לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה היא קהילה?

Tish Adams
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
Tish Adams • 1 במרץ 2009
teacher כתב/ה:
.....

ממה שאני מכיר, קהילה לא נוצרת עקב זה שמחליטים על גופים ועל קוים והנחיות.
זה קורה בדיוק הפוך, ומתוך עשייה. כלומר, ככל שעושים יותר, כך נוצרות נורמות אמיתיות,
וכך נוצר הקוד. מלמטה למעלה.

ופוג, אחי, אני כולי דיבורים ועמימות. עוד לא הכרת אותי?


יותר טוב אם זה נבנה מתוך.
ופוג, את סדנת הקשירות הראשונה שלי עשיתי אצל טיצ'ר.
להצליף למדתי משולט. משערת שזה עונה לך על הפילוג שאתה טוען שקיים.
אין לי מושג באיזה מפגשים היית, במפגשים שאני הייתי, היה הרבה עניין משותף.

חלומות בזוקה ושבוע נפלא לכולנו.
Tame
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
Tame • 1 במרץ 2009
טיצ'ר אני חושב שיתכן ששנינו לא הבנו אחד את השני.
רציתי לשאול אם אתה חושב שלא קיימת קהילה ושלדעתך לא צריכה או לא יכולה להתקיים קהילה? או שאתה לא מאמין שקיימת קהילה אבל רוצה שתהיה קיימת קהילה וחושב שזה חשוב?
או שאתה מאמין שכבר קיימת קהילה שצריכה לשפר את עצמה?
(אני שואל בכדי להבין אותך כי אולי אנחנו בעצם מסכימים)

ואגב דיון באמת מעניין
ושאלה רצינית שהיא מאוד כללית שעלתה פה - האם ארגון יכול להצמיח קהילה או שהקהילה צריכה לארגן את עצמה באופן "טבעי" והאם אין דרך שהשניים בעצם ילכו ביחד.

ובעצם לפני שנתחיל לדבר על עשייה (וכמובן שרוב מה שנעשה אם לא הכל זה לדבר כי בעצם אנחנו בפורום והדבר היחידי שממשק האתר מאפשר לנו לעשות בו הוא לכתוב icon_smile.gif ) אולי כדאי שננסה לבדוק מהן הציפיות שלנו, מה בכלל היינו רוצים שיהיה, בצורה הכי מיידית שאפשר (משמע בטווח זמן הקרוב ולא הרחוק).
דיטה​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009

דברים שרואים מכאן...

דיטה​(נשלטת) • 1 במרץ 2009
וה'כאן' שלי זה בוסטון...
אבל לפני שאגיב ישירות לנושא, קצת רקע אישי כדי שהקורא יבין where i'm coming from

אתחיל בלומר שלפני כעשר שנים, אולי קצת יותר, מצאתי את עצמי בחיפוש קדחתני אחר מה שאנחנו היום מכנים 'קהילה' בארץ. בלי להכנס להגדרות של מה זו קהילה, אז פשוט חיפשתי להתחבר לאנשים שהיו איתי 'באותו הראש'. אין לי ספק שגם אז היו בארץ המון אנשים ש'השתעשעו' במשחקי שליטה. מי כשעשוע חולף ומי כאורח/סגנון חיים. אני בכל אופן התקשתי למצוא את אותם אנשים. ואלוהים יודעת שחיפשתי.

בסופו של דבר, לאחר שנואשתי מלמצוא את זה בארץ, מצאתי את עצמי בארה"ב באדיבות אישה מדהימה, שלימים נהייתה אשתי, שהיתה מאוד מחוברת ל'קהילה' בלוס אנג'לס.

קטונתי מלומר אם היום יש בארץ קהילה. אין ספק שהמון השתנה והתפתח. בבקורי האחרונים בארץ מצאתי מקומות, אתרים ואנשים, בעיקר אנשים, שללא ספק לו הייתי מתוודעת אליהם לפני עשר שנים לא הייתי מוצאת את עצמי בניכר היום. אני חושבת שמעבר לכל דבר אחר שהשתנה זו העובדה שיש ערוצי תקשורת. יש שיחות, יש דיונים, יש אתרים, פורומים, יש תשתית.

השאלה היא מהו המכנה המשותף? האם המכנה המשותף הזה הוא מספיק חזק כדי להפוך את המעורבים ל"קהילה"? האם כל מי שאי פעם פרסם כאן משהו באתר הוא/היא חלק מהקהילה? האם כל מי שאי פעם קשר מישהו למיטה הוא חלק מאותה קהילה? (אגב, סטטיסטית, 13% מכל זוג מבוגרים, לפחות בארה"ב, מעידים שהם השתעשעו בזמן זה או אחר בקשירות כחלק ממשחקי המין שלהם).

לעניות דעתי, זה צריך להיות יותר מזה. אני חושבת שהנקודה הקריטית היא השתתפות. השתתפות בארועים, כנסים, מסיבות, סדנאות וכו'. (אגב, האם יש בארץ סדנאות ללימוד נושאים שונים הקשורים לתחום הבדס"מ?). ברור שלא כל מי שמתעניין בבדס"מ ברמת הפנטסיה גם יבוא לארועים וסדנאות אבל אלו שכן, מהוים את הגרעין של הקהילה. ואם אין את הגרעין - אין קהילה. נקודה.

כאן בארה"ב למשל, בין אם זה בלוס אנג'לס, בוסטון או בכל מקום אחר, ארוע טיפוסי נערך במהלך םוף שבוע, בדרך כלל המארגנים משריינים מלון למשתתפים ובמהלך סוף השבוע יש שילוב של סדנאות חינוכיות במהלך היום ומסיבות דאנג'ן בערבים. אני חושבת שנכון להניח שמי שטורח ובא לארועים מסוג זה מרגיש/ה שהוא/היא אכן חלק מקהילה.
היילני
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
היילני • 1 במרץ 2009
מזלי, טיצ'ר, שזו לא משימתי לספק אותך.

עקר, פילוג, וואטאבר. אני רוצה שיהיה מפגש של שיחות, דיבורים, הרצאות אפילו לכולם. מה שטיש מכנה 'מאנץ''. לפיכך, ברשותכם, אנסה לפעול בנושא. ולא על גבי דפי הפורום כאן.

המשך דיון תיאורטי, אנליטי לגבי טיבה של קהילה עשוי להיות מעניין. כן, מה שנקרא "רק דיבורים".
שיר כאב​(שולטת){סוליקר}
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
היילני כתב/ה:
מזלי, טיצ'ר, שזו לא משימתי לספק אותך.

עקר, פילוג, וואטאבר. אני רוצה שיהיה מפגש של שיחות, דיבורים, הרצאות אפילו לכולם. מה שטיש מכנה 'מאנץ''. לפיכך, ברשותכם, אנסה לפעול בנושא. ולא על גבי דפי הפורום כאן.

המשך דיון תיאורטי, אנליטי לגבי טיבה של קהילה עשוי להיות מעניין. כן, מה שנקרא "רק דיבורים".


פגישות של אנשים בעלי עניין משותף עדיין לא מגדירות קהילה.
קהילה היא מעבר לעניין ואינטרסים משותפים ומקום להכיר.
קהילה ניכרת במוסדותיה, בעזרה שהיא נותנת לפרטים החברים בה. הקהילה היהודית הקלאסית למשל דואגת לחבריה בכל שלב של חייהם.
ב"קהילת" הבדסם בישראל אין שום ארגון פנימי ואפילו אין הגדרה אחת (כי "לכל אחד הבדסם שלו"). עזרה הדדית קיימת - אבל רק על בסיס אישי. אין עזרה בלתי מותנית: אם לא מחבבים את ההחצנה שלך לא תזכי לתמיכה. זאת לא בקורת אלא אבחנה, כמובן.
יש המון יומרה בשימוש במונח הזה בהקשר הספציפי. אני חושבת שהאינפלציה בהתייחסות ל"קהילה" נובע מרצון חזק להשתייך, גם אם בפועל השיוך הוא למשהו רופף וערטילאי.

ובעניין מאנץ': למה לא? בשמחה. ושיהיה קל"ב, כן?
היילני
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
היילני • 1 במרץ 2009
שיר כאב כתב/ה:
היילני כתב/ה:
מזלי, טיצ'ר, שזו לא משימתי לספק אותך.

עקר, פילוג, וואטאבר. אני רוצה שיהיה מפגש של שיחות, דיבורים, הרצאות אפילו לכולם. מה שטיש מכנה 'מאנץ''. לפיכך, ברשותכם, אנסה לפעול בנושא. ולא על גבי דפי הפורום כאן.

המשך דיון תיאורטי, אנליטי לגבי טיבה של קהילה עשוי להיות מעניין. כן, מה שנקרא "רק דיבורים".


פגישות של אנשים בעלי עניין משותף עדיין לא מגדירות קהילה.
קהילה היא מעבר לעניין ואינטרסים משותפים ומקום להכיר.
קהילה ניכרת במוסדותיה, בעזרה שהיא נותנת לפרטים החברים בה. הקהילה היהודית הקלאסית למשל דואגת לחבריה בכל שלב של חייהם.
ב"קהילת" הבדסם בישראל אין שום ארגון פנימי ואפילו אין הגדרה אחת (כי "לכל אחד הבדסם שלו"). עזרה הדדית קיימת - אבל רק על בסיס אישי. אין עזרה בלתי מותנית: אם לא מחבבים את ההחצנה שלך לא תזכי לתמיכה. זאת לא בקורת אלא אבחנה, כמובן.
יש המון יומרה בשימוש במונח הזה בהקשר הספציפי. אני חושבת שהאינפלציה בהתייחסות ל"קהילה" נובע מרצון חזק להשתייך, גם אם בפועל השיוך הוא למשהו רופף וערטילאי.

ובעניין מאנץ': למה לא? בשמחה. ושיהיה קל"ב, כן?


שירקה, אני מסכימה איתך לגבי חוסר ארגון פנימי וחוסר בהגדרה אחת. בדיוק לזה התכוונתי כשאמרתי שאנחנו מסובים סביב משהו שאנחנו לא מסכימות על מהו (מה זה בדס"מ). ומה שקורה כאן מבחינת התארגנות קהילתית, משול ל"חבר מביא חבר" או "אני אפרגן לה, כי היא חברה שלי".
יחד עם זאת, יש כמה ליינים של מסיבות לכולם, קווינסי מארגנת ערבי טראנסג'נדרים (מישהו האשים אותה בפילוג? - נהפוכו, אני אישית שמחה שהיא עושה ערבים כאלה למרות שאני לא משוייכת לתת-הקבוצה הזה), וניסו לארגן עוד כמה דברים שקסמו לחלק אבל לא קסמו לחלק אחר.
בכל מקרה, הקהילתיות היחידה שאני מרגישה זה כאן בוירטואליה ובמסיבות. ואישית, אף פעם לא הייתי מעורבת באינטריגות פנימיות, אולי כי אני דווקא טיפוס אינדיבידואליסטי.
Tish Adams
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
Tish Adams • 1 במרץ 2009
אין פה ענין של אינטריגות.
במקרה הזה, נבחת על העץ הלא נכון.
טיצ'ר הוא אחד היחידים פה שכן חטאו בעשייה ב'קהילה' הזאת.
והנה, שיר כאב הגיבה בדיוק כמו שהרוב פה מגיבים (שיר, חלילה אין לי שום דבר אישי איתך)
אבל, בבקשה: היא מדברת על העזרה, על הדאגה, אבל מה עם לתת מעצמך ולא רק לבוא בדרישות? אם את רוצה להשתייך למשהו, זה כביש דו סיטרי. אי אפשר לקחת ולקחת ולקחת. צריך גם לדעת לתת.


דיטה כתב/ה:
....

לעניות דעתי, זה צריך להיות יותר מזה. אני חושבת שהנקודה הקריטית היא השתתפות. השתתפות בארועים, כנסים, מסיבות, סדנאות וכו'. (אגב, האם יש בארץ סדנאות ללימוד נושאים שונים הקשורים לתחום הבדס"מ?). ברור שלא כל מי שמתעניין בבדס"מ ברמת הפנטסיה גם יבוא לארועים וסדנאות אבל אלו שכן, מהוים את הגרעין של הקהילה. ואם אין את הגרעין - אין קהילה. נקודה.


מסכימה עם כל מילה.
הדורבנים​(נשלט)
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
הדורבנים​(נשלט) • 1 במרץ 2009
Tish Adams כתב/ה:

יותר טוב אם זה נבנה מתוך.
ופוג, את סדנת הקשירות הראשונה שלי עשיתי אצל טיצ'ר.
להצליף למדתי משולט. משערת שזה עונה לך על הפילוג שאתה טוען שקיים.
אין לי מושג באיזה מפגשים היית, במפגשים שאני הייתי, היה הרבה עניין משותף.

חלומות בזוקה ושבוע נפלא לכולנו.


האמת היא שבשבילי זהו שיאו של הדיון, ככה שאני קצת מתרגש. טיש - ייתכן מאוד שהיינו *באותם* מפגשים. רק ששנינו ראינו אותם בדיוק באור אחר. כמו את הדף האחרון בשרשור הזה. הנה, אסביר בעזרתו למה יש פילוג בין מיילדום לפמדום, למרות סדנאות הקשירות המשותפות.

היה דיון על מהות הקהילה, שבעקבותיו היילני טענה שהסיבה לכך היא חוסר הגדרה כללית למשותף ביננו, ואף הציעה לארגן ערבי דומיות, כדי להכיר אחת את השנייה.

עכשיו, אני לא מכיר את ט'יצר, וייתכן ואחטא פה, אבל אני מניח פה שהוא דום מן השורה, שהוא מלח הארץ, ובעיקר אדם הגיוני, סבלני וקשוב בד"כ.. את ההצעה שלה הוא תיאר במילים:
"חרטטנים", "סתם לעג לנושא הדיון" , "דיבורים אמורפיים", "ההצעות ה''אווריריות'' , "עקר להציע את זה ככה" , "חארטה".
לא רע, נכון? מילים קשות. חלקם ממש ברצף. את הסיבה לביקורת שלו, הוא תולה בהיגיון ממש מטורף, ששמור לרב לוינגר בד"כ (לפחות בעיניי), בזה שזהו "דיון של עשייה" ושצריך להווצר קוד "מלמטה למעלה". (זמזמו לעצמכם פה שיר כלשהו מהחלק הרביעי של "החומה")

היא בסך הכל הציעה משהו.. שכפי שהיילני כתבה אח"כ, פשוט לא הייתה במטרה לספק אותו.
למה זה ככה? למה היא ככה נגנה לו על הנרווים? האם זה לא בגלל שהוא לא יכול לראות הצעות לעשייה פמדומית טהורה, או להבין איזשהו מחשבה שהיא פמדומית? בגלל שהיא כותבת בלשון נקבה? סתם תהייה למחשבה.


וזה לא נועד להיות ביקורת על טי'צר כלל וכלל. לכן גם אסיים בביקורת עצמית לא מבוטלת: לטי'צר יש זכות מוחלטת לכתוב את מה שהוא כתב. הוא רק הביע את דעתו. במקרה הספציפי שלפנינו הוא טעה ובגדול, לדעתי, אבל יש המון נשים שכותבות בפורומים דברים לא נכונים, להבדיל, ואף בוטים ומקוממים, ואולי במקרים כאלו, האחרים, המילים של טי'צר היו *נכונות*.

הנקודה היא שאני לא מסוגל לסבול את היחס הזה. כלומר, שכלתנית אני יכול להגיד לעצמי שהוא יכול להיות מוצדק, במקרה שהיה שוויון בין המינים. רגשית אני לא מסוגל. בעיניי נשים שוות יותר, ובשום פנים ואופן אסור לכתוב "חארטה" על מה שהן כותבות. אף פעם אף פעם. נשים שכתבו אליי דברים ממש איומים, חסרי שחר, תמיד קיבלו תשובה מכובדת. יכולתי לכתוב להן "אתן טועות, לדעתי, כי.." אבל אף פעם במילים שט'יצר (ואחרים) משתמשים בהם, או בנימה של זלזול. ולפחות בשבילי. השרשור חידד יותר: אני בקהילת הפאמדום, אבל לא בקהילת הבדסם. אני לא יכול להיות. אין ביני לבין טי'צר ערכים משותפים. גם מבחינתו, וגם מבחינתי. למרות ש(אני מקווה) שנינו אנשים ממש נחמדים..

אפילו עם הוא לימד אותך לקשור ממש ממש חזק וכואב... (אבל עדיין שזרימת הדם תהיה מספיקה)
המהות היא אחרת.
Tame
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009

יש לי שאלה

Tame • 1 במרץ 2009
איך צריכה לבוא לידי ביטוי עזרה קהילתית שאינה על בסיס בינאישי ושאינה מותנה ביותר מידי תנאים?