האם מוכרת לך התחושה, לאחר צפייה בסרט בינוני או רע, שיש צורך בתיקון, שהנפש מבקשת אמנות אמיתית? זה קרה לי לאחר צפייה בסרטו של פיטר גרינאווי 'משמר הלילה' - אמנם יפה ותיאטרלי כדרכו בקודש של הבמאי, אבל חסר את התנופה של סרטיו הטובים (כגון 'הטבח, הגנב, אשתו והמאהב', או 'כתוב בעור').
