מה היא קהילה?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 28 בפבר׳ 2009

אני חושבת שיש הבדל בין קהילת בדסמ לבין סך כל האנשים שעושים בדסמ, ושני הדברים יכולים להתקיים בשלום זה לצד זה וגם להתערבב. קהילה זה אינטרקציה קבוצתית. קהילה זה גם, בין השאר, דרישות: חברי קהילה יכולים להוקיע מתוכם את מי שלא עומד בהן.

נראה שקיימת קהילת בדסמ בארץ. בלתי אפשרי לומר שכל מי שעושה בדסמ משתייך לקהילה הזאת, כי ברגע שמישהו מצהיר על עצמו כלא שייך לקהילה, אז מן הסתם הוא לא שייך אליה.

היילני • 28 בפבר׳ 2009

היילני • 28 בפבר׳ 2009

אופס.

התכוונתי לומר, שלקחתי את הסארקאזם שלך לתשומת ליבי.

ואני בעד מפגש דומיות. מה דעתכן, דומיות יקרות? לארגן מפגש בו נוכל להכיר זו את זו באופן יותר אינטימי, לשוחח, לחלוק חוויות, ללמוד. אני מוכנה לקחת לעצמי את מציאת המקום ובכלל הוצאת הרעיון אל הפועל. מה דעתכן? והאם זו, לדעתך טיצ'ר, דוגמא להתנהגות קהילתית?

היילני • 28 בפבר׳ 2009

העניין הוא, פוגי, שאין הסכמה כללית על מונחים שאנחנו משתמשות בהם. מה שיוצר חוסר הסכמה, אפילו אנליטית. כלומר, אנחנו קהילה שסובבת סביב משהו שאנחנו לא יודעות איך להגדיר אותו, ואז נשאלת השאלה מה סובב אותנו ולמה אנחנו קהילה בכלל. אבל זה בסדר. אפשר למשל לעשות הרצאה בדיוק על זה. אני מתנדבת - היא תהיה סמי-אקדמית משהו : )

teacher​(שולט) • 28 בפבר׳ 2009

איזו מן דוגמה זו? זה שאנחנו משתמשים במילה וונילה???!! מחזק אותנו כקהילה?
בעיני מי? למה? איך בדיוק?
ומאיפה המידע הסטטיסטי על מילת הביטחון ואחוזי השימוש בה? אני ממש לא רוואה את זה ככה.
מה שחשוב הוא שיודעים שזו אפשרות - לא חייבים להשתמש בה.


זו לא התנהגות קהילתית, זה סתם לעג לנושא הדיון, אבל בקטנה.

וככל שנמשיך להצפין עם הדיבורים האמורפיים, ההצעות ה''אווריריות'' וההשוואות הסמנטיות,
כך נתרחק מהנושא המקורי של הדיון, זו דעתי.

היילני • 28 בפבר׳ 2009

למה זה לעג לנושא הדיון? - זה בדיוק מה שהתרסת נגדו: הדיבורים להבדיל מהעשייה. ומה שאתה מכנה "דיבורים אמורפיים" זה בדיוק אחד הדברים שאפשר לדבר עליהם כקהילה. הרי אתה טענת שהקהילה היא רק וירטואלית. ושאפשר לעשות יותר. צעד אחר צעד, כלומר מפעילויות לא וירטואליות ועד כוח שעומד מאחורי פרט.

Tish Adams • 1 במרץ 2009

הייליני, זוכרת את המפגש שהזכרת. אישית, לא הרגשתי נח להגיע ל"בית" של קהילה אחרת. אין לי דבר וחצי דבר חלילה נגד קהילות אחרות.
אני רוצה להיות במקום ניטראלי שיאפשר לי להרגיש נח וטבעית.
אני חושבת שקהילה כפי שתיארת שיש בגרמניה היא מעט קיצונית עבורנו. כפי שקווינסי כתבה, אנחנו עדין לא שם. לא יודעת אם כדאי גם להגיע או לשאוף לשם.
כמו בכל דבר אחר, אנחנו מתאימים את הישראליות שלנו ומשנים לנוחיותינו (בצל ירוק בסושי.. ). נקרא לזה מייחדים.
לעומת זאת, לשוודיה עשית לי חשק לקפוץ.
בעניין מפגשי הדומיות, פרטתי לך בהודעה אישית. רעיון מבורך אבל, אולי כדאי לעשות משהו יותר כללי כהתחלה ולא להפריד לפמדום/מיילדום שזה שלב מתקדם יותר לדעתי. מה דעתך?

טיצ'ר, אני לא חושבת שכפייה זאת מילה נכונה. אם אנחנו מחליטים על דברים מסוימים שמתאימים (צריך לחשוב גם איך מחליטים, מי מחליט וכו'),
וכשזה נעשה בהסכמה, אנחנו יכולים להשיג דבר או שניים אולי לא עלינו, יותר.
ואכן ארגון מאנצ'ים, למידה הדדית ועזרה למי שצריך – עזרה אנשים, לא ניצול לשמו, בהחלט נשמעים לי מקומות טובים להתחיל מהם.

האמפרי, אני חושבת שתסתדר יופי. תחשוב על נשים אימתניות ובריאות מנהלות פה את העניינים.
כבר נראה יותר טוב, דאז איט?

אז בעצם נחוץ פה ארגון. למה שלא נעשה את זה ביחד?
הרי צריך למצוא מקום שנוכל לדסקס ולדבר בחופשיות, צריך לארגן רשימת אנשים שיבואו (אם יבואו 5 או 30 יש הבדל בצרכים),
להכין הרצאה, לדאוג להנחיית הערב, לארגון הדברים הקטנים שחשובים מסביב.
חלוקת תפקידים נראת לכם?
מי לוקח על עצמו/ה מה? גם אני אקח, את ההנחייה אני בכיף עושה ובטוח שאמצא עוד משהו.

DON'T ASK WHAT YOUR COUNTRY CAN DO FOR YOU.....

הדורבנים​(נשלט) • 1 במרץ 2009

ופה (מהתגובה של טיש להצעה של היילני) עולה השאלה האם לקהילת הפמדום ולקהילת המיילדום משהו במשותף. אולי שני הקהילות יותר קהילות מאשר קהילת הבדס"ם (מצד שני, רוב המסיבות הם משותפות. מצד שלישי, אז מה?)


ממפגשים שהייתי בהם התשובה היא לא, אבל זה באמת רק אני.

על כל פנים, טי'צר, נראה שהמושגים אמורפי/ דיבורים לעומת מעשים / וסטייה מהנושא חלים עליך. לא עליי, שמחפש דוגמאות פשוטות לכל אמירה, ובטח לא על הצעתה של היילני.

teacher​(שולט) • 1 במרץ 2009

ממש כמו בבדיחה עם היהודי על אי בודד,
המקים שני בתי כנסת.

עוד לא יבש הדיו בעניין הקהילה האחת והנה כבר פיצלנו למיילדום ופמדום
ולעניין ההצעה של הלייני - סבבה, לכי על זה (לא שאת ממש צריכה את האישורים שלי),
אבל זה קצת עקר להציע את זה ככה, שתי שורות באמצע דיון בפורום הכללי. לא חושבת?
(זו הסיבה, שבדיון שעיקרו עשיה, הצעה כזו נתפסת בעיני כחארטה)

אני מציע לך לקחת את זה לבנות על הבנים, לפתוח שרשור מיוחד לנושא, לכתוב,
לעשות כמה טלפונים, ולהוציא את זה אל הפועל.

ממה שאני מכיר, קהילה לא נוצרת עקב זה שמחליטים על גופים ועל קוים והנחיות.
זה קורה בדיוק הפוך, ומתוך עשייה. כלומר, ככל שעושים יותר, כך נוצרות נורמות אמיתיות,
וכך נוצר הקוד. מלמטה למעלה.

ופוג, אחי, אני כולי דיבורים ועמימות. עוד לא הכרת אותי?

אנדרפוט • 1 במרץ 2009

אני לא ממש מרגיש באופן אישי שאני שייך כאן לקהילה. אפילו קבוצה לא. זה כמו להיות חבר בפורום תפוז לצלמים חובבים, לא בדיוק קהילה אלא קבוצה עם תחומי עניין חופפים לעיתים.

אני מזהה כאן בעיקר מועדון פנויים פנויות וגם מקום מפגש אונליין לסוג של מה שנקרא ביצה, מעין חברותא של תל-אביבים שהכירו במועדון ביפו. לעיתים מרגיש פה כמו משפחה אבל הרבה פעמים מרגיש כמו מלחמה או סתם כמו ברחוב כך שלא ניתן לדבר על קהילה אלא על אוסף די רנדומלי.

אני חבר בקהילה די קהילתית של ישראלים שחיים בלונדון, זאת קהילה של ממש. אנחנו גרים באותו איזור, נפגשים, עושים חגים ביחד, מעין תחליף משפחה שכזה. יש תמיכה הדדית, הכרות מעמיקה, פעילות משותפת, זהות משותפת, כמו כל קהילת מהגרים אנחנו די מגובשים.

אני עוף די מוזר פה משתי סיבות - האחת אני לא גר בארץ ורק משתתף בפורום הזה, השתתפות די חלקית בחיים קהילתיים, ושנית אני מנסה להשיג כרטיס יציאה מעולם הפטיש מה שגם שם אותי במקום די חלקי פה. אבל אני מבסוט, אחרי ההוט-מייל, פייסבוק והאתר של עיתון הארץ יש לי את הכלוב להכנס ולבדוק, לפעמים יש דברים מעניינים פה, לעיתים מתחשק לי להתבטא, אני קורא בלוג של אדם שאומללותו מזכירה לי שבסך הכל החיים שלי טובים, מדי פעם יש הודעות מאנשים חדשים, תענוג אמיתי. לא קהילה אבל כיף.