סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בקשה

gilsherr
לפני 15 שנים • 12 באפר׳ 2009
gilsherr • 12 באפר׳ 2009
נולי כתב/ה:
א. לא ידעתי שחיבים לקרוא בלוגים, ועוד את המשעממים שבהם.
אולי אם תנסה בלוגים של שולטות זה יכול להיות מענין יותר.
ב. אם אתה מחפש סיפורים אלימים יש אצל השכנים ולעולם לא תדע מה אמת ומה לא, אז אפשר להתיחס להכל כאמת. כנס לאתר של סוכנות ארוטיקה, סיפורים, בחר בקטגוריה של פנטזיות מין אלימות. ויש שם עוד קטגוריות.
*אתה באמת יושב על אונס?


לא, אני מעדיף לשבת על חציל.
אנימה
לפני 15 שנים • 12 באפר׳ 2009

Re: אופס

אנימה • 12 באפר׳ 2009
gilsherr כתב/ה:
אנימה כתב/ה:
gilsherr כתב/ה:
אנימה, איך לא? האמת שלראות אותך כאן זה קצת כמו לפגוש את גיסך בבית זונות, קצת לא נעים...
דווקא השקעתי בתשובה האחרונה(זו שאליה השבת), בואי וצאי מנקודת הנחה שאני מקבל את הצעתך ומתחיל להתכתב עם בני סלע ויגאל אמיר(אה...הוא לא אנס את רבין הוא רק רצח אותו) עדיין ....מה את חושבת על ההצעה שלי לכתיבה קצת יותר אמיתית בבלוגים?



גיסי לא מסתובב בבית זונות, יש כזה דבר שלא כל העולם מסתובב במקומות כאלו.
משתתפת בצערך. אתה רואה-זה טיעון משעמם .
ואני באמת חושבת שמה שאתה תופס כאי כנות זו כן הכנות של אותם האנשים
שכותבים בבלוגים. הם באמת כותבים, ולא משחקים במחבואים כדוגמת נחשו
מי אני, גבר או אישה, אישה או גבר.
אתה שופט אותם דרך מה שמסתובב לך בראש. אם אני נניח נוהגת לשקר
השכם וערב, אני גם אחשוד כל הזמן שאנשים אחרים משקרים לי.
ואתה בדיוק כך- חושב שכולם משקרים בכתיבה שלהם, ומתחנן לקצת "אמת".
אתה רק לא מבין שמה שאתה קורא זה זה, לטוב ולרע.

תעשה טובה לעצמך ותכתוב להם- העולם באמת יראה לך פתאום יפה יותר : )


אז גיסך לא מסתובב בבית זונות, זה עדיין לא אומר שהעולם או הכלוב מושלמים.


גיסי הוא לא סוקרטס : ) והעולם לא מושלם ואתה צריך להתקמבן בתוכו.
ולא כזה הולך לך. אה, גיל? : ) לשפוך מאתיים אלף שקל בלי שליטה על עצמך
זה מה זה באסה : )
the_drow​(שולט)
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009
the_drow​(שולט) • 13 באפר׳ 2009
אני מפנה אותך לאתר הבא:
www.asstr.org
יש שם את כל מה שאתה צריך... לך לשם ותעזוב אותנו אם לא יאה לך.

נ.ב.
כלובי לתשומת לבך.
מיקל
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009

היענות לבקשה

מיקל • 13 באפר׳ 2009
נער נוגע בנערה. הוא נוגע בה שוב. שוב. מדוע הנערה אינה נוגעת? היא נוגעת, אך רק בתגובה לנגיעותיו. היא נסעה שעתיים כדי לראותו, מלאת ציפייה וכעת היא משותקת. הוא מושיב אותה על ברכיו וחוקר את אבריה באיטיות מטריפה. כעת, לאחר שתמה תקופת החיזור הוא מכיר כל איבר בנפרד, בשמו, בתכונותיו המיוחדות. הוא יודע לדוגמא שנגיעות בצוואר מעניקות לה עונג גדול בהרבה מנגיעות בשד. שהיא מבכרת לישה על ליטוף, אבל לא בהכרח. בעצם היא איננה יודעת. מעדיפה את שניהם. היא כאן כדי לבלבל אותו. אבל הוא, לדעת שניהם, מטיב לדעת מה כדאי לעשות ואיך.
פתאום היא מוצאת את עצמה יושבת על הספה ולא על ברכיו. הוא הלך למטבח. היא יודעת זאת לפי קול המים הרותחים. היא מנערת את עצמה. מחליטה להיות מפתה ויוזמת. מפזרת את שיערה, מושחת את שפתיה באודם ובהחלטה של הרגע, פושטת את חולצתה ונשארת בחזייה. היא משתרעת על הספה בתנוחה שהציירים השכיבו את הנשים אותן ציירו, כשהוא אינו מופיע, היא מתגנבת למטבח כדי להפתיעו. יש לה טוסיק קטן של נערה וחזה עגול של אישה. היא מתמקדת במה שלפניה. הוא עומד מול החלון שותה כוס מהבילה של משהו בלגימות גדולות ומציץ על ילדה קטנה מתכוננת ללכת לישון. גבו, אם אפשר לומר זאת, מזדקף והוא אינו מבחין בנערה שעומדת מאחוריו.
היא מציצה עליו מציץ עליה. הנערה חושבת לעצמה: אנחנו נטענים בתשוקה. הוא מלהביט על הילדה ואני מלהביט עליו מביט עליה. אין במחשבה הזו כדי להזיזה משם.
תמיד אתה מציץ לה?
כן
הנער בוחן את הנערה. לראות איזה רושם עשתה עליה תגובתו ואז הוא מבחין שפיזרה את שיערה וצבעה את שפתיה. הוא שולח אצבע מתרגשת לשחק בשיערה ואומר:
היה לך יותר יפה קוקו
מיד הוא מסתובב כי אינו יכול לסבול את מראה פניה הנעלבות, אבל גם לו היה נשאר להביט היה רק חוטף את המשב שהשאירה אחריה. הוא מבקש
חכי רגע.
היא נעצרת, לבקשתו. הם עומדים זה מול זה במסדרון הצר. הנערה בזעמה, הנער במבוכתו כי נתפס ומקצה המסדרון בוקע אור נר שהדליקה, בשביל האווירה, בחדרו. לאן יוכלו ללכת משם? הקירות עומדים דום לכבוד הרגע הדרוך, מוכנים לנקז את הדם שיישפך כשהיא אומרת לו:
אני רוצה שתהפוך אותי לאישה
הנער, בעצמו לא גבר, שוב שולח יד, תחילה לשחק בשיער ואחר כך כדי למחות את האודם משפתיה. מי משניהם מבין ברגע הזה את ההשלכות של מעשיהם? הוא שמוחה את האודם בתנועה אלימה? או היא שאוספת את שיערה לקוקו וצועדת בהתרסה אל תוך החדר?
Morticia
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009

Re: בקשה

Morticia • 13 באפר׳ 2009
gilsherr כתב/ה:
רבות מכן עברו למשל התעללות כזו או אחרת או אפילו אונס


לא, אולי אני לא קוראת נכון...
icon_rolleyes.gif

יותר מדי גברים פה מעלים את סוגיית האונס פעם אחר פעם ויוצאים מנקודת הנחה שלא רק שמרבית נשות הכלוב חוו אותו, הן גם מעוניינות בשחזור החוויה פעם אחר פעם.

ואני אומרת לסגור לאסירי ופושעי ישראל את השאלטרים....
icon_exclaim.gif icon_evil.gif icon_exclaim.gif
נילי ונילי
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009
נילי ונילי • 13 באפר׳ 2009
פעם, באחת ממתקפות הטרולים האחרונות על הכלוב, בקרב בו יצאנו למערכה להגן על זכותנו להגג ממש כאילו היינו חבורת הוביטים המגנה על אייזנגרד (או מתקיפה את אייזנגרד? של מי היתה אייזנגרד? הטובים או הרעים?), הציע Grey Green כי בכל פעם שקם עלינו טרול לכלותנו פשוט נסיט את נושא השיחה ונפצח בשרשור הגיגים בנושא שמעניין אותנו.

ובכן, בעקבות הצעתו של גנדאלף הירוקאפור, קצת חפירה בתיאוריה פמיניסטית לימי חוהמ"פ.

גילשר מעלה פה נושא ששווה קצת לחפור בו, כי הוא לא תמיד עולה: נושא תיאורי האונס הפורנוגרפיים בעיתונות הפופולרית. מרכזי סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית חוזרים ומשמיעים ביקורת פמינסיטית על כתבות עיתונאיות וכתבות טלויזיה אשר עוסקות באונס או בפגיעה מינית וגולשות לא אחת לכדי תיאורים פורנוגרפיים של מין בכפייה. לא תמיד אנחנו מודים בזה, כקוראים, אבל הכתבות האלו ותיאורי האונס הם ברוב המקרים פורנוגרפיה מחרמנת אמיתית.

כאישה שמגדירה את עצמה פמיניסטית, וכצרכנית של פורנוגרפיה, אני מודה שאפילו אני מחפשת בתוך כתבות אונס קודם כל את התיאורים האלה: "הוא תפס אותי בכח.. הוא השכיב אותי על הרצפה.. קרע לי את הבגדים וחדר אליי כשאני צורחת..". זה גורם לי להרגיש נבוכה, כשאני חושבת על עצמי כפמיניסטית בלאי שמתגרה מהסבל (האמיתי, לא זה שמשוחק בכאילו) של האחר. זה גם גורם לי להמשיך ולהסתיר בבושה את הגירוי הזה ולפיכך, לא למחות כאשר שוב ושוב אני מוצאת את עצמי כצופה שבויה מול פורנוגרפית מוסווית, בפריים טיים במהדורת החדשות.

גילשר ביקש תיאורי אונס אמיתיים כדי לגרות אותו. אני לא חושבת שהוא היחיד שמתגרה מאונס אמיתי, ולא כזה שמשוחק מול המצלמות של התעשייה הפורנוגרפית. כולנו חווים את זה. ולפעמים, זה מזעזע לחשוב בדיוק עד כמה אלימות כנגד נשים (ולא אלימות מן הסוג השפוי, בטוח ובהסכמה) הפכה להיות דבר אירוטי ומקור לגירוי מיני.



נ'.
(אמורה לכתוב עבודות, מעדיפה להגג בכלוב)
the_drow​(שולט)
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009
the_drow​(שולט) • 13 באפר׳ 2009
נילי ונילי כתב/ה:

גילשר ביקש תיאורי אונס אמיתיים כדי לגרות אותו. אני לא חושבת שהוא היחיד שמתגרה מאונס אמיתי, ולא כזה שמשוחק מול המצלמות של התעשייה הפורנוגרפית. כולנו חווים את זה. ולפעמים, זה מזעזע לחשוב בדיוק עד כמה אלימות כנגד נשים (ולא אלימות מן הסוג השפוי, בטוח ובהסכמה) הפכה להיות דבר אירוטי ומקור לגירוי מיני.


כן אני מבין אותך לחלוטין, תיאורים של אונס עושים לי את זה.
לא בגלל שאני שומע שבחורה נאנסה חס וחלילה, למען האמת אני מרחם עליה מאוד. אבל אינ פשוט מאוד אוהב rape play.
בין זה לבין איך שהטרול מציג את זה יש הבדל.
Morticia
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009
Morticia • 13 באפר׳ 2009
אצלי זה מתקשר לאובדן ערך וקדושה
קשה לי לומר שאני מתחברת לארוטיזציה של זה
אם כי אני מבינה אותה

אסתטיקה פשיסטית היא מרהיבה אך מסוכנת אם נעשית בצורה זולה
{וללא זעקת מחאה}

וקשה לי לשכוח את הקורבן ואת סבלה

לאחרונה התייפחתי מלאת יסורי מצפון על קושי להזדהות עם סוג של אנטי-גיבורה
ממליצה בחום לראות את הסרט "נער קריאה"
TooT​(נשלטת){פטרוניוס}
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009
TooT​(נשלטת){פטרוניוס} • 13 באפר׳ 2009
נילי ונילי כתב/ה:
פעם, באחת ממתקפות הטרולים האחרונות על הכלוב, בקרב בו יצאנו למערכה להגן על זכותנו להגג ממש כאילו היינו חבורת הוביטים המגנה על אייזנגרד (או מתקיפה את אייזנגרד? של מי היתה אייזנגרד? הטובים או הרעים?), הציע Grey Green כי בכל פעם שקם עלינו טרול לכלותנו פשוט נסיט את נושא השיחה ונפצח בשרשור הגיגים בנושא שמעניין אותנו.

ובכן, בעקבות הצעתו של גנדאלף הירוקאפור, קצת חפירה בתיאוריה פמיניסטית לימי חוהמ"פ.

גילשר מעלה פה נושא ששווה קצת לחפור בו, כי הוא לא תמיד עולה: נושא תיאורי האונס הפורנוגרפיים בעיתונות הפופולרית. מרכזי סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית חוזרים ומשמיעים ביקורת פמינסיטית על כתבות עיתונאיות וכתבות טלויזיה אשר עוסקות באונס או בפגיעה מינית וגולשות לא אחת לכדי תיאורים פורנוגרפיים של מין בכפייה. לא תמיד אנחנו מודים בזה, כקוראים, אבל הכתבות האלו ותיאורי האונס הם ברוב המקרים פורנוגרפיה מחרמנת אמיתית.

כאישה שמגדירה את עצמה פמיניסטית, וכצרכנית של פורנוגרפיה, אני מודה שאפילו אני מחפשת בתוך כתבות אונס קודם כל את התיאורים האלה: "הוא תפס אותי בכח.. הוא השכיב אותי על הרצפה.. קרע לי את הבגדים וחדר אליי כשאני צורחת..". זה גורם לי להרגיש נבוכה, כשאני חושבת על עצמי כפמיניסטית בלאי שמתגרה מהסבל (האמיתי, לא זה שמשוחק בכאילו) של האחר. זה גם גורם לי להמשיך ולהסתיר בבושה את הגירוי הזה ולפיכך, לא למחות כאשר שוב ושוב אני מוצאת את עצמי כצופה שבויה מול פורנוגרפית מוסווית, בפריים טיים במהדורת החדשות.

גילשר ביקש תיאורי אונס אמיתיים כדי לגרות אותו. אני לא חושבת שהוא היחיד שמתגרה מאונס אמיתי, ולא כזה שמשוחק מול המצלמות של התעשייה הפורנוגרפית. כולנו חווים את זה. ולפעמים, זה מזעזע לחשוב בדיוק עד כמה אלימות כנגד נשים (ולא אלימות מן הסוג השפוי, בטוח ובהסכמה) הפכה להיות דבר אירוטי ומקור לגירוי מיני.



נ'.
(אמורה לכתוב עבודות, מעדיפה להגג בכלוב)


אין שום פסול להיתגרות מינית מכל דבר שהוא שאינו פוגע באחר. אני מתגרה מדברים שונים ומשונים ששזורים בהם ניצול והשפלה, סחיטה ועינויים וכבר כמה שנים טובות שאני חיה עם הסטיות שלי ממש בשלום אבל אני בטח לא אקרא לקורבנות גילוי עריות למשל או לא משנה מה הקיק שלי לספר לי איך זה היה רק כדי לספק לי חומר לאוננות.
פה כבר זו פגיעה כמעט בטוחה בקבוצה של אנשים שעברו פגיעה דומה או אנשים כמוני שהרתיח אותי הייצור הזה שמסוכן בעיני הרבה יותר מראובן שבשירשור מעלינו או מתחתינו.

אנשים מתגרים מאלימות בכל מיני צורות. אני חושבת שזה טבוע בנו ואי הבאת תכנים כאלו לחדשות לא תשנה בהרבה. הרי קיימים אתרים שלמים של פורנו מצוייר (הנטאי) שמשלב גם ילדים שנאנסים ואם גילשר היה מבקש חומר כזה אני בטוחה שהיו כאלה שהיו נותנים לו לינק ברצון. אני ביניהם.
Morticia
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009
Morticia • 13 באפר׳ 2009
TooT כתב/ה:
נילי ונילי כתב/ה:
פעם, באחת ממתקפות הטרולים האחרונות על הכלוב, בקרב בו יצאנו למערכה להגן על זכותנו להגג ממש כאילו היינו חבורת הוביטים המגנה על אייזנגרד (או מתקיפה את אייזנגרד? של מי היתה אייזנגרד? הטובים או הרעים?), הציע Grey Green כי בכל פעם שקם עלינו טרול לכלותנו פשוט נסיט את נושא השיחה ונפצח בשרשור הגיגים בנושא שמעניין אותנו.

ובכן, בעקבות הצעתו של גנדאלף הירוקאפור, קצת חפירה בתיאוריה פמיניסטית לימי חוהמ"פ.

גילשר מעלה פה נושא ששווה קצת לחפור בו, כי הוא לא תמיד עולה: נושא תיאורי האונס הפורנוגרפיים בעיתונות הפופולרית. מרכזי סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית חוזרים ומשמיעים ביקורת פמינסיטית על כתבות עיתונאיות וכתבות טלויזיה אשר עוסקות באונס או בפגיעה מינית וגולשות לא אחת לכדי תיאורים פורנוגרפיים של מין בכפייה. לא תמיד אנחנו מודים בזה, כקוראים, אבל הכתבות האלו ותיאורי האונס הם ברוב המקרים פורנוגרפיה מחרמנת אמיתית.

כאישה שמגדירה את עצמה פמיניסטית, וכצרכנית של פורנוגרפיה, אני מודה שאפילו אני מחפשת בתוך כתבות אונס קודם כל את התיאורים האלה: "הוא תפס אותי בכח.. הוא השכיב אותי על הרצפה.. קרע לי את הבגדים וחדר אליי כשאני צורחת..". זה גורם לי להרגיש נבוכה, כשאני חושבת על עצמי כפמיניסטית בלאי שמתגרה מהסבל (האמיתי, לא זה שמשוחק בכאילו) של האחר. זה גם גורם לי להמשיך ולהסתיר בבושה את הגירוי הזה ולפיכך, לא למחות כאשר שוב ושוב אני מוצאת את עצמי כצופה שבויה מול פורנוגרפית מוסווית, בפריים טיים במהדורת החדשות.

גילשר ביקש תיאורי אונס אמיתיים כדי לגרות אותו. אני לא חושבת שהוא היחיד שמתגרה מאונס אמיתי, ולא כזה שמשוחק מול המצלמות של התעשייה הפורנוגרפית. כולנו חווים את זה. ולפעמים, זה מזעזע לחשוב בדיוק עד כמה אלימות כנגד נשים (ולא אלימות מן הסוג השפוי, בטוח ובהסכמה) הפכה להיות דבר אירוטי ומקור לגירוי מיני.



נ'.
(אמורה לכתוב עבודות, מעדיפה להגג בכלוב)


אין שום פסול להיתגרות מינית מכל דבר שהוא שאינו פוגע באחר. אני מתגרה מדברים שונים ומשונים ששזורים בהם ניצול והשפלה, סחיטה ועינויים וכבר כמה שנים טובות שאני חיה עם הסטיות שלי ממש בשלום אבל אני בטח לא אקרא לקורבנות גילוי עריות למשל או לא משנה מה הקיק שלי לספר לי איך זה היה רק כדי לספק לי חומר לאוננות.
פה כבר זו פגיעה כמעט בטוחה בקבוצה של אנשים שעברו פגיעה דומה או אנשים כמוני שהרתיח אותי הייצור הזה שמסוכן בעיני הרבה יותר מראובן שבשירשור מעלינו או מתחתינו.

אנשים מתגרים מאלימות בכל מיני צורות. אני חושבת שזה טבוע בנו ואי הבאת תכנים כאלו לחדשות לא תשנה בהרבה. הרי קיימים אתרים שלמים של פורנו מצוייר (הנטאי) שמשלב גם ילדים שנאנסים ואם גילשר היה מבקש חומר כזה אני בטוחה שהיו כאלה שהיו נותנים לו לינק ברצון. אני ביניהם.


אני דווקא לא
אבל חושבת שאת צודקת במידה

רק שבואו לא נשכח לראובן פנינים מהדהדות
אי שם בין שפחות כקורבנות אונס משוועות שוב לחוות ולהתנסות
לבין בעיטה באישה שיכורה
ישר בצלעות

ולא, זה לא מדליק