תאיר(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
13 במרץ 2004
אז מה את אומרת?
את מדברת עם דום, לא פעם אחת ולא פעמיים. עברתם כבר גם שיחות בצ'אט וגם בטלפון, אולי קראת משהו שהוא כתב. הוא נשמע כמו בן אדם טוב, עודד אותך כשמשהו מבאס קרה לך, אולי נתן איזו עצה לגבי המחשב או הבנק או משהו.
עכשיו אתם רוצים להפגש. את מנסה לתאם איתו בית קפה והוא מנסה לשכנע להפגש בבית שלו/שלך/ברכב שלו. "את לא סומכת עלי? אני נפגע?" "אני לא רוצה שיראו אותי בבית קפה, את יודעת שאני נשוי" "אני מפחד שאנשים שאני מכיר יזהו אותי" "תפסיקי להתקע עם כל מיני חוקים שקראת, תזרמי" וכל הדברים האלה, שתבינו נכון, שמעתי כבר מדומים שבאמת היו אנשים טובים. ולפעמים הם באמת נותנים את ההרגשה שזה מיותר ומטופש. עד שקוראים על עוד מקרה כזה, ושוב מישהו אומר שזאת אחריות של הסאביות להזהר. אז איך מתעקשים על סידורי בטחון שאת מרגישה איתם נוח, בלי להגיע להעלבויות ופיצוצים? |
|
|
מחפשת(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
13 במרץ 2004
זה מאוד פשוט
הביטחון לפני הכל!!!!!! (כמו שאמרו כמה ראשי ממשלה, אבל אני באמת מתכוונת לזה...)
אם הוא מפחד שיראו אותו, תציעי להיפגש בעיר אחרת, אבל בשום אופן בשום אופן!!! לא להיפגש במקום שאין לך אפשרות מלאה לשלוט על מצב העניינים!!! ואם הוא לא מסכים, ובכן, איך לומר, בעיה שלו!!!! |
|
|
פייה{O}
|
לפני 20 שנים •
13 במרץ 2004
אין מצב, אלא אם כן מדובר בראש הממשלה למשל, שאי אפשר למצוא איזשהו בית קפה או מקום ציבורי כלשהו שיהיה מספיק דיסקרטי לפגישה.
מישהו שמתעקש על משהו אחר רק מעורר בעיני יותר חשדות. אין כזה דבר, מבחינתי, לקיים פגישה ראשונה במקום לא ציבורי. זו באמת אחריות בסיסית שלנו כלפי עצמנו לשמור על עצמנו. זה מזכיר לי את השאלה מה אם מישהו לא רוצה להשתמש בקונדום.... מה את אומרת לו אז? סאביות או לא סאביות, לפעמים פשוט חייבים להיות תקיפים ולהגיד לא מוחלט. גם אם זה קשה.... חוץ מזה, דום שלא מבין את הצורך שלי בביטחון בסיסי שכזה גם מצטייר אצלי כחסר רגישות והתחשבות שאני הייתי רוצה בדום. |
|
|
Master_Abra_Kadabra(שולט)
|
לפני 20 שנים •
13 במרץ 2004
סליחה שאני מתערב שירשור נשי שכזה, אבל אין מקום לחשש פן ייעלב הדום בשיקולים האלה.
הזהירות מעל הכל. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 20 שנים •
13 במרץ 2004
לא מבין מה יש פה להעלב. הרי זה לא אישי, אלא אמצעי בטיחות בסיסי ולגיטימי. אני לא מאלה שלא סבורים שניתן לעמוד על אופיו של אדם לפי כתיבתו, אבל היחידה שיודעת מתי היא בטוחה מספיק היא הסאבית והדברים צריכים ללכת בקצב שלה.
בכלל אני ממליץ באופן כללי תמיד לערוך את הפגישה הראשונה במקום ציבורי, וכבר קרה לי שסאבית הציעה להפגש פגישה ראשונה בביתה ואני הרגשתי צורך לוודא איתה שאמנם היא אינה מעדיפה לעשות זאת במקום ציבורי. דום שלא מבין זאת ובוחר להעלב, אולי יש לו סיבות שלא כולן טהורות. |
|
|
אדון טיפות הגשם(שולט)
|
לפני 20 שנים •
13 במרץ 2004
תאיר כדום אני אומר לך - תתעקשי . להסביר שוב ובאופן נימוסי וחברי
את הצורך בזהירות מצידך , ולא , לא לוותר . אין בעיה למצוא מקום מתאים . הבעיה היא בראש לא במיקום. הוויתור גם פותח מחשבות אחרות על מה שיקרה אחרי ואם המטרה היא להגיע ליחסים אמיתיים ולא זיון מזדמן, הדרך היא לאט ובטוח. אני גם מציע להיות עם גיבוי של אשת בטחון שתדאג, על כל מקרה שלא יבוא. דום שיוותר עלייך בגלל עניין כזה לא שווה שתהיי איתו, בודאי לא שווה שתתני לו את עצמך . |
|
|
המלכה לירז(שולטת){כ}
|
לפני 20 שנים •
13 במרץ 2004
העלית נושא חשוב מאוד.
נתקלתי בציטוט שמאוד מתאים כתשובה : i don’t know anybody who does consensual sadomasochism who does it without empathy, without respect, without caring, and not infrequently without a great deal of love." "אני לא מכיר אף אחד שעוסק בסאדומאזוכיזם מתוך הסכמה שעושה זאת ללא אמפתיה, ללא כבוד, ללא דאגה ואכפתיות, ולא לעתים נדירות, ללא מידה גדולה של אהבה". - William Hentgen San Francisco psychotherapist and co-author of Consensual Sadomasochism: How to Talk About It and How to Do It Safely מילת המפתח : הסכמה. ההסכמה ההדדית הזאת צריכה לבוא לידי ביטוי מההתחלה, גם בטיימינג של הפגישה וודאי שבמיקומה. הדבר ההגיוני ביותר הוא שתרצי לקבוע פגישה במקום ציבורי. מה לעשות, דברים נוראיים קורים בעולם הזה, וכל אחד אחראי לשלומו ולבטחונו. הרצון הזה לא אומר שאת לא בוטחת בו. הוא אומר שאת לא מכירה אותו מספיק. אי אפשר להכיר מישהו באמת לעומק רק דרך האינטרנט. עד פה הכל הגיוני. הלחץ שלו לא הגיוני. אולי הוא לא מבין ממה את חוששת, לא מאוד סביר אבל אפשרי. הסברת לו? ... הוא עדיין לא מקבל את ההסבר?... פה מתחילה הבעיה. ואם אין הסכמה הדדית והתחשבות בתחושות שלך מההתחלה, אז מה יהיה בהמשך הדרך? בעיני אם הוא אומר דברים שגורמים לך להרגיש רגשי אשמה או לא נעים כאילו את לא בוטחת בו או לא מוכנה לזרום וכ', זה פשוט ניסיונות מצידו להפעיל עלייך לחץ ולתמרן אותך, וזה כשלעצמו סימן אזהרה. מדוע באמת הוא לא רוצה להיפגש אתך בפומבי? האם הוא נשוי/שיקר לך לגבי עצמו? ומדוע הלחץ להיפגש במקום פרטי? מה הוא מבשל שם? פשוט סיכון גדול מדי, שלא הייתי ממליצה לאף אחת ולאף אחד לקחת. כל הכבוד שהעלית פה את הנושא הזה , ואני סומכת עלייך שתגיעי להחלטה הנכונה ביותר בשבילך. 
|
|
|
Black Roses
|
לפני 20 שנים •
14 במרץ 2004
אם הוא לא זומם כלום הוא לא ישחק אותה נפגע מהעניין......
ואם הוא משחק אותה נפגע את תוכלי להבין לאיזה מטרה הוא נפגש איתך..... וזו דרך ממש טובה לדעת אם לסמוך עליו או לא...... |
|
|
אנפת לילה
|
לפני 20 שנים •
14 במרץ 2004
ומלבד המקום הציבורי
אני גם מחזיקה חבר טלפוני במרחק של דקות נסיעה, מעדכנת אותו על מקום המפגש וקובעים סימנים מוסכמים למקרה שאני בבעיה אמיתית. אני שומרת אותו למשל בחיוג מהיר ובמקרה של מצוקת אמת, הוא יודע שאם הטלפון מצלצל ואני לא מדברת הוא חייב להגיע מייד.
לפעמים החבר הטלפוני סתם מחלץ אותי מפגישות ראשונות מזעזעות. ועדיין ( תודה למי שזה לא יהיה) לא נזקקתי לחילוץ חירום או לעזרה פיזית. אי אפשר להיות זהירה מידי. |
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 20 שנים •
14 במרץ 2004
חבר טלפוני
גירסה נוספת לחבר הטלפוני:
נותנים לו/לה את הכתובת המדוייקת (לא צריך יותר פרטים מזה, כך שהחבר/חברה יכולים להיות לגמרי לא קשורים לעניין), קובעים שעה שבה הם יתקשרו אליך לסלולרי. אם את לא עונה הם מוזמנים לבוא ולדפוק בדלת. אם את עונה שהכל בסדר, אז הכל בסדר. אם לא - זה הזמן ללכת והטלפון שכרגע צלצל הוא התחלה של סיבה... אם הפגישה אצלך, תדאגי שלחבר/ה יהיה מפתח. אגב מפתחות - רוב הנשים לא מסתובבות עם גז מדמיע, אלו שכן לא סגורות על התפעול ולא ניסו לתרגל פתיחה במצבי לחץ, אלו שכבר משתמשות בתוך שטח סגור נפגעות בעצמן ולא יכולות לברוח. מפתחות יש לכל אחד ואחת. ובזמן צרה זה כלי מאוד יעיל, מפתיע וכואב. אין צורך ליידע את הדום עימו את נפגשת לגבי סידורי הבטיחות שלך, וזה לא הופך אותך לטיפוס חשדן. מה שכן, מי שלא דואגת לביטחונה בפגישה ראשונה עלולה להיקרא טיפשה. ---------------------- תאיר - מההיכרות הקצרה שלי איתך, את יודעת להביע את דעתך היטב ואין לך בעיה להסביר את עצמך לכל אחד. אם תחושת הבטן שלך אינה רגועה ב-100 אחוז, דברו עוד קצת בטלפון, גם על החששות. הכי כיף זה למצוא פתרונות יחד. יום נעים teacher |
|
|