כן, אני יודעת, לקבל את הבחירות שלה ולכבד אותן. אני עובדת על זה). טוב, אנחנו הולכות סחור סחור ונשיקה לא קבלתי. ההתיחסות לנושא הופכת במקצת לחוכא ואטלולא. "חברתך", זו שאינה רוצה ללמוד מסכנת את בריאותה (יחס ישיר להזנחה)? ..אז היא לא תהיה כסיני ועוקר הרים, סאוו ואאט? אני מתקשה להבין את הקונטציה לדבריי. אני לא חשה פה כבעלת תריסין. אני חשה כלא מובנת. או שאני לא מעבירה את הדברים נכון או שהצד השני לא מעוניין להבין. אני מרגישה שמתנהל פה סיח של חרש אילם. ואם לדבר על חרשים אילמים, הייתה זו דווקר הלן קלר כמדומני שאמרה " נצליח לעשות כל דבר אם רק נדבק לעשותו זמן רב למדי". ברם אני עייפתי. אאחל לכולכם רק בהצלחה. |
|
Inside your head |
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
Inside your head • 17 בפבר׳ 2009
כמה נקודות לדקליר:
* עדיף להיות שמן עם סיבולת לב/ריאה כשירה מאשר רזה פדלאה. * הזנחה אסתטית (ויזואלית) - דונט מייק מי לצחוק אין יור אמאשלכם... אסתטיקה תלויה ברמת ההשקעה של האדם בעצמו מדי יום מהבחינות הבאות: רחצה, תכשירי רחצה, ביגוד והנעלה, קוסמטיקה, פרפומריה וכו'. העמידו אדם שמן שרוחץ עצמו מדי יום ומיטיב להתלבש ולנעול עפ"י צו האופנה ולהתבשם בניחוחות אלוהיים אל מול אדם רזה שנזכר במקלחת משבת לשבת בביגוד מרושל, שיער מדובלל ומדיף ריחות גוף טבעיים (מה שמחזיר אותי לימי המחסור בדיאודורנטים בתקופת הדאנג'ן העליזים). אין אפילו מקום לשאלה בקרב מי אעדיף לשהות... * אין ספק שרצוי להמנע ממצבי קיצון של השמנה מופרזת לצד רזון חולני. * מראה חיצוני הוא בגדר טעם אישי וזה לגיטימי שיש שלא יאהבו שמנים כפי שזה לגיטימי שירתעו מאנשים שמשתמשים במונחי לעז ברמת אובר-דוז של ממש. על החתום הנחתום שמעיד על עיסתו. |
|
זעקה אילמת(נשלטת) |
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
לפני 15 שנים •
17 בפבר׳ 2009
זעקה אילמת(נשלטת) • 17 בפבר׳ 2009
Oscura כתב/ה: כמה נקודות לדקליר:
* עדיף להיות שמן עם סיבולת לב/ריאה כשירה מאשר רזה פדלאה. * הזנחה אסתטית (ויזואלית) - דונט מייק מי לצחוק אין יור אמאשלכם... אסתטיקה תלויה ברמת ההשקעה של האדם בעצמו מדי יום מהבחינות הבאות: רחצה, תכשירי רחצה, ביגוד והנעלה, קוסמטיקה, פרפומריה וכו'. העמידו אדם שמן שרוחץ עצמו מדי יום ומיטיב להתלבש ולנעול עפ"י צו האופנה ולהתבשם בניחוחות אלוהיים אל מול אדם רזה שנזכר במקלחת משבת לשבת בביגוד מרושל, שיער מדובלל ומדיף ריחות גוף טבעיים (מה שמחזיר אותי לימי המחסור בדיאודורנטים בתקופת הדאנג'ן העליזים). אין אפילו מקום לשאלה בקרב מי אעדיף לשהות... * אין ספק שרצוי להמנע ממצבי קיצון של השמנה מופרזת לצד רזון חולני. * מראה חיצוני הוא בגדר טעם אישי וזה לגיטימי שיש שלא יאהבו שמנים כפי שזה לגיטימי שירתעו מאנשים שמשתמשים במונחי לעז ברמת אובר-דוז של ממש. על החתום הנחתום שמעיד על עיסתו. שורות אלו נכתבות עם חיוך מהול בבוז.. Lanya /Oscura , אכן אמר אפיקורס " לא עזרתם של חברינו עוזרת לנו כל כך כמו בטחוננו בעזרתם" . אז אגלה לך ברזי דרזין שכוונתו לא היתה לחבר דמיוני שלך או בשפת המקום ניק כפול שלך. פעם הבאה שהינך מעדכנת את הפרופילים שלך, לפחות עשי זאת בחוכמה. ייתרה מכך, השתדלי לשנות את הבלוג שלך בכל אחד מהפרופילים על מנת שיהיה לנו יותר מעניין. אשמח עם גם המגיבים יהיו שונים ). תהיי בריאה. פוסט זה אכן מיצה עצמו עד תום/שפל וואטאבר. |
|