שחרית(מתחלפת)
|
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
עוד מין מהמגרה :)
אינפי ביקשת שרשור....קיבלת
אתן רואות דומיות יקרות - לא צריך לצוות אפשר גם לבקש יפה....ואז איך אני לא אענה 
Prop Girl סיימנו את יום הצילומים האחרון מאוחר. היה זה יום חמישי. יצאנו לחגוג כל הצוות במועדון ועבור חלק מהאנשים זו היתה חוויה ראשונה. כל השבוע האחרון הדלקתי אותם על הרעיון ורמות המתח המיני ששררו בין אנשי הצוות הרקיעו שחקים. היא היתה אחת מהצוות שסימנתי מבעוד מועד. "נערת אביזרים" עבדה תחתי במהלך 3 החודשים האחרונים בהם צילמנו את הסרט. מהיום הראשון שהנחתי עיניים עליה ידעתי שיבוא יום והיא תבוא אלי, אך עד שיום זה בחנתי את גבולותיה במשימות עבודה לא קלות. "propgirl, ת'עבירי את כל הארגזים האלה למחסן" ציוויתי יום אחד, "propgirl, הפוך, 2 סוכר – ומהר!" פקדתי יום אחר וכן הלאה. בחנתי את מסירותה ונכונותה והיא נענתה לכל פקודותיי. יום אחד אסרתי עליה לאכול למשך 24 שעות וזאת לאחר שהגיעה לעבודה באיחור של 5 דקות. כל כך השתוקקתי לגעת בה, לשרוט את עורה, להצליף בו, להפוך את צבעו לאדום – אש. רציתי אותה על ארבע כמהה לכל תשוקותיי, לכל רצונותיי. ידעתי מהי משאת נפשה, קראתי אותה כמו ספר פתוח והיא התקרבה עוד ועוד. קטנטונת, רזונת, כפרח בתולי שמחכה שיבקעו אותו התרוצצה על הסט כל יום. ואני רק זממתי להפכה לזנזונת שלי, רציתי אותה כפותה, אזוקה, פתוחה, מסורה. כשהגענו למועדון כבר היה אחת וחצי בלילה והמועדון המה אנשים. דאגתי להתנתק משאר הקבוצה ועליתי לקומה השניה...התיישבתי בחדר השמאלי ועישנתי סיגריה. לא עברו 2 דקות ושפחתי המסורה מזה 3 חודשים התייצבה מולי ואמרה : "גבירתי, אם יורשה לי לומר, את הבוסית הכי טובה שהייתה לי ומאוד נהנתי להיות תחתייך לאורך תקופת הצילומים. מה שאני מנסה לומר זה..." "עוד לא נתתי לך רשות לדבר" קטעתי אותה לפני שסיימה את המשפט, אך ידעתי בדיוק מה היא הולכת לומר. הרגשתי עוררות חזקה מתפשטת בגופי כהוריקן. "את חושבת שאת מספיק מסורה בכדי להיות השפחה שלי?" שאלתי בבוטות שלא משתמעת לשתי פנים. באותו הרגע היא נפלה על ארבע, הרכינה את ראשה ואמרה : "אני חוששת שהייתי שפחה רעה ולא הבאתי משקה עבור גבירתי". חצי חיוך בצבץ לו מארשת פני הקפואות ויד שמאל שלי נשלחה לעבר השוט שהיה מונח לרגלי – "ערומה, על ה-X, פנים לקיר ומייד!!" פקדתי והיא בפחות מדקה תמימה כבר המתינה לרצוני הבא. קשרתי אותה חזק, 2 ידיים, רגליים והעברתי אצבע על דגדגנה כדי לבדוק מצב ערנות. נרעדת בכל גופה למגעי ואני נמסה מטעמה המתפשט בחלל פי. הרמתי את השוט מעלה והצלפתי בה תחילה חלש ולאט ובטוח חזק יותר, כדפוס חוזר ניגנתי בה עד שעורה הפך לאדום. שלפתי מהמדף קולר והרכבתי אותו על צווארה הצחור. מתחתי וכיוונתי את שפחתי להמשך הסינפוניה. הידקתי מצבטים משוננים עם שרשראות לפטמותיה המתחככות בקיר וקשרתי את השרשראות לשני צידי החדר. "גבירתי?" "כן זנזונת שלי.." "מה שרציתי לומר לך קודם זה שאני מאוהבת בך כבר הרבה זמן ואעשה כל מה שתחפצי." "לא לימדו אותך שאהבה כואבת?! אני אעביר אותך סדרת חינוך כך שבפעם הבאה לא יקרה מצב בו את לא אוחזת משקה לרענן את מלכתך." עניתי והרגשתי איך הלב שלי מכפיל את גודלו. שלפתי באט-פלג, שימנתי אותו ובפעולה מהירה ופולשנית תקעתי אותו בעכוזה הבתולי. גניחה נפלטה ממנה וצמרמורת עברה בגופי למראה כאבה הענוג. הרמתי את השוט והעברתי אותו לאורך דגדגנה הרטוב והמזמין. כך המשכתי עד שכמעט גמרה וברגע הנכון נסוגתי. "אל...אל תפסיקי...בבקשה גבירתי" אמרה חרישית. "סליחה?! קיבלת רשות להביע דעה? את יודעת מה קורה לשפחות שמתחצפות..הן נענשות!!! ועכשיו שפחה חצופה שלי תתחילי לספור ובקול רם שאני אשמע!" גערתי בה והתחלתי להצליף. גופה האדים וניחוח מוכנותה עלה באפי. "17...18...19...20" צעקה. הנחתי את השוט על הדרגש התפשטתי ולבשתי סטראפאון דו כיווני מרשים בגודלו. התקרבתי אליה ונשקתי לעורה המושלם. רפוית שרירים אספתי אותה לחיכי ואהבתי אותה. שחררתי אותה משרשרותיה ונשאתי אותה לעבר כיסא העץ שחיכה לה בצד. ליטפתי את שיערה ונשקתי לשפתיה עמוקות. יונקת ממני היא אוזרת כוחות מחדש. "עכשיו כלבתי הנאמנה אני אזיין אותך כמו שרציתי כבר חודשים לעשות. רדי לארבע זונה ותפסקי יפה רגליים!" היא כורעת לרצפה ואני ניגשת אליה, מושכת מהר את הפלג מעכוזה. היא משמיעה אנחת רגיעה וגופה משתוקק למגעי. אני מאחוריה מחדירה את הדילדו לאט לאט. נכנסתי כולי לתוכה ונשקתי לעורפה. אני מרגישה את הדילדו מזיין אותי ואני מצדו השני מזיינת אותה. משכתי אותו מעט החוצה ובניעה אחת חזקה דפקתי אותה עד שכמעט נמרחה על הריצפה. מזיינת, מנכסת, מבתרת אותה...ואנחנו מרחפות, כבר לא רואות, רק מרגישות. "תגמרי...לספירה...שלי...זונה..." אני צועקת עליה רגע לפני האורגזמה. "3...2...1...עכשיו!" ושתינו מתפוצצות, מרגישות את האדרנלין מתפשט בכל הגוף ומאחד ביננו. היא קורסת לריצפה ואני עליה עדיין בתוכה. לאחר כמה רגעים אני פוקחת עיניים, מביטה לצדדים ורואה שמחוץ לחדר עומד לו קהל מרוצה. |
|
|
infinite(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
וואו.. שחרית את באמת סוויצ'ית אולטימטיבית 
כתבת יפיפה על שני העולמות מעניין מה עושה לך את זה יותר... נשאר טעם של עוד...
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
עוד סיפור הורס ויפה הצטרף לסטטיסטיקה
הסיפור הזה לא קרה במציאות נכון ..? מצאתי הרבה בקיעים וסתירות והוא לא קרה במציאות . כי אם כן ... "עקביא בן מהלל אומייר : הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה : בא מאין באת , ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן את הדין.... " |
|
|
אפורי(מתחלף)
|
לפני 20 שנים •
8 במרץ 2004
מעולה שחרית , פשוט מעולה
|
|
|
|
שחרית(מתחלפת)
|
לפני 20 שנים •
9 במרץ 2004
תודה על התגובות הנפלאות
הן מחזקות אותי לכתוב עוד ועוד...
אינפי יקירתי, את שאלת השאלות שאלת אני מניחה שלכל צד אמצא את זו שתוציא ממני את המיטב... 
קליבר - לא, הסיפור לא קרה במציאות, יד הדימיון הנחתה אותי כאן... אפורי איש יקר - תודה, תודה. ואם כבר אני פה, הניק שלך מעלה בי נשכחות...(אבל לא מגלה אלו )
|
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
9 במרץ 2004
אז זה לא קרה במציאות ? חבל .. דווקא היה יפה .. או ש.. טוב נאמין לך הפעם . |
|
|
creamy
|
לפני 20 שנים •
9 במרץ 2004
הסיפור חירמן והרטיט, אך יותר מכל, ריגש אותי.
פנטזיה נהדרת שסופה להתממש. נהדר ! תודה. |
|
|
| פלוס מינוס(אחר) |
לפני 20 שנים •
10 במרץ 2004
שחרית
את מחרמנת בטירוף אייך אנגמטית אמרה שרמוטית החודש אני הייתי סוגר על השנה באמת מה שניקרא ליגת העל |
|
|
|
שחרית(מתחלפת)
|
לפני 20 שנים •
11 במרץ 2004
איזה כיף לשמוע - תודה לכולכם
|
|
|
|
infinite(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
12 במרץ 2004
ציטוט: תודה על התגובות הנפלאות הן מחזקות אותי לכתוב עוד ועוד...
וחסר לך שלא ! 
|
|
|