Gemmini(לא בעסק)
|
לפני 15 שנים •
26 באפר׳ 2009
Re: אהבתי..רק דבר אחד.. ליידי תמרה כתב/ה: Gemini05 כתב/ה: אולי זה רק אני אבל אוראלי על בחורה שנאנסת זה לא ממש מסתדר לי.. טוב גם לרדת לבחורה בלי קשר לפנטזיות אונס לא ממש מסתדר לי. כנראה זה פאק אצלי
למרות זאת כל ה"חטיפה" , שהוא עם מסכה על הפנים והשאר יפה מאוד 
הכתיבה היא אישית שלך אז לא לקחת ללב יותר מדי מה שנאמר כאן... בהצלחה  אני דווקא אהבתי שהוא יורד לה, ודווקא בגלל שזה לא מסתדר עם אונס. הרי הם נפגשו במסיבה והסכימו על זה מראש; זה כאילו ה"אנס", מממש הפנטזיה, עוצר לרגע, מזכיר לה שבעצם משחקים פה ושהעונג שלה חשוב, ואז ממשיך. נכון בדיוק בגלל זה לא אהבתי.. הוא עוצר..ומענג אותה. בראש שלי הפנטזיה דווקא קשורה לכל הצד של השימוש. שפשוט משתמשים בגוף שלה, מזיינין כל חור ובכל צורה, בכוח, בלי שאילות ובלי לענג אותה. כי הרי מימוש הפנטזיה הוא עונג בפני עצמו נכון?[B] |
|
|
the_drow(שולט)
|
לפני 15 שנים •
26 באפר׳ 2009
אנה דן כתב/ה: the_drow כתב/ה: אנה דן כתב/ה: the_drow כתב/ה: את באמת אחד האנשים היחידים שאני נהנה לקרוא אותם כאן בפורום. חבל שאת לא שמה לב שכל עוד את פמיניסטית את עדיין שבויה במונחים פטריאכלים. בכל מקרה להיות נשלטת מנקודת מבט פסיכולוגית די קשור לפנטזיה הזאת בין השאר. מול החברה הפטריכאלית אישה צריכה צלהיות צנועה וחסודה, שנאמר "כל בת מלך כבודה פנימה". מצד שני היא רוצה להיות חופשיה מבחינה מינית. הפתרון הוא שהגבר יקח בכוח כדי שהאישה תראה שהיא בכל זאת בסדר. הלך הרוח הוא שהכל באשמתו הרי, אני לא "שרמוטה" ולכן אני בסדר גמור וגם השגתי את מה שרציתי. אכן אחד הקונפליקטים היותר ברורים בין האיד לסופר אגו. במידה וזה גם עבר את הפנטזיה (חס וחלילה וחס ושלום) מדובר כבר בשחזור של טראומה. זה בד"כ לא כ"כ חיובי אבל מתאפיין בבירור אצל נשים שעברו התעללות מינית חוזרת בעיקר. אונס לאוו דווקא חייב להיות כוחני. גם בדרכי מניפולציה וסחיטה אפשר לבצע אונס. מי אמר שזה יכלול שימוש כזה או אחר בכוח? בכל מקרה גם סקס עדין ושקט אני אוהב, אבל זה רק עם בנות זוג קבועות שיש לי רגשות אליהן. 1. זה שבתור אחד שכן אוהב כוחניות, אתה מחבר את מידת העדינות בסקס עם מידת האכפתיות שלך מהפרטנרית, זה מה שעצוב. 2. לפי מה שכתבת, נשים שמתגרות מפנטזיית אונס/דימוי של הגשמתה, צריכות להיות או: א. סובלות מטראומה. ב. קורבנות של תעשיית הבושליט של אחד או יותר מהזרמים המכתיבים לאשה איך להתנהג במיטה ובכלל. אני מבינה שהרעיון שנשים נטולות תסביכים שכאלה עשויות לאהוב את זה, לא עלה על דעתך? הכללות זה לא בריא. 3. "כל עוד את פמיניסטית את שבויה במונחים פטריאכלים" - מסכימה אתך. ולכן השאלה - האם כל מה שכתבת הוא הסבר לאותם מונחים, או שזו הדיעה שלך? אם האחרון נכון, ראה סעיף 2 כמבוטל. Morticia כתב/ה: בעיני זה עצוב
לחיי התענוגות שבמאהב עדין ומתחשב... מה העניינים אתך, חבובה? לכל מיני אנשים יש כל מיני דברים שמדליקים אותם. מה עצוב פה? *שלך בהרמת גבה, אנה "לא יפה לשפוט סטיות של אחרים" דן* זו הדעה שלי והדעה שלי בלבד. היא מתבססת על הסברים פסיכולוגיים. ולא אני לא רואה בחורה שפויה בדעתה שתפנטז על אונס. תמיד יש מניע נסתר. פרוורסיה זאת שריטה, לפחות לדעתי. לגבי 1, אני לא הבן אדם הכי אמפתי בעולם... מה לעשות. זה שבשבילך מדובר בקונפליקט, לא אומר שכך עבור כולם. פרוורסיה זו פרוורסיה. לפעמים היא תסמין של בעיה אחרת, לפעמים לא. שוב: הכללות זה לא בריא. לא ניתן להחיל את מה שאתה יודע על עצמך, על כלל האוכלוסיה. אהה אבל אני איש של הכללות. זה מה שעושה אותי חולה שליטה, אני ממסגר דברים בקופסאות. זה נוח לדעת שהכל מסתדר במקומו. פרויד תומך בגישה שלי 
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 15 שנים •
26 באפר׳ 2009
the_drow כתב/ה: אהה אבל אני איש של הכללות. זה מה שעושה אותי חולה שליטה, אני ממסגר דברים בקופסאות. זה נוח לדעת שהכל מסתדר במקומו. פרויד תומך בגישה שלי
אפילו את עצמך? ולא קצת צפוף שם, בקופסה?
טוב, מה אני אגיד לך, תעשה חיים... [אנה, עדיין לא שופטת סטיות של אחרים] |
|
|
|
the_drow(שולט)
|
לפני 15 שנים •
27 באפר׳ 2009
אנה דן כתב/ה: the_drow כתב/ה: אהה אבל אני איש של הכללות. זה מה שעושה אותי חולה שליטה, אני ממסגר דברים בקופסאות. זה נוח לדעת שהכל מסתדר במקומו. פרויד תומך בגישה שלי
אפילו את עצמך? ולא קצת צפוף שם, בקופסה?
טוב, מה אני אגיד לך, תעשה חיים... [אנה, עדיין לא שופטת סטיות של אחרים] זה כבר לא סטיה, ככה אני בנוי. |
|
|
| דמעה מתוקה |
לפני 15 שנים •
27 באפר׳ 2009
פנטזיית אונס
פנטזיית אונס זה חזק, אחת הטובות, ללא ספק. כל פעם מופיעה אצלי בהקשר אחר ובצורה קצת שונה.
ראובן, הרמתי את הכפפה http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=25286 |
|
|
ראובן
|
לפני 15 שנים •
27 באפר׳ 2009
האונומטופיאה של גוף הטקסט
אפשר להתייחס לגוף הטקסט - כלומר למקצב הכתיבה, לפיסוק ולעימוד, כחלק מהתחושה המתוארת במלים עצמן. אם מקצב הכתיבה חד, פצוע ו-חסר-אוויר (סטקטו) הדבר ממחיש לקורא את תחושת הנאנסת. במובן הזה, 'דמעה מתוקה' הצליחה ליצור חווית קריאה פולשנית - כתיבה מהירה ורציפה שאינה מתיפייפת. היא מכניסה אותנו באלימות אל תוך עולם מיוסר של אהבה המוחלפת בכאב והיא עושה זאת בפיסקה אחת: גבר מנצל, אישה מנוצלת, היא מתחננת, הוא מתאכזר, בגידת הגוף שלה בעקרונות המוסר. מדליק.
לטעמי, 'דמעה מתוקה', הדבר היחידי החסר באקט הכתיבה שלך הוא ההתרחקות של האנס ממך, כלומר - הוא מסיים לבצע את זממו, משאיר אותך מוטלת והולך לדרכו. כל שחסר הוא שורה אחת - בה את מתארת את הליכתו ממך במבט 'מגובה הכביש'. תודה גם ל'אנה דן' שהרימה את הכפפה, למרות שאצלה הכל מנומק ומוסדר מדי. הכתיבה אמנם מדוייקת, אבל יותר מדי פוליטיקלי קורקטית, איכשהו. אקספוזיציה מהוגנת מדי, חלוקה לפסקאות שקולה מדי... זה נשמע כמו דו''ח קליני על יצירתיות של נאהבים. אם הייתי מורה לכתיבה יוצרת, 'הלוחשת' הייתה מקבלת 'טוב', 'אנה דן' הייתה מקבלת 'כמעט טוב' (את חייבת להניח להסדרת הטקסט ולכתוב יותר מתוך זרם התודעה), 'דמעה מתוקה' הייתה מקבלת 'כמעט טוב מאד'. מצד שני, זה רק סמסטר א' ובכלל - מה אני מבין - הרי בסך הכל אני רק שמוק אשכנזי מחויך ונוקשה המבקש לו שפחת כתיבה. ייתכן והפורמט של 'דמעה מתוקה' הוא הנכון ביותר, מהבחינה של תחושתיות הטקסט כחלק מאקט האונס: פנטזיית אונס שלמה בפיסקה אחת - דבר המשאיר גם את הקורא/ת חסר נשימה, בדיוק כמו אותה נאנסת. זו כבר כפפה צרה והדוקה, מישהי רוצה לכפוף גווה החטוב ולהרימה? ראובן |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 15 שנים •
27 באפר׳ 2009
Re: האונומטופיאה של גוף הטקסט ראובן כתב/ה: אפשר להתייחס לגוף הטקסט - כלומר למקצב הכתיבה, לפיסוק ולעימוד, כחלק מהתחושה המתוארת במלים עצמן. אם מקצב הכתיבה חד, פצוע ו-חסר-אוויר (סטקטו) הדבר ממחיש לקורא את תחושת הנאנסת. במובן הזה, 'דמעה מתוקה' הצליחה ליצור חווית קריאה פולשנית - כתיבה מהירה ורציפה שאינה מתיפייפת. היא מכניסה אותנו באלימות אל תוך עולם מיוסר של אהבה המוחלפת בכאב והיא עושה זאת בפיסקה אחת: גבר מנצל, אישה מנוצלת, היא מתחננת, הוא מתאכזר, בגידת הגוף שלה בעקרונות המוסר. מדליק.
לטעמי, 'דמעה מתוקה', הדבר היחידי החסר באקט הכתיבה שלך הוא ההתרחקות של האנס ממך, כלומר - הוא מסיים לבצע את זממו, משאיר אותך מוטלת והולך לדרכו. כל שחסר הוא שורה אחת - בה את מתארת את הליכתו ממך במבט 'מגובה הכביש'. תודה גם ל'אנה דן' שהרימה את הכפפה, למרות שאצלה הכל מנומק ומוסדר מדי. הכתיבה אמנם מדוייקת, אבל יותר מדי פוליטיקלי קורקטית, איכשהו. אקספוזיציה מהוגנת מדי, חלוקה לפסקאות שקולה מדי... זה נשמע כמו דו''ח קליני על יצירתיות של נאהבים. אם הייתי מורה לכתיבה יוצרת, 'הלוחשת' הייתה מקבלת 'טוב', 'אנה דן' הייתה מקבלת 'כמעט טוב' (את חייבת להניח להסדרת הטקסט ולכתוב יותר מתוך זרם התודעה), 'דמעה מתוקה' הייתה מקבלת 'כמעט טוב מאד'. מצד שני, זה רק סמסטר א' ובכלל - מה אני מבין - הרי בסך הכל אני רק שמוק אשכנזי מחויך ונוקשה המבקש לו שפחת כתיבה. ייתכן והפורמט של 'דמעה מתוקה' הוא הנכון ביותר, מהבחינה של תחושתיות הטקסט כחלק מאקט האונס: פנטזיית אונס שלמה בפיסקה אחת - דבר המשאיר גם את הקורא/ת חסר נשימה, בדיוק כמו אותה נאנסת. זו כבר כפפה צרה והדוקה, מישהי רוצה לכפוף גווה החטוב ולהרימה? ראובן האמת היא שאני מסכימה אתך. אני חושבת שדמעה העבירה את התחושה יותר טוב ממני. ובאמת יותר קל לי לכתוב מנומק ומוסדר. אני בכל זאת אוהבת את מה שכתבתי, כי כיוונתי למקום אחר. רציתי לכתוב משהו יותר ישים, וישיהיה אמין עבורי, ולכן לשים יותר דגש על זה שהכל בעצם נעשה על ידי האהוב שדואג לבטחונה. הבנתי שבכך שאני מקרבת את זה למציאות, אני גורעת מהעוצמה של הפנטזיה. ובכל זאת, זוהי הפנטזיה *שלי*. היא נכתבה מתוך הדברים המסויימים שמדליקים אותי. דמעה מתוקה - לא לכל הרגעים התחברתי, אבל מאד אהבתי את הביצוע, והתחושה עברה מצויין. |
|
|