תהייה לגבי עבדי נקיון

המלט • 3 באפר׳ 2009

עבדי נקיון הינו מוסד מכובד וותיק בדברי הימים והלילות של הפמדום. מאז ומעולם הרעיון
של לשמש כמשרת נקיון בשירות המעמד השליט -- האשה במקרה זה -- שתל תחושת כניעות
נעימה במוחו של הנשלט. כדי להיווכח רק עד כמה מרכזי תפקיד עבד הנקיון בעולם הפנטזיות
הפמדומי מספיק לבחון את כמות האיורים והצילומים באתרי פמדום המבטאים יחסי שולטת נשלט
דווקא דרך ענין הנקיון. התמונה של גבר לבוש בבגדי משרתת צרפתייה העוסק בניקוי אבק ב owk,
או האיש שלפיו מוצמדת מברשת וכך הוא מנקה את הרצפה ב cruella, או שפע התמונות
המחרמנות שצייר sardax בנושא זה. גם חנוך לוין בספרו החד-פעמי והמופלא 'גבר עומד מאחורי
אישה יושבת' עוסק די הרבה בעבדי נקיון ורואה בכך לא פחות מאשר אחד מהביטויים
האולטימטיביים של שליטה נשית. נוכח כל אלה, תגובה מעין זו של ניקי, יותר משהיא אומרת משהו
על העולם (כלום, בעצם), אומרת הרבה על המגיב עצמו. ברור לגמרי שעבדי נקיון חיים ובועטים.

לענין שאלתה של אחותופל: חשיפות של פינות מלוכלכות בבית אינן מורידות ממעמדו של המעמד
השליט. הדינמיקה המנטלית במוחו של העבד המנקה היא כזו המחפשת לבצע שירות עבור גבירתו.
כעת: מידת הצורך בנוכחות מתמדת של הגבירה כדי להבריג לתודעתו של העבד שהוא אינו אלא
סמרטוטון עלוב שכל תפקידו בחיים הינו לנקות את ריצפתה המלוכלכת וסוליות נעליה - למשל,
מתבררת במקרים רבים כחלק הכרחי מהפנטזיה עבור העבד המנקה. יש יותר עבדי-נקיון שצריכים
תשומת לב בעת הנקיון מאשר כאלה שלא, להערכתי הצנועה. עם זאת, קיימות אושיות כמו tch
למשל, שהם עבדי נקיון אמיתיים: הם מייצרים נקיון ברמה גבוהה, ללא צורך בתשומת לב מתמדת,
ומפיקים הנאה עמוקה ואמיתית מעצם השירות. עצם הימצאות הלכלוך בארמונה של גבירתם רק
מדרבן אותם לייצר נקיון טוב יותר, ולא - חלילה - מוריד מערכה בעיניהם.

סיכום: לכי על זה.

Tish Adams • 3 באפר׳ 2009

תחביאי את כל ההלבשה התחתונה, ג'סט אין קייס.

שפחה נרצעת​(נשלטת) • 3 באפר׳ 2009

אבל כמה כאלו יש כמו TCH ?להערכתי מעטים מאוד ולכן יש משהו בדבריו של ניקי666 .
רובם לא רואים את עצם השרות לגבירה שלהם כתמורה אלא דורשים סשן ב"דלת האחורית".
נכתב רבות בנושא.


http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=22108

http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=7714&highlight=

ומה עם שפחת ניקיון לפסח?אחת שמנקה עבור האדון או הגבירה שלה?יש כאלו?

בקשר לאקט הניקיון עצמו

Tame • 3 באפר׳ 2009

אני מוצא את עצמי תוהה לעצמי, האם עצם אקט הניקיון (בהנחה שלא מדובר בבחור שלבוש בבגדי עוזרת צרפתיה) יכול להיחשב כשלעצמו - אקט משפיל.
אני לא יכול שלא למצוא עצמי חושב על התרבות שלנו (ורוב תרבויות העולם) שהטילה כדרך קבע זה כמה אלפי שנים את מטלת הניקיון על הנשים. עצם התפישה של אקט כזה כמשפיל עשוייה לנבוע אך ורק מעצם העובדה שמדובר בעצם ב"עבודת נשים" שאינה "ראוייה" לגבר. אני מנסה לחשוב אם תפיסה של אקט הניקיון מתוך מקום כזה יכולה באמת להתחבר לסאבמיסיביות אמיתית כלפי נשים או שמראש הימצאות במקום כזה מגדיר נשים כנחותות ולכן כפועל יוצא גם העבודות האופייניות להן נחותות. (במאמר מוסגר אציין שגם מוזרה לי השאלה שלך אחותופל משום שתמיד הכרתי בך כאישה המאמינה בשיוויון בכל ליבה ולא מסתדר לי שאת עלולה לחשוב שעצם הישארותו של לכלוך בבית המצריך ניקיון ישליך באופן שלילי על אשת הבית, שכביכול לא ביצעה את עבודתה כראוי. אולי השאלה לא משקפת את הלך הרוח שלך אלא רק שאלה ותו לא אבל בכל מקרה חייבים להתנתק מהקונספציה הזו).

אני רוצה להציע הסתכלות אלטרנטיבית על כל מושג הניקיון ואולי לנטרל מעט את מימד ההשפלה (לא בגלל שאני חושב שיש בו משהו לא בסדר - אלא בגלל שאני חושב שהוא לא היחיד) ולהדגיש יותר את מימד השירות ואולי אפילו משהו מעבר.
הרעיון עלה לי כשקשרתם את הניקיונות לפסח. אתחיל בהקדמה קצרה - חוכמת הטאו רואה בכל אקט, בין אם הנדיר והקדוש ביותר וגם אם היומיומי ביותר - כריטואל. לא סתם ריטואל אלא כזה שמועיל לאדם בבחינה הרוחנית שלו. אם נקביל את זה לחוכמה היהודית נוכל לראות כיצד אקטים "דתיים" לכאורה שהם בעצם אקטים פונקציונאליים לחלוטין מקבלים נופך רוחני, או מימד רוחני נוסף שמתקשר אליהם. "בדק הבית" שעושים בפסח והחיפוש אחר פירורי החמץ משקף את העבודה הרוחנית שהאדם עושה בעצמו כדי לחפש את הפירורים הטמאים ולהרחיקם ממנו. חמץ מאחר שהוא תופח מתקשר מאוד לגאווה, לחומריות וגשמיות. החיפוש והניקוי של החמץ כאקט סימבולי הוא בעצם התרחקות האדם מגאווה ומחומרנות.
אם ניקח משל זה ונעביר אותו לניקיון באופן כללי נוכל אולי להוציא ממנו כמה דברים מעניינים:
האדם המנקה - כשהניקיון נעשה במצברוח מסויים - נמצא במעין מצב של ניקיון פנימי, של טיהור, של סידור וארגון של עצמים פיזיים ותוך כדי ארגון של מחשבות, תחושות ורגשות. המנקה מנקה בעצם גם את עצמו, את נפשו, "ריפוי בעיסוק" אם תרצו.
כשהאדם מגיע לנקות את ביתו של אדם אחר הוא יכול גם להגיע ממקום של שירות, של נתינה, של מעין רצון להשפיע: ליצור סדר במקום שהיה מבולגן, להביא טוהר למקום שהיה מלוכלך, להבריק עד ברק את החפצים היפים ולהוציא מהם את ניצוץ היופי שמגיע רק מתוך השקעה..
כל אלו יכולים להישאר בגדר פעולות פונקציונליות אבל יכולים גם על דרך האנלוגיה להתפרש כפורקן לצורך להיטיב עם האחר, לארגן אותו, לטהר אותו, להוציא ממנו את המיטב. הרצון לתת ולאו דווקא לקבל משהו בתמורה (פרט לידיעה ולסיפוק שבא מעצם הנתינה עצמה).
כשמגיעים ממקום כזה כבר לא צריכים שתעמוד שם מישהי ותחלק פקודות משפילות, יתכן שבכלל אין צורך אמיתי שתהיה שם ותביט בנעשה... (ומספיקה הידיעה ותחושת הסיפוק שתגיע בעקבותיה שאותה בחורה חזרה לביתה ומצאה אותו טוב יותר, זך יותר ויפה יותר ממה שהיה קודם).

זה הכל עניין של השקפה, של בחירת המקום הנפשי שבו אנו רוצים להיות.

אחותופל • 3 באפר׳ 2009

TAME תגובה יפה...
אני אכן מאמינה בכל לבי בשוויון, ולא מדובר בכך שאם יש לכלוך - אז זה אומר משהו על ה*אשה*, אלא, בפשטות - על מי שאחראית לזה, בין אם זה גבר או אשה, בלי קשר לקונספציות מיושנות.

אני אתן דוגמא שיבינו יותר למה אני מתכוונת...

השאלה עלתה לי כשניקיתי בית באופן חד פעמי. זה היה באחד מיישובי הצפון היותר יוקרתיים, בית מפואר ועשיר. כשנכנסתי לבית היתה צחנת חתולים קלושה וכשהזזתי במהלך הנקיון את אחד העציצים הגדולים התגלה מטמון של שתן חתולים וביחד עם כל העלים היבשים שנשרו נוצרה שם בלילה די דוחה וסרוחה. וברור שזה ככה במשך שבועות.
אז איפשהו כמה שבעלת הבית היתה נחמדה ומקסימה לא יכולתי להימנע מלחשוב שיש בה משהו מגעיל ומוזנח - איך יכולה לחיות עם הריח הזה ועם הגועל הזה. היא לא שמה לב? זה הוריד לי ממנה לגמרי. ואז תהיתי איך זה לגבי עבדים/שפחות המנקות עבור מלכה/אדון, איך הן יחוו כזה דבר? רציתי לשמוע קצת... בגלל זה שאלתי.

(אגב, תודה על התגובות פה ובפרטי, אבל אני לא מחפשת עבד נקיון!)

Re: בקשר לאקט הניקיון עצמו

היולי • 3 באפר׳ 2009

מקסים !!!
גם הרעיון כמובן

Tame • 3 באפר׳ 2009

האמת אחותופל, הזכרת לי את הפרק ההוא בחברים כשרוס מגיע לבית של הבחורה ההיא וכולו מטונף... זה היה משעשע. וכן במובן הזה את צודקת, לחיות בבית שמסריח משתן של חתולים זה טרן אוף רציני, לא חשבתי שהתכוונת למקרה כל כך קיצוני

ואלת המדבר, תודה רבה

Re: בקשר לאקט הניקיון עצמו

המלט • 4 באפר׳ 2009

פוט פטיישר • 4 באפר׳ 2009

המלט, אני מתענג לקרא את תגובותיך, ניכר כי אתה אדם אינטליגנט שאכן "אחד משלנו"(העבדים).

בקשר לעניין עבדי הניקיון, חבל שרוב הנמצאים כאן (כולל כאלו שמכנים עצמם נשלטים) לא מבינים את המהות עצמה שאותה היטבת להסביר. מסכים עם כל מילה שכתבת ובמיוחד לעובדה שעצם הניקיון אינו הריגוש עצמו אלא קבלת המעמד הנחות/נמוך וקבלת המרות של גבירה זו או אחרת. מעבר לכך אין ספק שכל אדם פועל למען סיפוק רצונותיו וצרכיו ובהקשר זה העבד מספק לעצמו את תחושת ההשפלה בעוד שהגבירה החשדנית מנסה למצא היכן הוא "מפיל אותה בפח" ומתי יבקש את הסשן שכל כך מרבים לדבר עליו כאן במקום שתהנה מעצם הנוחות שלשמה הביאה את העבד.

ביום ש"האסימון" יפול אצל נשים לגבי הנ"ל, או אז יחול מפנה משמעותי בביקוש עבדים/משרתים ונוכל להתענג לאבק רגליהן, עד אז לא נותר אלא לדלות את האחת שאולי מבינה מתוך ערימת הנשים הנמצאות כאן שלא ממש בעניין.

ועוד נקודה אחת : לתפיסתי/הרגשתי, כל עבד ניקיון הוא לא רק עבד ניקיון אלא עבד במהותו וקבלת המרות איננה רק לעניין הניקיון אלא לכל תחום ועניין שגבירתו רוצה.
עבד, נועד לעבוד עבור בעליו, הוא כלי שרת וכזה שאמור להיות יעיל ולא רק מועיל. את היעילות תשיג האשה בדרכיה שלה.
נשים, אולי אם תתעמקו בנושא יותר ותבינו שיש כאן כמיהה אמיתית לשרת ולקבל מרות נוכל כולנו להנות וכל אחד בדרכו שלו (העבד מסיפוק נפשי והאשה/גבירה מנוחות ואולי גם מהעניין המנטלי).

עבורי לא יהיה הבדל אם לשרת אשה הרואה עצמה נשלטת או שולטת, קבלת המרות וריצוי האשה לא קשורים אצלי להעדפות המיניות שלה.

Tame • 4 באפר׳ 2009

המלט,
אני לא מנסה לתאר את המציאות כפי שהיא בפוסט שכתבתי, אלא לתת נופך אחר, טיפה שונה לאקט המסויים הזה. ההשפלה שהאדם מחפש לעצמו יכולה להגיע משלל רב של סיבות. (כאן יש מקום לציין שגם אני מכיר אתה האמירה המפורסמת של נילי ונילי, ועם זאת אני באופן אישי לא מרגיש כך, אולי זה משום שהתפיסות התרבותיות בקשר להבדלי מעמדות בין גברים לנשים לא מושרשות אצלי באופן כה חזק. ייתכן אף שזו הסיבה שגילויי חוסר השיוויון לשני הכיוונים כל כך חורים לי.)

אם כן אמשיך ואומר שכנראה לא הסברתי את עצמי טוב, אין כאן קביעה לגבי מה נדרש ומה אינו נדרש, או מה נכון ומה אינו נכון וכמובן שכולנו מחזיקים לנגד עינינו תמיד את העובדה שהאקטים והפנטזיות הללו הם סובייקטיביים לחלוטין ויש שונות רבה בין אדם אחד למשנהו, כך שאינני פוסל דבר.

משום כך אין מקום או טעם לויכוח בקשר למי צודק, כמובן ששנינו צודקים וצודק כל אדם שיבוא ויתאר את המקום שממנו הוא מגיע לפנטזיה מסויימת. זה לא שאני בא "להעמיס תוכן" רק לספק זוית נוספת להסתכלות, להאיר אור על מקום קצת שונה.
אין כפייה

נ.ב
לגבי מה שכתבת לגבי כך שהסיבה שעליה מצהירים אנשים בגלוי אינה הסיבה האמיתית למעשיהם - זהו לא המקום אותו אני מנסה לתאר. אני לא מנסה למצוא איזושהי גושפנקא רוחנית לאקט המדובר, רציתי להבהיר זאת משום שאם זה מה שחשבת יכול להיות שזהו הבסיס לדיסוננס שנוצר...