אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

3 שאלות, קינק והשאר, אופי לפי ארץ, ונחישות, וגם

מתחלפתלסביתגנרית
לפני 15 שנים • 18 בפבר׳ 2009

3 שאלות, קינק והשאר, אופי לפי ארץ, ונחישות, וגם

מתחלפתלסביתגנרית • 18 בפבר׳ 2009
שכחתי שוב.
תעוד וזכירה של חיים מוחמצים אך משעשעים?
היה עוד משהו.
נואשות.
לא.
לא קשור.
סנילית ושיכורה.
גם משהו על פער גילאים.
תחפושות.
לא.
יש.

אני עדיין מנסה להבין מתי להתיאש.
כאמור החלטתי שאני סאבית ונילית מורדת, להלן סוג של סוויצ'ית ונילית קצת מסובבת.
ומחפשת מישהו כמוני.
להלן סוויץ' ונילי סטרייט קצת מסובב.
כולם תפוסים.
ככה זה, תמיד הטובים תפוסים.
זה גם לא היה קשור לקריידל רובינג, להלן צייד וסימון של חתנים פוטנציאליים בגיל צעיר.
אם יש טיפים, אלי.
אחרי הכל, גם אני גדלתי במרתף.
בערך.
אני תקועה בהגדרת וסימון על הסקאלה שבין וניליות לבדסם טוטאלי והאם קינקיות והשאר
נמצאים על הסקאלה של הוניליות.
אחרת איך אני אסנן?
אני לא בנויה לפון סקס עם נשואים משועממים.
גם אם כן, לא.
אולי כבר שאלתי פעם, נסיון לגבי לאומים?
עכשיו אני שוב נעולה על סקוטים.
3 הסטרייטים שמתחבאים ממני ולא נחטפו ע"י פאמית שהם לא מרגישים כלפיה כלום אבל לאבא יש קשרים וכסף או לבוצ'ה שהם לא סובלים אבל יכלה ללדת, וכולי.
או גרים עם החבר הכי טוב שלהם.
ולא נשואים לעבודה.
או לביביסי.
שזה כמו לקוזה נוסטרה, רק שלא מתים כ"כ מהר ובלי כאבים.
מתי להתיאש?
איפה ואיך לחפש?
איך לא לדפוק ראש בקיר?
הלך לי הסטרייט דאר מרוב יאוש ומאמץ.
לסנן לסנן לסנן במקום לפנק לפנק לפנק.
נורא.
אולי אני אתחפש לגולד דיגר במערב הפרוע?
אני אזכר בשאר השאלות.
Tame
לפני 15 שנים • 18 בפבר׳ 2009
Tame • 18 בפבר׳ 2009
במצבים כאלה אני נזכר במשפט האלמותי מהסרט פייט קלאב:
losing all hope is freedom
ואם נקח את זה לכיוון יותר פרקטי - אריק אריקסון אומר שהדרך היחידה להתפתח היא בעזרת משברים. אני נוטה להסכים איתו.

זה נראה שאת נמצאת כרגע בעיצומו של משבר ואם ככה את כנראה בדרך הנכונה ותצאי מהמשבר מפוקחת יותר (כמובן שיש את הסיכוי שהמשבר לא יועיל לנו אלא יזיק לנו כך שאת צריכה לנסות ולהתמודד איתו בדרכים קונסטרקטיביות).

אז מתי להתייאש? אני אומר להתייאש מראש ובכל זאת להמשיך הלאה. בלי תקווה או ציפייה, מתוך חופש ולא מתוך attachment או תלותיות בתוצאה. תוותרי מראש אבל אל תיסגרי.

מקווה שהמצב ישתפר בקרוב (וזה גם בקשר לפוסט השני שפתחת אותו קראתי קודם לכן).