פנטזיה ומציאות

Re: תראי,

ליידי תמרה​(שולטת) • 28 באפר׳ 2009

כך גם אני הבנתי את זה.
נראה לי חשוב מאוד שהקטע הזה יועלה בפורום הזה, בעיקר לאור השרשורים האחרים.

פעם העברתי קורסים של הגנה עצמית, בדגש על הגנה מפני תקיפות מיניות. חלק גדול מהקורס עסקנו בסימולציות של מצבים אמיתיים. התחלנו בסימולציות פשוטות נורא: מישהי יושבת ב"תחנת אוטובוס" או ב"בית קפה" ואני באה כמטרידן סטנדרטי, כזה שכל אישה נתקלת בו מדי פעם. הייתה סימולציה אחת, שבה בחורה ישבה לבד בבית קפה ואני התיישבתי מולה, אורח לא-קרוא. "מה בחורה כמוך עושה פה לבד?" "אולי אני אשב איתך?" וכאלה. לא נגעתי בה, ולפני זה דיברנו על תגובות אפשריות, מילוליות, למצבים כאלו. הבחורה פשוט קפאה, לא הגיבה. לאט לאט התחילו לזלוג דמעות חרישיות על לחייה. הפסקתי את הסימולציה ולקחתי אותה לשרותים, לשטוף פנים ולהרגע.
בסופו של דבר אותה בחורה נהייתה מצויינת בהגנה עצמית (בסימולצית הסיכום התוקפים החסונים שהבאתי ברחו ממנה בצרחות...), אבל לא בגלל זה הבאתי את הסיפור.

היה ברור לכולנו שלא מדובר במצב אמיתי. אני לא בדיוק נראית כמו תוקף מפחיד, והסביבה הייתה מאוד ידידותית. הפער בין ה"פנטזיה" או המשחק למציאות היה הרבה יותר גדול ממה שדולפי תארה פה, ובכל-זאת כנראה שעוררתי איזו טראומה. צריך מאוד להזהר במשחקים כאלו. וצריך גם לדעת, שאם קפאת פעם אחת זה לא אומר משהו עליך, לא אומר איך תהיי בעתיד, לא גזרה משמים מעכשיו ועד עולם.

אני מאוד מעריכה את השיתוף, תודה דולפי.

Re: תראי,

Morticia • 28 באפר׳ 2009

תודה דולפי גם ממני
ורק טוב שיהיה לך

אבל בחייאת רגע
אולי שליטה זה להוביל אותך למקום בו את לא מתגוננת אלא מתמסרת?
אולי תני לי לגעת בך אחרת?
התואילי בטובך להצטרף אלי לריקוד טנגו?
אני לא האויב שלך
ואם את נובחת בשבילי זה רק כי אני אוהב אותך!
תפסיקי לקחת לשם - בפקודה אני אוסר עליך!

בחיי עוד רגע אני פותחת פה עסק לאדונים בתשלום ודופקת על ראובן הזונה הזה חתיכת קומישן!

BelGoat​(שולט) • 28 באפר׳ 2009

תודה על השיתוף
זה דבר שכולם צריכים להיזהר ממנו
הגבול הדק והמסוכן בין האמיתי לפנטזיה
בין המשחק למציאות

מקווה שבאמת טיפלת בזה
ושעוד לא יפלו בטעות למקום הרע הזה

בואי נסתכל רגע על הצד החיובי

Halrloprillalar • 28 באפר׳ 2009

אחד הבעיות הגדולות עם הפנטזיות היא שהפנטזיות לא נותנות מנוחה. הם ממלאות את הראש,
מתחרות על תשומת הלב של בעליהן, גוזלות זמן איכות ופוגעות בפרודוקטיביות. בסופו של דבר
הפנטזיה היא מלכודת דבש שקשה לצאת ממנה.

מה עושה חרמן הזקוק לסיפוק מיידי ? מאונן. מה עושה סוטה ? ממש פנטזיה. זאת דרך פשוטה
לגמור איתה אחד ולתמיד.

אף אחד לא מבטיח שפנטזיה תתורגם למעשה מענג. אבל דבר אחד בטוח – היא תפסיק להיות
פנטזיה. הראש יתפנה לדברים חשובים אחרים, כי בסופו של דבר לכל אחד יש חיים שלמים לנהל.
ואולי עוד פנטזיות לחשוב עליהן ...

בעבר הופתעתי, כל פעם מחדש, על חוסר התאמה בין מה שהייתי מפנטז לבין מה שיצא מזה
בפועל. תכנון פרטני מחד או ספונטניות מאידך לא עזרו. לפעמים קרו דברים מדהימים, אבל לרוב –
ממש לא. לא מצאתי שום דרך לוודא שמה שנראה לי בדמיון כמדהים לא ייגמר בפועל בעגמת נפש.
אבל למדתי שעדיף לפרק את זה ולהמשיך הלה. לשים "V” על עוד פנטזיה. תם ונשלם לגביה, לטוב
או לרע. את אלו הטובות כדאי לזכור ואפשר גם לחזור עליהם. ואת הרעות פשוט צריך לשכוח
והמשיך הלה. אין טעם לשוב ולחזור על זיכרון החוויה השלילית. הייתה פנטזיה, הפכת אותה לחוויה
והיא לא הצליחה. לא נורא, קורה. שימי עליה ווי והמשיכי הלה. יש עוד הרבה פנטזיות לממש.

Re: בואי נסתכל רגע על הצד החיובי

Morticia • 28 באפר׳ 2009

אמן

והפנטזיה הכי גדולה שלי היא להפסיק לפנזט ופאקינג לחיות את זה!!!

{וחייבת להודות בבושה וכלימה מה שבפנטזיות שלי הכל נעים ומושלם ובדיוק כמו שאני רוצה ואוהבת וממקום מה זה מסור ומתענג והכי כאילו טוב לשנינו עם זה. ובכלל רצים צחוקים.... ים הרפתקאות וכאילו מנסים דברים....}

יש לי פנטזיה לעולם לא לאונן יותר למען סיפוקי הנדרש בהחלט
ללא פשרה על קיומו
ופאק אול דילדוס
!

ואהבה גם
כן

זה לא אנטי-בדס"מי
נשבעת

Dolfi • 28 באפר׳ 2009

מורטישה, שליטה יכולה להיות 1001 דברים. עזבי, לא 1001, אלא כמספר צרכניה. "פנטזית אונס" מעולם לא הייתה הפנטזיה המספר אחד שלי, אבל היא תמיד הייתה שם במינון כזה או אחר ועם מידה משתנה של נכונות לממש. היא אך פעם לא הייתה המהות וגם לא חלק מהמהות שחיפשתי בקשר שליטה, היא הייתה פשוט משהו בפני עצמו שלא סותר בשום דרך את כל הדברים היפים שאת מאחלת לעצמך (וגם אני מאחלת לך).

דולפין, אני לא ממש מוצאת את עצמי בתוך התיאור הזו, לא חושבת שהרגשתי שהפנטזיה הזו "הציקה" לי וכשלא יכולתי יותר נכנעתי לתשוקותי והחלטתי לממשה. אני פשוט לרגע, לא הנחתי, שזה המצב בו אני עלולה למצוא את עצמי ושכך אני עלולה להרגיש. אבל בכל מקרה תודה על חצי הכוס הנכונה.

היי דולפי

תמונה כפרית • 28 באפר׳ 2009

תודה על השיתוף והפוסט הכנה והפתוח שלך.

ראוי להמון כבוד והערכה.


ראשית, נכון הדבר, שאמרו כאן קודם, ההגיון יודע שאין כאן איום ממשי, אבל הגוף מגיב באינסטינקט מובנה, ונכון גם שבעזרת אימון ניתן לבנות מערכת תגובות חדשות.

לגבי פנטזיות

יש פנטזיות שמראש הן בעיתיית יותר כגון פנטזיית אונס או פנטזיית נטישה.

אילו פנטזיות שיש להגשימן תצורה מושכלת, כפי שעשית את, אך גם עם אדם המכיר אותך ואת תגובותייך היטב, ולא עם שותף חדש או חדש יחסית, השותף חייב להיות מוכן לתגובה כזאת של
התאבנות.

אחת הדרכים לודא שהשותף / שותפה לא נמצאים במקום כזה, הוא קוד בטחון ולא רק מילת בטחון.

אצלנו זה מגע,

הוא אוחז בכף ידי ואם אני לוחצת לו את כף היד חזרה בפרק זמן סביר (אצלנו 3 לחיצות יד כתשובה)

סימן שאני איתו ולא במקום אחר (שאגב יכול להיות גם טוב, אני איי שם בספייס האולטימטיבי)

באם אני כתוצאה מהתאבנות למשל, לא מצליחה ללחוץ את כף היד, זה אות להפסיק הכל לבדוק מה קורה.



לגבי פנטזיות בכלל, קורה שבהגשמה הראשונה של פנטזייה אנו עלולים להגיע למקום לא טוב,

לפעמים (ולדעתי תמיד) יש מקום לדבר על למה הגענו למקום הזה, מה היה שם לא טוב ואיפה קבור הטריגר.

מנסיוני האישי אגב, אותה הפנטזיה בזמנים שונים או במקומות שונים או עם אנשים שונים מביאה לרוב תוצאות הפוכות, הכל עיניין של הקשרים, שאנו עושים תוך כדי.

המלצה שלי היא, לבדוק את הפנטזיה, את המימוש שלה , את האינטראקציה עם האדם שאיתכם, ולפעמים ניסיון נוסף בתנאים אחרים יכולים לתת תוצאות מרהיבות.

שווה לנסות, אבל שוב רק כשמרגישים שנמצאים במקום בטוח לעשות זאת שוב.


לגבי האירוע הספציפי עצמו, אני גם מציעה לדבר על זה עם גורם מקצועי, כמו המרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית או הקו החם, כדי לודא שלא נשארו משקעים רעים מהחוויה.

Re: היי דולפי

Morticia • 28 באפר׳ 2009

http://i125.photobucket.com/albums/p64/efikefi/botticelli_venus.jpg

Re: פנטזיה ומציאות

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 28 באפר׳ 2009

תודה שבחרת לשתף אותנו בחוויה שלך - ולהבהיר שלא כל הגשמת פנטזיה מסתיימת בגוונים ורודים.



זה קשה, זה כואב וזה קורה - קורה לאנשים שהם לא יכולים להשתמש במילת ביטחון, בלחצן מצוקה, שהם קופאים או נמצאים עמוק בתוך סיוט ולא מסוגלים להבהיר זאת לשולט/ת שאיתם.

זה גם קורה לשולט/ת שהם לא יודעים להבחין בין נשלט/ת שנהנים מסשן לבין מי שנמצאים בתוך סיוט.

אלו חלק מהסיכונים שקיימים כשמשחקים בבדסמ - והם יכולים לקרות לכל אחד/ת מאיתנו.

תמונה הזכירה את המנגנון של Checking In, שבא לתת לשולט/ת כלי לבדוק עם הנשלט/ת אם הם במקום טוב.

מה עושים כשמגלים את זה תוך כדי סשן?

עוצרים, מנסים לראות במה אפשר לעזור לנשלט/ת. לא תמיד הם במצב שבו הם מוכנים לקבל חיבוק או יד עוזרת - אלו עלולים להחמיר.
חשוב לתת להם דרך לדעת שהם כאן ועכשיו אתכם.
חשוב לסייע להם בדרכים שהם זקוקים לסיוע ולא לכפות דרך כזו או אחרת.
אל תיעלמו - הנוכחות שלכם חשובה, גם היא רק להיות באותו חדר או חדר ליד.
[ עוד עצות על התמודדות עם קשיים ופלאשבקים ניתן למצוא באתר של מקום - http://www.macom.org.il/Topic_so.asp ]

זה גם עלול לקרות אחרי סשן, כולל סשן מוצלח

לפעמים מגיעה נפילה כמה שעות או ימים אחרי סשן, גם אם הסשן היה נהדר ומדהים לשניכם.

חשוב להיות זמין ונגיש לנשלט/ת, חשוב לבדוק עם שותפ/ה חדשים כמה ימים אחרי הסשן איך הם מרגישים, חשוב גם לבדוק זאת אם אתם מסנים משהו חדש.

שולטים/ות צריכים לקחת בחשבון שכיוון שהם אלו שמקבלים החלטות במהלך סשן, זה כולל גם את העובדה הפשוטה שהם עשו, עושים ויעשו שגיאות.
ההבדל יהיה בצורת ההתמודדות עם שגיאות - האם השולט/ת משליכים את האחריות אל כתפי הנשלט/ת או יודעים שעם הסמכות באה גם אחריות וההתמודדות עם התוצאות.

עזרה מקצועית
לא צריך לחשוש מלהיזער בבעלי מקצוע - מרכזי סיוע, פסיכולוגים. גישה שיפוטית לגבי העדפות מיניות (כולל בדסמ) היא די פאסה, אם כי מדי פעם צץ דינוזאור כמו איזה קרימינולוג שהפך למטפל זוגי.
היו כנים - ספרו שניסיתם לממש פנטזיה, שזה היה בהסכמה (כדי שיהיה ברור שלא מדובר בתקיפה פלילית שדורשת דיווח על פי חוק) ואז תארו מה קרה ואיך אתם מרגישים כיום.

עזרה חברית
גם חברים, חברים טובים, חברים לתחום יכולים לסייע לכם לעבד את מה שקרה, להתמודד עם המקרה, לברר עם עצמכם ולהתאושש.
קחו בחשבון שלא כל אחד/ת יכולים להתמודד עם משא שכזה - חלקם עלולים להיתקל בקשיים להתמודד עם מה שיש לכם לספר ולשקף את הקשיים שלהם. זה עצוב, אבל מאד אנושי.

שיחה עם השותפ/ה
לפעמים שיחה עם השותפ/ה לסשן עוזרת לכולם - דברו במשפטי "אני" (אני הרגשתי ש..., לי היה קשה כש...), תארו את מה שעברתם מהעיניים שלכם. הקשיבו לשותפ/ה, תנו להם לתאר את מה שהם חוו, ראו ושמעו. הרי הייתם שם ביחד למטרת הנאה הדדית, ולפחות חשוב לשניכם להבין מה קרה ואיך זה הסתיים בפגיעה באחד/ת מכם לפחות (כן, גם לשולט/ת קשה להתמודד עם הידיעה שנשלט/ת נפגעו).
וכן, גם השולט/ת צריכים זמן לעבד את מה שקרה, להבין מה היה שם.

מניעה
אחד הדברים שיכולים להתגלות בשיחה שכזו הוא מה ניתן לעשות כדי למנוע או לזהות מוקדם שיש בעיה.
המפתח יכול להיות שינוי בסגנון דיבור, בגוון של הקול (כמו קול ילדותי פתאום), בתגובה למגע, בשפת הגוף.
וגילוי של מפתח שכזה יכול להסיר הרבה מאד מכשולים בהמשך הדרך.

וכשמתייחסים לכל מה שאנחנו עושים כמסע, כלימוד מתמיד של השותפ/ה שלנו ושל עצמנו - קצת יותר קל להמשיך אחרי מה שלפעמים מרגיש כמו משא כבד.

Re: פנטזיה ומציאות

Morticia • 28 באפר׳ 2009

כל מה שכתבת היה חשוב ויפה וראוי אדון דן קאפ הנכבד
כולי סמוכה ובטוחה שיש רבות מה ללמוד מדבריך
כמו גם כולי תקווה שהתלמידים בקשב


המשפט הזה עבורי הוא תמצית היופי
ופאר השליטה היפה בעיני
בכללותה ובמהותה
PURE GOLD TO ME
וכך אני תמיד מבקשת להראות את זה
אוהבת לראות עוד שרואים משם ואל האופק

{אני פעם כתבתי על המסע הזה שמתחיל מעבר לחומה וזו חומה שלא תמיד קל לזנק מעליה. בעיני שולט אחראי ונבון וראוי להתמסרות חופשי ירד לתת סולם גנבים ולעזור למתקשים, בטוחה שתסכים. כמובן שיתכנו באמפים על הדרך.. לא נורא... עוברים גם אותם... אינשאללה}

הקיצר נעמת לי מאוד
תודה וחג שמח