שיכורה

שיכורה

פלונית • 24 בפבר׳ 2009

איך הגעתי לפה. שוכבת על המיטה, החדר מסתובב. הסדינים סתורים, השמיכה מלטפת את הרצפה, רגל אחת על המדף הנמוך שמעל המיטה, רגל שניה במקום אחר, הידיים זרוקות מעל הראש, משחקות מבלי משים עם השיער הגולש אל הרצפה- קולעת צמה, מפרקת, עוד צמה, מפרקת, קבוצת שערות בפה, עיניים בוהות, נעצמות נפתחות, מעבירה יד אל מול הפנים במאמץ גדול, ממצמצת, הי, היד קופצת מצד לצד אם עוצמים רק עין אחת, קטעים... אני מצחקקת לעצמי.
היד נופלת על הבטן, ועולה אל אזור החזה, מעבירה אצבע על הפטמה כדי להעביר בעצמי צמרמורת. גררר... זה נעים עם הציפורניים, בעדינות. השמש מסתננת דרך התריסים, ואני מציירת על עצמי את פסי האור שלה- למעלה למטה, מלבנים מלבנים של אור ועור מסתמרר, שערות זהובות דקיקות, וחמש אצבעות משאירות שובל צמרמורת בלתי נראה. היד השניה מוטלת משוטטת על דופן המיטה ונתקלת בבקבוק, הופ, מרימה אותו- ריק, מורידה אותו באכזבה ביד בלתי צייתנית, הוא נופל ומתגלגל על השטיח. היד ממשיכה לחפש, ומגיעה אל כוס נמוכה. מגששת פנימה. בינגו, נתקלת בקוביות קרח נשכחות. מנסה לתפוס קוביה אחת, אוי לא... יאוש תהומי, היא החליקה. מסתבר, ילדים, שנורא קשה להחזיק קובית קרח בין הקמיצה לזרת. קמיצה (מצחקקת שוב, איזו מלה מצחיקההה). מנסה שוב, יש, הקוביה צלחה את מסעה עד שהיא נפלה לי על הבטן. קר כל כך. מניחה עליה את היד השניה, וכל הגוף קופץ מהחום והקור ואני נושמת עמוק ומכריחה את עצמי להתרגל לתחושה. מחליקה את הקרח במעלה הגוף, משאיר אחריו תוואי רטוב עד הצוואר, ובחיבור בין הכתף לצוואר הקור כבר מטריף אותי ואני קופצת, מזדעזעת לגמרי בצמרמורת משגעת, ומוצאת את עצמי בסופה על הבטן, כל השיער על הפנים ואוי, סחרחורת נוראית ואיפה הקרח שלי עכשיו לעזאזל. מוצאת אותו זרוק על השטיח, מרימה (איכס, שערה) ומכניסה לפה, מתמכרת לקרירות. בוהה במאוורר התקרה, מסתובב באיטיות של דיינרים בארה"ב, ווש ווש ווש, מזמזמת איתו ווש ווש ווש, הוא מסתובב לצד אחד, החדר לצד השני, ואני באמצע. עוצמת עיניים.
פתאום אני מרגישה משהו, חוסם לי את האור. נוכחות נוספת. אני לא לבד. פוקחת עין עצלה.
זו את, מתי נכנסת. חיוך ממיס, קארה ג'ינג'י ונקודת חן על הכתף החשופה, הצרובה מהשמש. "שתית קצת, אני רואה."
אני? מה פתאום, זה החתול. הוא התחיל.
"דיברנו על זה שתפסיקי, לא?"
אני מסתובבת על הבטן ומרימה מבט טפשי של כלב שנתפס בקלקלתו. התגעגעתי אליך!! אולי תביאי חיבוק. (היא בחיים לא תעמוד בפיתוי) אני יודעת שאת רוצה... מחייכת את החיוך הכי חמוד שלי והיא מתחילה לצחוק. ילדונת שכמוך, כמה שתית, את מסטולה לגמרי.
היא מתיישבת על הברכיים, מניחה את זרועותיה על המיטה, מלטפת את שערותי בשקט, חופנת את פניי בידיה, עיניה גומעות את עיני, אני מביטה בה בהערצה. היא מושכת את הסנטר שלי אליה, מקרבת את שפתיה בעדינות, אני מפשקת מעט את שפתי לנשיקה. היא סוגרת את שפתיי חזרה, ומנשקת אותי בשפתיים סגורות. מממ... היא חזרה מהים. מלח וחול וקרטיב לימון. הלשון שלה, רכה וגמישה מלקקת את שפתי בעדינות, מפתה אותי להתנפל עליה ולנשק אותה בלהט, אבל אסור לי, אני יודעת. היא פותחת את פי, לשונה החמה מלטפת את לשוני ונתקלת בשאריות קובית הקרח, ומחייכת בהפתעה. היא יונקת מלשוני את הקרירות, ואז קמה ונפנית ללכת.
"לאאאאאא...." אני תופסת את חולצתה ומנסה למנוע ממנה ללכת "לאן את הולכת? ולמה לא הזמנת אותי לים יחד איתך?"
היא עוצרת ומורידה את היד העקשנית שאוחזת בחולצה. אני מנסה להקשות את אצבעותי כדי שלא תצליח, אבל היא חזקה והאצבעות שלי לא נשמעות לי כרגע. אני מרפה ופולטת צחוק מטופש. היא מחייכת ודוחפת את זרועי הלאה ממנה, וזו נשמטת חסרת אנרגיות על המיטה.
אחרי הקרב המתמשך הזה אני עייפה, מתמתחת בגמישות ומקמרת את גבי, עין עצלה נפקחת לכיוונה לראות מה הרושם שזה עשה עליה.
היא עומדת שם ומסתכלת עלי במבט מרוכז.
מרוצה מהצלחתי, אני מלטפת את שדיי כבדרך אגב דרך החולצה.
"את מנסה להדליק אותי?" היא שואלת בטון הקריר שלה, שתמיד גורם לי להתכווץ.
אני קופאת ושולחת אליה חיוך מהסס.
היא יוצאת מהחדר.
אוף. אני עוצמת עיניים וחושבת. האלכוהול מסובב אותי סביב עצמי, אני מרגישה שקועה בתוך המיטה, האוויר נעשה חם, מכביד עלי, חם לי מדי, מחפשת עם האצבע את הקרח בתוך הכוס שעל הרצפה אבל הוא כבר נמס. למה היא הלכה, מה קורה ביננו בזמן האחרון. הראש שלי כואב ואני משחזרת את שלשום, שקועה במחשבות ואז אומרת לי שכן, היא רוצה בחור. אני לא מבינה, יושבות שם בפאב, העשן, הרעש סביבנו עם המוזיקה הגרועה, הכתפיים הלבנות שלה מבצבצות מן החולצה השחורה והעיניים שלה בולשות אחרי משהו בתוך העשן. מה את מחפשת, למה את לא מסתכלת עליי. האשה הכי יפה בכל הפאב הזה, והיא שלי. שלי? יש בינינו הפרש של שנים, אני אסירת תודה שהיא בכלל איתי. אחר כך אני אנסה לשכר אותה ולגרור אותה הביתה כדי להשכיח את מה שהיא אמרה, אדחוף את הדילדו הזה עמוק בתוכה עד שהיא תצעק ואז ארדים אותה בזרועותיי כשהוא עוד תחוב בתוכה, ובלילה אשחק איתו מדי פעם, רק כדי לראות אותה זעה מתוך שינה עד שהיא תתעורר לפנות בוקר ותבקש להוציא אותו. אני אמשוך אותו ממנה בכוח והיא תרדם תוך שניות שוב ולא תרגיש שאני מתחככת בגופה, מתענגת עליו מתוך שנתה.
אההההה! זרם מים קפואים שניתז לי על הבטן מקפיץ אותי בבת אחת מהרהוריי ואני מזנקת, אך ידיים איתנות דוחפות אותי להשאר שכובה על המיטה וקושרות את עיני. אני מחייכת. הריח שלה מציף אותי. מסוחררת מהקפיצה אני שוקעת במיטה ומתמסרת לידיים המלטפות, בהתחלה בעדינות, בהיסוס לא אופייני, לאט אט מעזות יותר ולשות את בשרי במעין חופזה, השתוקקות מלאת געגועים שכזו. מרחפת באדי האלכוהול המהולים בכמיהה שלי אליה, אני נותנת דרור לגניחותיי. כמה התגעגעתי, כמה חששתי שלא תחזרי. בעיני העצומות אני רואה אותנו שוכבות במרפסת בבוקר, מכירות רק 12 שעות, חולקות את אותו ערסל, אותה בירה, אותו חתול. היא מלטפת לי את השיער, אני מתמכרת לתחושה ואליה. כמה רוך... כמה ליטופים נעימים, הידיים האלו בכל מקום ואז לשון מדויקת טועמת אותי. הגב שלי מתקמר מעצמו, הרגליים נפתחות מעצמן ואני מרגישה שהיא קושרת אותי, רגל לפה, רגל לשם, עמודי המיטה והלשון ביניהן. אני מצחקקת לי בהנאה, איך היא מצליחה, זה דורש ממש הרבה קואורדינציה. הרוח החמה מלטפת לי את הפנים שמתלהטות, הנשימה כבדה יותר, הלשון בין רגליי אגרסיבית יותר. אני מתענגת עליה אבל רוצה להרגיש את עור הדבש שלה נצמד אליי, רוצה אותה. היא מנחשת אותי וידיה לופתות את שדיי בחוזקה. שפתיה נצמדות לפטמתי, יונקות אותה. אני מרחפת, הידיים כבדות, אין לי כוח להזיז את עצמי ורק האגן זע בתנועות חלקות וכמעט בלתי מורגשות, מקבל אליו את הלשון המתוקה, בפה עוד החמיצות של הבירה, מחר צריך לקנות עוד שישייה, הייתי צריכה לדעת שאחת לא תספיק ליותר מיומיים, השפתיים שלה עולות ומנשקות את צווארי, "אני אוהבת אותך" היא לוחשת באוזניי, ואז אני קופאת ונחרדת.
מי נמצא לי בין הרגליים.
היא מנחשת אותי ומלטפת את שיערי, שששש, שששש, יהיה בסדר, אל תדאגי. היא מתרחקת לרגע, גופי מתכווץ במצוקה. ריח הזיעה מבית השחי שלי מגיע לאפי כשידיי נמתחות למעלה. משהו נוגע בשפתיי. הפטמה שלה. היא רטובה ואני שולחת אליה את הלשון, ללכוד את הטיפות. וויסקי. אני מוצצת אותה בתאווה, ומייד אחר כך היא מגישה לפי את השנייה. ג'ין. אני מחייכת אליה, לרגע נשכחת ממני המציאות. היא מגישה לי כוס זכוכית, תומכת בצווארי כשהמשקה נעלם בגרוני, מריר ותובעני. הוא חודר לתוכי באיטיות, אני פולטת צעקה חנוקה, הוא לא נוגע בי. מתיר לה לטפל בי. ראשי בחיקה, משקה אותי, מלטפת את פניי המזיעים. "תהיי ילדה טובה", היא אומרת. אני שומעת אותו מתנשף ואת גופו הולם בגופי, יוצר משב אוויר קולני. פלאק, פלאק, פלאק. היא זעה מתחת לראשי, אני יכולה להרגיש את היד שלה זזה מעצמה, עיגולים עיגולים. החדר שקט ודחוס והאוויר עומד, הוא נכנס ויוצא ואז נצמד אליי בכוח, לופת את הסדינים באגרופיו, ואז מתרפה, יוצא מתוכי. אני מרגישה את רגליה רועדות לרגע קל.
אני טומנת את ראשי בתוך חיקה, מייבבת. אני שומעת את הדלת נטרקת.
היא מושכת מעליי את הצעיף שסגר על עיני ואני רואה את פניה נוהרים אליי.
"עמדת בזה פשוט נפלא."
אני מחייכת אליה באושר, ראשי הולם ומסוחרר.
"מחר נקנה מצעים חדשים, אל תדאגי."

שולה פנינים • 24 בפבר׳ 2009

לא SSC זה הכי, אחותי.
אני ננתי.

Cafe​(שולט) • 24 בפבר׳ 2009

נפלא