בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סייבר סאם 2

נוריתE
לפני 16 שנים • 3 באפר׳ 2009

סייבר סאם 2

נוריתE • 3 באפר׳ 2009
יומיים אחרי הסשן הראשון ,חזרה סיגל אל המחשב ואל הצאט, מקווה למצא שם את "סאם" היא שמחה לראות ועוד יותר שמחה כאשר פנה אליה בפרטי, "ערב טוב סיגל" ,ערב טוב,אדון,היא ענתה מחייכת. ישנת טוב לפני יומיים? היא ראתה את החיוך שלו מעבר למסך המחשב, כן אדון תודה
.
אפשר לשאול בבקשה משהו?אדון? כתבה על המסך ,כן סיגל , "סאם" ? זה מה שאני חושבת? הניק? מה את חושבת סיגל, היא שמה סמיילי על המסך s&m ? הוא החזיר לה... , נכון ,כתב.
מה דעתך עכשיו, על "סייבר סשן" ? שאל, חיובית מאוד אדון, תרצי להמשיך?...אפשר אדון? בשמחה אדון. אז בואי לכאן, תתפשטי, שפחה. היא התפשטה וכרעה למרגלותיו מנשקת את נעלו, הוא ליטף את ראשה. נשען לאחור על כורסתו, מדליק סיגריה, היא נעצה מבט מהופנט באש המצית , מעולם לא ראתה כך את האש הזו למרות שעישנה כבר שנים רבות. הוא הבחין במבטה, וחייך מהורהר....היא ראתה את החיוך והרימה גבות כסימן שאלה... שכבי על גבך, סיגל , היא עשתה כדבריו , הוא שלח יד אל השולחן שלידו, נטל נר והדליק אותו, היא נרתעה בפחד כמעט חייתי, אני... גימגמה על המסך, אף פעם, אף אחד... תמיד יש פעם ראשונה ,שפחה, קולו נעשה קצת קשוח, עיצמי עיניים, תרגעי, לא לפחד.

היא עצמה עיניה מנסה להרגע בעוד טיפות הנר החלו לנטוף על שדיה, מרגישה את חום הנר את הטיפות הצורבות נרתעה כימעה אבל נותרה שוכבת, הטיפות המשיכו לנשור על שדה השמאלי אחת אחת במעגלים, צורבות, אתה שורף אותי, אדוני, לחשה, צורב את הנשמה,תרגעי, הוסיף ואמר, תשקעי,קבלי את הכאב ותפנימי אותו, נולדת לכאוב, הטיפות צרבו את שדה הימני את הפיטמה, היא החלה להרגע,הן חיממו, ליטפו בעוד הן ממשיכות לטפטף לאורך הבטן לאיטן ואל הערווה המגולחת,שם הן צרבו ביתר עוז,אבל החום התחיל להיות טוב, היא התחילה לגנוח חרישית,להתפתל בחושניות כמעט להרים את אגנה כמו מתנה איתן ועם הנר אהבה, מרחפת, הטיפות נשרו על השפתיים ועל הדגדגן והיא פישקה את רגליה לעוד, ממשיכה לגנוח בשקט.

מה עכשיו שפחה שלי? שאל,אהבה אדון, לעשות אהבה עם הנר ,היא לאטה,הוא הכניס את הנר לנרתיק, היא שלחה יד בלי היסוס ואחזה בו,עושה לעצמה,לא חשה עוד בטיפות הצורבות, מרגישה את החום, הוא לקקח ממנה את הנר לאחר זמן והיא נאנקה במחאה, תאונני, בהמה שלי, פקד,היא התחילה ללטף את הדגדגן במעגלים באצבע אחת ועוד אחת, מציגה עצמה בפניו בשיא תשוקתה, שוכחת ממנו מעצמה מהכל,רק מחשבה אחת , לבוא לגמור, לגמור אדון, תן לגמור ביקשה במילים בלי מילים,הוא הביט בה זמן מה, נהנה מהתמונה, מהתשוקה,אבל..לפתע פקד ,די! להפסיק! אני לא מרשה לך לגמור ! עכשיו!!! היא לא שמעה, היתעלמה,הוסיפה להתפתל לענג את עצמה, מתהפכת על הבטן, מאוננת כמו היא לבד במיטתה חרשת למילותיו.

הכל נפסק כהרף עיין, הוא כרע לידה ,הפך אותה על גבה ושם את ידיה באזיקים, חוסם את פיה ,קושר בבנדנה,היא יצאה מהטרנס,מבולבלת לגמרי, מבוהלת . הוא הרים את אגנה על הכורסה,מפשק את רגליה על המיסעדים קושר את קרסוליה בחבל מסביב לגב הכורסה,כפותה כך, מתחילה לבכות בבהלה בפה חסום, הוא נענמד מעליה ,מחזיק את גופה בין רגליו שב ומנחית את החגורה בין רגליה המופשקות, מקום התענוג הפך לכאב חד,חודר,מפחיד, כאב לא טוב,היא בכתה והתחנה מבעד לבנדנה אבל הוא לא הקשיב,שב והנחית את החגורה חוזר בקול קר ונישנה,את לא גומרת בלי רשות,את לא מפרה פקודות, לא גומרת בלי רשות, לא מפירה פקודות. בסוף,לאחר זמן בלתי נגמר כמעט, פסקו ההצלפות והוא התיר אותה מהכורסה, והחזיר אותה אל השטיח, אסורה עדיין באזיקים,פה חסום,בוכה בשקט,שכובה על צידה והוא,לא מביט בה, שם מצבטים על פיטמותיה, כואבת כולה, היא גלשה לאיטה אל שנת עלפון, מתעוררת לבד במיטתה בבוקר לאחר לילה חסר מנוחה