נוריתE |
לפני 15 שנים •
30 במרץ 2009
לפני 15 שנים •
30 במרץ 2009
נוריתE • 30 במרץ 2009
שפחה קטנה כתב/ה: באמת? לא בטוח. מה זה יכול לעשות לאישיות? תחשבי שוב...
אם כבר השאלה תהייה מה אם מה שנעים וטוב לי כרגע הוא לא טוב לי לטווח הארוך אבל זה אפשר ליישם בהרבה תחומים וגם בבידסמ ה "קונוציונלי" זה תופס |
|
שפחה קטנה(נשלטת) |
לפני 15 שנים •
30 במרץ 2009
לפני 15 שנים •
30 במרץ 2009
שפחה קטנה(נשלטת) • 30 במרץ 2009
אני מסכימה שאפשר לשייך את זה להרבה תחומים כמו דיאטה, סקס וכו...
|
|
harper lee |
לפני 15 שנים •
31 במרץ 2009
לפני 15 שנים •
31 במרץ 2009
harper lee • 31 במרץ 2009
האמפרי כתב/ה: "לעניות דעתי הקובעת" (ותודה לאשכול, לוי) מערכת יחסים בדסמית מלאה המכילה
בתוכה מן הסתם גם את הצד המנטלי/ הרגשי/ הפיסי ושהיא כמובן בתוך מסגרת ה SSC וגם ה USSR (עם פלישה קטנה לפראג אם צריך) יכולה להיות מדהימה ומופלאה ברמת הנאתה ולהביא לריגוש כה גדול עד לנפילת חלקי גוף פנימיים כגון הלבלב אשר צונח אל בין הכליות ויחדיו הופכים שלושתם לפעמון אחד גדול המבשר את הגעתה של כל שעה עגולה. ריגוש והנאה השווים בעצמתם לשתי הפצצות שהוטלו על הירושימה ונגאסקי ביחד. יחד עם זאת, כל נסיון לייחס להנאות הללו דברים כמו "העצמה" ו"גדילה" או "התפתחות אישית" הוא עבודה עצמית בעיניים הבאה רק כדי לקשט את הדבר בערכיות כלשהי כשבפועל היא לא יותר מאשר התמכרות נטו. הכוונה שלי היא שאם במהלכו של יום כל הוויתך נתונה לאותה התרגשות בדסמית עתידית והיא הופכת להיות הדבר המרכזי בחייך הרי שזאת הדינמיקה בכל התמכרות שהיא. היה וכן עולה בכוחך תוך כדי לעשות הפרדה ברורה בין הדברים ולתת תשומת לב ראויה לשאר המשימות והאנשים בחייך, רמת הריגוש וההנאה אשר ביכולתה להפיל את חומות יריחו הולכת ומתעמעמת לה מאחר ואת/ה לא לגמרי "בסרט" וזה מבחינתי המלכוד המסריח בבדסם. צודק, צודק, צודק מיליון אחוז צודק ובקשר לשאר, לפי דעתי יש הנהנים מכאב פיזי או נפשי או שניהם. אף אחד לא נהנה לסבול. המילים סבל וכאב אינן מילים נרדפות. אנשים שנשארים במקום שנגרם להם סבל עושים זאת מהרבה סיבות שפסיכולוגים רבים מתפרנסים מהן יפה מאוד. יש שפוחדים להיות לבד, שלא מגיע להם טוב יותר, הערכה עצמית נמוכה, חוסר בטחון, חוסר ידע, סבלנות אין קץ "שיהיה טוב יותר" וכו' וכו' כל מי שסבל ויצא מזה שמח מאוד שהסבל נגמר ושוב, אנא, לא לבלבל בין כאב לסבל וזה מזכיר לי בדיחה מזוכיסט: בבקשה תרביץ לי סאדיסט" ללאאאאאא........ |
|
נוריתE |
לפני 15 שנים •
31 במרץ 2009
לפני 15 שנים •
31 במרץ 2009
נוריתE • 31 במרץ 2009
מזוכיסט נהנה מהכאב
זה נותן הרבה דברים כולל אנדורפינים בתור ערך מוסף, מה זה לסבול, בטח שהכאב כואב אני,לא אוהב כל כאב רק כי הוא כואב. ואני בטח לא קדוש מעונה על הצלב.ישוע מת מזמן. לי טוב כשכואב לי במיסגרת מסויימת וכשאני יודעת למה זה ולאיפה זה יכול להוביל אבל סאדו זה לא רק מזוכיזם שמתבטא פיזית וכאב יש עוד דברים, הסאבמיזם,הכניעות המון דברים שנובעים מהרגש שבכלל לא תלויים במכת השוט הקודמת או זאת שתבוא גם הצורך הזה בהכאבה בלכאוב נובע מהרגש בלי להכנס יותר מידי ללכסיקון פסיכולוגי. מיותר.מיותר. דבר פיזי שנעשה ללא רגשות, בין אם ניתן או מתקבל או מה שלא יהיה לא שווה כלום.לדעתי אבל ישנם שעושים את זה רק בגלל או בשביל הצד הפיזי.ובסדר,אם מתאים להם. ואין צורך להמעיט בערך אותו קטע מנטלי נפשי ריגשי ובטח שלא לפסול אותו. (ומי שיגיד לי ידה ידה בסדר, אז בסדר,כל אחת זכאי לדעתו הוא) אתם בנים,כולכם סאדיסטיים,ואל תקחו את זה ברע זה טיבעו של שולט קודם כל הוא נהנה להסב כאב ויותר נהנה מהתוצאות שלו על פני הנישלטת(ואני מדברת מילדום אבל גם פםדום) נהנה למשוך בחוטים המתאימים באין לי השאלה אחרת ולראות את התוצאות וכדאי שידע מהם אותם "חוטים" ושידע לשים לעצמו גבולות. וסדיסט יכול להיות טוב וגם גרוע ברמות זה תלוי באישיות שלו מה זה סאדיסט רע? זה בכלל לא שייך לכאן אלא בכלל לקטגוריה אחרת זאתי של האנסים והמתעללים בילדים נשים וזקנים ועוד שכאלו ושוב, בכלל לא שייך לכאן אבל גם כאן כמיספר האנשים כן מספר הוורסיות שולטים ונישלטות. ולפעמים נסחפים לפה משני הצדדים שבכלל לא שייכים לעיניין העיניין,קורה, מה שקרוי "נמצאים פה מהסיבות הלא מתאימות או הלא נכונות" וזה כבר פתח לדיון שלם אחר שלא אכנס אליו. החכמה היא לברור ולהבין מה את עושה לשם מה ועם מי (זה אמרתי ממקודם קודם שיקול דעת) ואם את מבינה שזה לא בשבילך ובאמת עושה לך לא טוב אז לקום וללכת. אבל אם טוב במסגרת שכזאת וזה מספק את כל הצרכים פיזיים נפשיים של שני הצדדים בהתאמה אז לא משנה איך נכנה זאת, rose is a rose by any name אז יבוא אחד ויזלזל בקטע הנפשי מנטלי או יצעק סכנה סכנה בסדר זכותו ,כי בתכלס התפתח פה דיון טוב אמרתי, בכ ל דבר בכל פעילות יש סכנות או עלולות להיות אבל לא צריך לצאת מפרופורציות כולנו נימצאים פה למטרה מסויימת מצרכים מסויימים שאנחנו מודעים להם ורוצים לממש אותם, משני צידי השוט ,וכולנו נלמד מתי שהוא ונמצא את מי שמתאים/ה לנו לממש את כל זה בחופשיות ובביטחה (כן,אני אופטימית.. אז מה) וגוף,מימוש צרכים פיזיים בלבד, בלי לב ובלי נפש, או נשמה משני הצדדים ...מה הטעם? צריך להניח לכל אחת ואחת לתת ולקבל מה שטוב להם בתנאים שלהם ולהבין אותם גם מה שווה בלכאוב גם אם,זה עושה טוב ומפרק את הצרכים פורק אותם אם יודעים שלא יבוא הליטוף והחיבוק של האחר כך.(אבל זאת כבר שאלה אחרת לנושא אחר,רק אגיד ,אל תזלזלו בנשמה) |
|
האדון רם(שולט) |
לפני 15 שנים •
18 ביוני 2009
ידוע
לפני 15 שנים •
18 ביוני 2009
האדון רם(שולט) • 18 ביוני 2009
יש כלל פסילוגי ידוע שכל פעילות שאדם חוזר ועושה. יש לו רווח נפשי מזה.
בכל בדס"ם יש גם חלק נפשי. ישנה התמסרות וגם השפלה.. ויתכן שיש גם קשר בדסמי נטו.. יבואו ויעידו בנים לאימהות פולניות.. |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 15 שנים •
19 ביוני 2009
לפני 15 שנים •
19 ביוני 2009
מיתוסית(שולטת) • 19 ביוני 2009
לדעתי יש פה בלבול בין שליטה מנטאלית, כפי שהחבר'ה קוראים לזה שכולל השפלות, עונשים כמו הרחקה, פקודות, זה שהנשלט עושה מה שאתה רוצה מבלי שתאיים עליו, פשוט כי ביקשת וכו', כלומר חלק בלתי נפרד בעיניי רובנו מבדסמ וזה גורם בסופו של דבר הנאה לכל הצדדים, בדיוק כמו שכאב פיזי גורם לנשלט הנאה, לבין מזוכיזם/סדיזם נפשי, שזה משהו שהוא יותר אישיותי- אדם שמחפש את האדם שיתעלל בו נפשית, יתאכזר אליו, יתייחס אליו רע, פשוט כי הוא לא חושב שמגיע לו יותר וכו', כמו כל אלה שנופלים שוב ושוב למערכות יחסים לא בריאות, לבני זוג שמתייחסים אליהם רע, בלי קשר בכלל למסגרת בדסמ וכו'... ומהצד השני סתם אדם שנהנה להתעלל באנשים ולהתאכזר אליהם והבדסמ הוא כלי לעשות זאת ולנצל את הכוח שלהם לרעה.
במקרה הראשון, שליטה מנטאלית היא חלק מבדסמ כי המטרה בסופו של דבר היא גירוי מיני והנאה, בלי קשר בכלל לSSC וכו, בעוד שמזוכיזם/סדיזם נפשי הוא משהו שהוא לא מיני בכלל וקשור יותר לצרכים נפשיים לא בריאים ולא יכולים להיות בריאים לפחות לאחד מהצדדים (כמו הדוגמה של האישה המוכה והבעל המכה). |
|
ראובן |
לפני 15 שנים •
20 ביוני 2009
על מזוכיזם נפשי
לפני 15 שנים •
20 ביוני 2009
ראובן • 20 ביוני 2009
קטנה,
התגובות המעורבות שאת מקבלת כאן מעידות על כך שרוב הנוכחים אין להם עניין במזוכיזם כפשוטו. האמת היא שמזוכיזם כזה הינו נדיר, במיוחד בארצנו הקטנטונת. למרות זאת, הדבר קיים. עבור השולט הנכון, מזוכיסטית אמיתית היא תענוג צרוף משום שניתן ליהנות ממנה באופנים רבים ומזעזעים וכמובן בהסכמה מלאה. מבין השפחות שהכרתי, רק שתיים ניחנו במזוכיזם טהור (אני מדבר כרגע על נשים ישראליות). עם נשים אלו יכולתי ליהנות מאקטים שעבור אחרות היו נחשבים כגיהנום בהתגלמותו. יש גם אחריות רבה הכרוכה בשליטה במזוכיסטית אמיתית: חשוב להעניק לה את סאת הכאב לו היא זקוקה כדי להיות מאושרת ולתפקד. זה לא משנה מנין נובע הצורך המתמשך בכאב הזה העמוק - הרי לא באנו לשפוט אלא ליהנות כפי יכולתנו ממי שאנחנו. רציתי להעלות פה דוגמה לשליטה נפשית מתמשכת הכרוכה בהשפלה וכאב, אולם ''הנשמות הטהורות'' רק מחכות למשהו שיפיג את השעמום שלהן, לפיכך אמנע ורק אציין שהדבר קיים ונהדר. ראובן |
|