Morticia
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
רפאל כתב/ה: Morticia כתב/ה: בשם מי אתה מדבר כאן? השפחה שבפנים? בשם מי את שואלת? בשמי, אותה מורטישה תמיד ... 
|
|
|
| newoldone |
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
אני לא כל כך מבינה את עניין הזיוף.
זיוף קשור בסוג של מצג שוא. כשמציגים כביכול תשוקה שאיננה, או הנאה שאיננה. לא? אם אני עושה משהו שהוא לא נוח לי, ושנינו יודעים שהוא לא נוח לי, ולפעמים הוא גם מתענג על הידיעה שלא נוח לי עוד יותר משהוא מתענג על האקט עצמו - איפה הזיוף? באטרקאפ, את מתכוונת למצב שאת מזייפת את ההנאה בפני עצמך? שאת משכנעת את עצמך שאת נהנית מעצם הציות ו/או הגשמת הרצון שלו "כי כך צריך להרגיש" כשלמעשה זה לא כך? אני חושבת עכשיו תוך כדי כתיבה, שאולי צריך להבחין בין רצון לבין תשוקה. כי בעולם השליטה לא פעם דוקא ה-אי רצון מוליד ומזין את התשוקה (אצל שני הצדדים). ואם כך, אפשר להוסיף שאלת המשך: האם הסלוגן "שליטה היא לא תכנית כבקשתך" והקביעה שלציות יש משמעות גם ובעיקר בדברים שלא רוצים, האם הם חלים - לדעת אלה שמחזיקים בהם - גם על מצבים שבהם האי-רצון לא מוליד שום תשוקה בצד הנשלט ? נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שני מרץ 02, 2009 5:50 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
נוריתE
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
Tame כתב/ה: גם איתך אני מסכים לחלוטין
הצורך האמיתי בשליטה מתבטא בעיקר כשהדברים אינם נוחים. באותם מקומות גם ניתן יותר להסתכל בעצמנו בצורה העמוקה, לראות את הצורך שלנו בשליטה בצורה הכי נקייה שיש. כשזה נוח אז קל לייחס סיבות אחרות, כשזה לא נוח אנחנו מתמקדים בסיבה היחידה שנותרה - השליטה. לא הבנתי Tame למי אתה עונה עם מי אתה מסכים ולמה אתה מתייחס?... , מה זה קשור למה ששאלתי ?(למרות שבתור אמיתא אין לזה צרוך להיות קשור לכלום, בעצם) אבל אתה מדבר פה,על הצורך לשלוט או הצורך להישלט? רגע.. אם אני מתייחסת לזה כאל הצורך הנקי להישלט,אז וואלה, בלי שאלות בלי תהיות.. אבל מה לעשות ועבר הזמן שקיבלתי דברים בצורה פשוטה שכזאת אבל כאמירה או הצהרה, זה,מושלם. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
newoldone כתב/ה: אני לא כל כך מבינה את עניין הזיוף.
זיוף קשור בסוג של מצג שוא. כשמציגים כביכול תשוקה שאיננה, או הנאה שאיננה. לא? אם אני עושה משהו שהוא לא נוח לי, ושנינו יודעים שהוא לא נוח לי, ולפעמים הוא גם מתענג על הידיעה שלא נוח לי עוד יותר משהוא מתענג על האקט עצמו - איפה הזיוף? באטרקאפ, את מתכוונת למצב שאת מזייפת את ההנאה בפני עצמך? שאת משכנעת את עצמך שאת נהנית מעצם הציות ו/או הגשמת הרצון שלו "כי כך צריך להרגיש" כשלמעשה זה לא כך? אני חושבת עכשיו תוך כדי כתיבה, שאולי צריך להבחין בין רצון לבין תשוקה. כי בעולם השליטה לא פעם דוקא ה-אי רצון מוליד ומזין את התשוקה (אצל שני הצדדים). ואם כך, אפשר להוסיף שאלת המשך: האם הסלוגן "שליטה היא לא תכנית כבקשתך" והקביעה שלציות יש משמעות גם ובעיקר בדברים שלא רוצים, האם הם חלים גם על מצבים שבהם האי-רצון לא מוליד שום תשוקה בצד הנשלט ? אני קראתי את מה שTame כתב, פה למעלה בתשובה לי אליו שציטטתי וזאת אמירה חכמה מאוד ,מצידו שעונה על השאלה שלך,גם. ובקשר לשאלות,שלך, ואניאדגיש פה את הקטעים משאלתך אחד אחד ואנסה,גם לעצמי גם לך גם לכם.. באטרקאפ, את מתכוונת למצב שאת מזייפת את ההנאה בפני עצמך? שאת משכנעת את עצמך שאת נהנית מעצם הציות ו/או הגשמת הרצון שלו "כי כך צריך להרגיש" כשלמעשה זה לא כך? הרצון לשרת הרצון למצא חן לרצות, ,הביא אותי במשך השנים גם לעשות דברים שממש לא רציתי או שלא התחברתי אליהם, וההנאה באה מעצם העשיה ,זה איך שהוא התחבר כמין רפלקס מותנה,אני עושה הוא נהנה אני נהינת מההנאה שלו ומשביעות רצונו. ככה זה צריך להיות.(לא)ועשיתי המון דברים שבמבט לאחור ותסלחו לי אני אומר what the fuck עבר עלי באותו רגע? (ולפעמים,זה היה כרוך במה שאני עד היום מכנה, מסע אלונקות רציני של רכישת והטמעת הדברים האלו,ז''א הוא העלה רעיון למשהו ואני בשביל הצורך לרצות ולשרת ומה שלא יהיה ..חבל''ז...) זיוף קשור בסוג של מצג שוא. כשמציגים כביכול תשוקה שאיננה, או הנאה שאיננה. לא? אם אני עושה משהו שהוא לא נוח לי, ושנינו יודעים שהוא לא נוח לי, ולפעמים הוא גם מתענג על הידיעה שלא נוח לי עוד יותר משהוא מתענג על האקט עצמו - איפה הזיוף? ברגע שאני לא נהנת מהאקט עצמו, פה,נמצא הזיוף. איך אני יכולה להסביר את זה יותר ברור? אז בסדר,אני נהנת מההנאה שלו,אבל זה כבר ערך מוסף מעבר ולא תמיד זה קורה.ובסדר לי אבל שהוא יהנה מהידיעה שלי לא נוח, אז יוצא מזה,בתכלס, שלא משנה מה אעשה, ולא משנה אם מתאים לי או לא מתאים לי, העיקר שאעשה את זה בשבילו כי הוא רוצה ואסתפק בידיעה שטוב לו, ואשכנע את עצמי שאם טוב לו אז כערך מוסף אמור ליהיות לי טוב רק כי לו טוב. ההנאה שלי באה מהידיעה, כמו שאמרתי קודם שאני עושה את זה בשבילו.ואם לא אוהבת אזמה העיקר נעשה ונישמע. וכל זה כבר משיב גם על זה... אפשר להוסיף שאלת המשך: האם הסלוגן "שליטה היא לא תכנית כבקשתך" והקביעה שלציות יש משמעות גם ובעיקר בדברים שלא רוצים, האם הם חלים גם על מצבים שבהם האי-רצון לא מוליד שום תשוקה בצד הנשלט ? אבל באמת?לא איכפת להם מהצרכים שלנו ומהרצונות שלנו? עד כדי כך, שדי לנו להסתפק ולהתחמם מהנהתם הם בלבד? גם במחיר העמדת פנים שכל מה שהם רוצים אז גם אנחנו רוצות ועושות? והחלפתי פה *זיוף ב*העמדת פנים.אולי זה יהיה יותר ברור.. ודי לסכם, ב"שליטה אינה תכנית כבקשתך? |
|
|
אלעד(שולט)
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
Re: מכלול השיקולים abbey road כתב/ה: אלעד(שולט) כתב/ה: לקבלת החלטה של ציות עיוור צריך לכלול את רמת האמון, הוותק של הקשר ותחושת הבטחון.
סאבית שנמצאת בתהליך ראשוני של קשר עשויה למצוא עצמה עושה דברים נגד הטבע שלה רק בגלל תחושת הציות העיוור וסיחרור חושים. סאבית בקשר ארוך ויציב תעשה אותם מתוך אמון. אישית המצב השני נראה לי יותר בריא. מצד שני מה שלא הורג מחשל... לפעמים צריך לקחת קפיצה מסוכנת ולהתרסק רק כדי לגלות עד כמה גבוה ורחוק אפשר להגיע ועד כמה קשה וכואבת האדמה שם למטה. וכמה פעמים אתה, בתור שולט, קפצת והתרסקת וגילית כמה קשה וכואבת האדמה שם למטה? האמת שדי הרבה, ואלה היו והינם השיעורים החשובים והטובים ביותר שקיבלתי בחיים, |
|
|
|
אלעד(שולט)
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
Re: מכלול השיקולים abbey road כתב/ה: שלגי כתב/ה: שיט, זאת היתה טעות, בסה"כ רציתי להוסיף להודעה הקודמת שלי משפט על כך ש..
השאלה של החיפושית מציגה את חוסר הסימטריות בעולם הזה. ועדיין אין הצדקה שמישהו יהיה אומלל. אני בוחרת להיות בקשר חד צדדי כדי להנות ולא כדי לסבול. ואני צייתתי באופן עיוור וטוטאלי. אני נתתי אמון ובטחון מלא ומושלם. אני לא מדברת באופן כללי בצורה תיאורטית. אני מדברת מנסיון פרטי שלי. מה יהיה בעתיד? אין לי מושג. אבל ציות עיוור יכול להיות רק שאת לא סובלת וכן מפעילה שיקול דעת. גם אם זה במחיר של "הפחתת השליטה". כי עם כל הכבוד לשולטים המכובדים ביותר, כולנו בני אדם. כן, גם השפחה וגם האדון. בני אדם בסך הכל. ציות עיוור לא צריך להיות שווה לאומללות אם כך הדבר הרי שמשהו ממש לא בסדר, ציות עיוור יכול להיות פתח להרבה תחושות לא נעימות ומטרידות וקשות. אבל אם התוצר הסופי הוא אומללות (ולא אומללות רגעית ברגע האקט אלא משהו עמוק ומתמשך) לדעתי לפחות זה סימן לכך שהשולט פישל ובגדול או לכל היותר נהג בחוסר אחריות. |
|
|
נילי ונילי
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
Re: מכלול השיקולים אלעד(שולט) כתב/ה: abbey road כתב/ה: שלגי כתב/ה: שיט, זאת היתה טעות, בסה"כ רציתי להוסיף להודעה הקודמת שלי משפט על כך ש..
השאלה של החיפושית מציגה את חוסר הסימטריות בעולם הזה. ועדיין אין הצדקה שמישהו יהיה אומלל. אני בוחרת להיות בקשר חד צדדי כדי להנות ולא כדי לסבול. ואני צייתתי באופן עיוור וטוטאלי. אני נתתי אמון ובטחון מלא ומושלם. אני לא מדברת באופן כללי בצורה תיאורטית. אני מדברת מנסיון פרטי שלי. מה יהיה בעתיד? אין לי מושג. אבל ציות עיוור יכול להיות רק שאת לא סובלת וכן מפעילה שיקול דעת. גם אם זה במחיר של "הפחתת השליטה". כי עם כל הכבוד לשולטים המכובדים ביותר, כולנו בני אדם. כן, גם השפחה וגם האדון. בני אדם בסך הכל. ציות עיוור לא צריך להיות שווה לאומללות אם כך הדבר הרי שמשהו ממש לא בסדר, ציות עיוור יכול להיות פתח להרבה תחושות לא נעימות ומטרידות וקשות. אבל אם התוצר הסופי הוא אומללות (ולא אומללות רגעית ברגע האקט אלא משהו עמוק ומתמשך) לדעתי לפחות זה סימן לכך שהשולט פישל ובגדול או לכל היותר נהג בחוסר אחריות. מרגיזים אותי שולטים שמנסים ללמד סאבים/ות מה זה ציות. מה אתה מבין בכלל בציות? מתי התנסית בזה בפעם האחרונה? מה אתה יודע בכלל על הדילמות ועל הרגעים הקשים שבציות? דומים יקרים, מותר לכם לדרוש ציות, אבל באמשל'כם, תעשו טובה לאנושות ותפסיקו ללמד אותנו דברים שאתם לא מבינים בהם. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
Re: מכלול השיקולים נילי ונילי כתב/ה: מרגיזים אותי שולטים שמנסים ללמד סאבים/ות מה זה ציות. מה אתה מבין בכלל בציות? מתי התנסית בזה בפעם האחרונה? מה אתה יודע בכלל על הדילמות ועל הרגעים הקשים שבציות? דומים יקרים, מותר לכם לדרוש ציות, אבל באמשל'כם, תעשו טובה לאנושות ותפסיקו ללמד אותנו דברים שאתם לא מבינים בהם.[/color] אני כל כך כל כך מסכימה איתך. |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
רפאל כתב/ה: אני תמיד עושה את מה שאני רוצה. אבל בשביל לרצות אני צריכה שהוא ירצה. וכל פעם שהוא רוצה, אני גם צריכה להגיד לו: "אבל..." ושהוא ישיב לי בתקיפות: "בלי אבל!" רק אז אני יכולה לרצות.
אני כל כך אוהבת להגיד "אבל". לפעמים אני פשוט או אומרת "רוצה" או פשוט "לא רוצה", אבל זה מרגיש לי מזוייף. אז מייד אני חושבת לעצמי: "אבל אולי אני לא רוצה..." או "אבל אולי אני כן רוצה...", ופתאום אני מרגישה הרבה יותר טוב. הרבה יותר מסופקת. אני חושבת שהכל מתחיל בכך שאני אוהבת שהדברים פשוטים, אבל לא יותר מדי פשוטים. זה גם קשור בכך שאני אוהבת ששולטים בי, אבל לא מוכנה באמת שמישהו יגיד לי מה לעשות. זה ממלא אותי מאוד להגיד משפטים שיש בהם "אבל". פעם הרגשתי לא בסדר עם זה. חשבתי שלהיות נוירוטית זה רע. חשבתי שאני צריכה להחזיק בעמדה ברורה ומגובשת. ככה חונכתי. אבל היום אני יודעת שזה לא נכון, ושאם זה עושה לי טוב, אז בעצם למה לא? בעניינים רבים אני אמנם עוד מבולבלת מאוד, אבל אני כבר רוצה מאוד למצוא מישהו שאוכל לממש איתו את כל זה. באמ'שך, רפאל! לא יפה ככה.. תביא קצת! למה אתה לא מכבד חברים?? 
|
|
|
Tame
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
נורית (buttercup)
אני מסכים איתך למרות שזה מבלבל אותי שאת וnewoldone מתווכחות - משום שאני מסכים גם איתה *מגרד בראש* הדעות שלכן משלימות אחת את השניה. ורפאל - ענק
|
|
|