כיצד ואם בכלל בא לידי ביטוי העיסוק בבדס"מ בחיים הרגילים

מסכים עם דברי השלגיה

IvoryDom • 17 בפבר׳ 2009

אבל ההשפעה הכי מוצלחת של הבדס"ח
היא הזיונים הנהדרים
ואולי גם השלמה בסיסית עם עצמנו וחריגות ההנאות שלנו.

באופו כללי התשובה שלך מתאימה לכל פעילות אנושית.

Re: כיצד ואם בכלל בא לידי ביטוי העיסוק בבדס"מ בחיים הרג

Bent • 20 בפבר׳ 2009

קודם כול מברוק על הראיון וההצלחה הגלובלית.

דעתי,

דבר ראשון, שאלת ארבע שאלות (חמש, אם כוללים את שאלת המראיינת) כול אחת מהן שווה שירשור בפני עצמה.

שנית, על התשובה שלך לשאלה, חיוך, אני רק מאמין שמי שמגיע לכול מה שאמרת דרך בדס"ם היה יכול להגיע לאותו דבר בשלל דרכים. רק החלף את המילה השנייה בתשובה שלך למילה "טוב".


עיצב וגיבש דיעות, עבורי ההתנסות במשהו שהוא "חריג" או נשפט כך סביבתית, בעיקר אילץ מחשבה ולימוד, בעיקר לימוד עצמי, מהסוג שאני רואה בו המשובח ביותר, עם הרבה שאלות עצמיות שבסופן הבנה עצמית גדולה יותר.

הייתי אומר שהכתיבה שהבדס"ם עוררה עזרה לכושר הביטוי שלי, הבהירה לי את דרך הכתיבה המועדף עלי.

הייתי אומר שבכול תחום שהבדס"ם העלה או הציב מולי שאלה, גדלתי ולמדתי. וזה בכמה תחומים בחיים ובהם גם נושא הזוגיות שדרכו תקפת את שאלת המראיינת.



השפעות שליליות?
מעבר לצמצום טווח בנות הזוג האפשריות, וההחשפות לכמה חלאות אדם, לא חושב על משהו ברור ומידי.



דג לא מביט מחוץ לים ורואה שמים לעוף בהם, שאלה רייקה מבחינתי.



התמכרות, כן.
ריגוש קיצוני, כן.
משהו מולד שלא ניתן לבחירה, אני מסופק, אבל אולי.

אז מה?

לי אישית זה שינה המון

סטיוארט ליטל • 22 בפבר׳ 2009

אני בטוח שזה בגלל שהכרתי ספיציפית את המלכה שלי. אני לגמרי בנאדם אחר יותר מתחשב יותר איכפתי ואני מדבר על היום יום שאני פשוט יותר מרגיש את האחר ומבין שכל הזמן שחייתי הייתי מרוכז בעצמי בכל מקרה המלכה שלי נתנה לי את היכולת לראות באמת את האחר וזה משהו שלנצח אהיה אסיר תודה על זה

Tish Adams • 22 בפבר׳ 2009

מודה שלא קראתי מעבר לעמ' הראשון אז ככה:
נתינה אמיתית מגיעה ממקום נקי שאינו מצפה לתמורה. מסכימה עם זה.
לגבי כמה זה נכון ובר יישום, זה כבר משהו אחר (ע"ע 'אגו').
בדס"מ הוא אמצעי נפלא לתת ביטוי ומעוף לדמיון וליצירתיות שלנו.
לגבי קבלת האחר, שמתי לב שיש כאן לא מעט שמאוד קיצוניים ואינם מסוגלים לקבל משהו או מישהו שאינו מתנהל בדרך בה הם מאמינים.
אפילו די הרבה לצערי וחבל. לא רוצה להיכנס למאיפה זה מגיע לדעתי.
משערת שהתכוונת ב: ללמוד להנות ממעט ל: ללמוד להנות מדברים שאולי בונילה נראים טריוויאליים?
אם כך, מסכימה בהחלט. ה"דברים הקטנים" האלה שמקבלים משמעות שמעבר כאשר הם נובעים מיחסי שליטה.
הביטחון העצמי לא קשור למערכת בדס"מ. הוא נמצא שם או לא בלי קשר אליה.
מסכימה עם abbey road שויתור על האגו וחיבור לרצונות שלנו עושה פלאים (סשן אקסטרימי ארוך ומייגע אבל, מומלץ מכל הלב).

אני חושבת שהבדס"מ "משתלב/משפיע" בחיי היומיום בגלל תכונות האופי שמאפיינות אנשים החיים בדס"מ או שואפים לחיות אותו לטוב ולרע.
אם אני אסרטיבית בפגישת עבודה ועושה זאת בטעם, אם אני 'מחלקת פקודות' בצורה שכולם יבצעו ללא הרגשת ניצול או אי נוחות, אלה תכונות אופי, דרך התנהלות.
בבדס"מ אני יכולה להעצים את הביטוי שלהן.
התמכרות? זה הצד הפחות חיובי בעיניי של הבדס"מ. אני מעדיפה לקרוא לזה למידה (ויישתבח שמה, יש מה ללמוד בלי סוף) וצמיחה.
אבל, אם מישהו מתעסק 24/7 אך ורק בבדס"מ ואין לו תחומי עניין אחרים, כנראה שהחליף התמכרות אחת באחרת.
אני חושבת שאת ההקשר לבדס"מ אנחנו עושים/יוצרים בראש שלנו.
אולי סוג של הומור, אולי סוג של חיפוש אישור שמה שאנחנו עושים זה בסדר, אולי בזיק של חוסר ביטחון אפילו. מה שמביא אותי לשאלה הבחירה.
תשובתי היא כן. הייתי בוחרת באותה דרך שבחרתי.
זה לא קל ולפעמים אפילו די קשה אבל, זאת הדרך שבחרתי לבטא את עצמי בסיבוב בזה.
בקודם, בטוח הייתי גיי.

וזו תגובה של משהי ממש מקסימה שביקשה להשאר בעילום שם

Bondage​(שולט) • 22 בפבר׳ 2009

זאת שאלה ששאלתי את עצמי אינספור פעמים, לדעתי זה לא מצב מולד אלא פשוט תוצר של השלבים הראשוניים בחיינו, מערכות היחסים הראשוניות שאנו קולטים סביבנו או מצבים בחיים, מעבר לכך זאת שאלת הפתיחות שלנו כלפי השונה או החריג מהנורמה הנכונות שלנו להכנס למשהו שנתפס כשונה אחרי שנכנסים קשה לצאת שילוב של אדרנלין, ריגושים, מתח, אנדרופינים וכל הנילווה לכך יש שני מצבים שגורמים לצאת, החלטה או חוויה קשה, לפעמים זהו שלב בחיים שנועד למלא צרכים מסויימים ואחרי שהתמלאת אתה כבר לא זקוק לו או זקוק לו בצורה שונה מהצורה הראשונית.
בכל מקרה זאת חוויה שמעמידה אותך מול המראה בלי אפשרות להחביא מעצמך את עצמך או חלקים מעצמך ומאלצת אותך להביט לתוך הנשמה שלך, כל אדם שמביט לכל חלקיו ומקבל אותם הופך למלא יותר ושלם יותר עם עצמו.
לפעמים אנ מתגעגעת לחיים בהילוך גבוה ולפעמים אני יודעת שאין לי שליטה על הטירוף הזה ולעולם לא תהייה לי ומתוך בחירה אני זזה הצידה, אבל להגיד שזה כבר לא שם זה בלתי אפשרי. כמו לזרוק אבן לאגם גם לאחר שהאדוות נעלמות האבן עדיין שם והאגם כבר שונה ממה שהיה קודם.

תגובה

הוא​(שולט) • 22 בפבר׳ 2009

מצוינת . בהחלט מתחבר לזה

Re: כיצד ואם בכלל בא לידי ביטוי העיסוק בבדס"מ בחיים הרג

נולי • 22 בפבר׳ 2009

אתה תספק את הכתבה עם תרגום? כי נדמה לי שמרבית הקוראים לא שולטים בפלאמית.

ולגבי השאלות שלך: לא היתי משנה דבר.להיות שלם עם עצמך זה הבסיס לקיום שפוי. זה ההכרח לקיום.

לא הגעתי לתגובה השלישית בעמוד הראשון

הצד השני • 22 בפבר׳ 2009

בדס"מ בא לידי ביטוי בכל דבר, בכל מקום ובכל זמן.
למצער, ההתייחסות לבדס"מ עולה בד"כ במישור היחסים האינטימיים בכלל, ובביטוי המיני שלהם בפרט.
אני רואה זאת אחרת מצרור המנטרות הפופוליסטיות שנדמה כי יצוצו בכל שרשור, ומבלי שנושאו ישפיע על כך בצורה כלשהי.
עקרון ההיררכיה, השליטה, הלמעלה ולמטה, העקרון הזה מניע את הכל כאן והכל כאן מורכב ממנו.
בדס"מ מצוי בכל חי צומח ודומם, ובוודאי שמהווה מרכיב עיקרי ומכריע בכל סוג של יחסים בין בני אדם.
ההשפעה של העקרון הזה על יחסים אינטימיים לא רק שאינה שונה, אלא שביחסים אינטימיים היא באה לביטוי החריף ביותר.
בסופו של דבר, ההתנהלות הבדסמי"ת שלנו אם היא לא מזוייפת, תבוא לידי ביטוי כמו כל דבר אחר שטבוע בנו, בכל מה שאנחנו עושים.

Re: לא הגעתי לתגובה השלישית בעמוד הראשון

RIS • 22 בפבר׳ 2009

נפלא. הבדסם נמצא בכל מקום.
וגם המטריקס.
זה מרגיש כמו בבדיחה על בית הזונות החדש והמשוכלל שבה בסוף כל השכלולים והפאר הבן אדם מוצא את עצמו ברחוב ואומרים לו - זונות עוד אין לנו...אבל הארגון מדהים, נכון...?
כאילו מילים טובות, חשובות כאלה ובעצם נאדה. ריק מתוכן.
קראתי והרגשתי כמו תרועות היכונו לביאת המשיח אבל בסוף אפילו החמור לא בא.

.

מה

Snowbite • 23 בפבר׳ 2009

אשכרה הצלחת להבין מה הוא רוצה?