צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

היום ירדתי אל מתחת לאפס....

Tame
לפני 15 שנים • 11 במרץ 2009
Tame • 11 במרץ 2009
שנינו מפרשים את זה בצורות אחרות ומי יאמר מי מאיתנו מפרש נכון (טוב אולי כותב הפוסט בעצם)
אבל מה שמפליא אותי בעצם הוא שהפרשנות משתנה לחלוטין כשמדובר בסאבית.
אני לא אומר לך איך לפרש. אני רק מציב מראה ושואל "למה?"
מה גורם להבדל כזה ביחס?
אנדרפוט
לפני 15 שנים • 11 במרץ 2009
אנדרפוט • 11 במרץ 2009
אנימה, תפסת את תמצית עניין ההשפלה בזנב. כמובן שהריגוש העילאי של הניצול מקבל תוקף ועוצמה יתרה לאור הנטישה. אדם שאוהב שמזלזלים בו יכול רק לקוות לדה-הומאניזציה שהופכת את הזלזול לתלת-ממדי.

גם עכוז מלוכלך ליקק וניקה בלשונו (אותה לשון שבגיל הילדות ליקקה ארטיק וקיוותה לנשק נסיכות) וגם הושלך נעזב וננטש לאחר מכן. קשה לחשוב על דבר יותר מצמרר משפיל ומרגש מזאת.
abbey road
לפני 15 שנים • 11 במרץ 2009
abbey road • 11 במרץ 2009
Tame כתב/ה:
שנינו מפרשים את זה בצורות אחרות ומי יאמר מי מאיתנו מפרש נכון (טוב אולי כותב הפוסט בעצם)
אבל מה שמפליא אותי בעצם הוא שהפרשנות משתנה לחלוטין כשמדובר בסאבית.
אני לא אומר לך איך לפרש. אני רק מציב מראה ושואל "למה?"
מה גורם להבדל כזה ביחס?

אולי מאותה סיבה שלא רואים סאביות זוחלות על רצפת המוסד ומתחננות בפני גברים (שולטים ונשלטים כאחד) שיתנו להן ללקק להם את המגפיים.
זעקה אילמת​(נשלטת)
לפני 15 שנים • 11 במרץ 2009
זעקה אילמת​(נשלטת) • 11 במרץ 2009
אנימה כתב/ה:
Tame כתב/ה:
טוב אני מניח שאפשר לתת פרשנויות רבות לטקסט מבלי שיודעים את האינטונציה שאמורה להיות מלווה אליו.

אני אישית מעדיף לפרש בצורה אחרת מעט,
מאחר ואני יודע שחוויה של חציית גבולות אינו באמת חויה קלה של מה בכך אלא חויה עמוקה מאוד שדורשת המון אינטימיות קל וחומר חצייתם של כל הגבולות כולם.
ומאחר ואני גם יודע שחוויה של נטישה ע"י אדם שאליו יש רגשות היא תמיד חויה שלילית, במיוחד לאחר שחוית איתו מה שחשבת לרמה גבוה של אינטימיות. מה שאני רק יכול להסיק מתוך התיאור של חציית הגבולות והרצון שלו להישאר שלה.

עצם ביטוי העובדה שהוא לא יכול היה לומר לה לא אינה מתפרשת בעיני כקיטור, אלא כהסבר, כהודאה.

וכמובן מה שהופך את חוית הנטישה הזו למשהו יוצא דופן איננו רק העזיבה המלגלגת כעניין של מה בכך, מאחר שאותו אדם הפסיק להיות מעניין (ואולי כדאי להדגיש את המילה אדם, מאחר וזה מה שהוא לפני שהוא עבד) אלא גם ההכרה שלו בכך שידע שזה עלול לקרות ובכל זאת היה חסר אונים לעצור את זה - שזו אחת התחושות הקשות יותר.

הוא נתן את עצמו לחלוטין ולאחר שלא היה לו מה לתת יותר הוא נזרק.
יודעת מה, גם אם הוא היה מקטר אני אישית חושב שמותר לו.



אתה מפרשן את זה לוגי. זה לא. בהשפלות זה עובד הפוך.
אתה כנראה לא ממש מתחבר לעניין ההשפלות.
הנטישה מעצימה את ההשפלה. הוא נשאר איתה לחוות את זה.
הוא ירד מתחת לאפס? באתר וונילי הייתי כותבת משהו אחר.
כאן צריך לכתוב לו מברוק.
וחסר אונים זה רק בגלל שמה שהביא אותו דווקא אליה היה חזק ממנו.
ולמי שמתחבר לנושא ההשפלות- זו לא תחושה קשה, אלא תחושה מרוממת.
זה לא שאני לא ערה למצוקות של אנשים. אבל הוא לא סובל במובן
שאתה תופס את זה.

כמובן שזכותו לקטר- אבל לאור האמור לעיל- לדרישת איזה קהל בדיוק
הוא עושה את זה?


מה הייתי עושה בלעדייך אנימה? גם לו הייתי מתנסחת בהולופרזה היית מבינה אותי.
הבן אדם, כמתחבר להשפלות, סופק מעצם הגעתו ללאוסט אוף דה לאו, זה חלק מהעניין ולכן תהיתי על מה הוא מלין סלאש מקטר וואטאבר. הוא לא הובל בכחש והיה מודע לתוצאות, אני לא רואה את השולטת שלו כאיזו ' וירגו'.
לדעתי TAME, אתה טיפה אוור סנסטיב. (נכון לפוסט זה). אני חושבת, (צריך לשאול את פותח הפוסט), שהוא היה ROTFBN גם עכשיו עם הידיעה שדקה א"כ הוא יזרק. זו מהות ההשפלה.
Tame
לפני 15 שנים • 11 במרץ 2009
Tame • 11 במרץ 2009
abby road אני מסכים איתך לחלוטין שהתנהגות כזו אינה הולמת. אולם אין היא מעידה על נפש החסינה מפני פגיעות. אני בהחלט מבין שיכול להתעורר כעס כלפי סאבים שמתנהגים כך, אני גם יכול להבין איך זה יכול להגיע להכללה של מעין בוז כלפי כל הסאבים, אבל האם זה מוצדק? האם זה הולם? האם זה נכון להתייחס שונה לכל הסאבים רק משום שחלק מהבחורים במועדון מחליטים להתבזות ללא דרך ארץ?

ואנימה וזעקה, שוב אני לא מנסה לומר לכן איך לפרש. מה שאני שואל הוא למה כשסאבית כותבת דברים כאלה התגובות יותר חמימות ותומכות וכשסאב כותב דברים כאלה התגובה הנפוצה היא "לפחות נפל בחלקך ללקק תחת מלוכלך". כשסאבית מספרת שהיא לא קיבלה אפטר קייר אחרי סשן כולם חום וחיבוקים והנה בא סאב ומספר שאחרי סשנים של שבירת גבולות הוא פשוט נזרק ואנשים אומרים לו שככה צריך. את ההבדל הזה אני מזהה לא מהיום, זו פשוט הדוגמה הכי מובהקת שעד כה נתקלתי בה והחלטתי שכדאי להעלות את העניין לדיון דווקא בפוסט זה.
כל מה שנאמר לגבי השפלות - זוהי הנחה שלא נכתבה, באותה מידה ניתן גם להניח שלא. לכן שוב, אני לא רוצה לעסוק בפרשנויות של הטקסט, אפשר לפרש בשתי דרכים ואולי אף ביותר - אבל יש דרך דומיננטית שבה נוטים להגיב כשהדבר נוגע בסאבים ודרך דומיננטית אחרת כשמדובר בסאביות.

abby road הבינה את דברי ואת כוונתי וענתה לי בדיוק בעניין זה.
זאלופון​(שולט)
לפני 15 שנים • 11 במרץ 2009
זאלופון​(שולט) • 11 במרץ 2009
Tame כתב/ה:

ואנימה וזעקה, שוב אני לא מנסה לומר לכן איך לפרש. מה שאני שואל הוא למה כשסאבית כותבת דברים כאלה התגובות יותר חמימות ותומכות וכשסאב כותב דברים כאלה התגובה הנפוצה היא "לפחות נפל בחלקך ללקק תחת מלוכלך". כשסאבית מספרת שהיא לא קיבלה אפטר קייר אחרי סשן כולם חום וחיבוקים והנה בא סאב ומספר שאחרי סשנים של שבירת גבולות הוא פשוט נזרק ואנשים אומרים לו שככה צריך. את ההבדל הזה אני מזהה לא מהיום, זו פשוט הדוגמה הכי מובהקת שעד כה נתקלתי בה והחלטתי שכדאי להעלות את העניין לדיון דווקא בפוסט זה.

לדעתי זה שילוב של שני דברים:

1. הנחה (כנראה מוצדקת במידה בלתי מבוטלת) שסאביות וסאבים רוצים דברים שונים: סאביות (ובהכללה - נשים) רוצות קשר רגשי וצפויות לחוש מנוצלות במידה ו"ישתמשו" בהן כך, ואילו סאבים (ובהכללה - גברים) מוכנים להסתפק במיניות גרידא, ולעתים קרובות אפילו מעדיפים אותה.

באופן אישי אני מאמין שזה נכון סטטיסטית, אבל ברור שלא בכל מקרה, לכאן או לכאן. עם זאת, ההנחה היוריסטית היא שזה המצב אלא אם יש סיבה לחשוב אחרת, ומכאן גם השיפוט השונה.

2. סאביות (ושוב בהכללה - נשים בכלל. אבל סאביות במיוחד) נתפסות כיצורים פגיעים ורגישים שזקוקים לחום והגנה. נשים שמחות להעניק להן זאת בשם אחוות הנשים, וגברים שמחים להעניק זאת בשם שופוני-איזה-אביר-אני. סאבים, לעומת זאת, נתפסים לעתים קרובות כיצורים שאפשר לעשות איתם מה שרוצים וכלום לא יפגע בהם, כי הם מוכנים לקבל בשמחה כל דבר מכל אחת. וחוץ מזה הם גברים, מה שאומר שהם נתפסים כחזקים יותר וכקורבנות פחות (מה לעשות, זו הסטיגמה).

לכן ההנחה לגבי סאביות היא שהן אוטוטו נשברות וצריך לחבק ולעטוף ולהאשים את הגבר הרשע, וההנחה לגבי סאבים היא שהם כבר יסתדרו, ובכל מקרה אין שום אינטרס להגן עליהם.
Tame
לפני 15 שנים • 11 במרץ 2009
Tame • 11 במרץ 2009
תשובה טובה icon_smile.gif

אבל תרשה לי להעלות עוד שאלה או שתיים כי אני רוצה לחדור לעומק רב יותר.
ההכללות שאתה מתאר באמת נראות הגיוניות וצפויות. אולם הדבר לא מסביר למה גם סאבים תופסים אלו את אלו באותו האופן, שהרי קבוצות נוטות יותר להכליל לגבי מה שמחוץ להן ואת עצמן הקבוצות שופטות בעיניים יותר אישיות, פחות מכלילות. זו תופעה פסיכולוגית ידועה.

קשה לי להאמין שרוב הסאבים חושבים על עצמם בדרך אותה תיארת כי הכללות כאלה בדרך כלל משמשות אדם כדי לתאר אחרים, לא את עצמו או את האנשים שקרובים אליו. (אנחנו יכולים להגיד שכל נהגי המוניות הם מניאקים אבל נהג מונית יראה את עצמו או את חבריו באור אחר קצת ואולי יעדיף לחשוב שכל נהגי המשאית הם המניאקים..או אולי הנהגים הרגילים).

בנוסף גם הסאביות שאני מניח שאת עצמן לא תופסות כשבריריות כפי שתופסים אותם הגברים בדרך כלל - רואות הבדל גדול בינן לבין הסאבים. abby road רמזה על כך שאולי יש לסאביות רצון לעשות כמה שיותר מרחק בינן לבין סאבים בגלל התנהגותם הנלעגת של חלק מהסאבים במועדון (ואני מניח שגם באינטרנט).

אז השאלה שלי היא כזו (והיא באה גם מתוך שיחה שערכתי עם גברת מאוד מאוד חכמה) - האם הבדסמ המיילדומי שונה במהותו (ואני חייב להדגיש את המילה מהותו שכן שונה במהותו זה שונה לחלוטין) מהבדסמ הפאמדומי..? אם כן - האם הוא צריך להיות שונה..? ואם גם זה כן - אז למה הוא צריך להיות שונה? מהם ההבדלים בין המיילדום לפאמדום?
האם נעוצות סיבות כלשהן להבדלים הללו בהבדלים שבין המינים? האם ניתן להאמין או לשאוף לשוויון ועדיין לקבל את ההבדלים הללו? האם בחברה שיוויונית לחלוטין (אם תיתכן חברה כזו) לא יהיה הבדל בין מיילדום לפאמדום?

אני לא מכוון לתשובה מסויימת. רק רוצה את דעתך ואת דעתו של כל מי שירצה לענות icon_smile.gif
זאלופון​(שולט)
לפני 15 שנים • 11 במרץ 2009
זאלופון​(שולט) • 11 במרץ 2009
אני רואה כאן לפחות שתי שאלות, אז למען הסדר הטוב:

1. למה ההכללות נעשות גם כלפי ה ingroup?
לדעתי זה משום שכמו הכללות רבות וטובות, גם ההכללות הללו אינן תלושות מן המציאות, או לפחות מן האופן שבו מלמדים אותנו לתפוס את המציאות. אני מאמין שסאבים רבים יכולים להזדהות עם שאיפה למין לשם מין, וסאביות רבות יכולות להזדהות עם שאיפה למשהו עמוק יותר. כמו כן, אני חושב שגם סאבים תופסים את עצמם וסאבים אחרים כפחות פגיעים מאשר סאביות תופסות את עצמן וסאביות אחרת. לכן לא מפתיע אותי שההכללות מתבצעות גם בתוך הקבוצה.

2. האם מיילדום שונה במהותו מפמדום?
אפשר להתפלסף על זה בלי סוף, וכרגע אין לי זמן או אנרגיה להכנס לזה לעומק (עמך הסליחה). יחד עם זאת, ברור לדעתי שיש הבדלים, וברור גם שהם נובעים מהבדלים בין המינים.

למשל, גברים עושים הרבה יותר החפצה (איזו מילה פמיניסטית גועלית) של הגוף הנשי מאשר להיפך, ואילו נשים מחונכות לחפש רגשות ובאופן כללי לסבך דברים. לכן, בין השאר, במיילדום נדרש (ומתקבל) הרבה יותר ממה שקרוי במחוזותינו "מנטלי", ובפמדום יש יותר סגידה לאיברי גוף או פריטי הנעלה, כמעט ללא קשר לאישה שבבעלותה הם נמצאים.

ההבדלים בין המינים אינם עוצרים בהבדלים בהעדפות, אלא גולשים גם להבדלים בתפיסה של כל מיני תהליכים ופעולות. דוגמה ידועה היא חדירה, שנתפסת על ידי הרבה אנשים, גם כאלה שלא שמעו מעולם על דבורקין או מקינון, כאקט של שליטה גברית. לכן במיילדום נדיר שחדירה אינה משולבת מתישהו ביחסים, בעוד בפמדום די שכיחה התופעה של דומיות שלא מוכנות לשכב עם סאבים כי זה פוגע בהדרת מלכותן.

לדעתי לא חייב להיות שוני בין מיילדום לפמדום. ההבדל הזה הוא סטטיסטי, ממש כמו ההבדלים בין נשים וגברים שיוצרים אותו. בכל מקרה, אני לא חושב שהמיילדום שונה לחלוטין מהפמדום. רב המשותף על השונה לדעתי.
אנימה
לפני 15 שנים • 11 במרץ 2009
אנימה • 11 במרץ 2009
Tame כתב/ה:
שנינו מפרשים את זה בצורות אחרות ומי יאמר מי מאיתנו מפרש נכון (טוב אולי כותב הפוסט בעצם)
אבל מה שמפליא אותי בעצם הוא שהפרשנות משתנה לחלוטין כשמדובר בסאבית.
אני לא אומר לך איך לפרש. אני רק מציב מראה ושואל "למה?"
מה גורם להבדל כזה ביחס?


Tame , כשאני קוראת משהו כאן באתר אני לא מביטה דרך עיניים מסויימות.
בבדסמ החלפתי הרבה כובעים, כך שאני מסוגלת לקרוא משהו ולהבין אותו
לא ממשבצת מסויימת אחת.
לכן אין כאן עניין שאני מתעלמת מאיזו מצוקה גברית, או נוטה לזלזל כי
מדובר בסאב.
הוא שבר גבול, נזרק והוא מת על זה. והוא עוד ימשיך להתענג על החוויה
הזו בינו לבין עצמו עוד הרבה זמן.
זו חוויה חזקה למי שמתחבר להשפלות, לכן הקטע לא נכתב ממקום
מצוקה- הוא נכתב כי החוויה היא חזקה.

ולגבי ההבדלים- זאלו כתב את זה מצויין.
אנימה
לפני 15 שנים • 11 במרץ 2009
אנימה • 11 במרץ 2009
אנדרפוט כתב/ה:
קשה לחשוב על דבר יותר מצמרר משפיל ומרגש מזאת.


אכן : )

לכן כתבתי שהגברת הזו יודעת מה שהיא עושה : )