מה היא קהילה?

Tish Adams • 28 בפבר׳ 2009

נכון, זאת מהות קהילה בעיניי. האם פה זה קיים?
התגייסות ונתינה למען מישהי/ו או משהו?


אהבתי את התשובה הזאת.
כשמניאק/ית יוולדו, אשמח לדעת. אביא מתנה מכובדת לברית/ה.



טיצ'ר, באיזה מקומות לדעתך יש מקום לנתינה ולהתגייסות בתוך ה"קהילה" בהנחה שקיימת כזאת?

Tame ענית במקביל אז כל זה נכתב לפני שקראתי את תגובתך.

Re: מה היא קהילה?

Lanya Colson • 28 בפבר׳ 2009

מה?

היילני • 28 בפבר׳ 2009

ההבדל בין קבוצת חובבי בדס"מ לקבוצת גנבי המכוניות הוא שקהילת הבדס"מ קוראת לעצמה כך. לשתי הקבוצות יש שיטות עבודה משלהן, וברגע שתתגבש קבוצה של גנבי מכוניות שיפגשו, ישוחחו, יחליפו ביניהם רעיונות, יתכן שגם היא תהפוך לקהילה. כך הפרטים מקבלים כוח ממושג הכלל (ולא, אני לא בעד שוד מכוניות). וגם כאן, ישנם דומים שמעבירים סדנאות, פורומים סגורים, אני יכולה לפנות לאדם זו או אחרת כדי ללמוד, להתייעץ או סתם לדבר. המסיבות שלנו נערכות ע"י אנשים מתוכנו. זאת קהילה פרוצה ולא מגובשת, גם מחוץ לוירטואליה. ונראה לי שהשוואה לקהילות בחו"ל, שאיפה לסולידריות, גיבוש, תנאי קבלה וחניכה - כל אלה הם רעיונות יפים אף לא ממש ישימים. בביקורי השונים בגרמניה נתקלתי בקהילה גדולה, במקומות בילוי מרשימים, במגזינים וחנויות לרוב, אך גם בנבכי קורתה מצאתי פילוג: הדום הותיק הזה לא מדבר עם הדום הותיק ההוא, זה עושה מסיבות כנגד ההוא שעושה מסיבות, הדום הזה כתב ספרים על בדס"מ, אבל הדום ההוא יודע יותר טוב, הדומית הקצועית (ע"ע מלכה בתשלום) הזאת פופולרית יותר מהדומית המקצועית ההיא. רוצה לומר, ישנן בעיות אוניברסליות (אני עושה אינדוקציה נוראית, אני יודעת). דווקא שמעתי מדומית שהתגוררה בשוודיה שבשוודיה קיימת קהילה מגובשת בה יש לזכות בתואר 'מאסטר'. היא מגובשת גם כי היא מוקיעה מתוכה "עשבים שוטים". אבל נראה לי שסוג התנהלות שכזה מצריך היררכיה, ודווקא נחמד לי שבקהילה הזאת אדם זוכה במשהו בגלל הכרות אינדיבידואלית איתו, ולא בגלל תואר, ותק, גיל, ניסיון, שק הפתעות וכיוצ"ב. יחד עם זאת, ברור לי שבשל כך הקהילה שלנו לא עומדת מאחורי כפרט, ורוב הזמן על כל אינדיבידואלית כאן לסמוך על עצמה. אבל שוב, יש מהיכן לקבל מידע, עזרה ותמיכה, רק משיגות אותה "אחת על אחת".

teacher​(שולט) • 28 בפבר׳ 2009

שודדי המכוניות לא יעשו דבר כמו הדרכות קבוצתיות או מפגשים חברתיים.
זו בדיוק הנקודה...

וקל מאוד לעשות מישמש עם הרבה קריטריונים שמקצתם מתממשים במקצת מן הזמן.
אני לא חייב לרוץ לחו''ל כדי לראות שאנחנו הרחק מאחור ב''קהילתיות'' שלנו מול הרבה
קבוצות אחרות, הנמצאות בחצר האחורית שלנו. וממש לא חסרות דוגמאות בעניין הזה,
החל ממועדוני אופנוענים ומכוניות ועד להט"ב (תודה נילי).
האם מה שיש לנו עכשיו זה השיא של מה שאנחנו יכולים לעשות??

אני גם לא מבין מה הפאניקה מ'כפיה' חברתית.
הרי כל עוד אנחנו כל כך וירטואלים, מישהו יכול לכפות על מישהו משהו?
ובמבט קצת יותר פרקטי - TAME, אתה יכול לתת איזו דוגמה לכפיה שכזו שהצליחה פה?
גם במקומות הלא וירטואלים.

אני חושב שהייתי די ברור בהגדרה האישית שלי לקהילה. וההגדרה שלי היא נתינה.
אמיתית ולא וירטואלית. עיר אגב, היא כן קהילה כזו.
אולי אתה לא רואה שם את הנתינה והערבות ההדדית, אבל היא שם.

תסתכל על מעט התגובות שיש פה.
הן עוסקות בעיקר במה הקהילה יכולה לתת לפרט, אך כלום בכיוון ההפוך...

ולשאלתך טיש, לא חסרים נושאים:
מידע זמין, מאנצ'ים, עזרה למי שצריך, קצת יותר סובלנות, חסר?

Queencie​(שולטת) • 28 בפבר׳ 2009

מאוד מסכימה עם טיצ'ר והגדרתו את המושג והמשמעות של "קהילה".
כשהאינטרס הקולקטיבי הופך לרלוונטי יותר מהאינטרס האישי, הקבוצה הופכת מיחידים לקהילה.
אנחנו? עוד לא שם.

זה לא אומר שבקהילה אין אינטרסים אישיים ומלחמות אישיות, אבל יש מספיק פעילויות קולקטיביות שהאינטרס שלהם מתעלה על זה האישי של כל אחד מהפרטים השותפים בו.

היילני • 28 בפבר׳ 2009

בוודאי שיש עוד מה לעשות. לפני יותר משנה, לדעתי, טראני בוי ארגן מפגש בבית האגודה בת"א. המוטיבציה שלו הייתה לעורר קהילתיות כאן. למפגש הגיעו הוא, אני, דן-קאפ ופלאפ, ועוד כמה אנשים שאני לא יודעת אם הם רשומים כאן. בקיצר, לא הייתה נוכחות מרשימה. השיחה נסובה סביב מה אפשר לעשות כקהילה, באילו פעילויות ו/או יוזמות אנחנו חפצות.

אין מה להשוות אותנו לקהילת הלהט"ב, כי, כפי שאמרתי, קהילת הבדס"מ אינה פוליטית. רוצות שתהיה פוליטית? - צאו מהארון.

נכון שהיא ברובה וירטואלית, אבל גם בוירטואליה ישנה כפיה. למשל, משום שאין גיבוש בקהילה, "ועד" או אפילו אמנה, אין קונצנזוס לגבי מי הוא/היא דום/ית או סאב/ית מסוכן/ת, כדי שיהיה ניתן, כקבוצה, לעזור לפרט שנתקל/ה בכזה או כזו, ולמגר את ה"מסוכן/ת" מתוכנו. אבל גם בלי קונצנזוס שכזה, אנשים מרשות לעצמן להשתמש בתואר "מסוכן" כלאחר יד, ודומים כאן מציגים את משנתם לגבי מהו בדס"מ "אמיתי" וכיצד יש להתנהג. ולצורך העניין, אני לא בטוחה שיש כזו אמנה או שצריכה להיות. ואולי זה שורש הבעיה: אין התנהגות קהילתית כי אין הסכמה כללית לגבי מה זה הדבר הזה שמאחד אותנו. אנחנו רק יודעות שהוא קיים. הכל אמנם נעשה בוירטואליה, אך מאחר וזו הפלטפורמה המרכזית להתנהגות קהילתית, אני מעלה את זה בדיון הזה.

מחוץ לוירטואליה, אנשים עורכים מסיבות ודומים עורכים סדנאות. היה מאוד נחמד אם היו מארגנים הרצאות, כנסים או סתם מינגלינג חברתי. הייתי בשמחה תורמת את חלקי.

teacher​(שולט) • 28 בפבר׳ 2009

כן, באמת היה נחמד אם מישהו היה מארגן משהו...

סה''כ יש בכלוב 34561 חברים רשומים ורק אחד מהם כינויו ''מישהו''.
ולמרות שהוא אחד הוותיקים (מ-2003, בדקתי), לא חבל להפיל הכל עליו?

וסליחה על הפזילה הצידה מהנושא המדובר, אבל מה יהיה על העברית שלך?
רוצה להמציא אותה מחדש? אני בטוח שמחפשים מתנדבים באקדמיה ללשון.


ובסיבוב חד חזרה לנושא המדובר (או המדוברת...), נראה לי שדיונים על מצב הקהילה לא חסר.
ואם להיות יותר ברור - אני משוכנע שאם נפתח *עצומה וירטואלית על שינוי המצב יחתמו רבים,
אבל ברגע שזה מגיע ממש לעשיה - אנחנו אנשי ''עבודה ושלום''.
(רואים עבודה ואומרים שלום...)


*יש בי בוז מוחלט לעצומות שכאלה, ובעיני הן מס שפתיים, של חרטטנים שרוצים להרגיש טוב
עם עצמם מבלי לנקוף באמת אפילו אצבע. אולי בעצם רק אצבע.

האמפרי • 28 בפבר׳ 2009

אישית? די מפחיד אותי.

teacher​(שולט) • 28 בפבר׳ 2009

אל פחד. קוינסי בחורה אופטימית.
אני הייתי מסתפק ביצוג כלשהו של שני הצדדים הללו, ולא משנה לי באיזה יחס,
או מה מעל מה. רק שיהיה.

הדורבנים​(נשלט) • 28 בפבר׳ 2009

היילני כתבה משהו בקשר לשימוש משותף בקודי התנהגות ושפה, שמאפיין קהילה.
(שלא לדבר על קודים מוסריים. שגם זה אין פה, אבל נגיע לזה. בטוח)

זאת דוגמא מצויינת, כפולה:
1) כולם מודעים למילה "וניל" ומשתמשים בה כדי לייחד אותנו. האם זה הופך אותנו לקהילה מגובשת יותר?
2) כולם מודעים למילת ביטחון, אבל אף אחד לא באמת משתמש בה. לפחות לא המגניבים. האם זה הופף אותנו ל*לא* קהילה מגובשת?