שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

השתתפות במחקר

electro-z
לפני 15 שנים • 24 במרץ 2009
electro-z • 24 במרץ 2009
Bloody כתב/ה:
ותקבעו רמת איות מינימלית כתנאי קבלה ללימודים...
נ.ב.
מיימו כתב/ה:
אין לנו סטיות תקן

LOL


אז איזה סטיות יש?
בלי סטיות זה לא הולך עם סוטים...
נילי ונילי
לפני 15 שנים • 24 במרץ 2009

Re: לא משכנע.

נילי ונילי • 24 במרץ 2009
לא קשורה כתב/ה:

האקדמיה לאן?


אשכרה.
מיתוסית​(שולטת)
לפני 15 שנים • 24 במרץ 2009
מיתוסית​(שולטת) • 24 במרץ 2009
בתור מחקר שעשתה מחקר סטטיסטי בתחום, הייתי שמחה לתרום, אבל ממש לא ברור מה הפואנטה של המחקר הזה. באיזה מסגרת סמינריון זה? מה הנושא הכללי? מה ההשערה?
גם במחקר איכותני באים לבדוק משהו. איזה סוג של שאלות אתן מתכוונות לשאול? מה אתן מתכוונות לתעד בתצפית? "ראיתי אישה מצליפה בגבר, השפילה אותו הווא צעק 'עוד'"?

ודבר שני, אם אתן באות למועדון סאדו לצפות, אז למה לבקש פה את רשות הנוכחים שיאלצו לבוא (אותם אנשים) כמה פעמים- פעם לתצפית ופעם לריאיון?
למה פשוט לא לבוא, לצפות במישהו שנראה מעניין ואז לבקש רשות לראיין?
האם לקחתן בחשבון שרוב האנשים שבאים למסיבת בדסמ בכלל לא עושים פעילות בדסמית ואז מה בעצם תתעדו?

סשן הוא פעולה אינטימית, גם אם נעשית ליד צופים, כך שראוי שתדעו בדיוק מה אתן רוצות ותכינו שאלות מנחות מראש ותסבירו לאנשים כדי שידעו מה הכיוון ולא יגידו לכן באמצע השאלות שהם לא מעוניינים להמשיך.

הגם שלתעד אח"כ בבית למחרת היום זה לא בדיוק משהו שנראה לי מדעי, אחרי הכל אפשר לשכוח הרבה דברים ומה שתכתבו יהיה יותר חווייתי כמו בלוג ופחות תצפיתי תיעודי.
נוריתE
לפני 15 שנים • 25 במרץ 2009
נוריתE • 25 במרץ 2009
לכו ל "מסיבות קהילה" שמארגנים כאן
תבדקו בפורום ובעמוד הראשי
ותעשו עבודת שטח
רק תיידעו את מארגני המסיבה ובמקום תבקשו רשות.
זאלופון​(שולט)
לפני 15 שנים • 25 במרץ 2009
זאלופון​(שולט) • 25 במרץ 2009
אני חושב שנעשה פה בלבול מסוים בין "מחקר" לבין "מטלה בשביל האוניברסיטה".
מחקרים רציניים, שבוחנים את הנושא לעומק מתוך רצון אמיתי להגיע לתובנות, ללא דעות קדומות ולא בגלל שזה מגניב הסוטים האלה ולפי כל כללי המחקר התקני - הם דבר נדיר למדי גם בקרב חוקרים מוסמכים. לא נראה לי ששתי סטודנטיות שמתכננות לערוך כמה תצפיות ולקיים מספר מצומצם של ראיונות עם מדגם קטן ולא מייצג של סוטים מתכוונות לייצר תוצאות שישנו לנצח את האופן בו העולם תופס סאזו-מאזו. הן פשוט רוצות לקבל את התואר שלהן, ואם אפשר לעשות את המטלות הנדרשות לשם כך בנושאים קינקיים וכיפיים במקום על נושאים יבשים ומשעממים, אז למה לא.
הבעיה מתחילה אם לאחר מעשה מתחילים לטעון שאכן יודעים משהו על סאדו-מזוכיסטים.

מחקר איכותני, אגב, לא חייב שתהיינה לו השערות מקדימות. אפשר לגבש אותן מתוך התצפיות והראיונות. למעשה מחקר איכותני לא חייב שום דבר כמעט, ומשום כך הוא אינו מדעי יותר מאשר עיתונות חוקרת או ספרות יפה.

לחוקרות:
כפי שודאי הבנתן מן התשובות, אין "ברים של סאדו". מקומות המפגש הקהילתיים הפתוחים לקהל הרחב הן מסיבות, שפרסומים אודותיהן תוכלו למצוא בפורום "הבליינים" באתר זה. לשם, כמדומני, אתן יכולות להגיע בלי לבקש אישור של אף אחד ולקיים תצפיות, בעדינות ובצורה לא חודרנית (לא נראה לי ששיטוט שם עם דף ועט יתקבל בברכה).
כדי שתדעו קצת יותר על מה מדובר ובאילו מונחים מתשמשים אנשים בד"כ, אני ממליץ לקרוא המידע המופיע פה: http://www.thecage.co.il/magazine,15.html . אולי זה גם יתן לכן רעיון כלשהו לשאלת מחקר.
כתיב חסר
לפני 15 שנים • 25 במרץ 2009

תרשה לי לא להסכים

כתיב חסר • 25 במרץ 2009
זאלופון כתב/ה:
אני חושב שנעשה פה בלבול מסוים בין "מחקר" לבין "מטלה בשביל האוניברסיטה".

מחקר איכותני, אגב, לא חייב שתהיינה לו השערות מקדימות. אפשר לגבש אותן מתוך התצפיות והראיונות. למעשה מחקר איכותני לא חייב שום דבר כמעט, ומשום כך הוא אינו מדעי יותר מאשר עיתונות חוקרת או ספרות יפה.

.


מחקר איכותני הוא מחקר מדעי לחלוטין, בהנחה שאתה מתייחס כמובן למדעי הרוח כאל מדע. מחקר איכותני ראוי לשמו סוקר ספרות רלוונטית, גוזר שאלות מחקר, והשערות מחקר ובונה כלי לבדיקת שאלות והשערות אלו. בדרך כלל זה ראיון פתוח או פתוח למחצה.

נכון שאין כימות סטטיסטי וסטיות תקן, אבל הרווח הגדול הוא גילוי נקודות יחודיות שלא היו עולות בדרך אחרת. וכמובן, ככל שהמחקר גדול יותר כך התוצאות אמינות יותר.
ארבעה ראיונות אינם דומים למאה ועשרים ראיונות.
הדרך לניתוח ראיונות אינה פשוטה כפי שהיא אולי נראית ומצריכה מיומנות לא קטנה.

אגב אחד המחקרים האיכותנים המפורסמים הוא מחקרם של מסטרס וג'נסון ששינה את תפיסת המיניות ברמה העולמית.
זאלופון​(שולט)
לפני 15 שנים • 25 במרץ 2009

Re: תרשה לי לא להסכים

זאלופון​(שולט) • 25 במרץ 2009
כתיב חסר כתב/ה:
זאלופון כתב/ה:
אני חושב שנעשה פה בלבול מסוים בין "מחקר" לבין "מטלה בשביל האוניברסיטה".

מחקר איכותני, אגב, לא חייב שתהיינה לו השערות מקדימות. אפשר לגבש אותן מתוך התצפיות והראיונות. למעשה מחקר איכותני לא חייב שום דבר כמעט, ומשום כך הוא אינו מדעי יותר מאשר עיתונות חוקרת או ספרות יפה.

.


מחקר איכותני הוא מחקר מדעי לחלוטין, בהנחה שאתה מתייחס כמובן למדעי הרוח כאל מדע. מחקר איכותני ראוי לשמו סוקר ספרות רלוונטית, גוזר שאלות מחקר, והשערות מחקר ובונה כלי לבדיקת שאלות והשערות אלו. בדרך כלל זה ראיון פתוח או פתוח למחצה.

נכון שאין כימות סטטיסטי וסטיות תקן, אבל הרווח הגדול הוא גילוי נקודות יחודיות שלא היו עולות בדרך אחרת. וכמובן, ככל שהמחקר גדול יותר כך התוצאות אמינות יותר.
ארבעה ראיונות אינם דומים למאה ועשרים ראיונות.
הדרך לניתוח ראיונות אינה פשוטה כפי שהיא אולי נראית ומצריכה מיומנות לא קטנה.

אני חולק עליך. מחקר שתוצאותיו תלויות כל כך בחוקר אינו יכול להקרא מדעי.

סקירת הספרות, גזירת ההשערות ובניית כלי מחקר אינן מספיקות לצורך מדעיות. עדיין התוצאות יהיו במידה רבה סובייקטיביות, פרשניות ובלתי מהימנות. כל דרך בה יבחר החוקר לנתח את הראיונות שלו (בהנחה שהיא אכן איכותנית) נסמכת על פרשנותו האישית. מסקנות מחקרו ישקפו אותו עצמו לא פחות, ואולי הרבה יותר, מאשר את מושא מחקרו.

אמת שמחקר איכותני יכול לייצר מידע שמחקר כמותני עשוי לפספס. בעיניי, המידע הזה יכול לשמש בסיס למחקר כמותני, אך לא לעמוד בפני עצמו. הוא מהווה ידע, אך לא מדע. כנראה שפשוט יש לנו הגדרה שונה של המונח "מדעי". icon_smile.gif
ראובן
לפני 15 שנים • 25 במרץ 2009

הרמנויטיקה

ראובן • 25 במרץ 2009
זאלופון,

מחקר איכותני מבוסס, לרוב, על עקרונות ה'הרמנויטיקה' - זו גישה שמקורה בפרשנות של טקסטים מקודשים, הגורסת כי יש להסתמך על החומר הנתון בלבד, ללא מקורות חיצוניים. ברבות הימים היא הורחבה ויושמה גם במדעי ההתנהגות. מצורף קישור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94

מדעי ההתנהגות, החוקרים דברים בלתי-מדידים (נפש האדם), נסמכים יותר ויותר על מחקר איכותני, משום שמחקר כמותי אינו יכול לענות על שאלות שהתשובה להן הינה תהליכית או דינמית. יתרה מזאת, גם מחקר כמותי הינו מוטה מיסודו - עצם ניסוח שאלה מסוימת על ידי חוקר, והמחקר שנובע משאלה זו, עונים על עניין ההטיה ועל הקבוע של פלאנק. רוב פריצות הדרך המדעיות הושגו באמצעות חשיבה ייחודית של חוקר מסוים, חשיבה שאינה תלויה בממצאים שהוצגו עד לרגע ניסוח המחקר.

יכול להיות מעניין להסתובב עם סטודנטיות טרוטות עיניים ב'באר סאדו', משהו בסגנון: ''שימי את הקלסר רגע בצד ותעזרי לי להדק את הקשירה הזו'' : )

נקודה אחרונה היא - להיות שגרירים של רצון טוב. עולם השליטה אינו גילדה סגורה אלא זרם תרבות וכל הבעת עניין בו מבורכת, גם אם ה'מחקר' מטרתו להוקיע או לקבל כמה נקודות.

ראובן
זאלופון​(שולט)
לפני 15 שנים • 25 במרץ 2009
זאלופון​(שולט) • 25 במרץ 2009
ראובן,
מחקר כמותי בהחלט יכול לענות על שאלות שהתשובה להן תהליכית, ועל אף מגבלותיו - הוא בהחלט מייצר ממצאים משמעותיים בחקר נפש האדם, והללו הינם ממצאים מדידים, אובייקטיביים ככל שניתן וניתנים לשחזור.

טוב, אני אעצור כאן כדי לאפשר לשרשור לחזור לנושאו המקורי.
Lanya Colson
לפני 15 שנים • 25 במרץ 2009
Lanya Colson • 25 במרץ 2009
זאלופון כתב/ה:
ראובן,
מחקר כמותי בהחלט יכול לענות על שאלות שהתשובה להן תהליכית, ועל אף מגבלותיו - הוא בהחלט מייצר ממצאים משמעותיים בחקר נפש האדם, והללו הינם ממצאים מדידים, אובייקטיביים ככל שניתן וניתנים לשחזור.

טוב, אני אעצור כאן כדי לאפשר לשרשור לחזור לנושאו המקורי.


מה באמת היה הנושא המקורי?