ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כיצד ואם בכלל בא לידי ביטוי העיסוק בבדס"מ בחיים הרגילים

שלגי
לפני 15 שנים • 23 בפבר׳ 2009

Re: לא הגעתי לתגובה השלישית בעמוד הראשון

שלגי • 23 בפבר׳ 2009
RIS כתב/ה:
הצד השני כתב/ה:
בדס"מ בא לידי ביטוי בכל דבר, בכל מקום ובכל זמן.
למצער, ההתייחסות לבדס"מ עולה בד"כ במישור היחסים האינטימיים בכלל, ובביטוי המיני שלהם בפרט.
אני רואה זאת אחרת מצרור המנטרות הפופוליסטיות שנדמה כי יצוצו בכל שרשור, ומבלי שנושאו ישפיע על כך בצורה כלשהי.
עקרון ההיררכיה, השליטה, הלמעלה ולמטה, העקרון הזה מניע את הכל כאן והכל כאן מורכב ממנו.
בדס"מ מצוי בכל חי צומח ודומם, ובוודאי שמהווה מרכיב עיקרי ומכריע בכל סוג של יחסים בין בני אדם.
ההשפעה של העקרון הזה על יחסים אינטימיים לא רק שאינה שונה, אלא שביחסים אינטימיים היא באה לביטוי החריף ביותר.
בסופו של דבר, ההתנהלות הבדסמי"ת שלנו אם היא לא מזוייפת, תבוא לידי ביטוי כמו כל דבר אחר שטבוע בנו, בכל מה שאנחנו עושים.


נפלא. הבדסם נמצא בכל מקום.
וגם המטריקס.


זה מרגיש כמו בבדיחה על בית הזונות החדש והמשוכלל שבה בסוף כל השכלולים והפאר הבן אדם מוצא את עצמו ברחוב ואומרים לו - זונות עוד אין לנו...אבל הארגון מדהים, נכון...?
כאילו מילים טובות, חשובות כאלה ובעצם נאדה. ריק מתוכן.
קראתי והרגשתי כמו תרועות היכונו לביאת המשיח אבל בסוף אפילו החמור לא בא.

.


לא הארגון, השירות...

ורגע?
זה שאני לא אדם כנוע בעבודה (למשל), אומר שאני מזוייפת?
(לא בשביל משהו, סתם כדי לדעת אם ללכת לחתוך ורידים..)
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 15 שנים • 23 בפבר׳ 2009

העיסוק בבדס"מ והשפעתו על החיים שלי

בלוסום​(לא בעסק) • 23 בפבר׳ 2009
רק לטובה!
בשנה האחרונה, מאז הסשן הראשון שלי ועד היום, אני רואה שאני מתרככת באופיי, יותר סובלנית לשוני בין אנשים, יותר סובלנית לעצמי.
לאט לאט אני נגלית לעצמי בכל הפסיביות שבי, ולומדת להכיר את האישה הזו, להעריך אותה ולא להוקיע.
זה כל כך משחרר לדעת שמצאתי מקום שבו מעריכים ומעודדים אותי להמשיך את מסע הגילוי הזה, ולא מרפים את ידיי.
מרגישה שההשפעות הן לרוב חיוביות.
עם זאת, יש לציין, שצריך לשמור על מידה מסויימת של דיסקרטיות, כי הסטיגמות חזקות מאוד.
זאלופון​(שולט)
לפני 15 שנים • 23 בפבר׳ 2009
זאלופון​(שולט) • 23 בפבר׳ 2009
הבדסמ שינה אותי מקצה לקצה.

לפני הבדסמ הייתי עושה דברים איומים: מרטש זונות בסמטאות אפלוליות, חוטף ילדים תימנים, מפטם וזולל, מצלצל לשכנים בפעמון ובורח, כאלה מין דברים. ואז, אחרי שפעם-פעמיים קראתי למישהי "כלבה" והענקתי לה נתינה אינסופית, פתאום רק רציתי לקשור סרטים לזנבות של חתלתולים ולהעביר זקנות את הכביש. היום, בזכות הבדסמ, אני מרגיש שאני הרבה יותר שרוט והאוזניים שלי מורגלות הרבה יותר למשפט: "לא! אני לא רוצה ללכת לשם בכלל! גוועלד!"

גם בתחום היחסים הרומנטיים אני חש שהבדסמ חולל בי תמורות עזות. פעם הייתי בטוח שנשים זה משהו שצריך לזיין, ואז לצעוק עליהן, להעליב אותן, ואם הן עושות בעיות - גם להרביץ. החוויות הבדסמיות שלי לימדו אותי שהן באמת אוהבות שמתייחסים אליהן ככה ושצדקתי כל הימים. מאז אני הרבה יותר מסור, מתחשב, רגיש, אוהב ופתוח, כי אני תמיד עושה דווקא.

תודה לך mighty bdsm על שהראית לי את האור.
Bent
לפני 15 שנים • 23 בפבר׳ 2009

גדול

Bent • 23 בפבר׳ 2009
זאלופון כתב/ה:
הבדסמ שינה אותי מקצה לקצה.

לפני הבדסמ הייתי עושה דברים איומים: מרטש זונות בסמטאות אפלוליות, חוטף ילדים תימנים, מפטם וזולל, מצלצל לשכנים בפעמון ובורח, כאלה מין דברים. ואז, אחרי שפעם-פעמיים קראתי למישהי "כלבה" והענקתי לה נתינה אינסופית, פתאום רק רציתי לקשור סרטים לזנבות של חתלתולים ולהעביר זקנות את הכביש. היום, בזכות הבדסמ, אני מרגיש שאני הרבה יותר שרוט והאוזניים שלי מורגלות הרבה יותר למשפט: "לא! אני לא רוצה ללכת לשם בכלל! גוועלד!"

גם בתחום היחסים הרומנטיים אני חש שהבדסמ חולל בי תמורות עזות. פעם הייתי בטוח שנשים זה משהו שצריך לזיין, ואז לצעוק עליהן, להעליב אותן, ואם הן עושות בעיות - גם להרביץ. החוויות הבדסמיות שלי לימדו אותי שהן באמת אוהבות שמתייחסים אליהן ככה ושצדקתי כל הימים. מאז אני הרבה יותר מסור, מתחשב, רגיש, אוהב ופתוח, כי אני תמיד עושה דווקא.

תודה לך mighty bdsm על שהראית לי את האור.


ציני סתם, אבל משעשע.

בחייאת זאלו, תגיד שלא למדת דבר אחד? אמיתי?
זאלופון​(שולט)
לפני 15 שנים • 23 בפבר׳ 2009
זאלופון​(שולט) • 23 בפבר׳ 2009
האמת היא שלמדתי המון דברים במהלך העיסוק שלי בבדסמ, אבל כשאני שואל את עצמי מה מהם נכון לייחס לבדסמ עצמו ומה מהם יש לייחס למה שבא בצמוד לבדסמ - קשר עמוק ומשמעותי, אהבה, חוויות מטלטלות של הצלחה, הגשמה ועונג, וכדומה - אני מגיע למסקנה שלבדסמ עצמו תפקיד די שולי בתמורות ובתובנות, אף שהוא (בין השאר) שימש כפרקטיקה שדרכה הן התרחשו.

המסקנה הזו, כמובן, נכונה עבורי אך לא בהכרח עבור כולם. מי שמגיע למסקנה שהבדסמ מעצם מהותו הוא שאחראי לתמורות חיוביות בחייו - לגיטימי לגמרי, והציניות שלי לא כוונה כלפיו אלא התייחסה לעמדה האישית שלי ביחס לסוגיה.
הצד השני
לפני 15 שנים • 23 בפבר׳ 2009

Re: לא הגעתי לתגובה השלישית בעמוד הראשון

הצד השני • 23 בפבר׳ 2009
RIS כתב/ה:
הצד השני כתב/ה:
בדס"מ בא לידי ביטוי בכל דבר, בכל מקום ובכל זמן.
למצער, ההתייחסות לבדס"מ עולה בד"כ במישור היחסים האינטימיים בכלל, ובביטוי המיני שלהם בפרט.
אני רואה זאת אחרת מצרור המנטרות הפופוליסטיות שנדמה כי יצוצו בכל שרשור, ומבלי שנושאו ישפיע על כך בצורה כלשהי.
עקרון ההיררכיה, השליטה, הלמעלה ולמטה, העקרון הזה מניע את הכל כאן והכל כאן מורכב ממנו.
בדס"מ מצוי בכל חי צומח ודומם, ובוודאי שמהווה מרכיב עיקרי ומכריע בכל סוג של יחסים בין בני אדם.
ההשפעה של העקרון הזה על יחסים אינטימיים לא רק שאינה שונה, אלא שביחסים אינטימיים היא באה לביטוי החריף ביותר.
בסופו של דבר, ההתנהלות הבדסמי"ת שלנו אם היא לא מזוייפת, תבוא לידי ביטוי כמו כל דבר אחר שטבוע בנו, בכל מה שאנחנו עושים.



קראתי והרגשתי כמו תרועות היכונו לביאת המשיח אבל בסוף אפילו החמור לא בא.

.

לי זה דווקא נראה כאילו כן.
היילני
לפני 15 שנים • 25 בפבר׳ 2009
היילני • 25 בפבר׳ 2009
כששאלו אותי על זה פעם, אמרתי שהבדס"מ נתן לי פריזמה דרכה אני משקיפה אל העולם. הוא לא גרם לי להיות יותר או פחות אסרטיבית או "משוחררת" ביום יום, אבל מן הסתם כן למדתי דברים על עצמי, ולו בשל העובדה הפשוטה שהתנסיתי בדברים שלא התנסיתי בהם קודם לכן. מודעות לבדס"מ הייא עבורי כמו משקפיים שדרכם אני מתבוננת בדברים. קיבלתי ביקורת על כך שאני לא מצליחה להסיר את המשקפיים האלה. אולי הביקורת היא במקומה, וזאת בהנחה שהמונחים 'שולט' ו'נשלט' אינם פרימיטיביים ולכן לא ניתן להחיל אותם על כל סיטואציה. אבל גם אם הם כן פרימיטיביים - נמצאים בשורש כל התנהלות - המשקפיים האלה הופכים אותי למודעת ורגישה יותר אליהם. לא בטוחה שאפשר לשפוט את זה במונחים של טוב ורע.
Bondage​(שולט)
לפני 15 שנים • 30 במרץ 2009

כמו שהבטחתי, הנה הסריקה של הכתבה שהתפרסמה עלי בנורבגיה

Bondage​(שולט) • 30 במרץ 2009
IvoryDom
לפני 15 שנים • 30 במרץ 2009

זאלופון אתה גזור במוח

IvoryDom • 30 במרץ 2009
זאלופון כתב/ה:
הבדסמ שינה אותי מקצה לקצה.

לפני הבדסמ הייתי עושה דברים איומים: מרטש זונות בסמטאות אפלוליות, חוטף ילדים תימנים, מפטם וזולל, מצלצל לשכנים בפעמון ובורח, כאלה מין דברים. ואז, אחרי שפעם-פעמיים קראתי למישהי "כלבה" והענקתי לה נתינה אינסופית, פתאום רק רציתי לקשור סרטים לזנבות של חתלתולים ולהעביר זקנות את הכביש. היום, בזכות הבדסמ, אני מרגיש שאני הרבה יותר שרוט והאוזניים שלי מורגלות הרבה יותר למשפט: "לא! אני לא רוצה ללכת לשם בכלל! גוועלד!"

גם בתחום היחסים הרומנטיים אני חש שהבדסמ חולל בי תמורות עזות. פעם הייתי בטוח שנשים זה משהו שצריך לזיין, ואז לצעוק עליהן, להעליב אותן, ואם הן עושות בעיות - גם להרביץ. החוויות הבדסמיות שלי לימדו אותי שהן באמת אוהבות שמתייחסים אליהן ככה ושצדקתי כל הימים. מאז אני הרבה יותר מסור, מתחשב, רגיש, אוהב ופתוח, כי אני תמיד עושה דווקא.

תודה לך mighty bdsm על שהראית לי את האור.


icon_biggrin.gif
[הכל התחיל בקיפודים ברקטום]
פרנקי
לפני 15 שנים • 2 באפר׳ 2009

Re: כיצד ואם בכלל בא לידי ביטוי העיסוק בבדס"מ בחיים הרג

פרנקי • 2 באפר׳ 2009
Bondage כתב/ה:

"קשר בדס"מי מלמד אותנו לדעת לתת ללא תמורה, לאהוב ללא גבולות, לקבל את האחר והשונה גם אם זה ממש לא משהו שאנחנו מסוגלים להבין ולהנות ממנו, לפרוץ מחדש את מגבלות הדמיון שלנו, ללמוד ליהנות ממעט, לאהוב, לקבל, להאמין בעצמנו ולהבין שבכל מצב, אתה תמיד תישאר העוגן של עצמך. מה שמחזק את הביטחון העצמי, ומצמצם את התלות באנשים אחרים באופן חיובי כמובן."



מדהים, לא הייתי מוסיפה או גורעת דבר
מה שאמרת משקף בדיוק את הרגשות שלי