אתר של ממורמרים

ממורמרות הן הכי שוות!

shuki boy​(נשלט) • 29 באפר׳ 2009

אין לי כוח לקרוא את הכל, ואני מפחד שאני סתם אתעצבן אם הייתי קורא - אבל כן רציתי לומר שאני מת על נילי ונילי, ואני רוצה לעשות סטיקר חדש שאני ממש אשמח להדביק אותו על דלת הכניסה לבית שלי: "אני ממורמרת, ואתה?"

וחוץ מזה אני רוצה שתהיי יו"ר התנועה הפמיניסטית! איפה מתקיימים הבחירות?

תודה ושלום!

רפאל • 29 באפר׳ 2009

דום קיחוטה,

המצב באתר הוא כזה:

נשים נשלטות שתכתובנה בפורם (גם אם זה על מזוכיזם קיצוני, פתולוגיות הרסניות, וכמיהה לאונס) תזכנה לתגובות אוהדות ואמפתיות. בשביל זה אנחנו פה - בשביל להכיל את הדברים האלו ולתמוך זה בזה. לעומת זאת, גבר שולט שיכתוב בפורום, ובאמת יחשוף את עצמו, יזכה לביקורת ושיפוט. ידרשו כל קוץ של יוד שכתב, ולעולם לא מתוך אמפתיה, אלא תמיד תחת השאלה המנחה של "האם הוא אנס?" או "האם הוא מסוכן?"

האוירה כאן היא שזה לא באמת בסדר להיות שולט או סדיסט. שאנחנו לא מקבלים את זה. ששולט אמיתי הוא לחלוטין אינסטרומנט למימוש פנטזיה של נשלטת. שאין לו מקום אלא כתולדה של הפנטזיה הנשית-מזוכיסטית. ואם הוא חורג מן התפקיד שיועד כאינסטרומנט בפנטזיה הנשית-מזוכיסטית , מייד המניעים שלו מוטלים בספק. כלומר, הוא לא יכול לבוא עם תשוקות משלו, אמיתיות וכנות, לכיבוש והתעללות, אלא שכל מאוויו צריכים להיות נגזרת של המאווים של הנשלטת. אסור לו להיות סדיסט, רק מי שיממש את המזוכיזם של הנשלטת שלו (ותמיד מתוך דאגה רבה ואהבה אינסופית).

ראבק, מדברים פה תמיד בשבחו של השלוט שלא מתבייש לשאול. אז הנה - בא אחד ושאל. ומה יצא מזה? מה רציתם שהוא יניח על השולחן? את הלבטים של הבחורה שאיתו, או את הלבטים שלו כשולט? זה אתר בדס"מ לכל הרוחות, אז למה שולט לא יכול פשוט לבוא ולדבר על הבדס"מ שלו? על כיבוש, ושליטה, ועל הבכי של הבחורה? למה הוא צריך לרפד כל מילה שניה, ולהתגונן מפני משפט אונס כל הזמן? למה תמיד הקריאה המגמתית הזו שמחפשת את האנס, ולא הקריאה שזוכרת שמדובר באתר בדס"מ? למה כלפי חוץ יש אג'נדה של "בדסמ הוא לא התעללות" אבל כלפי בית כל שולט חדש, שמדבר בכנות, חשוד באונס?

המצב הזה מחרבן את האתר. כי הוא לא מאפשר לשולטים באמת לדבר כאן. השליטה הגברית מתרחשת תמיד מאחורי הקלעים. ואם היא מגיעה לפורום היא עומדת למשפט.

אני קורא את מה שכתבת על אבישי (בוודאי עד עכשיו לא הבנת מדוע ההודעה הזו מופנת אליך, דום קיחוטה) ואני חושב שזו קריאה מגמתית. קריאה שמחפשת משהו. שמחפשת את האנס. ובניגוד אליך אני חושב שמדובר במי שהגיע לאתר בדס"מ ולתומו חשב שהוא יכול פשוט לדבר בדס"מ מבלי שהוא יקרא להסביר כל מילה שניה שלו. אז אולי מחר יתברר שהוא מסתיר בבוידם שלו 3 גופות (ואז תגיד לי בתרועה של סיפוק וניצחון "אמרתי לך"), אבל עד כמה שהדברים קשורים בשורות הבודדות שאבישי כתב - אני פשוט לא מבין מה הבעיה. בנסיבות כאלו או אחרות אני יכול לדמיין את עצמי כותב משהו דומה מאוד (אם הייתי מרשה לעצמי לכתוב כאן בגילוי לב ובישירות על עניינים כאלו, מה שאני כמובן לא מרשה לעצמי מה הסיבות האמורות.)

רפאל • 29 באפר׳ 2009

נפלטה לי כאן הודעה מיותרת.

Dolfi • 29 באפר׳ 2009

OK, אם הייתי נכנסת לפורום הזה וכותבת שיש לי חבר, בתול, שממש מאוהב בי ואני יודעת שאם אפעיל קצת לחץ אוכל "להוביל אותו" לאן שארצה... ובמקרה, המקום אליו אני רוצה להוביל אותו הוא מקום בו הוא כפוף וכפות בזמן ששני גברים עבי זין בועלים את פיו ואת ישבנו... ואולי מוסיפה שלעיתים, אנחנו משחקים בכיוון והוא בוכה... אני לא חושבת שהתגובות פה היו אוהדות.

נכון, חלק מהתגובות חטאו בלא מעט יהירות, אבל בהחלט יכולה להבין מה באותה הודעה ראשונה הצית את הויכוח.

Tobias​(אחר) • 29 באפר׳ 2009

אני מסכים איתך לגבי השרשור הנוכחי,
ואני חושב שאבישי או שהציג את מה שהוא רצה לומר בצורה לא נכונה כלפי מה שהוא באמת מרגיש עושה, או שהוא מבין מה שהוא עושה ובמקרה הזה זו שאלה של מוסריות שלכל אחד פה דעה שונה לגביה.


אבל מה שרפאל אמר פה לגבי היחס כלפי שולטים ואונס עדיין נכון,
והאמת, אני מוריד בפניו את הכובע, כי זה משהו שעבר לי בראש המון פעמים אבל לא רציתי ללכלך את עצמי בשרשור כלוב בנושא שירד להכפשות אישיות ולא ישיג כלום.

ועדיין,
זה היה צריך להאמר.
וזה נאמר טוב וברור.

לילה, ואני השקט הנשאר

Dom_Quixote • 29 באפר׳ 2009

רפאל,

קודם כל, אני חושב שדולפי צודקת, אבל זה לא מפתיע, כי מאז שהיא עיוורה אותי עם הבלונד שלה (תרתי משמע - היא התיזה לי מי חמצן לעיניים) אני תמיד חושב שהיא צודקת.


אני חושב שיש אמת בתיאור שלך את המצב בכלוב, ואני מסכים איתך שזה מצב לא טוב. לא כל מי שרוצה לצבוט פיטמה הוא אנס בפוטנציה. אם מישהי באמת קבעה - פשוט לא התעמקתי בשרשור - שאבישי הוא "אנס", פשוטו כמשמעו, על סמך ההודעה הראשונה שלו, הרי זה חמור בעיניי. כפי שאמרתי לא פעם, שני התפקידים (הדומ\ית והסאב\ית) הם צדדים שווים וסימטריים של אותו מטבע, ואני רואה מידה שווה של לגטימיות בנטיות שלהם. מצב בו מי מהם לא יכול להרגיש בנוח להתבטא באתר הוא מצב רע, שחותר תחת הבסיס לעצם קיומו של האתר.


אני חולק עליך - וזה פחות חשוב - שאני אישית חטאתי בכך, ויותר חשוב - שהקיצוניות השניה, בה אנחנו מתבקשים לעבור לסדר היום על דומ\ית שמתיימר\ת לטפל בבעיות נפשיות בעזרת הצלפות, לטפוח על שכמו של דום שמשאיר מישהי קשורה ועירומה באמצע הלילה במקום בו ידוע שמסתובבים נבלים רבים, ולצחקק כאשר ראובן מלמד שירתו על "גֶן השפחה" שהוא עצמו גילה ואשר מוכיח עובדתית-ביולוגית שהאשה מעצם לידתה נועדה לשרת את הגבר ואל לה להתכחש לכך, וכל זאת מתוקף המנטרה "כל אחד והבדסמ שלו" - אני חולק על כך שהקיצוניות השניה הזו היא מצב עדיף.


כשלעצמי, כאדם שרגיל להיתפס לקוצו של יוד, הקפדתי לקרוא את הטקסט של אבישי שלוש פעמים. כתבתי במפורש: אין פה לטעמי אפשרות לקבוע חד משמעית. מצד אחד לקרוא לו אנס זה מרחיק לכת, מצד שני אין מדובר בשטות שב-1000% תלושה מהמציאות. מצד אחד אין מדובר בפרובוקציה, מצד שני לא קשה להבין למה נשים, גברים עם מצפון, צדקנים וצמחונים שמאלנים יפי נפש נקבות הומואיות יתרעמו על שאלתו. בוא ניזכר (ההדגשות שלי):





אתה באמת לא רואה מה פה עלול להיות לא בסדר? הדגש הוא על "עלול", כי הוויכוח הוא לא האם אבישי הוא חרא או לא, אלא האם ניתן היה להבין מההודעה הזו בצורה סבירה שאבישי הוא חרא, או לא (אם מישהו הבין בטעות משהו שאכן היה סביר להבינו, אזי יש פה טעות בתום לב, וכנגד זה אין לך פתרון). יש פה בחור שמנסה לשדל את חברתו הבתולה, הצעירה להפליא והוונילית להיות שפחה שלו, כפי הנראה זה מסב לה סבל לא מועט, והוא מתלבט אם "להיות אנושי" או להתייחס אליה כאל חפץ ולעשות בה מה שהוא רוצה, מבלי להתחשב (כך נראה) במחיר שהיא מבחינתה תשלם על כך. אתה באמת לא רואה שיש פה עשן? (ושים לב - אני לא טוען שיש פה בהכרח אש. רק עשן).



ולטענה שהעלית -


אתה עכשיו עלול לבוא ולומר "נו, אז אסור לו להתייחס אליה כאל חפץ? האם זה לא בדיוק בדסמ? האם אין פה דה-לגיטימציה להיות דום?", והתשובה היא לא. אסביר בדיוק היכן אני מותח את הקו בין קבלת השונה ממני לדחייתו. אני מאמין (מן הסתם) שאם כולם ימתחו את הקו באותו מקום, תיפתר הבעיה שתיארת, וגם לא נגיע לקיצוניות השניה.


תתפלא אולי לשמוע, אבל אין לי שום דבר נגד בדסמ טוטאלי או אקסטרימי. למעשה, כיוון שטרחתי לאורך השנים להגיב פה על כל נושא שהוא למעט בדסמ, אתה לא יודע איך נראית מערכת היחסים הבדסמית שלי, וייתכן שתופתע לגלות. מובן שיש הרבה דברים שאני אישית לא אוהב, ועדיין מכיר בזכותם של אחרים לעשותם.

מילות המפתח מבחינתי הן: הסכמה חופשית ומודעת.


במקרה שלפנינו זה לא המצב. הבעיה ברצון של אבישי להתייחס לחברה שלו כאל חפץ לשירותו (אני מתייחס לכך שהוא רוצה "להפוך אותה למה שהוא רוצה שהיא תהיה" מבלי להתחשב כלל ברגשותיה, שלפי עדותו עצמו היו די שליליים) נעוצה בכך שהיא מעולם לא בחרה ואפילו לא הסכימה, ובעת כתיבת ההודעה נראה היה שהיא אף לא מעוניינת, לכך שהוא יעשה בה שימוש כזה.

כמו כן, אותה אשה שהושארה קשורה ועירומה על חוף הים ביפו באמצע הלילה, מעולם לא הסכימה שיעמידו אותה בסכנה ממשית שכזו (ובבקשה אל תעלה לי את טיעון "גם ספנקינג זה מסוכן"). למעשה, היא פתחה את השרשור כי היא ראתה בכך נטישה מסוכנת.

באישור שלכם לאבישי לעשות מה שהוא רוצה לחברה שלו "כי זה בדסמ", יש משום עיוות וזילות של המושג. ממה שכתבת משתמע כאילו (אני מניח שלא לכך התכוונת) עצם זה שבן אדם מגדיר עצמו "בדסמי" נותן לו את הזכות להצליף ולקשור מישהו אחר. אז לא. זה שיש לך ולי תשוקות סאדיסטיות זה טוב ויפה, אבל אין לנו כל אפשרות לתת להן פורקן לגטימי מבלי שהצד השני מסכים לכך, נקודה. אם אתה מוריד את קריטריון ההסכמה החופשית והמודעת, מה בדיוק תטען נגד "דומים" שלקחו ילדות בנות 15 ושכנעו אותן שמה שהן הכי צריכות בחיים זה להיות שפחות מין? הרי אותה ילדה, אם היית שואל אותה, היתה אומרת לך שזה בדיוק מה שהיא רוצה. אז מה, לא כל אחד והבדסמ שלו? (אני מה זה מקווה שלא תפתיע אותי ותטען שזה אחלה. בבקשה אל).


אז מה, אז אני מצפה שכל דום ירפד בקטיפה ורודה את השוטים שלו, ויוודא עם הסאבית (אגב, ממתי "שולט" ו"נשלטת" נהיה באופנה? פוי. "יש לי שולט", "היה לך שולט פעם", "השולט שלי". מה זה?) כל שתי דקות שהכל אחלה לה, ושהוא חלילה לא מכאיב לה יותר מדי? לא, ממש לא. תאמין לי רפאל שלא כך אני מקיים מערכת יחסים בדסמית.


לא, אני לא מצפה מדום לבקש רשות מהסאבית שלו לפני כל אקט. מה שאני כן מצפה זה שבאופן עקרוני, לפני שבכלל מתחיל הקשר, הוא ישיג את הסכמתה החופשית והמודעת להיות סאבית שלו, על כל המשתמע מכך בעיני שניהם. הוא לא חייב להחתים אותה בחמישה העתקים. גם דינמיקה טבעית של העניינים מספיקה לי.

אם היית אומר לי שחברתו של אבישי יודעת על הנטייה הבדסמית שלו, מבינה מה זה בדסמ ומה הוא רוצה שהיא תהיה, וה"כפייה" שלו מסתכמת בלעשות לה מניפולציות רגשיות כדי שתסכים, הרי שאין כאן דבר שונה מ-90% ממערכות היחסים בעולם. יותר מזה, אם היית אומר לי שאותה אשה על חוף הים הבהירה באיזשהו שלב בקשר ביניהם שהיא מסכימה שיסכנו אותה במידה הזו (כלומר, במידה ממשית אך רחוקה מודאות, בניגוד לסכנה הלא ממשית בספנקינג, והסכנה הודאית בחומצה על פטמותיה, אם נתעלם מ"הגן האנטי-חומצי השפחתי" שגילה ראובן), הרי שגם אז הייתי אומר לך מפורשות - זו לא כוס הקולה-וניל שלי, אבל אין בכך בעיה. יותר מכך, אני חושב שלא ייתכן מצב שבו אדם בגיר ושפוי בדעתו ירצה שיטילו בו מום, אבל אם תוכיח לי (תיאורטית) שהאדם המבקש זאת אכן צלול בדעתו - הרי שגם אז זו זכותו המלאה.

(סיפור בסוגריים - פעם פנתה אלי בחורה בת 18 שהציגה את עצמה כסובלת מהפרעה פסיכיאטרית מסויימת, ואמרה שהיא "מחפשת דום שיגיד לה מה לעשות, כי אחרת היא לא תחזיק מעמד". בחורה כזו - לטעמי לא רצוי שתעסוק כרגע בבדסמ. האם זו זכותה? כמובן. אבל בהחלט הייתי מעביר ביקורת על דום שהיה הופך אותה לשפחתו).


בשורה התחתונה - אתה צודק באשר לדה-לגיטימציה שנעשה לאחרונה לדומים\ות בכלוב, ואני עומד לצדך בעניין הזה, כל עוד הבדסמ תחום במסגרת של הסכמה חופשית ומודעת של שני הצדדים. אם הסאב\ית מסכימים ורוצים באופן חופשי - מבחינתי כמעט הכל הולך, כולל דברים שאני אישית רואה בצורה שלילית. לרצות להוציא לפועל נטיות סאדיסטיות על אדם אחר שלא נתן את הסכמתו (ואפילו לא הביע את רצונו, שלא לומר הביע את התנגדותו!) לכך - צר לי, אבל זה פשוט לא עונה על ההגדרה של בדסמ.


סתם כדי לסבר את האוזן - לא מזמן היה פה איזה שרשור עם תמונה של סאבית עם ביצה בפה שלה בתור גאג. היה שם מי שיצא נגד האקט הלא בטיחותי, והיו כמובן את שאלה שקפצו עליו. בהתחלה חשבתי שהם צודקים, ע"ע "זה בדסמ, לא מסיבת פיג'מות". או אז מי שזה היה הסביר שאם ביצה נשברת בפה (מה שכמובן עלול לקרות אם נשאיר אותה שם כמה שעות) אז יש סכנה לבלוע חתיכות קליפה קטנות שעלולות לגרום נזק לאיברים הפנימיים. זה בכלל לא עלה על דעתי, וכשזה הוסבר הבנתי למה זה לא בטיחותי. דום שהיה עושה דבר כזה - הייתי מעביר עליו ביקורת. דום שהסאבית שלו מודעת לסכנה הזו ומסכימה שהוא יסכן אותה במידה הזו - הגם שאני חושב שמדובר במעשה מאוד מאוד לא רצוי - זו זכותם.


ובזאת באתי על החתום,
קיחוט

תקציר (C):

דרוש\ה-סאב\ית-מתקצר\ת-פוסטים-תנאים-גרועים-במיוחד-למתאימים-אפשרות-לעבוד-מהכלוב-עם-מצבטי-פטמות-וגאג

רפאל • 30 באפר׳ 2009

קיחוט,

אני מתעלם במודע מהרבה דברים שאמרת (במיוחד מקישורים שעשית לנושאים אחרים), ומתרכז במה שאני תופס כעיקר. אחרת זה יצא ארוך מאוד.


1. לעניין הפוסט של אבישי, אני חושב שהגישה שלך מפספסת בגדול, וזאת בשני עניינים:

קודם כל, אתה מתעלם מהדבר החשוב ביותר בפוסט של אבישי. וזו העובדה שהוא פנה לפורום בשאלה. הוא מתייעץ. הוא רואה בעיה. הוא מודע לבעיה. הוא מציג אותה בצורה כנה מאוד ומבקש לשמוע דעות של אנשים. זה מה שעושה אדם מסוכן? אני רואה כאן רגישות. ואני רואה כאן גם מידה של ענוה (שהלוואי שהיה ממנה ליותר אנשים). כי רגישות אינה היכולת לדקלם משפטים מנוסחים היטב, שקיבלו את ההכשר של ועד הפמיניסטיות. אלא היכולת להכיר בבעיות אמתיות שמתעוררות בחיים שלך והניסיון להתמודד איתן. וענוה אינה רטוריקה של "אני לא מושלם" ושל "כמובן שגם אני עושה שגיאות", אלא לחשוף את עצמך לביקורת במודע, ולבקש עצה מאחר. על כמה מ"הדומים הנחשבים של הקהילה" אפשר לומר שהם עושים משהו מזה?

שנית כל, אתה מנתח את הפוסט של אבישי כאילו היה ספר מספרי התורה. אתה מפרש מילים ודורש דרושים, ועוסק בספקולציות של "אילו היית אומר לי ככה, אז הייתי משיב כך, אבל מן הטקסט עצמו אי אפשר להכריע לכאן או לכאן..." וכיוצא בזה. זה מגוחך. ולמה זה מגוחך? כי אבישי נמצא כאן. אפשר לדבר איתו. אפשר להענות לפניה שלו ולשאול "למה התכוונת בזה ובזה?" "מה דעתך על זה או על זה?" וכו'.

עכשיו, שני העניינים שציינתי בעצם מלמדים דבר אחד, והוא: הבחירה שלא לנהל דיאלוג עם אבישי, לא להגיב לשאלה שלו, ולא לשאול אותה שאלות. ובמקום - לשפוט אותו בחומרה. לנצל עד תום את הפרשנות הפוטנצילית של הדברים שהוא כתבת בשביל להטיל בו דופי. והבחירה לפעול הדרך הזו אומרת משהו על המוטיבציה של אדם. זה אומר שהוא לא מעוניין בדיאלוג, זה אומר שהוא לא מעוניין להבין ולרדת לעומקם של דברים, וזה אומר שאין לו עניין אמיתי לתת עצה שיכולה להטיב באמת עם האנשים הרלוונטים. אלא שהוא בעיקר מחפש את ההזדמנות לשפוט מישהו, ולהוציא אותו אשם, ואולי אפילו, אם ישחק לו המזל, לקרוא לו "יא אנס". וכשאדם פועל כך, לא הצדק עומד לנגד עיניו, אלא שהוא מצטדק. לא רווחתם של בני-אדם מעניינת אותו, אלא האפשרות לפרוק בנסיבות לגיטימיות לכאורה תסכול או מרמור או השד יודע מה.


2. בהתייחס לטענה שמילות המפתח לבדס"מ הן: הסכמה חופשית ומודעת. אני לא בדיוק מסכים עם הגישה הזו. אני חושב שכתבתי על זה הרבה, ואני לא אחפור בזה יותר מדי. אם להתרכז בנושא שלנו, אז הבעיה היא כזו: גם אם אנחנו מסכימים שלמילים שציינת יש רלוונטיות רבה לשאלה מהו בדס"מ, חובה עלינו לזכור שאנשים לא נולדים לעולם כישויות בדס"מיות טהורות, מגובשים, מודעים לעצמם, עם הבנה שלמה של הדחפים שלהם, ללא סתירות, וכשהרצונות שלהם באים ממקום שכולו טוב. אולי סאדיזם ומזוכיזם אלו דחפים שמובנים באדם בשלבים מוקדמים מאוד, עד שנדמה לפעמים שהם מולדים. אבל בדס"מ זה משהו שאנשים מגלים אותו ולומדים אותו. זה לא משהו טבעי. יש כאן תפיסת עולם כלשהי שמאמצים. כאן המילים הרלוונטיות הן: להתפתח. להעשות מודע. ללמוד להיפתח ולתקשר עם אדם אחר. אלו תהליכים. לכן, קהילה בדס"מית לא יכולה רק לחייב את מה שקורה בסופו של תהליך, אלא גם לקבל אליה את אלו שעוברים תהליך. כלומר, אלו שלצורך העניין באים לכאן, ושואלים שאלות, ועוד לא מתנסחים במושגים שאדם כמו דן-קאפ, לצורך העניין, היה מתנסח בהם. וזה ברור שאין כאן קבלה לאנשים מהסוג הזה, אלא שהם מסומנים תמיד כבלתי שייכים ובלתי לגיטימיים. וזה נכון במיוחד לשולטים. נשלטות - תהינה מטורפות, מבולבלות, מודחקות, ובאופן כללי דפוקות, ככל שתהינה, הן מתקבלות בברכה וללא שיפוט. אבל השולט - או שהוא לפי התקן או שהוא נזרק. כאן אין אמפתיה, אין דיאלוג, אין תמיכה ואין עזרה.

3. זה דבר אחד ללהגיד לשולט "הדבר הזה והזה אינו בטיחותי ולעלול להיות מסוכן" או להגיד לו "התנהלות כזאת וכזאת עלולה להסתיים במפח נפש ובעוגמת נפש רבה". וזה דבר אחר להגיד "אתה מסוכן" או "אתה לא שולט בכלל" או "יא אנס".

4. למה אתה, באופן אישי, כותב כאן כמעט על כל עניין, אבל לא על הבדס"מ האישי שלך?

5. דולפי באמת בלונדינית?

Uranus • 30 באפר׳ 2009

קיחוט,

עכשיו שאתה אומר שמעולם לא הבאת את הבדס"מ שלך על גבי הפורום מעניין אותי לשאול אותך ואני מקווה לתשובה אותנטית: אילו היו לך לבטים, בין אם בתחילת דרכך או בשלב מתקדם יותר, לגבי דרכי פעולה שונות ששקלת לנקוט עם נשלטת כלשהי, והלבטים הללו היו עולים מסוגיות של מוסר, או טעם או פופולריות - האם היית מביא אותם לכאן? האם היית מעז לשאול שאלה שעלולה לשים אותך, לפחות על פי חלק מהאנשים כאן, בקטגוריה של אויב הציבור, מעצם שאילת השאלה?

אני יכול לשתף אותך שגם אני נתקלתי בעבר ואני לא מתבייש לומר שעד היום בחוסר בטחון עצמי שלי לגבי אופני "כפיה" שלי על נשלטת בדיוק כמו שאבישי שיתף כאן. היו לי דיסוננסים לא נורמלים בין הצורך להשאר מוסרי וחף ממניפסטציה של סטיות חולניות שלה ושלי, ובין הפאקינג עובדה שבדיוק לשם המניפסטציות הללו הגענו לכאן. רציתי להביא את זה לפורום ולשאול שאלות לגבי זה, אבל אחרי שראיתי את סגנון התגובות כאן, בין היתר למי שהיתה אז נשלטת שלי, ירדתי מיד מהרעיון. אני מודה - נגעלתי.

וזה מה שכל כך מעצבן ומה שרפאל (שאני נפעם מהנחישות והכושר שלו לבטא את דבריו ואני מסכים עם כל מילה שלו) מתאר כמחרבנים לנו את האתר. לפני שהכרתי את האתר הזה או חדרים נסתרים במירק הישן והותיק - כל מה שהיה לי זה לפנטז ולחרוש בראש שלי את הדברים הללו, כשהגעתי למחוז אתרי הבדסמ פתאום גיליתי שאני יכול לדבר על דברים אפלים ולא נורמטיבים בלי להישפט על כך ואפילו לקבל על זה מחיאות כפיים. אפילו היה חדר במירק שבו אם היית חוסך בלשתף על מחשבותיך הכי חולניים - היית מועף משם עם הערה כמו כשתתבגר תחזור.

היום כשהכלוב מוצף באנשים שיפוטיים, מלאי זעם פנימי השד יודע ממה שרק מחפשים איך לזיין את השכל ולהראות שהם הכי צודקים הכי יודעים מה טוב לכולם ובקושי מסוגלים לראות מה טוב לעצמם, שקוראים דברים שמתפרסמים כאן ומגיבים בהאשמות - לא ממקום אוביקטיבי וענייני אלא ממקום סובייקטיבי בלבד ורואים בטקסטים מה שהם רוצים לראות מתוך מי שהם - העבר שלהם ומבנה האישיות שלהם, ועוד מסרבים אח"כ להודות בזה וממשיכים לגייס כל כלי אפשרי להוכיח את צדקתם, גם אם מדובר בלהאשים אנשים בפלילים במקרה הגרוע או בלהאשים בחוסר בגרות במקרה הקל - אי אפשר לשבת ולהגיד לא נורא, זה בסדר, צריך גם את זה או שזה רוע הכרחי.

זה גועל נפש, טבעי ככל שזה יהיה.

ורפאל נותן דוגמא מצוינת לאיך ראוי להגיב. וזה בסדר לא להסכים עם דברים, אפשר לראות דברים אחרת. אבל תמיד צריך לקחת בחשבון שכשקוראים טקסט של מישהו שלא מכירים תמיד תמיד תמיד אנחנו נקרא את הטקסט דרך הפילטרים שלנו, ולפני שמזדעקים ומאשימים ומתייגים צריך לבחון האם התגובות הסוערות בנו נובעות מהטקסט בלבד או מאיך שאנחנו קוראים אותו.

לגבי ההערה של דולפי אם היה הפוך והיה מדובר בשולטת שכפתה את עצמה על נשלט, אני חושב שהסוגיה הזו היתה מעוררת זקפות רבות בקרב אוכלוסית הגברים הנשלטים.
ואני חושב שגם בקרב אוכלוסיות הבנות על הבנות זה היה אותו הדבר.

לסיכום:
לדעתי אבישי בסה"כ שאל לגבי מידת חוסר הפשרות שעליו להפגין מול הנשלטת שלו, לעומת הצורך הטבעי או ה"מוסרי" שלו להסס מולה. אני גיליתי פעם וגם היום אני מודע לזה שכשאני מהסס מול נשלטת שלי זה לרוב בגלל מניעים אגואיסטיים שלי - חוסר בטחון, מצפון, חשש שהיא תבהל ממני ותעזוב וכיו"ב. וכשאני מהסס, אפילו אם היא מתנגדת ובוכה שזה טבעי לפעמים בסיטואציות האקסטרימיות שהבדסמ מכיל תחת מטרייתו, פיזית ומנטאלית - אני מזלזל בה וביכולת שלה להכיל אותי ויתרה מזאת בבחירה וברצון שלה שאלך עם זה עד הסוף.

Morticia • 30 באפר׳ 2009

לא נפגעתי כמו שנראה לי קצת לא שפוי שימציאו עלי כאן שמועות כאלה
שאין להן כמובן כל שחר
{ועוד מישהו אמר לי אותן באותו יום ונראה לי קצת פסיכי שזה מה שאנשים עושים כאן...!}

אבל ההתנצלות מתקבלת בברכה
ותודה

Tobias​(אחר) • 30 באפר׳ 2009

יודע מה רפאל.
צודק.


אז בוא אני אציג את השאלה.

אבישי,
למה בדיוק התכוונת?
אתה יכול להרחיב קצת על הדברים לאור כל המלל, המידע והידע שנשפך כאן בשרשור הזה?

כי האמת,
קראתי את ההודעה הראשונה שלך,
ואני עדיין לא סגור אם הבעת לבטים אמיתיים וכנות כמו שרפאל אומר או שביקשת טיפים באיך להפוך את החברה שלך לנשלטת.



ואורנוס.
תודה על הוידוי שלך לגבי עצמך,
לפעמים אני שוכח שגם לאחרים יש את אותם היסוסים ודיסוננסים כמו שלי יש.
טוב לראות את המונחים דום ואנושי יוצרים קשר באותו משפט.